מאמרים - ברקוביץ אהרוני זיו BAZ https://bazlaw.co.il עורכי דין Fri, 16 Aug 2024 18:38:07 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.7.1 https://bazlaw.co.il/wp-content/uploads/2019/01/cropped-logo-02-32x32.png מאמרים - ברקוביץ אהרוני זיו BAZ https://bazlaw.co.il 32 32 ברקוביץ אהרוני זיו, עורכי דין – תחומי התמחות https://bazlaw.co.il/%d7%91%d7%a8%d7%a7%d7%95%d7%91%d7%99%d7%a5-%d7%90%d7%94%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%99-%d7%96%d7%99%d7%95-%d7%a2%d7%95%d7%a8%d7%9b%d7%99-%d7%93%d7%99%d7%9f-%d7%aa%d7%97%d7%95%d7%9e%d7%99-%d7%94%d7%aa/ Sun, 11 Aug 2024 19:49:05 +0000 https://bazlaw.co.il/?p=23247 מבוא משרד עורכי הדין "ברקוביץ אהרוני זיו, עורכי דין" הוא אחד המשרדים המובילים בתחום המשפט בישראל, המספק שירותים משפטיים מקיפים ומגוונים ללקוחות פרטיים, עסקים, מוסדות ציבוריים וגופים ממשלתיים. המשרד ידוע במקצועיותו, בניסיונו הרב וביכולת הייחודית שלו להציע פתרונות משפטיים יצירתיים ומותאמים אישית לצרכי כל לקוח. לאורך השנים, המשרד ביסס את מעמדו כמוביל בתחומי התמחות רבים, […]

The post ברקוביץ אהרוני זיו, עורכי דין – תחומי התמחות appeared first on ברקוביץ אהרוני זיו BAZ.

פוסטים קשורים לנושא:

  1. ייעוץ משפטי בתחום דיני העבודה מתי מומלץ לפנות לייעוץ משפטי בתחום דיני העבודה פוטרתם ממקום העבודה באופן לא חוקי? מה עושים עכשיו פיטורים עלולים להגיע כרעם ביום בהיר ולהפוך את...
  2. עורך דין תאונות עבודה תאונת עבודה מוגדרת כתאונה שהתרחשה כתוצאה מביצוע פעולה של העובד לטובת עבודתו וכן תאונה שהתרחשה בדרך למקום העבודה או ממנו. על מנת להוכיח קשר סיבתי...
  3. הרקע לפיטורים ולהתפטרות והזכות לשימוע עובדים לא חייבים לנמק את ההודעה על ההתפטרות, אך במקרה של התפטרות עקב הרעת תנאים מומלץ להתריע מראש על הכוונה להתפטר על מנת לאפשר הזדמנות...
]]>

מבוא

משרד עורכי הדין "ברקוביץ אהרוני זיו, עורכי דין" הוא אחד המשרדים המובילים בתחום המשפט בישראל, המספק שירותים משפטיים מקיפים ומגוונים ללקוחות פרטיים, עסקים, מוסדות ציבוריים וגופים ממשלתיים. המשרד ידוע במקצועיותו, בניסיונו הרב וביכולת הייחודית שלו להציע פתרונות משפטיים יצירתיים ומותאמים אישית לצרכי כל לקוח. לאורך השנים, המשרד ביסס את מעמדו כמוביל בתחומי התמחות רבים, וזכה להכרה רחבה בזכות המחויבות הבלתי מתפשרת שלו למצוינות, אמינות ושירות אישי.

המשרד מתמחה במגוון רחב של תחומי משפט, הכוללים בין היתר, מקרקעין, בדיקות שכר מוסמך, דיני עבודה, ליטיגציה, נזיקין, שוויון הזדמנויות בעבודה וייפוי כוח מתמשך. כל אחד מתחומים אלה מהווה נדבך מרכזי במתן שירות משפטי כולל, המאפשר ללקוחות המשרד ליהנות מהגנה משפטית מקיפה וניהול סיכונים יעיל בכל התחומים שבהם הם פועלים.

הגישה המנחה את המשרד היא שילוב בין התמחות מקצועית מעמיקה לכל תחום משפטי שבו הוא פועל, לבין ראייה כוללת של צרכי הלקוח ומטרותיו. צוות עורכי הדין במשרד מביא עמו ניסיון עשיר בטיפול במגוון רחב של תיקים, החל מתיקים מורכבים ומסובכים ועד לעניינים משפטיים שגרתיים, תוך הקפדה על מתן שירות ברמה הגבוהה ביותר. המשרד מתגאה ביכולתו להעניק ללקוחותיו ייעוץ משפטי כוללני ומעמיק, המבוסס על הבנה רחבה של התחום המשפטי והתמחות ספציפית בתחומי המומחיות השונים.

תחומי התמחות

מקרקעין

תחום המקרקעין הוא אחד מתחומי ההתמחות המרכזיים של המשרד, בו המשרד מספק ייעוץ וייצוג משפטי בעסקאות נדל"ן מורכבות ומגוונות. עורכי הדין במשרד בעלי ניסיון רב בליווי עסקאות מקרקעין, החל מעסקאות לרכישת ומכירת נכסים פרטיים ומסחריים, דרך טיפול בפרויקטים של התחדשות עירונית כמו תמ"א 38 ופינוי-בינוי, ועד לניהול הליכי רישום זכויות במקרקעין.

רכישת ומכירת נכסים: עורכי הדין במשרד מתמחים בליווי משפטי של עסקאות רכישת ומכירת נכסים, הן נכסים פרטיים והן נכסים מסחריים. המשרד מטפל בכל שלבי העסקה, החל מהשלב הראשון של בדיקת הנאותות (Due Diligence), דרך ניהול משא ומתן על תנאי העסקה, ועד לחתימה על ההסכם ורישום הנכס ברשויות המתאימות.

פרויקטים של התחדשות עירונית: בתחום ההתחדשות העירונית, המשרד מלווה יזמים, דיירים ורשויות מקומיות בפרויקטים של תמ"א 38 ופינוי-בינוי. השירותים כוללים ייעוץ משפטי מקיף בנוגע להסכמים בין הצדדים, ליווי במגעים מול רשויות התכנון והבנייה, וייצוג משפטי במקרה של מחלוקות או התנגדויות לפרויקטים.

רישום זכויות במקרקעין: המשרד מתמחה גם בניהול הליכי רישום זכויות במקרקעין, כולל טיפול בהסדרי רישום, ניהול תיקי טאבו, וטיפול במקרים של בעלות משותפת או חילוקי דעות בנוגע לזכויות במקרקעין.

בודק שכר מוסמך

תחום בדיקות השכר הוא תחום ייחודי שבו המשרד מתמחה, ומספק שירותי בדיקת שכר לארגונים ולמעסיקים על מנת להבטיח עמידה בדרישות החוק ולהבטיח תנאי עבודה הוגנים לעובדים. בודק שכר מוסמך במשרד עוסק בביצוע ביקורות שכר מקיפות, המיועדות לוודא שהמעסיק עומד בחוקי העבודה, ושכל העובדים מקבלים את הזכויות המגיעות להם.

ביצוע ביקורות שכר: בודק השכר המוסמך במשרד מבצע בדיקות שכר יסודיות בארגונים על מנת לבדוק את התאמת השכר המשולם לעובדים לחוקי העבודה ולדרישות הרגולטוריות. במסגרת זו, נבחנים תנאי השכר, שעות העבודה, ההטבות הנלוות והתנאים הסוציאליים.

הכנת דוחות בודק שכר: במסגרת הבדיקה, המשרד מכין דוחות מפורטים שמספקים תמונה מלאה של מצב השכר בארגון, כולל זיהוי פערים או ליקויים שיש לתקן. הדוחות נועדו לסייע למעסיקים לשפר את עמידתם בחוק ולהימנע מתביעות משפטיות.

ייעוץ משפטי למעסיקים: המשרד מספק גם ייעוץ משפטי שוטף למעסיקים בנוגע לחובותיהם על פי חוקי העבודה, כולל ייעוץ בנוגע לתיקון ליקויים שהתגלו בביקורות השכר, והכנת תכניות פעולה ליישום תיקונים אלו בצורה שתתאים לדרישות החוק.

דיני עבודה

תחום דיני העבודה הוא תחום משפטי רחב שבו המשרד מתמחה, ומספק ייעוץ משפטי וייצוג במגוון רחב של נושאים הקשורים ליחסי עבודה בין מעסיקים לעובדים. המשרד מטפל בענייני זכויות עובדים, ניסוח חוזי עבודה, ייצוג בסכסוכי עבודה, ובתביעות בנושא הפרת זכויות עבודה.

ייעוץ למעסיקים: המשרד מעניק ייעוץ משפטי שוטף למעסיקים בכל הנוגע ליחסי עבודה, כולל הכנת חוזי עבודה, ניהול משא ומתן עם עובדים ועם נציגי עובדים, והתמודדות עם סכסוכים הנוגעים לזכויות עובדים. השירותים כוללים גם ייעוץ בנושאים כמו הליכי פיטורים, העסקת עובדים זמניים, והתמודדות עם תלונות של עובדים.

ייצוג בסכסוכי עבודה: המשרד מייצג מעסיקים ועובדים בבתי הדין לעבודה בסכסוכים הנוגעים ליחסי עבודה. בין היתר, המשרד מטפל בתביעות להכרה בזכויות עובדים, בתביעות לפיצויי פיטורים, בסכסוכים הנוגעים להסכמי שכר, ובמקרים של הפרת חוזי עבודה.

זכויות עובדים: המשרד מסייע לעובדים לשמור על זכויותיהם במקום העבודה, כולל ייעוץ בנושא פיטורים שלא כדין, הפליה בעבודה, וזכאות לתנאים סוציאליים והטבות נוספות. המשרד פועל להבטיח שכל עובד יקבל את המגיע לו על פי החוק, ומייצג עובדים בתביעות משפטיות מול מעסיקים.

ליטיגציה

ליטיגציה, או ייצוג משפטי בבתי משפט, הוא אחד מתחומי ההתמחות המרכזיים של המשרד. עורכי הדין במשרד הם בעלי ניסיון רב בניהול תיקים בבתי משפט בתחומים שונים, כולל סכסוכים אזרחיים, מסחריים, פליליים ומנהליים. המשרד מלווה את לקוחותיו בכל שלבי ההליך המשפטי, החל מהכנת כתבי טענות ועד לניהול הדיונים בבתי המשפט השונים.

ייצוג בסכסוכים אזרחיים: המשרד מתמחה בייצוג לקוחות בסכסוכים אזרחיים בין יחידים, חברות וארגונים, במגוון רחב של נושאים כגון הפרת חוזים, סכסוכי שכנים, תביעות פיצויים ונזיקין.

ייצוג בסכסוכים מסחריים: המשרד מייצג חברות וארגונים בסכסוכים מסחריים, כולל סכסוכים בין שותפים עסקיים, תביעות הנוגעות לזכויות קניין רוחני, ותביעות הנוגעות להפרת הסכמים עסקיים. המשרד מתמחה בניהול תיקים מורכבים שדורשים הבנה מעמיקה של הדינים המסחריים והמשפטיים הרלוונטיים.

ניהול הליכי גישור ובוררות: המשרד מציע גם שירותי ייצוג וניהול הליכים של גישור ובוררות, במטרה להגיע לפתרון סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט. עורכי הדין במשרד בעלי ניסיון רב בניהול משא ומתן וניהול הליכים אלטרנטיביים ליישוב סכסוכים.

נזיקין

תחום הנזיקין הוא תחום התמחות חשוב שבו המשרד מטפל בתביעות הקשורות לנזקי גוף, נזקי רכוש, רשלנות רפואית, ותאונות דרכים. המשרד מייצג תובעים ונתבעים בתביעות נזיקין, תוך מתן דגש על השגת הפיצויים המקסימליים עבור לקוחותיו ולהבטיח שהם מקבלים את מלוא הזכויות המגיעות להם על פי החוק.

נזקי גוף: המשרד מתמחה בתביעות נזיקין הקשורות לנזקי גוף שנגרמו כתוצאה מתאונות דרכים, תאונות עבודה, נפילות במקומות ציבוריים ועוד. עורכי הדין במשרד פועלים להשגת פיצויים עבור כאב וסבל, אובדן הכנסה, הוצאות רפואיות, ונזקי עתיד.

רשלנות רפואית: המשרד מייצג לקוחות בתביעות רשלנות רפואית, כאשר נגרם להם נזק כתוצאה מהתנהלות לא תקינה של רופא או מוסד רפואי. השירותים כוללים בדיקת תיקי הרפואיים, ניתוח המקרים בשיתוף עם מומחים רפואיים, וניהול הליכים משפטיים במטרה להשיג פיצויים ראויים.

נזקי רכוש: בנוסף לנזקי גוף, המשרד מטפל בתביעות נזיקין הקשורות לנזקי רכוש, כולל תביעות על נזק לרכבים, נכסים, ותביעות ביטוח. המשרד מייצג לקוחות מול חברות ביטוח, מבצע הערכות נזק ומסייע במימוש הזכויות של הנפגעים לקבלת פיצוי.

תביעות נגד חברות ביטוח: המשרד מתמחה גם בייצוג מבוטחים בתביעות נגד חברות ביטוח במקרים של סירוב לתשלום פיצויים או הפחתת הפיצוי המגיע על פי הפוליסה. עורכי הדין במשרד מנהלים את ההליך המשפטי באופן שמטרתו לממש את מלוא זכויות המבוטחים.

שוויון הזדמנויות בעבודה

תחום שוויון הזדמנויות בעבודה הוא תחום התמחות ייחודי של המשרד, המתמקד בהבטחת זכויות העובדים למניעת אפליה ולהבטחת סביבה שוויונית והוגנת במקום העבודה. המשרד מייצג הן עובדים והן מעסיקים בתיקים הנוגעים להפרת חוקי שוויון הזדמנויות, ומסייע ביצירת סביבה עבודה תומכת ומכבדת.

מניעת אפליה בעבודה: המשרד מטפל בתביעות של עובדים הטוענים לאפליה במקום העבודה על רקע מין, גזע, דת, גיל, נטייה מינית, או כל קריטריון אחר. עורכי הדין במשרד מייצגים עובדים בבתי הדין לעבודה, ודואגים שהמעסיקים יעמדו בדרישות החוק ויבטיחו תנאי עבודה שוויוניים.

ייעוץ למעסיקים: המשרד מספק ייעוץ משפטי למעסיקים על מנת לוודא שהם פועלים בהתאם לחוקי שוויון הזדמנויות בעבודה. השירותים כוללים הכנת תכניות פעולה למניעת אפליה, מתן הדרכות לעובדים ולמנהלים, וניהול הליכים משפטיים במקרה של תביעות שוויון הזדמנויות.

ניהול מו"מ והסכמים: המשרד מסייע בניהול משא ומתן והגעה להסכמים בין עובדים למעסיקים במקרים של תלונות על אפליה. עורכי הדין במשרד מתמחים בניהול תהליכים אלה בצורה שתבטיח שמירה על זכויות העובדים, תוך הבטחת המשך פעילות תקינה של הארגון.

ייפוי כוח מתמשך

ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך משפטי המאפשר לאדם לקבוע מראש מי יהיה אחראי על קבלת החלטות בענייניו במקרה של אובדן כשירות או חוסר יכולת לטפל בענייניו בעצמו בעתיד. תחום זה דורש טיפול משפטי עדין ומקצועי, והמשרד מספק ללקוחותיו ייעוץ ושירותים מקיפים בתחום זה.

עריכת ייפוי כוח מתמשך: המשרד מתמחה בעריכת מסמכי ייפוי כוח מתמשך, תוך הקפדה על התאמת המסמך לצרכיו הייחודיים של הלקוח ולרצונותיו. עורכי הדין במשרד מוודאים שהמסמך יבטיח את טובתו של הלקוח וישקף את רצונותיו בצורה המדויקת ביותר.

