משרד עורכי הדין "ברקוביץ אהרוני זיו, עורכי דין" הוא אחד המשרדים המובילים בתחום המשפט בישראל, המספק שירותים משפטיים מקיפים ומגוונים ללקוחות פרטיים, עסקים, מוסדות ציבוריים וגופים ממשלתיים. המשרד ידוע במקצועיותו, בניסיונו הרב וביכולת הייחודית שלו להציע פתרונות משפטיים יצירתיים ומותאמים אישית לצרכי כל לקוח. לאורך השנים, המשרד ביסס את מעמדו כמוביל בתחומי התמחות רבים, וזכה להכרה רחבה בזכות המחויבות הבלתי מתפשרת שלו למצוינות, אמינות ושירות אישי.
המשרד מתמחה במגוון רחב של תחומי משפט, הכוללים בין היתר, מקרקעין, בדיקות שכר מוסמך, דיני עבודה, ליטיגציה, נזיקין, שוויון הזדמנויות בעבודה וייפוי כוח מתמשך. כל אחד מתחומים אלה מהווה נדבך מרכזי במתן שירות משפטי כולל, המאפשר ללקוחות המשרד ליהנות מהגנה משפטית מקיפה וניהול סיכונים יעיל בכל התחומים שבהם הם פועלים.
הגישה המנחה את המשרד היא שילוב בין התמחות מקצועית מעמיקה לכל תחום משפטי שבו הוא פועל, לבין ראייה כוללת של צרכי הלקוח ומטרותיו. צוות עורכי הדין במשרד מביא עמו ניסיון עשיר בטיפול במגוון רחב של תיקים, החל מתיקים מורכבים ומסובכים ועד לעניינים משפטיים שגרתיים, תוך הקפדה על מתן שירות ברמה הגבוהה ביותר. המשרד מתגאה ביכולתו להעניק ללקוחותיו ייעוץ משפטי כוללני ומעמיק, המבוסס על הבנה רחבה של התחום המשפטי והתמחות ספציפית בתחומי המומחיות השונים.
תחום המקרקעין הוא אחד מתחומי ההתמחות המרכזיים של המשרד, בו המשרד מספק ייעוץ וייצוג משפטי בעסקאות נדל"ן מורכבות ומגוונות. עורכי הדין במשרד בעלי ניסיון רב בליווי עסקאות מקרקעין, החל מעסקאות לרכישת ומכירת נכסים פרטיים ומסחריים, דרך טיפול בפרויקטים של התחדשות עירונית כמו תמ"א 38 ופינוי-בינוי, ועד לניהול הליכי רישום זכויות במקרקעין.
רכישת ומכירת נכסים: עורכי הדין במשרד מתמחים בליווי משפטי של עסקאות רכישת ומכירת נכסים, הן נכסים פרטיים והן נכסים מסחריים. המשרד מטפל בכל שלבי העסקה, החל מהשלב הראשון של בדיקת הנאותות (Due Diligence), דרך ניהול משא ומתן על תנאי העסקה, ועד לחתימה על ההסכם ורישום הנכס ברשויות המתאימות.
פרויקטים של התחדשות עירונית: בתחום ההתחדשות העירונית, המשרד מלווה יזמים, דיירים ורשויות מקומיות בפרויקטים של תמ"א 38 ופינוי-בינוי. השירותים כוללים ייעוץ משפטי מקיף בנוגע להסכמים בין הצדדים, ליווי במגעים מול רשויות התכנון והבנייה, וייצוג משפטי במקרה של מחלוקות או התנגדויות לפרויקטים.
רישום זכויות במקרקעין: המשרד מתמחה גם בניהול הליכי רישום זכויות במקרקעין, כולל טיפול בהסדרי רישום, ניהול תיקי טאבו, וטיפול במקרים של בעלות משותפת או חילוקי דעות בנוגע לזכויות במקרקעין.
תחום בדיקות השכר הוא תחום ייחודי שבו המשרד מתמחה, ומספק שירותי בדיקת שכר לארגונים ולמעסיקים על מנת להבטיח עמידה בדרישות החוק ולהבטיח תנאי עבודה הוגנים לעובדים. בודק שכר מוסמך במשרד עוסק בביצוע ביקורות שכר מקיפות, המיועדות לוודא שהמעסיק עומד בחוקי העבודה, ושכל העובדים מקבלים את הזכויות המגיעות להם.