ייעוץ משפטי ומשפחתי: תהליך עריכת ייפוי כוח מתמשך כולל לא רק ייעוץ משפטי, אלא גם התחשבות בהיבטים המשפחתיים והאישיים של הלקוח. המשרד מלווה את הלקוחות לאורך התהליך, מסייע בקבלת החלטות ומציע פתרונות שיבטיחו ניהול תקין של ענייני הלקוח בעתיד.

תמיכה במשפחות: המשרד מספק גם תמיכה משפטית למשפחות הלקוחות, כולל ייעוץ והדרכה במימוש ייפוי הכוח המתמשך בעת הצורך. עורכי הדין במשרד פועלים להבטיח שהמשפחה תוכל לפעול בהתאם לרצון הלקוח ולהגן על זכויותיו בצורה הטובה ביותר.

סיכום

משרד עורכי הדין "ברקוביץ אהרוני זיו, עורכי דין" מציע שירותים משפטיים מקיפים בתחומים רבים ומגוונים, המאפשרים ללקוחותיו לקבל ליווי מקצועי, אישי ומסור בכל אחד מתחומי המשפט המרכזיים. המשרד מתמחה במקרקעין, בדיקות שכר מוסמך, דיני עבודה, ליטיגציה, נזיקין, שוויון הזדמנויות בעבודה וייפוי כוח מתמשך, ומספק פתרונות משפטיים יצירתיים ומותאמים אישית לכל לקוח.

הגישה המקצועית של המשרד, יחד עם הניסיון הרב של עורכי הדין, מאפשרת למשרד לספק שירותים משפטיים ברמה הגבוהה ביותר, תוך שמירה על האינטרסים של הלקוח והשגת תוצאות מיטביות. כל תחום התמחות של המשרד מטופל על ידי צוות מומחים בעלי ידע מעמיק וניסיון עשיר, המבטיחים ליווי מקצועי וצמוד לאורך כל ההליך המשפטי.

המשרד מחויב למצוינות מקצועית ולשירות אישי, המעניק לכל לקוח את התחושה שהוא נמצא בידיים בטוחות ומקצועיות. לקוחות המשרד יכולים להיות בטוחים שהם מקבלים את הליווי המשפטי המיטבי, המבוסס על הבנה מעמיקה של התחום המשפטי ועל התמחות ספציפית בתחומים השונים שבהם המשרד פועל.

אולי יעניין אותך גם…

נזקי רכוש
ייצוג בנזקי רכוש: מדריך מלא למבוטחים ונפגעים
17 נובמבר 2024

נזקי רכוש עלולים להיגרם במגוון נסיבות, כולל פעולות מלחמה, איבה, אסונות טבע, שריפות, שיטפונות ועוד. לעיתים...

הוצאה לפועל וחדלות פירעון המדריך המלא והמעודכן
הוצאה לפועל וחדלות פירעון: המדריך המלא והמעודכן
17 נובמבר 2024

ניהול חובות, גבייה או חדלות פירעון הם נושאים מורכבים המשלבים דינים משפטיים עם אתגרים כלכליים משמעותיים. במאמר...

הסכם ממון
הסכמי ממון: פגישת הייעוץ וההיבטים המשפטיים
17 נובמבר 2024

הסכם ממון הוא מסמכים משפטיים שתכליתו להסדיר את חלוקת הרכוש בין בני זוג, מפרט של פרידה או גירושין, או...

דיני משפחה
עורך דין לדיני משפחה: ניהול הליכים, ייעוץ והגנה במגוון תחומים משפחתיים
07 נובמבר 2024

דיני משפחה תחום דיני המשפחה הוא אחד מתחומי המשפט הרגישים והמאתגרים ביותר, מאחר והוא נוגע לחיי היום-יום...

תעבורה
עורך דין תעבורה: המדריך השלם לייצוג והגנה משפטית בעבירות תנועה
07 נובמבר 2024

דיני תעבורה תחום דיני התעבורה הוא אחד מתחומי המשפט הנפוצים והמשפיעים ביותר על חיי היום-יום של כל אדם...

ליטיגציה
מושגים מרכזיים בתחום הליטיגציה
07 נובמבר 2024

מבוא לליטיגציה הליטיגציה, או ניהול הסכסוכים המשפטיים, מהווה חלק חשוב ממערכת המשפט. היא כוללת בתוכה את...

מושגים בסיסיים בדיני מקרקעין
מושגים בסיסיים בדיני מקרקעין
07 נובמבר 2024

מושגים בדיני מקרקעין דיני מקרקעין הם תחום מורכב ורחב במשפט האזרחי, המתמקד בזכויות ובחובות הקשורות לקרקעות...

החשיבות של גיוס שוויוני בארגון
החשיבות של גיוס שוויוני בארגון
29 אוקטובר 2024

מבוא תהליך הגיוס הוא השלב הראשון שבו ארגון מפגין את מחויבותו לשוויון הזדמנויות. כאשר התהליך הוא שוויוני...

The post ברקוביץ אהרוני זיו, עורכי דין – תחומי התמחות appeared first on ברקוביץ אהרוני זיו BAZ.

פוסטים קשורים לנושא:

  1. ייעוץ משפטי בתחום דיני העבודה מתי מומלץ לפנות לייעוץ משפטי בתחום דיני העבודה פוטרתם ממקום העבודה באופן לא חוקי? מה עושים עכשיו פיטורים עלולים להגיע כרעם ביום בהיר ולהפוך את...
  2. עורך דין תאונות עבודה תאונת עבודה מוגדרת כתאונה שהתרחשה כתוצאה מביצוע פעולה של העובד לטובת עבודתו וכן תאונה שהתרחשה בדרך למקום העבודה או ממנו. על מנת להוכיח קשר סיבתי...
  3. הרקע לפיטורים ולהתפטרות והזכות לשימוע עובדים לא חייבים לנמק את ההודעה על ההתפטרות, אך במקרה של התפטרות עקב הרעת תנאים מומלץ להתריע מראש על הכוונה להתפטר על מנת לאפשר הזדמנות...
]]> עורך דין תאונות עבודה – והתמודדות משפטית עם תאונת עבודה https://bazlaw.co.il/%d7%a2%d7%95%d7%a8%d7%9a-%d7%93%d7%99%d7%9f-%d7%aa%d7%90%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%91%d7%95%d7%93%d7%94-%d7%95%d7%94%d7%aa%d7%9e%d7%95%d7%93%d7%93%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%a9%d7%a4/ Thu, 13 Jun 2024 06:17:31 +0000 https://bazlaw.co.il/?p=3213 המומחיות של עורך דין תאונות עבודה טמונה בהבנה העמוקה של החוקים והתקנות סביב אירועי מקום העבודה. הם מכירים היטב את המסגרת המשפטית השולטת במקרים כאלה, לרבות דיני עבודה, תקנות בריאות ובטיחות תעסוקתית וחוקי פיצויים לעובדים. על ידי הישארות מעודכנת בהתפתחויות האחרונות בתחומים אלו, עורכי דין תאונות עבודה מסוגלים לספק ללקוחותיהם ייעוץ והכוונה מדויקים. כאשר מדובר […]

The post עורך דין תאונות עבודה – והתמודדות משפטית עם תאונת עבודה appeared first on ברקוביץ אהרוני זיו BAZ.

פוסטים קשורים לנושא:

  1. כ-77 אלף שקל פיצויים לעובדת שלא הוחזרה לעבודה למרות ההיריון רק אחרי שפוטרה גילתה העובדת על הבשורה וסיפרה על כך למעסיקה. במצב כזה החוק מחייב לקבל היתר מהממונה, אלא שאת המהלך הזה ביצעה המעסיקה כעבור...
  2. ייעוץ משפטי – עורך דין דיני עבודה זכויות וחובות העובדים והמעסיקים במדינת ישראל מעוגנות בדיני העבודה, מדובר בתחום הנחשב למורכב ביותר ולכן, במקרים בהם קיים חשש לפגיעה בזכויות או חוסר הבנה וידיעה,...
  3. עורך דין דיני עבודה יחסי עובדים מעבידים הם תחום מורכב במיוחד, שעלול להפוך אף לשדה מוקשים של ממש. מצד אחד לשני הצדדים יש אינטרס משותף, הצלחת העסק או הארגון,...
]]>

המומחיות של עורך דין תאונות עבודה טמונה בהבנה העמוקה של החוקים והתקנות סביב אירועי מקום העבודה. הם מכירים היטב את המסגרת המשפטית השולטת במקרים כאלה, לרבות דיני עבודה, תקנות בריאות ובטיחות תעסוקתית וחוקי פיצויים לעובדים. על ידי הישארות מעודכנת בהתפתחויות האחרונות בתחומים אלו, עורכי דין תאונות עבודה מסוגלים לספק ללקוחותיהם ייעוץ והכוונה מדויקים.

כאשר מדובר בתאונות עבודה, הערכת אחריות היא שלב מכריע בקביעה מי אחראי לאירוע. לעורכי דין תאונות עבודה יש את הידע והניסיון לחקור ביסודיות את הנסיבות סביב אירוע ולזהות את כל הצדדים העשויים להיות אחראים. זה עשוי לכלול מעסיקים, קבלנים, יצרני ציוד, או אפילו עמיתים לעבודה. על ידי הערכת אחריות מדויקת, עורכי דין לתאונות עבודה יכולים לבנות תיק חזק בשם לקוחותיהם.

איסוף ראיות מכריעות למקרה שלך

אחת מהאחריות המרכזיות של עורך דין תאונות עבודה היא לאסוף ראיות מכריעות לתמיכה בעניינו של הלקוח. זה עשוי לכלול איסוף הצהרות עדים, עיון ברשומות רפואיות, ניתוח פרוטוקולי בטיחות במקום העבודה או התייעצות עם מומחים בתחומים רלוונטיים. באמצעות איסוף מדוקדק של ראיות, יכולים עורכי דין תאונות עבודה לחזק את מעמדו של הלקוח ולהגדיל את סיכוייהם לקבל פיצוי הוגן.

ניווט בתביעות פיצויים של עובדים יכול להיות תהליך מורכב. עורכי דין תאונות עבודה מבינים את נבכי הגשת התביעה ויכולים להדריך את לקוחותיהם בכל שלב. הם עוזרים לאסוף את כל התיעוד הדרוש, למלא את הניירת בצורה נכונה, לעמוד בלוחות זמנים, ולהבטיח שלקוחותיהם יקבלו את ההטבות המגיעות להם על פי חוקי פיצויי עובדים.

ניהול מו"מ מול חברות ביטוח

חברות הביטוח מנסות לעיתים קרובות למזער את התשלומים או לדחות תביעות כליל. עורכי דין תאונות עבודה בעלי ניסיון רב בהתנהלות מול חברות ביטוח ויודעים כיצד לנווט את המשא ומתן בצורה יעילה. הם מבינים את הטקטיקות שבהן משתמשות שמאי הביטוח ויכולים להתמודד איתם בטיעונים משפטיים חזקים. על ידי הגנה על זכויות לקוחותיהם, עורכי דין תאונות עבודה שואפים להבטיח הסדרים הוגנים המכסים הוצאות רפואיות, אובדן שכר ונזקים אחרים.

אסטרטגיות ליטיגציה למקרי תאונות עבודה

במקרים מסוימים, יש צורך בהתדיינות כדי לחפש צדק לנפגעי תאונות עבודה. עורכי דין תאונות עבודה הם ליטיגטורים מיומנים שיודעים לבנות תיק משכנע ולהציגו בבית המשפט. יש להם הבנה עמוקה של ההליכים המשפטיים הכרוכים בהגשת תביעה ויכולים להדריך את לקוחותיהם לאורך כל התהליך. מניסוח מסמכים משפטיים ועד ייצוג לקוחותיהם בבית המשפט, עורכי דין לתאונות עבודה נוקטים באסטרטגיות ליטיגציה יעילות כדי למקסם את סיכויי ההצלחה שלהם.

שיתוף פעולה עם מומחים רפואיים

תאונות עבודה גורמות לרוב לפציעות חמורות הדורשות טיפול רפואי. עורכי דין לתאונות עבודה משתפים פעולה באופן הדוק עם מומחים רפואיים כדי להבין את היקף הפציעות של לקוחותיהם ואת ההשלכות ארוכות הטווח שעשויות להיות להם על חייהם. על ידי התייעצות עם אנשי מקצוע רפואיים, עורכי דין תאונות עבודה יכולים להעריך במדויק את הנזקים שנגרמו ללקוחותיהם ולהבטיח שהם מקבלים פיצוי הולם.

הבטחת פיצוי הוגן לנפגעים

המטרה העיקרית של עורכי דין תאונות עבודה היא להבטיח שלקוחותיהם יקבלו פיצוי הוגן על הקשיים הפיזיים, הרגשיים והכלכליים שעברו עקב אירוע במקום העבודה. הם מחשבים בקפדנות את הנזק על סמך הוצאות רפואיות, אובדן שכר, כאב וסבל וגורמים רלוונטיים נוספים. על ידי מאבק ללא לאות למען לקוחותיהם, עורכי דין תאונות עבודה שואפים להבטיח את הפיצוי המגיע להם.

תמיכה באמצעי בטיחות במקום העבודה

עורכי דין תאונות עבודה לא רק דוגלים בנפגעים בודדים אלא גם ממלאים תפקיד מכריע בקידום אמצעי בטיחות במקום העבודה. על ידי העמדת צדדים רשלניים באחריות על מעשיהם או היעדרם, הם מעבירים מסר רב עוצמה לפיו מתן עדיפות לבטיחות העובדים חיונית. באמצעות פעולה משפטית ומודעות ציבורית, עורכי דין תאונות עבודה תורמים ליצירת סביבות עבודה בטוחות יותר לכולם.

לסיכום העצמת לקוחות באמצעות מומחיות משפטית

עורכי דין תאונות עבודה הם בעלי ברית הכרחיים עבור אלה שסבלו מאירועים במקום העבודה. ההבנה העמוקה שלהם בחוקים ותקנות תאונות עבודה, הערכת אחריות, איסוף ראיות, תביעות פיצויים לעובדים, משא ומתן עם חברות ביטוח, אסטרטגיות ליטיגציה, שיתוף פעולה עם מומחים רפואיים והמחויבות להבטחת פיצוי הוגן הופכים אותם לתומכים יקרי ערך. על ידי העצמת לקוחותיהם באמצעות מומחיות משפטית, עורכי דין לתאונות עבודה מסייעים לנפגעים לנווט בנוף המשפטי המורכב ולחפש צדק על הנזק שהם ספגו.

  • אולי יעניין אותך גם...
The post עורך דין תאונות עבודה – והתמודדות משפטית עם תאונת עבודה appeared first on ברקוביץ אהרוני זיו BAZ.

פוסטים קשורים לנושא:

  1. כ-77 אלף שקל פיצויים לעובדת שלא הוחזרה לעבודה למרות ההיריון רק אחרי שפוטרה גילתה העובדת על הבשורה וסיפרה על כך למעסיקה. במצב כזה החוק מחייב לקבל היתר מהממונה, אלא שאת המהלך הזה ביצעה המעסיקה כעבור...
  2. ייעוץ משפטי – עורך דין דיני עבודה זכויות וחובות העובדים והמעסיקים במדינת ישראל מעוגנות בדיני העבודה, מדובר בתחום הנחשב למורכב ביותר ולכן, במקרים בהם קיים חשש לפגיעה בזכויות או חוסר הבנה וידיעה,...
  3. עורך דין דיני עבודה יחסי עובדים מעבידים הם תחום מורכב במיוחד, שעלול להפוך אף לשדה מוקשים של ממש. מצד אחד לשני הצדדים יש אינטרס משותף, הצלחת העסק או הארגון,...
]]> עורך דין הוצאה לפועל https://bazlaw.co.il/%d7%a2%d7%95%d7%a8%d7%9a-%d7%93%d7%99%d7%9f-%d7%94%d7%95%d7%a6%d7%90%d7%94-%d7%9c%d7%a4%d7%95%d7%a2%d7%9c/ Thu, 02 Feb 2023 05:57:59 +0000 https://bazlaw.co.il/?p=2762 מבוא הוצאה לפועל (הוצל"פ) היא זרוע של רשות האכיפה והגבייה שבמשרד המשפטים, ותפקידה הוא מימוש ואכיפת ההליכים האזרחיים של גביית החיובים (חובות, שעבודים או שטרות, למשל שטר משכנתה, שטר חוב או המחאה) ומסמכים רלוונטיים מחייבים, המקנים לרוב זכות לקבלת סכום כסף, אך לעיתים מדובר בסעד לביצוע פעולה מסוימת, כגון סילוק יד מדירה. גביית החיובים הנה […]

The post עורך דין הוצאה לפועל appeared first on ברקוביץ אהרוני זיו BAZ.

פוסטים קשורים לנושא:

  1. צבירת זכויות סוציאליות במהלך היעדרות מהעבודה צבירת זכויות סוציאליות במהלך היעדרות מהעבודה היעדרות חופשה מחלה הבראה הפרשה לפנסיה הפרשה לפיצויים תשלום דמי ביטוח לאומי האם תקופת היעדרות זו נספרת לחישוב ותק...
  2. ליטיגציה ההתדיינות במשפט הישראלי מושגים שונים בתחום המשפט בישראל מעידים על הגיוון הרב שבשירותיהם של עורכי דין שונים בכל מקום במדינת ישראל. היום אנו יכולים להכיר...
  3. עורך דין משפט גבייה כשקיים קושי רב בגביית חובות יש סיבות רבות שמראות עד כמה יכולה גביית חובות להיות עניין לא פשוט בכלל הן עבור עסק קטן והן עבור...
]]>

מבוא

הוצאה לפועל (הוצל"פ) היא זרוע של רשות האכיפה והגבייה שבמשרד המשפטים, ותפקידה הוא מימוש ואכיפת ההליכים האזרחיים של גביית החיובים (חובות, שעבודים או שטרות, למשל שטר משכנתה, שטר חוב או המחאה) ומסמכים רלוונטיים מחייבים, המקנים לרוב זכות לקבלת סכום כסף, אך לעיתים מדובר בסעד לביצוע פעולה מסוימת, כגון סילוק יד מדירה. גביית החיובים הנה לטובת הנושים (הזוכים בטרמינולוגיית ההוצל"פ), וזאת לאחר שניתן פסק דין המורה על המימוש על ידי בית המשפט או בית דין המוסמך לכך. בדרך כלל מדובר על אכיפת החיובים שבין אדם לחברו, אך גם המדינה יכולה להיות צד בעניין, אולם בתור הזוכה בלבד. הגבייה נעשית בהליכים שונים, הן כלפי הזוכה והן כלפי החייב, ואלה יפורטו בהמשך.

הליך ההוצאה לפועל מוסדר באמצעות דיני ההוצאה לפועל. לשם קיום דינים אלו הוקמה במדינת ישראל מערכת של הוצאה לפועל, הדואגת למימושם של פסקי הדין והמסמכים האחרים המוגשים לה לביצוע. החיקוק העיקרי העוסק בהוצאה לפועל הוא חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, והתקנות שהותקנו מכוחו.

חל בלבול בין הוצאה לפועל, לבין פשיטת רגל ולבין כינוס נכסים:

  • הוצאה לפועל – מהווה הליך שנועד לגבות חיובים ולאכוף פסקי דין.
  • פשיטת רגל (פש"ר) – כמו הליך הוצל"פ, הליך פש"ר הוא הליך שגם נועד לגבות חיובים, אך להליך זה מטרה נוספת – הוא מעניק לפושט הרגל הזדמנות "להתחיל דף חדש" בחייו הכלכליים
  • כינוס נכסים – מתייחס לשניים:
    • כינוס נכסים במסגרת ההוצל"פ – צעד שבו יכול לנקוט רשם ההוצל"פ לצורך אכיפת הפס"ד או השטר נשואי הליך ההוצל"פ. הרשם ימנה כונס נכסים שישמש כנאמן על נכסי החייב, כלומר ישתלט על נכסים מנכסי החייב וינהלם, על מנת לממש את החיוב או לאכוף את הפס"ד.
    • כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר) – עניין השייך לדיני חדלות פירעון, ולא לדיני ההוצל"פ, לפחות לא באופן ישיר. על פי אתר כל – זכות, הכונס הרשמי הוא הגורם השלטוני המופקד על הטיפול בהליכי חדלות פירעון, הכוללים פשיטות רגל של יחידים, הליכי פירוק של חברות, הבראת חברות והסדרי נושים. הכונס הרשמי הוא יחידה באגף האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי במשרד המשפטים.

גדר סמכות דיני ההוצאה לפועל

ישנם חיובים אשר מטבעם אינם ניתנים לביצוע בהוצאה לפועל, שכן הם דורשים מידה של פיקוח שאינה אפשרית על ידי בית המשפט. כך, למשל, חיוב הנובע מצו עשה או צו מניעה שנתן בית המשפט, החורג מגדר החיוב הרגיל של תשלום כסף או העברת חזקה בנכס, לא ניתן לבצע בהוצאה לפועל. לשם כך קיימת מערכת דינים מקבילה – דיני בזיון בית המשפט. לבית הדין הרבני סמכויות רבות בנוגע לאכיפתם של פסקי דין לגירושין שאף הם אינם בגדר סמכות דיני ההוצאה לפועל.

מערכת דיני פשיטת הרגל היא דרך נוספת לגביית חובות. במקרה שהחייב מוכרז כפושט רגל מעוכבים כנגדו הליכי ההוצאה לפועל, ולאחר קבלת צו ההפטר בהליכים אלו, לא ניתן להמשיך בהליכי הגבייה בתיק ההוצאה לפועל.

מבנה מערכת ההוצאה לפועל במדינת ישראל

במדינת ישראל ישנם 25 לשכות הוצאה לפועל (נכון לתאריך 19.10.2020), הפועלות במקביל לבית משפט השלום, בראשן עומד רשם הוצאה לפועל.

תפקידו של רשם ההוצאה לפועל הוא לרוב מנהלי, אך יש לו גם סמכויות שיפוטיות ומעין שיפוטיות והוא עוסק בדרכים בהן יש למלא אחר פסקי הדין והמסמכים האחרים המוגשים לביצוע. אין זה מתפקידו להרהר אחר האמור בפסקי הדין, אלא לקבוע את ההסדרים לביצועם, בכלים כגון עיקול, צו תשלום, פקודת מאסר וכיוצא בזה.

תפקיד נוסף הוא תפקידו של "מנהל לשכת הוצאה לפועל", הממונה על ידי שר המשפטים ואשר מתפקידו לבצע בפועל את הוראותיו של רשם ההוצאה לפועל.

הצדדים בהליכי ההוצאה לפועל

בתיקי ההוצאה לפועל ישנו זוכה– האדם שהגיש את פסק הדין או את השטר לביצוע. מולו ניצב החייב– האדם כנגדו הוגש פסק הדין או השטר. אם ישנו גורם נוסף שחייב כספים לחייב, או שמחזיק בנכסים השייכים לו, וברצון הזוכה לקבל כספים או נכסים אלו, יכול הזוכה לבצע עיקול אצל צד ג' זה, ובמקרה זה נקרא אותו צד ג' מחזיק.

אולי יעניין אותך גם...

ההליכים העומדים לטובת הזוכה

חוק ההוצאה לפועל והתקנות על פיו מאפשרים מגוון של הליכים בהם ניתן לנקוט כנגד חייב:

  • עיקול מיטלטלין – עיקול נכסים מיטלטלין של החייב ומכירתם למרבה במחיר. ישנם מטלטלין שאינם ניתנים לעיקול, כגון הנכסים הבסיסיים הדרושים לאדם למחייתו, כלי עבודה שערכם איננו עולה על סכום הקבוע בתקנות, עיטורי צה"ל (על פי חוק) וכן תשמישי קדושה[1].
  • עיקול מקרקעין – עיקול מקרקעין הרשומים על שמו של החייב, ומכירתם למרבה במחיר. במקרה שהמקרקעין הם בית המגורים של החייב, על הזוכה לדאוג לו לדיור חלופי.
  • עיקול בידי צד שלישי – עיקול כלל נכסי החייב המצויים בידי צד שלישי כלשהו, אם המדובר בנכס ממשי, יתרה בחשבון בנק, חוב עתידי או כל נכס שהוא.
  • עיקול משכורת – עיקול משכורתו של החייב הנמצאת אצל מעסיק כלשהו, בהתאם להגנות הקבועות בחוק[2].
  • כינוס נכסים – לעיתים נדרש כינוס נכסים לנכס מנכסי החייב. לדוגמה מכונה שניתן להפעילה ולנצלה לעשיית רווחים, במקום למכרה ולהסתכן בהפסד, או דירה שניתן להשכיר, מניות בחברה שניתן לנהל, וכיוצא בזה. על נכס זה ממונה נאמן, שהוא לרוב עורך הדין המייצג את הזוכה, והלה כונס את הנכס לשם ביצוע פסק הדין.
  • ביצוע בעין – תפיסת נכס של החייב והעברתו לזוכה. כן ניתן לחייב בהליכי הוצאה לפועל ביצוע לעין של צו מסירת קטין, עשיית מעשה מסוים או פינוי מקרקעין.
  • עיכוב יציאה מן הארץ – רשם ההוצאה לפועל מוסמך לעכב יציאתו מן הארץ של אדם, עד לתשלום החוב הפסוק כנגדו. שימוש בסעד זה יהיה רק במקרים בהם מוכח כי היציאה מן הארץ תפגע באפשרות לגבות את החוב, שכן היציאה מן הארץ היא זכות יסוד על פי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
  • הפקעת רישיון נהיגה – בסמכות רשם ההוצאה לפועל להגביל את זכותו של החייב לקבל, להחזיק או לחדש רישיון נהיגה.
  • הגבלת חשבון הבנק – בסמכות רשם ההוצאה לפועל להגביל את זכותו של חייב לפתוח חשבון בנק, להעניק שיקים או לפרוע שיק שנתן החייב.
  • הגבלת כרטיסי חיוב – בסמכותו של רשם ההוצאה לפועל להגביל את זכותו של החייב להשתמש בכרטיסי חיוב ואשראי.
  • צווי הבאה וצווי מאסר – חייב שאינו מקיים אחר צווי ההוצאה לפועל יכול להיות מובא בפני רשם ההוצאה לפועל בצו הבאה, המקוים על ידי משטרת ישראל. במקרים חמורים של בזיון ההוצאה לפועל רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות על מאסר החייב לתקופה בת שבעה ימים. בעבר היה סעד צו המאסר סעד מקובל ונפוץ, אך לאחר פסיקת בית המשפט העליון בשנת 1993 בבג"ץ 5304/92 פר"ח נ. שר המשפטים, בה צמצם השופט מנחם אלון את השימוש בסעד, שונו התקנות בהתאם והשימוש בכלי זה נותר למקרים קיצוניים ובתיקי הוצאה לפועל שנפתחו לטובת גביית מזונות בלבד[3].

ההליכים העומדים לטובת החייב

אדם שהוגש כנגדו פסק דין או שטר בהליכי הוצאה לפועל יכול לנקוט במספר הליכים.

  • התנגדות לביצוע שטר – ישנם שטרות שאינם בני ביצוע. כך, למשל, ניתן להעלות טענת כישלון תמורה מלא כלפי צד ישיר לשטר (אדם שרכש סחורה, שילם עבורה בהמחאה ולא קיבל אותה, יכול לטעון כי אין עליו לפרוע את ההמחאה, אם הוא הוגש באופן ישיר על ידי ספק הסחורה ולא הוסב לצד ג'). במקרה של הגשת התנגדות בפרק זמן של עד 30 יום מהמצאת האזהרה מעוכבים לרוב הליכי ההוצאה לפועל עד בירור העניין בתחילה אצל רשם בית המשפט, ולאחר מכן אם נראה שיש ממש בהתנגדות, על ידי בית המשפט המוסמך.
  • טענת פרעתי – כנגד פסק דין ניתן להעלות טענת "פרעתי". שלא כמובן מפירוש מילולי של הטענה, אין המדובר בטענה לפירעון חוב, אלא בטענה לכל מצב עניינים העומד לטובת החייב לאחר מתן פסק הדין. למשל טענה כי החוב נפרע, הנכס נמסר, הזוכה מחל על החוב, וכיוצא בזה. בטענה זו דן ראש ההוצאה לפועל, ובמסגרת זו תפקידו אינו מינהלי כי אם שיפוטי.
  • איחוד תיקים – אדם שנפתחו כנגדו תיקי הוצאה לפועל על ידי גורמים שונים, יכול לבקש לאחדם ולשלם סכום חודשי קבוע לממונה על איחוד התיקים, המחלק אותו בין הזוכים השונים. סכום זה נקבע כך שהחוב ישולם במלואו בתוך זמן קצוב.
  • צו תשלומים – חייב אשר אינו יכול לשלם את החוב בתשלום אחד, יכול להגיש לרשם ההוצאה לפועל, בקשה לצו תשלומים לפריסת החוב לתקופה ארוכה יותר, בהתאם ליכולתו הכלכלית האישית. תקופת פריסת החוב צריכה לעמוד בתנאי סעיף 7א'1 לחוק ההוצאה לפועל[4].
  • ביטול עיקול – אדם שננקטים נגדו פעולות עיקול וגבייה יכול להגיש בקשה לביטול העיקול כאשר העיקול פוגע בו בצורה משמעותית, המצדיקה את ביטולו. לדוגמה אם פעולת עיקול רכב המשמש לצורכי עבודה, פוגעת ביכולת החייב לפרנס את משפחתו בכבוד, או כאשר הרכב רשום על שם של אדם נכה או למשל כאשר עיקול משכורת החייב חורג מהוראות חוק הגנת השכר או כאשר העיקול הוטל על מלאי עסקי והדבר מונע מן החייב את המשך פעילות העסק. רשם ההוצאה לפועל יעיין בבקשת החייב ולאחר שיעניק לזוכה אפשרות להגיב לבקשה תוך 7 ימים, יתן את החלטתו בעניין.
  • חייב מוגבל באמצעים – חייב המודיע כי אינו יכול לשלם את החוב בתוך פרק זמן הקבוע בחוק (בין שנתיים לארבע שנים לפי סכום החוב) יכול להיות מוכרז כחייב מוגבל באמצעים. חייב זה עובר הליך של חקירת יכולת בידי ראש ההוצאה לפועל, הקובע צו תשלומים, שיכול להביא לפריסת החוב לתשלומים קטנים במשך שנים רבות. חייב כזה מוגן בפני הליכי הוצאה לפועל כגון עיקול כל עוד הוא משלם את הסכום החודשי. עם זאת, חייב כזה אינו יכול לצאת מן הארץ, נחשב כלקוח מוגבל מיוחד בבנק, אינו יכול לעשות שימוש בכרטיס אשראי, ומנוע מלנהל חברה. החל מתאריך 15.9.2019, מועד כניסת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי לתוקף, לא ניתן להכריז יותר על חייב מוגבל באמצעים.
  • חדלות פירעון – חייב המודיע כי אין ביכולתו לשלם את החוב בתוך פרקי הזמן הקבועים לפי סעיף 7א1 לחוק, יכול להיות מוכרז כחדל פירעון. אם סך חובותיו של החייב עולים על 150,000 יראו את הודעתו כבקשה למתן צו פתיחת הליכי חדלות פירעון. אם חובותיו נעמדים בסכום גבוה מכך, לשכת ההוצאה לפועל תמסור לו מידע לגבי אפשרותו לפתיחת הליכים תחת הממונה על הליכי חדלות פירעון[5]. לא ניתן לנקוט הליכי הוצאה לפועל כנגד חייב שניתן לו צו פתיחת הליכים, כל עוד החייב משתף פעולה עם ההליכים, משלם את התשלום החודשי ועומד בתנאי צו פתיחת ההליכים.

חלק נכבד מההגנות אשר עומדות לחייב בהוצאה לפועל מושפעות מבג"ץ עמותת פר"ח נגד שר המשפטים שם הוגשה עתירה כנגד צו המאסר אשר יוצא כנגד חייב המשתמט מתשלום חובו.

עדכונים / חקיקה

חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967

  • עוד מאמרים בנושא...
The post עורך דין הוצאה לפועל appeared first on ברקוביץ אהרוני זיו BAZ.