ביצוע ביקורות שכר: בודק השכר המוסמך במשרד מבצע בדיקות שכר יסודיות בארגונים על מנת לבדוק את התאמת השכר המשולם לעובדים לחוקי העבודה ולדרישות הרגולטוריות. במסגרת זו, נבחנים תנאי השכר, שעות העבודה, ההטבות הנלוות והתנאים הסוציאליים.
הכנת דוחות בודק שכר: במסגרת הבדיקה, המשרד מכין דוחות מפורטים שמספקים תמונה מלאה של מצב השכר בארגון, כולל זיהוי פערים או ליקויים שיש לתקן. הדוחות נועדו לסייע למעסיקים לשפר את עמידתם בחוק ולהימנע מתביעות משפטיות.
ייעוץ משפטי למעסיקים: המשרד מספק גם ייעוץ משפטי שוטף למעסיקים בנוגע לחובותיהם על פי חוקי העבודה, כולל ייעוץ בנוגע לתיקון ליקויים שהתגלו בביקורות השכר, והכנת תכניות פעולה ליישום תיקונים אלו בצורה שתתאים לדרישות החוק.
תחום דיני העבודה הוא תחום משפטי רחב שבו המשרד מתמחה, ומספק ייעוץ משפטי וייצוג במגוון רחב של נושאים הקשורים ליחסי עבודה בין מעסיקים לעובדים. המשרד מטפל בענייני זכויות עובדים, ניסוח חוזי עבודה, ייצוג בסכסוכי עבודה, ובתביעות בנושא הפרת זכויות עבודה.
ייעוץ למעסיקים: המשרד מעניק ייעוץ משפטי שוטף למעסיקים בכל הנוגע ליחסי עבודה, כולל הכנת חוזי עבודה, ניהול משא ומתן עם עובדים ועם נציגי עובדים, והתמודדות עם סכסוכים הנוגעים לזכויות עובדים. השירותים כוללים גם ייעוץ בנושאים כמו הליכי פיטורים, העסקת עובדים זמניים, והתמודדות עם תלונות של עובדים.
ייצוג בסכסוכי עבודה: המשרד מייצג מעסיקים ועובדים בבתי הדין לעבודה בסכסוכים הנוגעים ליחסי עבודה. בין היתר, המשרד מטפל בתביעות להכרה בזכויות עובדים, בתביעות לפיצויי פיטורים, בסכסוכים הנוגעים להסכמי שכר, ובמקרים של הפרת חוזי עבודה.
זכויות עובדים: המשרד מסייע לעובדים לשמור על זכויותיהם במקום העבודה, כולל ייעוץ בנושא פיטורים שלא כדין, הפליה בעבודה, וזכאות לתנאים סוציאליים והטבות נוספות. המשרד פועל להבטיח שכל עובד יקבל את המגיע לו על פי החוק, ומייצג עובדים בתביעות משפטיות מול מעסיקים.
ליטיגציה, או ייצוג משפטי בבתי משפט, הוא אחד מתחומי ההתמחות המרכזיים של המשרד. עורכי הדין במשרד הם בעלי ניסיון רב בניהול תיקים בבתי משפט בתחומים שונים, כולל סכסוכים אזרחיים, מסחריים, פליליים ומנהליים. המשרד מלווה את לקוחותיו בכל שלבי ההליך המשפטי, החל מהכנת כתבי טענות ועד לניהול הדיונים בבתי המשפט השונים.
ייצוג בסכסוכים אזרחיים: המשרד מתמחה בייצוג לקוחות בסכסוכים אזרחיים בין יחידים, חברות וארגונים, במגוון רחב של נושאים כגון הפרת חוזים, סכסוכי שכנים, תביעות פיצויים ונזיקין.