פוסטים קשורים לנושא:

  1. צבירת זכויות סוציאליות במהלך היעדרות מהעבודה צבירת זכויות סוציאליות במהלך היעדרות מהעבודה היעדרות חופשה מחלה הבראה הפרשה לפנסיה הפרשה לפיצויים תשלום דמי ביטוח לאומי האם תקופת היעדרות זו נספרת לחישוב ותק...
  2. ליטיגציה ההתדיינות במשפט הישראלי מושגים שונים בתחום המשפט בישראל מעידים על הגיוון הרב שבשירותיהם של עורכי דין שונים בכל מקום במדינת ישראל. היום אנו יכולים להכיר...
  3. עורך דין משפט גבייה כשקיים קושי רב בגביית חובות יש סיבות רבות שמראות עד כמה יכולה גביית חובות להיות עניין לא פשוט בכלל הן עבור עסק קטן והן עבור...
]]> דיני חדלות פירעון https://bazlaw.co.il/%d7%93%d7%99%d7%a0%d7%99-%d7%97%d7%93%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%a4%d7%99%d7%a8%d7%a2%d7%95%d7%9f/ Tue, 11 Oct 2022 21:23:06 +0000 https://bazlaw.co.il/?p=14967 תוכן עניינים חדלות פירעון חדלות פירעון כלכלית היא המצב המוביל לחדלות פירעון משפטית (החלת דיני חדלות הפירעון). חדלות פירעון כלכלית עשויה להתקיים ללא תגובה משפטית. אולם, תגובה כזו היא רצויה מאוד, לטובת כל הצדדים המושפעים מחדלות הפירעון. באופן מעשי, המעבר לחדלות פירעון משפטית מתרחש כמעט תמיד, סמוך לאחר (או אף לפני) שהחייב או נושיו מבינים […]

The post דיני חדלות פירעון appeared first on ברקוביץ אהרוני זיו BAZ.

פוסטים קשורים לנושא:

  1. צבירת זכויות סוציאליות במהלך היעדרות מהעבודה צבירת זכויות סוציאליות במהלך היעדרות מהעבודה היעדרות חופשה מחלה הבראה הפרשה לפנסיה הפרשה לפיצויים תשלום דמי ביטוח לאומי האם תקופת היעדרות זו נספרת לחישוב ותק...
  2. ליטיגציה ההתדיינות במשפט הישראלי מושגים שונים בתחום המשפט בישראל מעידים על הגיוון הרב שבשירותיהם של עורכי דין שונים בכל מקום במדינת ישראל. היום אנו יכולים להכיר...
  3. עורך דין הוצאה לפועל מבוא הוצאה לפועל (הוצל"פ) היא זרוע של רשות האכיפה והגבייה שבמשרד המשפטים, ותפקידה הוא מימוש ואכיפת ההליכים האזרחיים של גביית החיובים (חובות, שעבודים או שטרות,...
]]>

תוכן עניינים

חדלות פירעון

חדלות פירעון כלכלית היא המצב המוביל לחדלות פירעון משפטית (החלת דיני חדלות הפירעון). חדלות פירעון כלכלית עשויה להתקיים ללא תגובה משפטית. אולם, תגובה כזו היא רצויה מאוד, לטובת כל הצדדים המושפעים מחדלות הפירעון. באופן מעשי, המעבר לחדלות פירעון משפטית מתרחש כמעט תמיד, סמוך לאחר (או אף לפני) שהחייב או נושיו מבינים שמתקיימת חדלות פירעון כלכלית.

שני מבחנים משמשים בהגדרת חדלות פירעון כלכלית
  1. המבחן המאזני  – מצב בו לחייב יש יותר התחייבויות מנכסים (ההון העצמי שלילי).
  2. המבחן התזרימי  – מצב בו החייב אינו יכול לשרת את התחייבויותיו בטווח הקצר (ההון החוזר שלילי, או שאין די מזומנים בקופה לשם פירעון החלויות הקרובות).

שני המבחנים עשויים לחול בו זמנית, או שרק אחד מהם יתקיים. לדוגמה, יכול שהחייב יהיה בעל הון עצמי חיובי אך הון חוזר שלילי.

במצב זה, לנושים אין תועלת מכך שסך נכסי החייב עולה על סך התחייבויותיו: הם מושפעים מהעובדה שהחייב אינו יכול לשלם להם במזומן, כעת, את חובותיו שמועד פירעונם הגיע. מנגד, יכול שהחייב יהיה בעל הון חוזר חיובי אך הון עצמי שלילי.

גם מצב זה עשוי לייצג חדלות פירעון: על אף שהחייב פורע בטווח הקצר את התחייבויותיו, ברור שעליו להשיג עוד נכסים (או להפחית חבויות) כדי שיוכל לפרוע את כל חובותיו לכשיגיע מועד פירעונם. ההגדרה של חייב מסוים כחדל פירעון נתונה לשיקול דעת בית המשפט, אשר בוחן את מכלול הנסיבות ובודק האם מתקיים אחד או יותר מהמבחנים האמורים. גם כך, אפשר שאירוע חיצוני בטווח הזמן הקרוב ישנה את המצב לטובה, כגון הזרמה של הון עצמי נוסף מבעלי המניות בחברה (דבר המתרחש, לעיתים, כתוצאה מעצם האיום בפתיחת הליך חדלות פירעון נגד החברה).

דיני חדלות הפירעון הם תחום דין מהותי, שבכוחו לשנות זכויות שנוצרו במשפט האזרחי הכללי (למשל, תחת דיני החוזים). בכל סוגי הליכי חדלות הפירעון, קיים קו מפריד ברור, החוצץ בין המשטר המשפטי הרגיל לבין החלתו של משטר חדלות הפירעון. אותו שינוי בזכויות, שמטיל דין חדלות הפירעון, מתחיל להתקיים בנקודת זמן מסוימת. נקודה זו היא מועד ההחלטה על תחילת ההליך בידי בית המשפט.

החלת דיני חדלות הפירעון היא משמעותית הן עבור החייב והן עבור הנושים. החייב או נכסיו יוצאים משליטת הבעלים הקודמים ועוברים לניהולו של הנאמן או המפרק. הנושים מושפעים מעיכוב ההליכים, אשר מונע מהם לתבוע את החייב בבית המשפט הרגיל או לפעול נגדו בהוצאה לפועל. שינויים אלו הכרחיים לשם ניהולו של הליך חדלות הפירעון. מינוי בעל התפקיד על נכסי החייב נחוץ כדי לברר את שווי הנכסים, למנוע שימוש לרעה בהם ולהיטיב את ערכם עד שתמורתם תחולק לנושים. עיכוב ההליכים נחוץ כדי שלא יתרחש מרוץ תביעות ותימנע התוצאה השרירותית של "כל הקודם זוכה".

נקודת המוצא היא שאין בנכסי החייב כדי לספק את כל נושיו. לפחות חלקם יאלצו לספוג קיצוץ, בין אם לשיעורין או מוחלט, בגובה החוב שיוחזר להם. כללי החלוקה המיוחדים של חדלות הפירעון מיועדים להסדיר את השאלה מי יספוג את הפגיעה הזו. לא ניתן ליישם את הכללים אלא אם חל עיכוב הליכים, כך שמאסת הנכסים של החייב נשמרת ומוגנת עד שניתן לחלקה בהתאם לדין.

הסוגיות המהותיות בדיני חדלות הפירעון

מסת נכסי החייב

השאלה המהותית הראשונה בדיני חדלות הפירעון היא: מה כוללים נכסי החייב? קרי, מבין הנכסים הקיימים בעולם, מה שייך לחייב ומה לא. לכאורה, ניתן לענות על שאלה זו בפשטות ולקבוע כי הנכסים שהיו בידי החייב בעת הכניסה להליך חדלות הפירעון (לצד ההכנסות שהגיעו לידיו תוך כדי ההליך) הם נכסי החייב. אלא שאפשרות זו היא פשטנית מדי:

ייתכן והחייב הבריח נכסיו לידי אנשים אחרים; ייתכן גם שהחייב כבול בחוזים לא-רווחיים, המקטינים את נכסיו ככל שהזמן עובר, ללא הצדקה עסקית מספקת; לבסוף, ייתכן שהחייב פרע (בתום לב) את חובותיו לחלק מהנושים ולא לנושים אחרים, בניגוד לכללי החלוקה שבחדלות הפירעון. בכל המקרים הללו, יש להחזיר אותם נכסים, שיצאו שלא כדין, אל תוך מאסת נכסי החייב.

הנושא של מאסת נכסי החייב נחלק לשלוש סוגיות:

  • העברת רכוש ללא תמורה שוות ערך – מצבים בהם הועברו נכסים מהחייב לצד שלישי, מבלי שהחייב קיבל נגדם, לתוך מאסת הנכסים שלו, תמורה שקולה. מדובר, למשל, בהענקת "מתנה" מהחייב לקרוב משפחה שלו. במקרים מסוימים, הדבר עולה כדי "הברחת נכסים", אך הוא יכול גם להיעשות בתום לב. לאחר שנכנסים למשטר חדלות הפירעון, החייב ממילא אינו יכול להעביר מנכסיו אלא באישור בעל התפקיד או בית המשפט (אם עשה זאת, ההעברה בטלה). לכן, עילה זו מתייחסת בעיקר לתקופה ש"לפני" הכניסה לחדלות הפירעון המשפטית – האם החייב העניק נכסים בפרק זמן נתון שקדם להכרזתו כחדל פירעון? בישראל, פרק זמן זה עומד על עשר שנים לפני חדלות הפירעון המשפטית.
    בתקופה של שנתיים לפני חדלות הפירעון, כל ההעברות בטלות, אפילו אם ניתן להוכיח שהחייב היה כשיר-פירעון במועד ההעברה.
    לגבי שמונה השנים הנותרות, אפשר שההעברה תתבטל ואפשר שהיא תישאר על כנה, כאשר הנטל על הנעבר להוכיח שהחייב היה כשיר-פירעון בעת ההעברה. אם העברה מוכרזת כבטלה, הרי מי שקיבל את הנכס חייב להחזירו לידי בעל התפקיד (הנאמן). כל עוד לא עשה זאת, יש לנאמן זכות תביעה אישית כלפיו.
  • העדפת נושים – מצבים בהם הועבר רכוש מהחייב לידי נושה, בסמוך לחדלות הפירעון המשפטית. כאן, לכאורה, ניתנת תמורה שקולה כנגד נכסי החייב. התמורה היא הפחתת סכום החוב כלפי אותו נושה. לפיכך, העדפת נושים היא אכן עילה פחות חמורה מאשר העברת רכוש ללא תמורה שוות ערך.
    אולם, עדיין מוצדק להשיב למאסת הנכסים את הרכוש שהועבר, שכן אם היה נפתח הליך חדלות פירעון טרם ההעברה, לא היה הנושה זכאי לקבלת מלוא חובו, אלא רק שיעור חלקי ממנו, בהתאם לכללי החלוקה. התקופה בה אסור לבצע העדפת נושים היא 3 חודשים לפני הגשת הבקשה לפתיחת ההליך. בנוסף, כדי שתחול העילה, על החייב להימצא בחדלות פירעון כלכלית בעת ההעברה. לבסוף, נדרש יסוד נפשי של כוונה "לתת עדיפות" לנושה, או קיום "אילוץ או שידול" מצד הנושה.
    העדפת נושים יכולה להתבטא, לדוגמה, ברכישה עצמית של אג"ח כל עוד החברה כשירת-פירעון, היא יכולה לפרוע את החוב לבעלי האג"ח שלה בכל סדר ובכל כמות שתחפוץ, ללא תלות בעדיפות היחסית שבין סדרות האג"ח. אך אם החברה נמצאת בחדלות פירעון כלכלית, בגינה תוגש בקשה לפתיחת הליך עד 3 חודשים לאחר הרכישה העצמית, הרי ייתכן כי יתברר בדיעבד שהייתה זו העדפת נושים. ככלל, התוצאה של העדפת נושים היא בטלות ההעברה וחיוב הנושה להשיב את הכסף לידי בעל התפקיד.
  • חוזים נמשכים – פעמים רבות, חייב הנכנס להליך חדלות פירעון קשור במגוון חוזים נמשכים או חוזי ביצוע, כמו הסכמי שכירות. סוגיה זו נחלקת לשני מצבים:
    1. חדל הפירעון עצמו רוצה להשתחרר מהחוזה.
    2. הצד השני לחוזה רוצה להשתחרר ממנו.

במצב הראשון, המניע של החייב הוא העובדה שהחוזים אינם תורמים לרווחיותו ומדלדלים את קופת ההליך ככל שחולף הזמן. במצב השני, המניע של בעל החוזה הוא העובדה שהחייב אינו משלם לו (שהרי הוא חדל פירעון וחל עיכוב הליכים), בעוד הצד השני נאלץ להמשיך ולקיים את החוזה.
במצב הראשון, בו החייב מבקש להשתחרר מהחוזה, הוא או בעל התפקיד נדרש לבקש את אישורו של בית המשפט כדי לעשות כן. המבחן, לפיו בית המשפט יאשר בקשה זו, הוא שמדובר ב"נכס מכביד", כגון חוזה שאין בו רווח.
המצב השני, בו הצד האחר מבקש להשתחרר מהחוזה, מתעורר מאחר שככלל, ניתן לקבוע בחוזה שכניסת אחד הצדדים להליך חדלות פירעון תביא לפקיעתו וביטולו של החוזה. בנוסף, עצם חדלות הפירעון כרוכה לרוב בהפרת חוזים, דבר המוליד זכות לביטול החוזה לפי דיני התרופות.

אולם, בשל הרגישות המיוחדת של דיני חדלות הפירעון – הרצון לאפשר לחייב לחזור לעסקים ולהשתקם מבחינה כלכלית – אין זה רצוי כי חוזי ביצוע יתבטלו. לדוגמה, חייב עסקי עלול לאבד את החנויות בהן הוא פועל, אם יבוטל חוזה השכירות שלו. דבר זה יכשיל את הליך ההבראה. לכן, ניתן לבקש מבית המשפט להורות לצד השני להמשיך ולקיים את החוזה, על אף רצונו לבטלו. בהליכי הבראה, מצב זה נחלק למספר אפשרויות: ראשית, "ספק תשתיות" (כגון חשמל ומים) חייב להמשיך ולספק לחייב את השירות, בתנאי שהחייב או בעל התפקיד משלם עבור השירות החל ממועד הכניסה להליך חדלות הפירעון ואילך.

שנית, בית המשפט רשאי לצוות על "ספק חיוני" – מי שמספק שירות או מצרך הדרוש להמשך הפעלתה של החברה – להמשיך ולספק את השירות או המצרך גם לאחר תחילת ההליך, אם סירובו של הספק לעשות כן אינו נובע מטעם סביר.

שלישית, מרבית החוזים הקיימים האחרים מכוסים על ידי הקביעה כי בעל התפקיד רשאי לאמץ חוזה קיים או לוותר עליו (כאשר אימוץ חוזה שיש לצד השני זכות לבטלו או שכבר בוטל סמוך לפני הכניסה להליך, כמו גם ויתור על חוזה, יעשו רק ברשות בית המשפט).

החוק שולל באופן מפורש את תוקפן של תניות בחוזה המאפשרות את ביטולו על ידי הצד השני (זה שאינו החייב) רק בשל עצם חדלות הפירעון של החייב.[16]

נוסף על סוגיות אלו, הליכים מסוימים של תביעה נגד נושאי משרה או בעלי שליטה בחייב יכולים להיחשב גם הם כחלק מהפעולות של הרחבת מאסת הנכסים. עם זאת, עילת התביעה, גם אם היא מופעלת רק בהקשרי חדלות פירעון, נטועה במשפט האזרחי הכללי (הנזק שגרם הנתבע לחברה או לנושים).