ייצוג בסכסוכים מסחריים: המשרד מייצג חברות וארגונים בסכסוכים מסחריים, כולל סכסוכים בין שותפים עסקיים, תביעות הנוגעות לזכויות קניין רוחני, ותביעות הנוגעות להפרת הסכמים עסקיים. המשרד מתמחה בניהול תיקים מורכבים שדורשים הבנה מעמיקה של הדינים המסחריים והמשפטיים הרלוונטיים.
ניהול הליכי גישור ובוררות: המשרד מציע גם שירותי ייצוג וניהול הליכים של גישור ובוררות, במטרה להגיע לפתרון סכסוכים מחוץ לכותלי בית המשפט. עורכי הדין במשרד בעלי ניסיון רב בניהול משא ומתן וניהול הליכים אלטרנטיביים ליישוב סכסוכים.
תחום הנזיקין הוא תחום התמחות חשוב שבו המשרד מטפל בתביעות הקשורות לנזקי גוף, נזקי רכוש, רשלנות רפואית, ותאונות דרכים. המשרד מייצג תובעים ונתבעים בתביעות נזיקין, תוך מתן דגש על השגת הפיצויים המקסימליים עבור לקוחותיו ולהבטיח שהם מקבלים את מלוא הזכויות המגיעות להם על פי החוק.
נזקי גוף: המשרד מתמחה בתביעות נזיקין הקשורות לנזקי גוף שנגרמו כתוצאה מתאונות דרכים, תאונות עבודה, נפילות במקומות ציבוריים ועוד. עורכי הדין במשרד פועלים להשגת פיצויים עבור כאב וסבל, אובדן הכנסה, הוצאות רפואיות, ונזקי עתיד.
רשלנות רפואית: המשרד מייצג לקוחות בתביעות רשלנות רפואית, כאשר נגרם להם נזק כתוצאה מהתנהלות לא תקינה של רופא או מוסד רפואי. השירותים כוללים בדיקת תיקי הרפואיים, ניתוח המקרים בשיתוף עם מומחים רפואיים, וניהול הליכים משפטיים במטרה להשיג פיצויים ראויים.
נזקי רכוש: בנוסף לנזקי גוף, המשרד מטפל בתביעות נזיקין הקשורות לנזקי רכוש, כולל תביעות על נזק לרכבים, נכסים, ותביעות ביטוח. המשרד מייצג לקוחות מול חברות ביטוח, מבצע הערכות נזק ומסייע במימוש הזכויות של הנפגעים לקבלת פיצוי.
תביעות נגד חברות ביטוח: המשרד מתמחה גם בייצוג מבוטחים בתביעות נגד חברות ביטוח במקרים של סירוב לתשלום פיצויים או הפחתת הפיצוי המגיע על פי הפוליסה. עורכי הדין במשרד מנהלים את ההליך המשפטי באופן שמטרתו לממש את מלוא זכויות המבוטחים.
תחום שוויון הזדמנויות בעבודה הוא תחום התמחות ייחודי של המשרד, המתמקד בהבטחת זכויות העובדים למניעת אפליה ולהבטחת סביבה שוויונית והוגנת במקום העבודה. המשרד מייצג הן עובדים והן מעסיקים בתיקים הנוגעים להפרת חוקי שוויון הזדמנויות, ומסייע ביצירת סביבה עבודה תומכת ומכבדת.
מניעת אפליה בעבודה: המשרד מטפל בתביעות של עובדים הטוענים לאפליה במקום העבודה על רקע מין, גזע, דת, גיל, נטייה מינית, או כל קריטריון אחר. עורכי הדין במשרד מייצגים עובדים בבתי הדין לעבודה, ודואגים שהמעסיקים יעמדו בדרישות החוק ויבטיחו תנאי עבודה שוויוניים.
ייעוץ למעסיקים: המשרד מספק ייעוץ משפטי למעסיקים על מנת לוודא שהם פועלים בהתאם לחוקי שוויון הזדמנויות בעבודה. השירותים כוללים הכנת תכניות פעולה למניעת אפליה, מתן הדרכות לעובדים ולמנהלים, וניהול הליכים משפטיים במקרה של תביעות שוויון הזדמנויות.