חלוקת הנכסים לנושים

השאלת המהותית השנייה בדיני חדלות הפירעון היא: כיצד יש לחלק את נכסי החייב בין נושיו? זו השאלה המרכזית והקשה ביותר. מראש ידוע, כי נכסי החייב אינם מספיקים כדי לשלם לכל נושה את סכום החוב המקורי שלו. לכן, כל הנושים או שיעור ניכר מתוכם יאלצו לאבד חלק כלשהו מהחוב, אותו ציפו לקבל מהחייב לפני שהפך חדל פירעון.

כל נושה היה שמח לגבות את מלוא חובו, אך הדבר אינו אפשרי. נדרש לקבוע כיצד הנכסים, המעטים מדי, יחולקו בין נושים רבים. זו היא בעיית המאגר המשותף, הקיימת בתחומים רבים מלבד חדלות פירעון. הקביעה, האם נושה מסוים יזכה להחזר חובו או חלק ממנו או יאבד את כולו, תלויה בעיקר בסדרי החלוקה לאותו נושה בדין חדלות הפירעון. שני עקרונות מושלים בחלוקת הנכסים: עקרון העדיפות ועקרון השוויון.

עקרון העדיפות קובע כי קיימות דרגות שונות של נושים, כאשר כל דרגה חייבת להיפרע את מלוא סכום החוב כלפיה לפני שהדרגה מתחתיה תקבל סכום כלשהו. עקרון זה מכונה גם כלל העדיפות המוחלטת.

סדר העדיפות הקבוע כיום בדין הישראלי מושפע מחד מהעקרון של עדיפות הנושים המובטחים (בעלי זכות "קניינית" בנכסי החייב) ומאידך מהרצון להעניק חלק כלשהו ממאסת הנכסים לנושים הבלתי-מובטחים, ה"חלשים", לרבות עובדים וספקים. איזון בין שני אינטרסים אלו הוא קשה ביותר, מאחר שבחלק גדול מהמקרים כל נכסי החייב מספיקים רק כדי לשלם לנושים המובטחים. הפתרון שמצא הדין הוא להעניק עדיפות מוחלטת לנושים המובטחים בעלי שעבוד קבוע, לצד עדיפות חלקית בלבד לנושים המובטחים בשעבוד צף. גם כך, אי אפשר לפרוע ולו מעט לנושים הבלתי-מובטחים כאשר חדלות פירעונו של החייב היא עמוקה.

סדר העדיפות הוא:

  1. בעלי זכות קניינית קבועה:
    1. "שעבוד ראשון" על נכס – שעבוד הנקבע בחוק וגובר על כל שעבוד אחר הרובץ על אותו נכס.
    2. חובות מובטחים בשעבוד קבוע – נושים, אשר בנוסף לזכות החוזית שיצרו מול החייב להחזר חובם, גם רכשו זכות קניינית מסוג שעבוד בנכס של החייב. משהחייב לא החזיר להם את חובם ובהתאם לקבוע בהסכם היוצר את השעבוד (כאשר הסכם זה יכול להיות איגרת חוב, הלוואה בנקאית הכוללת משכון, הסכם משכנתא וכדומה), הם רשאים להיפרע מן הנכס המשועבד – לרבות מינוי כונס נכסים לתפיסת הנכס ומכירתו.

      כתוצאה מכך, יוצא הנכס ממאסת הנכסים של החייב הניתנים לחלוקה בהליך חדלות הפירעון. שעבוד קבוע דורש רישום במרשם ציבורי (כגון אצל רשם המשכונות, רשם המקרקעין או רשם החברות); אם השעבוד לא נרשם, הרי שאין לו תוקף כלפי בעל התפקיד ושאר הנושים של החייב. במקרה כזה, מי שדימה להיות בעל שעבוד הופך לנושה לא-מובטח, הנותר עם זכות חוזית רגילה מול החייב.

    3. שעבודים מיוחדים – סוגים מסוימים של זיקות לנכס, המקנים לנושה זכות קניינית או מעין-קניינית. אלו כוללים את הערת האזהרה, את העכבון ואת השעבוד על מטלטלין מכוח חוק. גם כאן, ההצדקה לקדימות היא "קנייניות" הזכות שהוקנתה לנושה, כך שיש לו יכולת ישירה להיפרע מנכס מסוים ולהוציא אותו ממאסת הנכסים של החייב.
  2. הוצאות ההליך – ההוצאות הכרוכות בעצם קיומם של הליכי חדלות הפירעון. אלו כוללות את עלות מימושם של נכסי החייב, הוצאות לטובת כונס הנכסים הרשמי, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין שייצג את החייב בבית המשפט.
  3. חובות בדין קדימה. הרכבם המדויק של חובות אלו משתנה בהתאם לסוג ההליך. הרכיב החשוב בהם הוא שכר עובדים.
  4. חובות מובטחים בשעבוד צף (רלוונטי רק לחייב שהוא תאגיד) – שעבוד צף נובע מתניה בחוזה שבין חייב ונושה. תניה כזו נפוצה מאוד באיגרות חוב. הצדדים מגדירים את הנכסים שעליהם חל השעבוד הצף (לרוב, כלל נכסי החייב). אם השעבוד הצף "מתגבש", הוא הופך לשעבוד קבוע והנושה יכול להיפרע מנכסי החייב כבעל זכות קניינית.

    במקרים של חדלות פירעון, השעבוד הצף מתגבש במועד הגשת הבקשה לפתיחת ההליך. אם החוזה שיצר את השעבוד הצף אסר על יצירת שעבודים (קבועים) מאוחרים יותר והחייב יצר שעבודים כאלו, השעבוד הצף יגבור על השעבוד הקבוע (פרט לשסל"נ – שעבוד ספציפי לרכישת נכס). אולם אם לא נכלל תנאי כזה, בעלי השעבוד הצף נמצאים בסדר העדיפות אחרי השעבודים הקבועים וכן, כאמור, אחרי הוצאות ההליך והחובות בדין קדימה. בעלי השעבוד הקבוע והשעבוד הצף מהווים יחדיו את קבוצת הנושים המובטחים.

  5. חובות רגילים – כל החובות שאינם מובטחים או מועדפים.
  6. בעלי הזכות להון העצמי של התאגיד / החייב עצמו – זכאי לחלוקת יתרת הנכסים שלאחר סילוק כל החובות לנושים, אם נותרה.

על סדר העדיפות ניתן להתנות בהליך מסוג הבראה. עם זאת, לנושים העדיפים תהיה נטייה שלא להצביע בעד תוכנית המקנה להם פחות מכפי שהיו מקבלים בהליך של מימוש נכסים.

בשני סוגי ההליכים האחרים סדר העדיפות הוא קוגנטי כמעט לחלוטין.

עקרון השוויון קובע שבין הנושים באותה דרגה, הרכוש יחולק בשיעור שווה.

לדוגמה, אם נותרו בקופת ההליך 2 מיליון ש"ח כשמגיעים לדרגת הנושים בעלי שעבוד צף, כאשר סך החוב המקורי לנושים אלו הוא 8 מיליון ש"ח, אזי כל נושה בדרגה זו יזכה להיפרע 25% מהחוב המקורי שלו.

כללי החלוקה חלים רק על חובות שנוצרו עד הכניסה להליך חדלות הפירעון. אם החייב נוטל על עצמו חובות חדשים, בזמן ההליך (דבר שניתן לעשותו רק באישור בית המשפט ולשם קידום ההליך), הם נהנים מעדיפות גמורה על כל חוב שהיה קיים ערב ההליך.

השוואה בין ההליכים

 פשיטת רגלפירוקהבראה
הבקשה לפתיחת ההליךהגשת בקשה לפשיטת רגלהגשת בקשת פירוקהגשת בקשה למתן צו הקפאת הליכים
תחילת ההליךמתן צו כינוסמתן צו פירוקמתן צו הקפאת הליכים
עיכוב הליכיםעיכוב הליכים (ממועד צו הכינוס)עיכוב הליכים (ממועד צו הפירוק)הקפאת הליכים
שלב איסוף הנכסיםאיסוף נכסי החייב על ידי הנאמן בפשיטת רגל ומימושם (לחלופין, ניהול נכסי החייב תוך הכנת הסדר נושים)איסוף נכסי החייב על ידי המפרק ומימושםניהול החייב תוך הכנת תוכנית הבראה
שלב חלוקת הנכסיםחלוקת תמורת הנכסים לנושים (לחלופין, חלוקת הזכויות החדשות כלפי החייב, הנקובות בהסדר הנושים)חלוקת תמורת הנכסים לנושיםחלוקת הזכויות החדשות כלפי החייב, הנקובות בתוכנית ההבראה
סיום ההליךצו הפטר (לחלופין, צו אישור הסדר נושים)צו חיסולצו אישור תוכנית הבראה

עוד מאמרים בנושא…

The post דיני חדלות פירעון appeared first on ברקוביץ אהרוני זיו BAZ.

פוסטים קשורים לנושא:

  1. צבירת זכויות סוציאליות במהלך היעדרות מהעבודה צבירת זכויות סוציאליות במהלך היעדרות מהעבודה היעדרות חופשה מחלה הבראה הפרשה לפנסיה הפרשה לפיצויים תשלום דמי ביטוח לאומי האם תקופת היעדרות זו נספרת לחישוב ותק...
  2. ליטיגציה ההתדיינות במשפט הישראלי מושגים שונים בתחום המשפט בישראל מעידים על הגיוון הרב שבשירותיהם של עורכי דין שונים בכל מקום במדינת ישראל. היום אנו יכולים להכיר...
  3. עורך דין הוצאה לפועל מבוא הוצאה לפועל (הוצל"פ) היא זרוע של רשות האכיפה והגבייה שבמשרד המשפטים, ותפקידה הוא מימוש ואכיפת ההליכים האזרחיים של גביית החיובים (חובות, שעבודים או שטרות,...
]]> כינוס נכסים https://bazlaw.co.il/%d7%9b%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%a1-%d7%a0%d7%9b%d7%a1%d7%99%d7%9d/ Tue, 11 Oct 2022 20:23:57 +0000 https://bazlaw.co.il/?p=14919 a[data-mtli~="mtli_filesize88000kB"]:after {content:" (880.00 kB)"}a[data-mtli~="mtli_filesize30880kB"]:after {content:" (308.80 kB)"}a[data-mtli~="mtli_filesize23425kB"]:after {content:" (234.25 kB)"}a[data-mtli~="mtli_filesize40781kB"]:after {content:" (407.81 kB)"}

תוכן עניינים כינוס נכסים הוא הליך משפטי הכולל תפיסת נכס ושליטה בו, כך שניתן יהיה להיפרע ממנו. בדרך כלל, הוא נפתח במצב בו נושה זכאי, בתיווך כונס הנכסים, לממש רכוש של אדם פרטי, קבוצת אנשים או חברה, ששועבד כבטוחה על חובות שלא שולמו. מהות ההליך במונח "כינוס" נעשה שימוש גם במסגרת הליכי פשיטת רגל. קיימת הפרדה בין שני שלבים מרכזיים בהליך פשיטת […]

The post כינוס נכסים appeared first on ברקוביץ אהרוני זיו BAZ.

פוסטים קשורים לנושא:

  1. זכויות עובדים בפשיטת רגל ובפירוק תאגיד המבוטחים: עובד שכיר. חבר אגודה שיתופית. קופת גמל. הגדרות קופת גמל – כל גוף שעל פי הוראות הסכם קיבוצי בוטחו העובדים בו לצורך זכויותיהם הסוציאליות. חבר אגודה שיתופית – מי...
  2. צבירת זכויות סוציאליות במהלך היעדרות מהעבודה צבירת זכויות סוציאליות במהלך היעדרות מהעבודה היעדרות חופשה מחלה הבראה הפרשה לפנסיה הפרשה לפיצויים תשלום דמי ביטוח לאומי האם תקופת היעדרות זו נספרת לחישוב ותק...
  3. ליטיגציה ההתדיינות במשפט הישראלי מושגים שונים בתחום המשפט בישראל מעידים על הגיוון הרב שבשירותיהם של עורכי דין שונים בכל מקום במדינת ישראל. היום אנו יכולים להכיר...
]]>

תוכן עניינים

כינוס נכסים הוא הליך משפטי הכולל תפיסת נכס ושליטה בו, כך שניתן יהיה להיפרע ממנו. בדרך כלל, הוא נפתח במצב בו נושה זכאי, בתיווך כונס הנכסים, לממש רכוש של אדם פרטי, קבוצת אנשים או חברה, ששועבד כבטוחה על חובות שלא שולמו.

מהות ההליך

במונח "כינוס" נעשה שימוש גם במסגרת הליכי פשיטת רגל. קיימת הפרדה בין שני שלבים מרכזיים בהליך פשיטת הרגל – השלב של מתן "צו כינוס" והשלב המאוחר יותר של מתן "צו פשיטת רגל". בפועל, ההפרדה בין שני שלבים אלו היא ברובה ארכאית, שכן צו הכינוס הוא הצו העיקרי והמכריע: הוא הפותח את הליך חדלות הפירעון, מחיל משטר קולקטיבי לגביית החוב ומעביר את נכסי החייב לשליטת הנאמן.

על אף הדמיון במונחים, "צו כינוס" שונה בתכלית מכינוס נכסים במובן הנדון כאן. צו כינוס אינו אלא חלק מהליך חדלות פירעון מסוג פשיטת רגל. שלא כמו כינוס נכסים, אין מטרתו להיטיב עם נושה מסוים, אלא עם כלל נושי החייב.

דיני כינוס הנכסים אינם קשורים בהכרח לדיני חדלות הפירעון. אדם יכול להיות כשיר-פירעון, אך עדיין ימונה עליו כונס נכסים, פשוט מכיוון שלא שילם את חובו לנושה אחד ספציפי (שהוא נושה מובטח).

אותו נושה יבקש להיפרע מן השעבוד; הנכס יגרע ממצבת הנכסים של האדם שלא שילם, יחד איתו יפרע החוב, והעסקים ימשכו כרגיל. אולם בפועל, קיים קשר בין חדלות פירעון לבין כינוס נכסים. זאת מכיוון שרק לעיתים נדירות, אדם כשיר-פירעון יפסיק להחזיר חובות דווקא לנושה מובטח שלו. הדבר נכון במיוחד בישראל, בה מרבית הנושים המובטחים הם בנקים. כמעט כל חברה עסקית נמצאת במערכת יחסים ארוכת-טווח עם בנק כזה או אחר, המהווה את מקור האשראי העיקרי שלה.

אם חברה מתקרבת לחדלות פירעון, היא תפסיק קודם כל לשלם לנושים הלא-מובטחים (כגון ספקים). רק כשלא נותרת עוד ברירה (מצוקת המזומנים חמורה במיוחד), החברה תפגע במערכת היחסים שלה עם הבנק, הנושה המובטח, ותפסיק לשרת גם את חובותיה אליו. או אז, יתאפשר מינויו של כונס נכסים. לכן, במרבית המקרים בהם מתבצע כינוס נכסים, הדבר מהווה אינדיקציה לכך שהחברה נמצאת במצב של חדלות פירעון.

כינוס נכסים במשפט

במשפט הישראלי, קיימות שלוש קבוצות עיקריות של הליכים הקרויים "כינוס נכסים":

  1. הליך אחד הוא מינוי כונס נכסים במסגרת סדר הדין האזרחי.
  2. ההליך השני הוא מינוי כונס נכסים בהוצאה לפועל ובבית המשפט.
  3. ההליך השלישי הוא מינוי כונס נכסים בדיני החברות, לאכיפת שעבוד צף שהוטל על נכסי חברה.

זה האחרון הוא הטיפוס המוכר והמתוקשר של כינוס נכסים, ואליו מתכוונים כאשר אומרים שחברה "נמצאת בכינוס נכסים" או "מונה לה כונס נכסים". למרות שכינוס נכסים מהסוג השלישי מרכז משקל כלכלי רב יותר, אנשים פרטיים עשויים להיתקל בעיקר בכינוס מהסוג השני (בהוצאה לפועל או בבית המשפט). יחד עם זאת, בישראל, נושא ההפרדה בין סוגי הכינוס השונים אינו מפותח ביותר, בין השאר עקב היעדר חקיקה מספקת בנושא ואי-בהירות של דברי החקיקה הקיימים.

אף בקרב העוסקים בתחום, מושגים ומסגרות נורמטיביות שונות משמשות בערבוביה. בסוגיות מסוימות, כגון אופן קביעת שכר הטרחה של כונסי נכסים, פסיקת בתי המשפט בישראל נוטה לעבר מבחנים מהותיים המתחשבים בתוכן העבודה שביצע הכונס ורק במידה פחותה בהסדר החקיקתי שמכוחו התמנה.

בישראל, כינוס נכסים הוא תמיד סעד שיפוטי (ולא סעד אוטונומי). הווה אומר, רק בית משפט או רשם ההוצאה לפועל רשאים למנות כונס נכסים. דבר זה נכון לכל שלושת הסוגים של כינוס נכסים. זאת בניגוד, למשל, לדין בבריטניה ובמספר ארצות אחרות של המשפט המקובל, בהן הנושים עצמם רשאים למנות את הכונס.

כינוס נכסים בסדר הדין האזרחי

כונס נכסים כזה עשוי להתמנות בתור סעד זמני, לפי סימן ד' לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018. הוא אמור להבטיח, למען אחד הצדדים במשפט, כי הצד השני יוכל לשלם לו את הסעד שיפסק, אם יפסק. כונס הנכסים ישמור באורח זמני על נכס או נכסים של הצד השני, כך שלא יוברחו, יוענקו וכדומה:

111(א). מינוי כונס נכסים זמני

(א) בית המשפט רשאי למנות כונס נכסים זמני (להלן בסימן זה – כונס) על נכסים מסוימים שברשות המשיב או ברשות מחזיק, אם שוכנע כי קיים חשש ממשי לפגיעה ניכרת בערכם של הנכסים או ביכולת מימושם או לכך שהמשיב או אדם אחר מטעמו עומד להעלים את הנכסים או להשמידם או כי הנכסים הופקו תוך ביצוע המעשה או המחדל נושא התביעה או שימשו לביצועו, וכי אי-מתן הצו יכביד באופן ממשי על ביצוע פסק הדין […]
תקנות סדר הדין האזרחי, תשעט-2018

על בית המשפט מוטל, בין השאר, לאזן בין זכויותיהם החוקתיות של המשיב ושל מבקש הכינוס. בשל אופיו הפרוצדורלי והזמני, המיועד לשמור על נכס יותר מאשר לממשו, קיים הבדל משמעותי בין כינוס כזה לבין שני הסוגים האחרים של כינוסי נכסים, שיידונו להלן, והמייצגים את המשמעות הנפוצה יותר של המושג.

כינוסי נכסים פרוצדורליים נוספים

כינוס נכסים פרוצדורלי, כזה שתפקידו העיקרי שמירה על נכס עד להכרעה שיפוטית, מוסדר בדברי חקיקה נוספים, פרט לתקנות סדר הדין האזרחי.

כך, למשל, סעיף 16 לחוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999 דן במינוי כונס נכסים "לשם חיפוש ותפיסת נכסים אשר הופקו תוך ביצוע העוולה או שימשו לביצועה, או לשם תפיסת ראיות אשר קיים חשש סביר להעלמתן".

בדומה, סעיף 104 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 קובע כי בית המשפט רשאי למנות כונס נכסים על "כל נכס מנכסיו של הנאשם, מיטלטלין או מקרקעין" וזאת כאשר הנאשם "נמלט או מסתתר ואין אפשרות למצאו" ואם בית המשפט "סבור שהדבר עשוי להביא להתייצבותו של הנאשם".

כינוס נכסים בהוצאה לפועל ובבית המשפט

כינוס נכסים זה מעוגן בסעיפים 53–54 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967:

53. מינוי כונס נכסים

(א) רשם ההוצאה לפועל רשאי, אם ראה צורך או תועלת בדבר לשם ביצוע פסק הדין, למנות כונס נכסים לנכס מסוים של החייב.
(ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות כי כונס הנכסים יתן ערובה, להנחת דעתו, לשם הבטחת אחריותו למילוי תפקידו.
(ג) הודעה על מינוי כונס נכסים תינתן לכונס הנכסים הרשמי.

54. סמכויותיו וחובותיו של כונס נכסים

(א) כונס הנכסים ייקח לרשותו את הנכס שנתמנה לו, ינהלו, ימכרנו, יממשו ויעשה בו כפי שיורה רשם ההוצאה לפועל; וידו של כונס הנכסים בכל אלה כיד החייב.
(ב) רשם ההוצאה לפועל רשאי לתת הוראות לפי סעיף זה אם מיזמתו ואם לפי בקשת הזוכה או החייב, או לפי בקשת כונס הנכסים.
(ג) כונס הנכסים ינהל פנקסים וימסור דינים וחשבונות לרשם ההוצאה לפועל או למי שיורה עליו רשם ההוצאה לפועל.
(ד) כונס הנכסים ימסור למנהל לשכת ההוצאה לפועל כל הכנסה שהגיעה לידו מניהול הנכס, ממכירתו או ממימושו, במועד ובצורה שנדרש למסרה בכתב המינוי או בהוראה מיוחדת.
חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967:

לא בכל הליך הוצאה לפועל יתמנה כונס נכסים. אחת החלופות לכך היא, למשל, מינוי קבלן הוצאה לפועל שיתפוס את הנכס וימכור אותו (ביחוד כשמדובר בנכס פשוט יחסית, כמו רכב). עם זאת, מגוון המצבים, בהם יתמנה כונס נכסים, הוא רחב. כונס נכסים עשוי להתמנות כדי לממש עיקול.

מקרה קלאסי אחר למינוי כונס הוא לשם מימוש משכון קבוע, קרי, שעבוד המעוגן בשטר משכון. דוגמה נפוצה לשעבוד כזה היא משכנתא. דיני המשכונות עצמם מפנים לשימוש בהוצאה לפועל.

לפי חוק המשכון, תשכ"ז-1967

17. דרכי המימוש
מימוש המשכון יהיה על פי צו בית המשפט, אולם –

(1) במשכון שיש לגביו בדין אחר הוראות מיוחדות לעניין זה יהיה המימוש בהתאם לאותן הוראות;
(2) במשכון שהופקד כאמור בסעיף 4(2) או שנרשם כאמור בסעיף 4(3) יכול שהמימוש יהיה על פי צו ראש ההוצאה לפועל […]

18. דרך המימוש בהוצאה לפועל
מימוש משכון על פי צו בית המשפט או צו ראש ההוצאה לפועל יהיה בדרך של מימוש נכס שהוטל עליו עיקול בהוצאה לפועל של פסק דין, זולת אם הורה ראש ההוצאה לפועל על דרך אחרת שראה אותה יעילה וצודקת יותר בנסיבות העניין.

ולפי חוק המקרקעין, תשכ"ט-1969,

90. מימוש המשכנתה
מימוש המשכנתה יהיה על פי פסק דין של בית משפט או על פי צו ראש ההוצאה לפועל ובדרך האמורה בסעיף 18 לחוק המשכון, תשכ"ז-1967.

הליך של כינוס נכסים מסוג זה עשוי שלא לערב את ההוצאה לפועל, ובמקום זאת להתנהל בבית משפט. המקור לכך הוא סעיפים 17 ו-18 לחוק המשכון וסעיף 90 לחוק המקרקעין. הסעיפים קובעים אפשרויות בחירה ("יכול שהמימוש יהיה על פי צו ראש ההוצאה לפועל"; "או על פי צו ראש ההוצאה לפועל"). הברירה נתונה, בדרך כלל, בידי הנושה. כאשר השעבוד הנדון הוא שעבוד קבוע, בין אם על נכסי תאגיד או יחיד, בין אם מכוח שטר משכון או איגרת חוב, יכול מבקש הכינוס לפנות לבית משפט, וזה מוסמך למנות כונס.

סעיף 18 קובע שמשכון ימומש בבית המשפט באותה דרך "של מימוש נכס […] בהוצאה לפועל", ועל כן הוא מסמיך את בית המשפט למנות כונס נכסים, מאותו סוג שהיה מתמנה בהוצאה לפועל[5]. יש הטוענים, כי סמכות זו נובעת מסעיף 75 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, המעניק לבית המשפט סמכות כללית למתן סעדים. במקביל, בית המשפט ידון תמיד באכיפת שעבוד צף (על נכסי תאגיד, מכוח איגרת חוב), אלא שאז תופעל המסגרת הנפרדת של כינוס נכסים בדיני החברות. במקרים בהם מתבקשת אכיפתם במקביל של שעבוד צף ושעבוד קבוע, יכול שאותו כונס, שהתמנה לפי סעיף 194 לפקודת החברות, יפעל גם למימוש השעבוד הקבוע.

בנוסף, קיים סוג של כונס נכסים המתמנה בבית המשפט (לא בהוצל"פ) והוא דומה, אך ככל הנראה לא זהה, לכונס הנכסים הנדון לעיל (שמטרתו מימוש משכון מכוח דיני המשכונות). זה הוא כונס הנכסים מכוח תקנה 388 לתקנות סדר הדין האזרחי:

388. מינוי כונס נכסים

(א) הוגשה בקשה למינוי כונס נכסים, רשאי בית המשפט, או רשם שהוא שופט, אם הדבר נראה לו צודק ונוח, לעשות, לפי טופס 45, את הדברים האלה:
(1) למנות כונס נכסים לכל רכוש, בין לפני מתן פסק הדין ובין לאחריו;
(2) לסלק כל אדם מהחזקת הרכוש או ממשמורתו;
(3) להעמיד את הרכוש להחזקתו, למשמורתו או לניהולו של כונס הנכסים;
(4) להעניק לכונס הנכסים את הסמכויות שבידי בעל הרכוש, כולן או מקצתן, כפי שייראה לבית המשפט או לרשם כאמור, בכל הנוגע להגשת תובענות והתגוננות בהן, מימוש הרכוש, ניהולו, שמירתו, שימורו והשבחתו, גביית דמי שכירות ורווחים מן הרכוש ואופן השימוש בהם וחתימה על כל המסמכים.
(ב) בית המשפט או הרשם הדן בבקשה יביא בחשבון את סכום החוב שהמבקש תובע, את הסכום שכונס הנכסים יכול להשיג לפי המשוער ואת ההוצאות המשוערות הכרוכות במינויו, ורשאי הוא, אם נראה לו הדבר, להורות על עריכת חקירה בעניינים אלה או בעניינים אחרים לפני המינוי.

תקנה 388 נמצאת אמנם תחת הפרק הדן בסעדים זמניים, אך עוסקת בכינוס נכסים המתבקש בתור הסעד העיקרי בתיק. יכול גם שהסעד יתבקש לאחר מתן פסק הדין. בית המשפט ימנה כונס לפי תקנה 388 כדי לקיים "הוצאה לפועל מן היושר" , קרי, הליך לביצוע פסק דין שלא ניתן או לא רצוי לבצעו בהוצאה לפועל הרגילה.

ככלל, לאחר שמתקבל פסק דין, ההוצאה לפועל היא המקום לבצעו (שם עשוי גם להתמנות כונס לפי סעיף 53). עם זאת, קיימים מקרים בהם הסעד הוא סבוך יחסית או מצדיק פיקוח של בית המשפט. בנוסף, כונס לפי חוק ההוצל"פ רשאי להתמנות רק לנכס מסוים של החייב, בעוד כונס לפי תקנה 388 יכול שיתמנה על כל נכסיו. תכלית נפוצה למינוי כונס לפי תקנה 388 היא פירוק שיתוף מסוגים שונים (שיתוף במקרקעין, שיתוף בין בני זוג ועוד).

כינוס נכסים בדיני החברות

סוג זה של כינוס נכסים מעוגן בסעיף 194 לפקודת החברות [נוסח חדש], תשמ"ג-1983:

194. אכיפה הטעונה רשות מבית המשפט
מקום שאיגרות חוב מובטחות בשעבוד צף, בשעבוד הון שטרם נדרש תשלומו, בדרישות תשלום שטרם נפירעו או במוניטין, אין לאכוף את זכויותיהם של בעלי איגרות החוב לגבי השעבוד אלא ברשות בית המשפט; ואם הוגשה לבית המשפט בקשת אכיפה, רשאי בית המשפט ליתן כל סעד שאפשר לקבלו על פי בקשה כאמור בבתי המשפט באנגליה, כולל מינוי כונס ומתן צו למכירת הנכסים וחלוקתם.

היסוד הדרוש לפתיחה בכינוס נכסים במסלול זה הוא קיומו של שעבוד צף מכוח איגרת חוב. שעבוד צף הוא סוג של "משכון שיש לגביו בדין אחר הוראות מיוחדות", אליו מפנה סעיף 17(1) לחוק המשכון. שעבוד כזה יהיה מבוסס תמיד על איגרת חוב (ולא על שטר משכון)[13]. הסעיף מדגיש את העובדה שיש לפנות לבית המשפט (סמכות זו נתונה לבית המשפט המחוזי) – כאן אין תפקיד להוצאה לפועל. כינוס נכסים כזה הוא מיוחד לדיני התאגידים ואינו קשור לחייבים שהם יחידים, מכיוון שרק תאגיד יכול להקצות אג"ח או ליצור שעבוד צף.

הטלת שעבודים באיגרות חוב היא פעולה נפוצה. חברות רבות, בפרט כאלו שהן פחות גדולות ומבוססות, יגייסו הון דרך איגרות חוב מובטחות (בין אם בשעבוד קבוע או צף). השעבוד הצף פופולרי מכיוון שהוא מאפשר לחברה לבצע פעולות שוטפות בנכסיה, לרבות מכירתם ורכישת נכסים חדשים, והשעבוד יתפוס רק את אותם נכסים שהיו בידי החברה ברגע התגבשותו. חברה עשויה להנפיק איגרת חוב אחת ויחידה, לנושה בודד (בדרך כלל בנק), בה ישועבדו נכסיה תמורת הלוואה. לעיתים קרובות, עם זאת, איגרות חוב מונפקות בסדרה, ועשויות להיות מוצעות לציבור ולהיסחר בבורסה. כאשר סדרת איגרות חוב נרשמת למסחר, החוק קובע כי יש למנות לסדרה נאמן. תפקיד הנאמן הוא לייצג באופן קולקטיבי את עניינם של המחזיקים באיגרות החוב. הנאמן אחראי גם לפניה לבית המשפט במקרה שהחברה המנפיקה לא עומדת בהתחייבויותיה והוא עשוי לדרוש מינוי כונס לפי סעיף 194 לפקודת החברות.

על אף שהליך כינוס הנכסים מיועד להיטיב עם נושה או נושים ספציפיים, הוא כפוף בראש ובראשונה להוראות הדין. אלו קובעות, לדוגמה, כי הכונס חייב לתת עדיפות לחובות בדין קדימה (של נושים בלתי-מובטחים מסוגים שונים, כגון עובדים) בטרם יחלק את כספי הכינוס לנושים המובטחים בשעבוד צף.

כונס הנכסים

כונס הנכסים הוא נאמן לטובת הזכאים ליהנות מתמורת נכסי הכינוס. בניגוד למפרק, כונס הנכסים אינו תופס את אישיותה המשפטית של החברה, אלא רק את נכסיה.

התקנות קובעות כי רק רואה חשבון או עורך דין יכול להתמנות על ידי בית המשפט לתפקיד של כונס נכסים בדיני החברות. שכר הכונס נקבע על ידי בית המשפט הדן בתיק, בדרך כלל לפי אחוז מסך תקבולי המימוש או החלוקה בפועל שביצע. כונס הנכסים עשוי לקבל תוספת שכר בעבור מאמץ מיוחד. לחלופין, שכרו גם יכול להיות מופחת, אם החישוב לפי אחוזים מביא לשכר גבוה מדי ביחס למאמץ שהושקע בתיק.

עדכונים / חקיקה

 

עוד מאמרים בנושא…

The post כינוס נכסים appeared first on ברקוביץ אהרוני זיו BAZ.