ניהול מו"מ והסכמים: המשרד מסייע בניהול משא ומתן והגעה להסכמים בין עובדים למעסיקים במקרים של תלונות על אפליה. עורכי הדין במשרד מתמחים בניהול תהליכים אלה בצורה שתבטיח שמירה על זכויות העובדים, תוך הבטחת המשך פעילות תקינה של הארגון.
ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך משפטי המאפשר לאדם לקבוע מראש מי יהיה אחראי על קבלת החלטות בענייניו במקרה של אובדן כשירות או חוסר יכולת לטפל בענייניו בעצמו בעתיד. תחום זה דורש טיפול משפטי עדין ומקצועי, והמשרד מספק ללקוחותיו ייעוץ ושירותים מקיפים בתחום זה.
עריכת ייפוי כוח מתמשך: המשרד מתמחה בעריכת מסמכי ייפוי כוח מתמשך, תוך הקפדה על התאמת המסמך לצרכיו הייחודיים של הלקוח ולרצונותיו. עורכי הדין במשרד מוודאים שהמסמך יבטיח את טובתו של הלקוח וישקף את רצונותיו בצורה המדויקת ביותר.
ייעוץ משפטי ומשפחתי: תהליך עריכת ייפוי כוח מתמשך כולל לא רק ייעוץ משפטי, אלא גם התחשבות בהיבטים המשפחתיים והאישיים של הלקוח. המשרד מלווה את הלקוחות לאורך התהליך, מסייע בקבלת החלטות ומציע פתרונות שיבטיחו ניהול תקין של ענייני הלקוח בעתיד.
תמיכה במשפחות: המשרד מספק גם תמיכה משפטית למשפחות הלקוחות, כולל ייעוץ והדרכה במימוש ייפוי הכוח המתמשך בעת הצורך. עורכי הדין במשרד פועלים להבטיח שהמשפחה תוכל לפעול בהתאם לרצון הלקוח ולהגן על זכויותיו בצורה הטובה ביותר.
משרד עורכי הדין "ברקוביץ אהרוני זיו, עורכי דין" מציע שירותים משפטיים מקיפים בתחומים רבים ומגוונים, המאפשרים ללקוחותיו לקבל ליווי מקצועי, אישי ומסור בכל אחד מתחומי המשפט המרכזיים. המשרד מתמחה במקרקעין, בדיקות שכר מוסמך, דיני עבודה, ליטיגציה, נזיקין, שוויון הזדמנויות בעבודה וייפוי כוח מתמשך, ומספק פתרונות משפטיים יצירתיים ומותאמים אישית לכל לקוח.
הגישה המקצועית של המשרד, יחד עם הניסיון הרב של עורכי הדין, מאפשרת למשרד לספק שירותים משפטיים ברמה הגבוהה ביותר, תוך שמירה על האינטרסים של הלקוח והשגת תוצאות מיטביות. כל תחום התמחות של המשרד מטופל על ידי צוות מומחים בעלי ידע מעמיק וניסיון עשיר, המבטיחים ליווי מקצועי וצמוד לאורך כל ההליך המשפטי.
המשרד מחויב למצוינות מקצועית ולשירות אישי, המעניק לכל לקוח את התחושה שהוא נמצא בידיים בטוחות ומקצועיות. לקוחות המשרד יכולים להיות בטוחים שהם מקבלים את הליווי המשפטי המיטבי, המבוסס על הבנה מעמיקה של התחום המשפטי ועל התמחות ספציפית בתחומים השונים שבהם המשרד פועל.
ליטיגציה איננה רק תהליך טכני של הצגת עובדות וחקיקה בפני בית המשפט. היא תהליך רב־ממדי שבו משחקים תפקיד...
ליטיגציה היא תהליך מורכב, תובעני ולעיתים מתיש, שבו כל פרט קטן עשוי להשפיע על התוצאה. מעבר ליכולת המקצועית...
ליטיגציה היא אחד התחומים המאתגרים והמורכבים ביותר בעולם המשפט. היא משלבת בין ידע משפטי רחב, יכולת טיעון...
ראש השנה תשפ"ו (2026-2025) חל ביום ג' 23.10.2025 וביום ד' 24.10.2025 דף זה מרכז את זכויות העובדים...