פוסטים קשורים לנושא:

  1. זכויות עובדים בפשיטת רגל ובפירוק תאגיד המבוטחים: עובד שכיר. חבר אגודה שיתופית. קופת גמל. הגדרות קופת גמל – כל גוף שעל פי הוראות הסכם קיבוצי בוטחו העובדים בו לצורך זכויותיהם הסוציאליות. חבר אגודה שיתופית – מי...
  2. צבירת זכויות סוציאליות במהלך היעדרות מהעבודה צבירת זכויות סוציאליות במהלך היעדרות מהעבודה היעדרות חופשה מחלה הבראה הפרשה לפנסיה הפרשה לפיצויים תשלום דמי ביטוח לאומי האם תקופת היעדרות זו נספרת לחישוב ותק...
  3. ליטיגציה ההתדיינות במשפט הישראלי מושגים שונים בתחום המשפט בישראל מעידים על הגיוון הרב שבשירותיהם של עורכי דין שונים בכל מקום במדינת ישראל. היום אנו יכולים להכיר...
]]> דיני תאגידים https://bazlaw.co.il/%d7%93%d7%99%d7%a0%d7%99-%d7%aa%d7%90%d7%92%d7%99%d7%93%d7%99%d7%9d/ Tue, 11 Oct 2022 19:38:19 +0000 https://bazlaw.co.il/?p=14865 דיני תאגידים הם חלק מן המשפט האזרחי, העוסקים במעמדם המשפטי של תאגידים לסוגיהם; ובכלל זה זכויותיהם וחובותיהם של התאגיד, המתאגדים, ושל נושאי המשרה בתאגידים. מהו תאגיד התאגיד הוא גוף מאוגד בעל ישות משפטית עצמאית ונפרדת מבעליה, מפעליה, או חבריה. מדובר בגוף משפטי הכשר לפעולות, חיובים וזכויות, והוא יכול לכלול אדם אחד או יותר. בישראל, התאגיד הנפוץ ביותר הוא החברה, המוכרת […]

The post דיני תאגידים appeared first on ברקוביץ אהרוני זיו BAZ.

פוסטים קשורים לנושא:

  1. עורך דין משפט מסחרי תוכן עניינים משפט מסחרי משפט מסחרי הם כללים שקובעים, בין השאר, אילו סוגי חברות מסחריות קיימות, איך מקימים חברה, איך מפרקים חברה, מה הם אמצעי התשלום הקיימים במשק וכדומה....
  2. דיני חוזים – למה אסור לחתום על חוזה בלי עורך דין מומחה? מבוא חתימה על חוזה היא פעולה משפטית חשובה ומחייבת, המבטיחה את קיום התחייבויות הצדדים המעורבים. לעיתים, אנשים נוטים לחתום על חוזים מבלי להתייעץ עם עורך...
  3. עורך דין תאונות עבודה המוסד לביטוח לאומי מגדיר מקרה של פגיעה בעבודה כאשר מדובר בפגיעה פיזית או נפשית, הנגרמת למועסק בשעות העבודה במקום העסקתו או במקום אחר בו הוא...
]]>

דיני תאגידים הם חלק מן המשפט האזרחי, העוסקים במעמדם המשפטי של תאגידים לסוגיהם; ובכלל זה זכויותיהם וחובותיהם של התאגיד, המתאגדים, ושל נושאי המשרה בתאגידים.

מהו תאגיד

התאגיד הוא גוף מאוגד בעל ישות משפטית עצמאית ונפרדת מבעליה, מפעליה, או חבריה. מדובר בגוף משפטי הכשר לפעולות, חיובים וזכויות, והוא יכול לכלול אדם אחד או יותר.

בישראל, התאגיד הנפוץ ביותר הוא החברה, המוכרת כאישיות משפטית מכוח סעיף 4 לחוק החברות, אך קיימות גם ישויות משפטיות נוספות, לדוגמה, אגודה שיתופית, עמותות, ועד בית, חברה לתועלת הציבור, ועוד.

מטרות דיני התאגידים

בעידן המודרני מנוע צמיחה משמעותי לחברה ולכלכלה הוא יזמות עסקית, והכלכלה המודרנית רוצה לעודד יזמות. דיני התאגידים מעודדים יזמות על ידי יצירת הסדרים לפיהם היזם (בעל מניות) פועל באמצעות אישיות משפטית מלאכותית (תאגיד). בדרך זו היזם לא חייב כסף באופן אישי, מבחינה משפטית התאגיד הוא בעל החוב לנושים כמו עובדים, ספקים, בנקים וכדומה. השחרור התפיסתי הזה מעודד יזמים להקים פרויקטים כלכליים גדולים, תוך צמצום הסיכון לכיסם האישי, ובכך מעודד יזמות וצמיחה בכלכלה.

פעילות זו בתאגידים יוצרת באופן אינהרנטי ניגודי אינטרסים וקונפליקטים, במיוחד בין בעלי המניות לנושים, בין בעלי המניות למנהלים וכן בין בעלי המניות לבין עצמם. התפיסה של דיני התאגידים היא שהדרך היחידה לפתור את ניגודי האינטרסים הללו היא באמצעות מערכת של כללים, המתערבים בעיקרון חופש החוזים. כללים אלו חלים באמצעות דינים דיספוזיטיביים (ניתנים להתניה), הכוללים הסדרים לחברות ולפרטים כדי להוזיל עלויות. מטרת ההוראות היא לקדם את התכלית החברתית של קידום ויציבות שוק ההון בכללותו.

דרך אקטיבית יותר להסדיר את היחסים היא באמצעות כללים קוגנטיים (שאינם ניתנים להתניה). מטרתם היא לחלץ את הצדדים מבעיות מבניות שנובעות מניגודי האינטרסים הבסיסיים בחברה, כמו מצבים של "כשל שוק", ניגודי אינטרסים ובעיות נציג. כללים אלו מפשרים בין האינטרסים וכופים מערכת כללים המקדמת את התכלית החברתית של קידום שוק ההון.

עוד מאמרים בנושא…

The post דיני תאגידים appeared first on ברקוביץ אהרוני זיו BAZ.

פוסטים קשורים לנושא:

  1. עורך דין משפט מסחרי תוכן עניינים משפט מסחרי משפט מסחרי הם כללים שקובעים, בין השאר, אילו סוגי חברות מסחריות קיימות, איך מקימים חברה, איך מפרקים חברה, מה הם אמצעי התשלום הקיימים במשק וכדומה....
  2. דיני חוזים – למה אסור לחתום על חוזה בלי עורך דין מומחה? מבוא חתימה על חוזה היא פעולה משפטית חשובה ומחייבת, המבטיחה את קיום התחייבויות הצדדים המעורבים. לעיתים, אנשים נוטים לחתום על חוזים מבלי להתייעץ עם עורך...
  3. עורך דין תאונות עבודה המוסד לביטוח לאומי מגדיר מקרה של פגיעה בעבודה כאשר מדובר בפגיעה פיזית או נפשית, הנגרמת למועסק בשעות העבודה במקום העסקתו או במקום אחר בו הוא...
]]> עורך דין משפט מסחרי https://bazlaw.co.il/%d7%a2%d7%95%d7%a8%d7%9a-%d7%93%d7%99%d7%9f-%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%98-%d7%9e%d7%a1%d7%97%d7%a8%d7%99/ Tue, 11 Oct 2022 07:28:44 +0000 https://bazlaw.co.il/?p=2633 תוכן עניינים משפט מסחרי משפט מסחרי הם כללים שקובעים, בין השאר, אילו סוגי חברות מסחריות קיימות, איך מקימים חברה, איך מפרקים חברה, מה הם אמצעי התשלום הקיימים במשק וכדומה. המשפט המסחרי עוסק בחלק של עולם החוק ובדיני מסחר, דיני חברות ודיני ניירות ערך וכדומה. זהו ענף בחוק הקובע את זכויותיהם וחובותיהם של כל הצדדים בזמן ביצוע סחר ומסחר ומנהל סכסוכים הנובעים מעסקאות […]

The post עורך דין משפט מסחרי appeared first on ברקוביץ אהרוני זיו BAZ.

פוסטים קשורים לנושא:

  1. ליווי משפטי רבים מאתנו לא מכירים הליכים משפטיים כשמדובר על הליך משפטי כמעט מכל סוג שהוא, אנו רואים עד כמה רובנו לא ממש מוצאים את הידיים ואת...
  2. צבירת זכויות סוציאליות במהלך היעדרות מהעבודה צבירת זכויות סוציאליות במהלך היעדרות מהעבודה היעדרות חופשה מחלה הבראה הפרשה לפנסיה הפרשה לפיצויים תשלום דמי ביטוח לאומי האם תקופת היעדרות זו נספרת לחישוב ותק...
  3. ליטיגציה ההתדיינות במשפט הישראלי מושגים שונים בתחום המשפט בישראל מעידים על הגיוון הרב שבשירותיהם של עורכי דין שונים בכל מקום במדינת ישראל. היום אנו יכולים להכיר...
]]>

תוכן עניינים

משפט מסחרי

משפט מסחרי הם כללים שקובעים, בין השאר, אילו סוגי חברות מסחריות קיימות, איך מקימים חברה, איך מפרקים חברה, מה הם אמצעי התשלום הקיימים במשק וכדומה. המשפט המסחרי עוסק בחלק של עולם החוק ובדיני מסחר, דיני חברות ודיני ניירות ערך וכדומה.

זהו ענף בחוק הקובע את זכויותיהם וחובותיהם של כל הצדדים בזמן ביצוע סחר ומסחר ומנהל סכסוכים הנובעים מעסקאות רגילות של קונים ומוכרים, מאספקת סחורות ושירותים בדרך המסחר.

המשפט הישראלי מתחלק לשלוש קבוצות עיקריות – הראשונה היא המשפט חוקתי, השנייה היא המשפט הפלילי, והשלישית היא המשפט האזרחי העוסק בנושאים בהם המדינה אינה צד. זה האחרון נחלק לתחומי משנה רבים, בכללם דיני משפחה, דיני עבודה, דיני נזיקין, קניין רוחני, ומשפט מסחרי. משפט מסחרי, המכונה גם דיני סחר, הוא משפט החל על העוסקים במסחר, על זכויותיהם ועל התנהלותם. כמו כן, הוא עוסק בדיני תאגידים – בהקמת חברות ובפירוקן, בהסכמי מייסדים, בשותפויות ועוד.

סוגיות במשפט המסחרי

להלן כמה סוגים של תחומים שונים במשפט המסחרי:

דיני תאגידים

התחום בחוק אשר מסדיר את פעילותן והתנהלותן של בתי עסק וחברות מסחריות, תחום המשפט המסחרי הזה נוגע בעיקר בסוגיות של הקמה או פירוק של עסק. בתחום זה כלולים הקמת ורישום החברה, יחסים בין מנהלי החברה לבעלי המניות ובין מנהלי החברה לעובדים.

ממון

סוגיות אשר עוסקות בממון מהוות חלק משמעותי מעולם המשפט המסחרי. כאן הכוונה לסוגיות אשר קשורות לכספים, לדוגמה חוזי התקשרות בין בתי עסק שונים ובין אזרחים פרטיים לבין חברות מסחריות.

שותפויות וצורות עבודה שונות

תחום זה עוסק בהסדרי עבודה וצורות עבודה שונות, כפי שהן מסוכמות בין גורמים שונים בעסק.

הסכמים מסחריים

תחום זה אפשר לכלול את כל הקשור בשותפויות בין חברות, הסדרי הפצה, חוזי זכיינות, הסכמי סוכנות, הסכמי ייצור, ועוד הסכמים הקשורים לעסקים.

הסכמי סודיות

זהו למעשה תת-נושא של תחום החוזים – הסכם שמבטיח שמירה על סודיות בין שני צדדים, אם אלו עובד ומעביד, שותפים, ספקים וכדומה.

הגנה על סימן מסחרי

משפט מסחרי מייחס חשיבות רבה לשמירה על סימנים מסחריים ועל זכויות הקניין של חברות, גופים ואנשים פרטיים.

עניינים כספיים

תחום זה כולל את כל הקשור במימונים, הלוואות, מקרקעין, ניירות ערך, הנפקת מניות, הנפקת אופציות, הנפקת איגרות חוב ועוד.

התנהלות מול רשויות המס

סוגיית המיסים היא חלק בלתי נפרד מתחום זה. כל חברה שפועלת בישראל או שמנהלת הוצאות והכנסות בארץ, כפופה להגדרות של המשפט המסחרי.

כינוס נכסים, הקפאת הליכים

המשפט המסחרי עוסק גם בכינוס נכסים, מימוש בטוחות, הקפאת הליכים, הוצאה לפועל וכדומה.

פורסם בwikipedia

עוד מאמרים בנושא…

The post עורך דין משפט מסחרי appeared first on ברקוביץ אהרוני זיו BAZ.

פוסטים קשורים לנושא:

  1. ליווי משפטי רבים מאתנו לא מכירים הליכים משפטיים כשמדובר על הליך משפטי כמעט מכל סוג שהוא, אנו רואים עד כמה רובנו לא ממש מוצאים את הידיים ואת...
  2. צבירת זכויות סוציאליות במהלך היעדרות מהעבודה צבירת זכויות סוציאליות במהלך היעדרות מהעבודה היעדרות חופשה מחלה הבראה הפרשה לפנסיה הפרשה לפיצויים תשלום דמי ביטוח לאומי האם תקופת היעדרות זו נספרת לחישוב ותק...
  3. ליטיגציה ההתדיינות במשפט הישראלי מושגים שונים בתחום המשפט בישראל מעידים על הגיוון הרב שבשירותיהם של עורכי דין שונים בכל מקום במדינת ישראל. היום אנו יכולים להכיר...
]]> עורך דין משפט אזרחי https://bazlaw.co.il/%d7%a2%d7%95%d7%a8%d7%9a-%d7%93%d7%99%d7%9f-%d7%9e%d7%a9%d7%a4%d7%98-%d7%90%d7%96%d7%a8%d7%97%d7%99/ Tue, 11 Oct 2022 06:18:28 +0000 https://bazlaw.co.il/?p=2625 a[data-mtli~="mtli_filesize1511MB"]:after {content:" (15.11 MB)"}

המשפט האזרחי הוא שם כולל למספר ענפים משפטיים, המסדירים את מערכות היחסים שבין הפרטים (בני אדם או חברות) לבין עצמם. המשפט האזרחי מסדיר את הזכויות ברכוש (דיני קניין), עוסק בהתחייבויות רצוניות ולא רצוניות בין פרטים (דיני חוזים ודיני נזיקין) ובמערכת היחסים בתוך התא המשפחתי (דיני משפחה). למשפט האזרחי תפקיד חשוב בעיצוב יחסי הגומלין שמתקיימים בתוך חברה אנושית, הן כדי להבטיח […]

The post עורך דין משפט אזרחי appeared first on ברקוביץ אהרוני זיו BAZ.

פוסטים קשורים לנושא:

  1. ליטיגציה ההתדיינות במשפט הישראלי מושגים שונים בתחום המשפט בישראל מעידים על הגיוון הרב שבשירותיהם של עורכי דין שונים בכל מקום במדינת ישראל. היום אנו יכולים להכיר...
  2. ליווי משפטי רבים מאתנו לא מכירים הליכים משפטיים כשמדובר על הליך משפטי כמעט מכל סוג שהוא, אנו רואים עד כמה רובנו לא ממש מוצאים את הידיים ואת...
  3. עורך דין ליטיגציה עורך דין ליטיגציה הוא עורך דין שטוען בבית משפט ומתדיין בו. עורך דין זה יכול לייצג אותנו בבית המשפט בתביעה אזרחית או מסחרית בהתאם לסוג...
]]>

המשפט האזרחי הוא שם כולל למספר ענפים משפטיים, המסדירים את מערכות היחסים שבין הפרטים (בני אדם או חברות) לבין עצמם. המשפט האזרחי מסדיר את הזכויות ברכוש (דיני קניין), עוסק בהתחייבויות רצוניות ולא רצוניות בין פרטים (דיני חוזים ודיני נזיקין) ובמערכת היחסים בתוך התא המשפחתי (דיני משפחה). למשפט האזרחי תפקיד חשוב בעיצוב יחסי הגומלין שמתקיימים בתוך חברה אנושית, הן כדי להבטיח מערכת חברתית יציבה והן כדי לאפשר שגשוג וצמיחה חברתית וכלכלית.

לצד המשפט האזרחי קיימים גם המשפט הפלילי שעוסק בנורמות שהמדינה מטילה על הפרטים בתוכה, והמשפט הציבורי המסדיר את התנהלות הגופים הציבוריים ואת מערכת היחסים בינם לבין הפרט.

ענפים מרכזיים במשפט האזרחי

  • דיני החוזים, עוסקים בהתחייבויות והסכמים.
  • דיני הנזיקין, עוסקים בנזקים שגרמו פרטים זה לזה.
  • דיני המשפחה, עוסקים בסוגיות של נישואין, גירושים ודאגה לילדים.
  • דיני הקניין, עוסקים בבעלות וזכויות ברכוש.
  • דיני העבודה, מסדירים את היחסים בין עובדים, מעבידים וארגוני עובדים.
  • משפט בינלאומי פרטי, עוסק בסוגיות בהן מעורב גורם משיטה משפטית זרה.

המשפט האזרחי מתנהל על פי סדרי דין שונים מאלו המאפיינים את המשפט הפלילי, ולכן הוא מכיל גם הוראות דין פרוצדורליות נפרדות.

עוד מאמרים בנושא…

The post עורך דין משפט אזרחי appeared first on ברקוביץ אהרוני זיו BAZ.

פוסטים קשורים לנושא:

  1. ליטיגציה ההתדיינות במשפט הישראלי מושגים שונים בתחום המשפט בישראל מעידים על הגיוון הרב שבשירותיהם של עורכי דין שונים בכל מקום במדינת ישראל. היום אנו יכולים להכיר...
  2. ליווי משפטי רבים מאתנו לא מכירים הליכים משפטיים כשמדובר על הליך משפטי כמעט מכל סוג שהוא, אנו רואים עד כמה רובנו לא ממש מוצאים את הידיים ואת...
  3. עורך דין ליטיגציה עורך דין ליטיגציה הוא עורך דין שטוען בבית משפט ומתדיין בו. עורך דין זה יכול לייצג אותנו בבית המשפט בתביעה אזרחית או מסחרית בהתאם לסוג...
]]> ייפוי כוח מתמשך הוא חשוב גם כשנדרש אישור בית משפט https://bazlaw.co.il/%d7%99%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%99-%d7%9b%d7%95%d7%97-%d7%9e%d7%aa%d7%9e%d7%a9%d7%9a-%d7%94%d7%95%d7%90-%d7%97%d7%a9%d7%95%d7%91-%d7%92%d7%9d-%d7%9b%d7%a9%d7%a0%d7%93%d7%a8%d7%a9-%d7%90%d7%99%d7%a9%d7%95/ Wed, 19 Jan 2022 09:34:43 +0000 https://bazlaw.co.il/?p=9167 חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע הוראות מיוחדות בנוגע לפעולות מסוימות שחלקן יכולות להיות הרות גורל עבור הממנה, כמו מכירת דירה למשל. חלק מהפעולות צריכות להיות מצוינות במפורש בייפוי הכוח ולחלק גם נדרש אישור מקדים מבית המשפט זהו סיפורה של ב', אלמנה בת 65 משכונה מבוססת באזור הצפון. ב' אובחנה לאחרונה כחולה במחלת האלצהיימר וכחלק מהתמודדותה […]

The post ייפוי כוח מתמשך הוא חשוב גם כשנדרש אישור בית משפט appeared first on ברקוביץ אהרוני זיו BAZ.

פוסטים קשורים לנושא:

  1. עורך דין ליטיגציה ליטיגציה הינה התדיינות. בהתאם, עורך דין ליטיגציה הוא איש מקצוע אשר אמון על ייצוג לקוחותיו בדיונים המתקיימים בפני ערכאות שיפוטיות שונות. על – מנת לספק...
  2. ייפוי כוח מתמשך: התנהלות הבנקים משאירה את מהפכת האפוטרופסות על הנייר לכל אדם יש אפשרות לחתום על ייפוי כוח מתמשך ולהסמיך אדם אחר שיפעל בשמו במקרים בהם הוא לא יהיה כשיר לכך. מיופי הכוח נתקלים בקשיים...
  3. חובת פרסום פירוט פערי השכר הממוצע בין גברים לנשים המעסיקים נדרשים למלא אחר הוראות התיקון לחוק לא יאוחר מיום ב' בסיוון, התשפ"ב, 1 ביוני 2022, לגבי השנה שקדמה למועד הדיווח. כידוע, ביום 25.08.2020, התקבל...
]]>

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע הוראות מיוחדות בנוגע לפעולות מסוימות שחלקן יכולות להיות הרות גורל עבור הממנה, כמו מכירת דירה למשל. חלק מהפעולות צריכות להיות מצוינות במפורש בייפוי הכוח ולחלק גם נדרש אישור מקדים מבית המשפט

המשך…The post ייפוי כוח מתמשך הוא חשוב גם כשנדרש אישור בית משפט appeared first on ברקוביץ אהרוני זיו BAZ.

פוסטים קשורים לנושא:

  1. עורך דין ליטיגציה ליטיגציה הינה התדיינות. בהתאם, עורך דין ליטיגציה הוא איש מקצוע אשר אמון על ייצוג לקוחותיו בדיונים המתקיימים בפני ערכאות שיפוטיות שונות. על – מנת לספק...
  2. ייפוי כוח מתמשך: התנהלות הבנקים משאירה את מהפכת האפוטרופסות על הנייר לכל אדם יש אפשרות לחתום על ייפוי כוח מתמשך ולהסמיך אדם אחר שיפעל בשמו במקרים בהם הוא לא יהיה כשיר לכך. מיופי הכוח נתקלים בקשיים...
  3. חובת פרסום פירוט פערי השכר הממוצע בין גברים לנשים המעסיקים נדרשים למלא אחר הוראות התיקון לחוק לא יאוחר מיום ב' בסיוון, התשפ"ב, 1 ביוני 2022, לגבי השנה שקדמה למועד הדיווח. כידוע, ביום 25.08.2020, התקבל...
]]> ייפוי כוח מתמשך: התנהלות הבנקים משאירה את מהפכת האפוטרופסות על הנייר https://bazlaw.co.il/%d7%99%d7%99%d7%a4%d7%95%d7%99-%d7%9b%d7%95%d7%97-%d7%9e%d7%aa%d7%9e%d7%a9%d7%9a-%d7%94%d7%aa%d7%a0%d7%94%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%91%d7%a0%d7%a7%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%a9%d7%90%d7%99%d7%a8%d7%94/ Sun, 02 Jan 2022 06:25:29 +0000 https://bazlaw.co.il/?p=9105 לכל אדם יש אפשרות לחתום על ייפוי כוח מתמשך ולהסמיך אדם אחר שיפעל בשמו במקרים בהם הוא לא יהיה כשיר לכך. מיופי הכוח נתקלים בקשיים והתנגדויות מצד בנקים באופן שמסכל את כוונת המחוקק. מה אפשר לעשות?  ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך משפטי קריטי בארגז ניהול הסיכונים הפרטי והמשפחתי שלנו, והוא משמש אותנו כ"צוואה בחיים", במצב […]

The post ייפוי כוח מתמשך: התנהלות הבנקים משאירה את מהפכת האפוטרופסות על הנייר appeared first on ברקוביץ אהרוני זיו BAZ.

פוסטים קשורים לנושא:

  1. עורך דין דיני תעבורה לכל אחד מאתנו יכול לקרות משהו בכביש בין אם אנו הולכי רגל ובמיוחד אם אנו נוהגים בכל כביש שהוא ברחבי ישראל, כולנו כבר יודעים שכל...
  2. חובת פרסום פירוט פערי השכר הממוצע בין גברים לנשים המעסיקים נדרשים למלא אחר הוראות התיקון לחוק לא יאוחר מיום ב' בסיוון, התשפ"ב, 1 ביוני 2022, לגבי השנה שקדמה למועד הדיווח. כידוע, ביום 25.08.2020, התקבל...
  3. פגיעה בעבודה: מתי מגיע פיצוי ואת מי תובעים? מבוא פגיעה בעבודה היא אירוע שכיח שעלול להתרחש בכל מקום עבודה ובכל תחום, וכוללת תאונות פיזיות, מחלות מקצוע או נזקים נפשיים הנגרמים כתוצאה מהעבודה. פגיעות...
]]>

לכל אדם יש אפשרות לחתום על ייפוי כוח מתמשך ולהסמיך אדם אחר שיפעל בשמו במקרים בהם הוא לא יהיה כשיר לכך. מיופי הכוח נתקלים בקשיים והתנגדויות מצד בנקים באופן שמסכל את כוונת המחוקק. מה אפשר לעשות? 

המשך…The post ייפוי כוח מתמשך: התנהלות הבנקים משאירה את מהפכת האפוטרופסות על הנייר appeared first on ברקוביץ אהרוני זיו BAZ.

פוסטים קשורים לנושא:

  1. עורך דין דיני תעבורה לכל אחד מאתנו יכול לקרות משהו בכביש בין אם אנו הולכי רגל ובמיוחד אם אנו נוהגים בכל כביש שהוא ברחבי ישראל, כולנו כבר יודעים שכל...
  2. חובת פרסום פירוט פערי השכר הממוצע בין גברים לנשים המעסיקים נדרשים למלא אחר הוראות התיקון לחוק לא יאוחר מיום ב' בסיוון, התשפ"ב, 1 ביוני 2022, לגבי השנה שקדמה למועד הדיווח. כידוע, ביום 25.08.2020, התקבל...
  3. פגיעה בעבודה: מתי מגיע פיצוי ואת מי תובעים? מבוא פגיעה בעבודה היא אירוע שכיח שעלול להתרחש בכל מקום עבודה ובכל תחום, וכוללת תאונות פיזיות, מחלות מקצוע או נזקים נפשיים הנגרמים כתוצאה מהעבודה. פגיעות...
]]> כללים לחישוב מספר ימי החופשה https://bazlaw.co.il/%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%97%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%91-%d7%9e%d7%a1%d7%a4%d7%a8-%d7%99%d7%9e%d7%99-%d7%94%d7%97%d7%95%d7%a4%d7%a9%d7%94/ Sun, 12 Sep 2021 05:17:48 +0000 https://bazlaw.co.il/?p=8600 קריטריונים לחישוב מספר ימי החופשה השנתית מספר ימי החופשה להם זכאים העובדים בהתאם לוותק בעבודה אצל המעסיק, נקבע בחוק לפי שני קריטריונים: מספר שנות העבודה – כלומר, מספר השנים הקלנדריות (מינואר עד דצמבר) בהן התקיימו יחסי עבודה בין העובדים והמעסיק. מספר ימי העבודה בפועל, במהלך השנה – כלומר, מספר הימים בהם עבדו העובדים בפועל, במהלך אותה שנה קלנדרית, אצל אותו […]

The post כללים לחישוב מספר ימי החופשה appeared first on ברקוביץ אהרוני זיו BAZ.

פוסטים קשורים לנושא:

  1. צבירת זכויות סוציאליות במהלך היעדרות מהעבודה צבירת זכויות סוציאליות במהלך היעדרות מהעבודה היעדרות חופשה מחלה הבראה הפרשה לפנסיה הפרשה לפיצויים תשלום דמי ביטוח לאומי האם תקופת היעדרות זו נספרת לחישוב ותק...
  2. חופשה שנתית הזכות לחופשה שנתית משותפת לכל העובדים השכירים במשק, אך לפעמים אתה כמנהל חייב לגרום לעובד שלך לממש את החופשה השנתית שלו. לכל עובד מגיעים ימי...
  3. עורך דין דיני תעבורה לכל אחד מאתנו יכול לקרות משהו בכביש בין אם אנו הולכי רגל ובמיוחד אם אנו נוהגים בכל כביש שהוא ברחבי ישראל, כולנו כבר יודעים שכל...
]]>

קריטריונים לחישוב מספר ימי החופשה השנתית

המשך…The post כללים לחישוב מספר ימי החופשה appeared first on ברקוביץ אהרוני זיו BAZ.

פוסטים קשורים לנושא:

  1. צבירת זכויות סוציאליות במהלך היעדרות מהעבודה צבירת זכויות סוציאליות במהלך היעדרות מהעבודה היעדרות חופשה מחלה הבראה הפרשה לפנסיה הפרשה לפיצויים תשלום דמי ביטוח לאומי האם תקופת היעדרות זו נספרת לחישוב ותק...
  2. חופשה שנתית הזכות לחופשה שנתית משותפת לכל העובדים השכירים במשק, אך לפעמים אתה כמנהל חייב לגרום לעובד שלך לממש את החופשה השנתית שלו. לכל עובד מגיעים ימי...
  3. עורך דין דיני תעבורה לכל אחד מאתנו יכול לקרות משהו בכביש בין אם אנו הולכי רגל ובמיוחד אם אנו נוהגים בכל כביש שהוא ברחבי ישראל, כולנו כבר יודעים שכל...
]]> אב לשניים הותיר צוואה ותצהיר מתנה. מה גובר? https://bazlaw.co.il/%d7%a6%d7%95%d7%95%d7%90%d7%94/ Sun, 20 Jun 2021 06:30:38 +0000 https://bazlaw.co.il/?p=8226 בצוואה נכתב כי שני הבנים יירשו את הרכוש בחלקים שווים. בתצהיר נכתב כי כל אחד מהם יקבל חלק אחר של בניין. בסכסוך בין אלמנת אחד האחים לבין האח השני הכריע בית המשפט כי התצהיר גובר בית המשפט המחוזי בנצרת דחה לאחרונה ערעור שהגישה אישה על פסק דין של בית המשפט למשפחה. בפסק הדין התקבלה תביעת […]

The post אב לשניים הותיר צוואה ותצהיר מתנה. מה גובר? appeared first on ברקוביץ אהרוני זיו BAZ.

פוסטים קשורים לנושא:

  1. עורך דין דיני תעבורה לכל אחד מאתנו יכול לקרות משהו בכביש בין אם אנו הולכי רגל ובמיוחד אם אנו נוהגים בכל כביש שהוא ברחבי ישראל, כולנו כבר יודעים שכל...
  2. כ-77 אלף שקל פיצויים לעובדת שלא הוחזרה לעבודה למרות ההיריון רק אחרי שפוטרה גילתה העובדת על הבשורה וסיפרה על כך למעסיקה. במצב כזה החוק מחייב לקבל היתר מהממונה, אלא שאת המהלך הזה ביצעה המעסיקה כעבור...
  3. עורך דין נזיקין עורך דין נזיקין – דיני נזיקין המשתייכים לתחום המשפט האזרחי, עוסקים בדיני חיוב בגין נזק לא רצוני אשר נגרם לגופו ו/או לרכושו של אדם מסוים....
]]>

בצוואה נכתב כי שני הבנים יירשו את הרכוש בחלקים שווים. בתצהיר נכתב כי כל אחד מהם יקבל חלק אחר של בניין. בסכסוך בין אלמנת אחד האחים לבין האח השני הכריע בית המשפט כי התצהיר גובר

המשך…The post אב לשניים הותיר צוואה ותצהיר מתנה. מה גובר? appeared first on ברקוביץ אהרוני זיו BAZ.

פוסטים קשורים לנושא:

  1. עורך דין דיני תעבורה לכל אחד מאתנו יכול לקרות משהו בכביש בין אם אנו הולכי רגל ובמיוחד אם אנו נוהגים בכל כביש שהוא ברחבי ישראל, כולנו כבר יודעים שכל...
  2. כ-77 אלף שקל פיצויים לעובדת שלא הוחזרה לעבודה למרות ההיריון רק אחרי שפוטרה גילתה העובדת על הבשורה וסיפרה על כך למעסיקה. במצב כזה החוק מחייב לקבל היתר מהממונה, אלא שאת המהלך הזה ביצעה המעסיקה כעבור...
  3. עורך דין נזיקין עורך דין נזיקין – דיני נזיקין המשתייכים לתחום המשפט האזרחי, עוסקים בדיני חיוב בגין נזק לא רצוני אשר נגרם לגופו ו/או לרכושו של אדם מסוים....
]]>