מבוא הליך שימוע לפני פיטורים הוא חובה משפטית שנועדה להגן על זכותו של כל עובד להשמיע את טענותיו לפני שמתקבלת...
בחירת עורך דין דיני עבודה התאימו שלושה דברים: התמחות ממוקדת בדיני עבודה, ניסיון מוכח בתיקים דומים לשלכם,...
הצהרת נגישות – אתר Bazlaw משרד ברקוביץ אהרוני זיו, עורכי דין מחויב להבטיח נגישות דיגיטלית לאנשים עם מוגבלויות....
מדיניות פרטיות – Bazlaw עודכן לאחרונה: אוגוסט 2025 ברוכים הבאים לאתר Bazlaw – משרד עורכי דין בכתובת www.bazlaw.co.il....
הוצאה לפועל (הוצל"פ) היא זרוע של רשות האכיפה והגבייה שבמשרד המשפטים, ותפקידה הוא מימוש ואכיפת ההליכים האזרחיים של גביית החיובים (חובות, שעבודים או שטרות, למשל שטר משכנתה, שטר חוב או המחאה) ומסמכים רלוונטיים מחייבים, המקנים לרוב זכות לקבלת סכום כסף, אך לעיתים מדובר בסעד לביצוע פעולה מסוימת, כגון סילוק יד מדירה. גביית החיובים הנה לטובת הנושים (הזוכים בטרמינולוגיית ההוצל"פ), וזאת לאחר שניתן פסק דין המורה על המימוש על ידי בית המשפט או בית דין המוסמך לכך. בדרך כלל מדובר על אכיפת החיובים שבין אדם לחברו, אך גם המדינה יכולה להיות צד בעניין, אולם בתור הזוכה בלבד. הגבייה נעשית בהליכים שונים, הן כלפי הזוכה והן כלפי החייב, ואלה יפורטו בהמשך.
הליך ההוצאה לפועל מוסדר באמצעות דיני ההוצאה לפועל. לשם קיום דינים אלו הוקמה במדינת ישראל מערכת של הוצאה לפועל, הדואגת למימושם של פסקי הדין והמסמכים האחרים המוגשים לה לביצוע. החיקוק העיקרי העוסק בהוצאה לפועל הוא חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, והתקנות שהותקנו מכוחו.
חל בלבול בין הוצאה לפועל, לבין פשיטת רגל ולבין כינוס נכסים:
ישנם חיובים אשר מטבעם אינם ניתנים לביצוע בהוצאה לפועל, שכן הם דורשים מידה של פיקוח שאינה אפשרית על ידי בית המשפט. כך, למשל, חיוב הנובע מצו עשה או צו מניעה שנתן בית המשפט, החורג מגדר החיוב הרגיל של תשלום כסף או העברת חזקה בנכס, לא ניתן לבצע בהוצאה לפועל. לשם כך קיימת מערכת דינים מקבילה – דיני בזיון בית המשפט. לבית הדין הרבני סמכויות רבות בנוגע לאכיפתם של פסקי דין לגירושין שאף הם אינם בגדר סמכות דיני ההוצאה לפועל.
מערכת דיני פשיטת הרגל היא דרך נוספת לגביית חובות. במקרה שהחייב מוכרז כפושט רגל מעוכבים כנגדו הליכי ההוצאה לפועל, ולאחר קבלת צו ההפטר בהליכים אלו, לא ניתן להמשיך בהליכי הגבייה בתיק ההוצאה לפועל.
במדינת ישראל ישנם 25 לשכות הוצאה לפועל (נכון לתאריך 19.10.2020), הפועלות במקביל לבית משפט השלום, בראשן עומד רשם הוצאה לפועל.
תפקידו של רשם ההוצאה לפועל הוא לרוב מנהלי, אך יש לו גם סמכויות שיפוטיות ומעין שיפוטיות והוא עוסק בדרכים בהן יש למלא אחר פסקי הדין והמסמכים האחרים המוגשים לביצוע. אין זה מתפקידו להרהר אחר האמור בפסקי הדין, אלא לקבוע את ההסדרים לביצועם, בכלים כגון עיקול, צו תשלום, פקודת מאסר וכיוצא בזה.
תפקיד נוסף הוא תפקידו של "מנהל לשכת הוצאה לפועל", הממונה על ידי שר המשפטים ואשר מתפקידו לבצע בפועל את הוראותיו של רשם ההוצאה לפועל.
בתיקי ההוצאה לפועל ישנו זוכה– האדם שהגיש את פסק הדין או את השטר לביצוע. מולו ניצב החייב– האדם כנגדו הוגש פסק הדין או השטר. אם ישנו גורם נוסף שחייב כספים לחייב, או שמחזיק בנכסים השייכים לו, וברצון הזוכה לקבל כספים או נכסים אלו, יכול הזוכה לבצע עיקול אצל צד ג' זה, ובמקרה זה נקרא אותו צד ג' מחזיק.
המחקר מנסה לתת מענה לשאלה אילו מהתיקים שנפתחים בהוצאה לפועל על סמך מאפיינים שונים נסגרים יותר מהר מאשר תיקים אחרים. והאם ניתן לחזות זאת תוך
חוק ההוצאה לפועל והתקנות על פיו מאפשרים מגוון של הליכים בהם ניתן לנקוט כנגד חייב:
אדם שהוגש כנגדו פסק דין או שטר בהליכי הוצאה לפועל יכול לנקוט במספר הליכים.
חלק נכבד מההגנות אשר עומדות לחייב בהוצאה לפועל מושפעות מבג"ץ עמותת פר"ח נגד שר המשפטים שם הוגשה עתירה כנגד צו המאסר אשר יוצא כנגד חייב המשתמט מתשלום חובו.
חדלות פירעון כלכלית היא המצב המוביל לחדלות פירעון משפטית (החלת דיני חדלות הפירעון). חדלות פירעון כלכלית עשויה להתקיים ללא תגובה משפטית. אולם, תגובה כזו היא רצויה מאוד, לטובת כל הצדדים המושפעים מחדלות הפירעון. באופן מעשי, המעבר לחדלות פירעון משפטית מתרחש כמעט תמיד, סמוך לאחר (או אף לפני) שהחייב או נושיו מבינים שמתקיימת חדלות פירעון כלכלית.
שני המבחנים עשויים לחול בו זמנית, או שרק אחד מהם יתקיים. לדוגמה, יכול שהחייב יהיה בעל הון עצמי חיובי אך הון חוזר שלילי.
במצב זה, לנושים אין תועלת מכך שסך נכסי החייב עולה על סך התחייבויותיו: הם מושפעים מהעובדה שהחייב אינו יכול לשלם להם במזומן, כעת, את חובותיו שמועד פירעונם הגיע. מנגד, יכול שהחייב יהיה בעל הון חוזר חיובי אך הון עצמי שלילי.
גם מצב זה עשוי לייצג חדלות פירעון: על אף שהחייב פורע בטווח הקצר את התחייבויותיו, ברור שעליו להשיג עוד נכסים (או להפחית חבויות) כדי שיוכל לפרוע את כל חובותיו לכשיגיע מועד פירעונם. ההגדרה של חייב מסוים כחדל פירעון נתונה לשיקול דעת בית המשפט, אשר בוחן את מכלול הנסיבות ובודק האם מתקיים אחד או יותר מהמבחנים האמורים. גם כך, אפשר שאירוע חיצוני בטווח הזמן הקרוב ישנה את המצב לטובה, כגון הזרמה של הון עצמי נוסף מבעלי המניות בחברה (דבר המתרחש, לעיתים, כתוצאה מעצם האיום בפתיחת הליך חדלות פירעון נגד החברה).
דיני חדלות הפירעון הם תחום דין מהותי, שבכוחו לשנות זכויות שנוצרו במשפט האזרחי הכללי (למשל, תחת דיני החוזים). בכל סוגי הליכי חדלות הפירעון, קיים קו מפריד ברור, החוצץ בין המשטר המשפטי הרגיל לבין החלתו של משטר חדלות הפירעון. אותו שינוי בזכויות, שמטיל דין חדלות הפירעון, מתחיל להתקיים בנקודת זמן מסוימת. נקודה זו היא מועד ההחלטה על תחילת ההליך בידי בית המשפט.
החלת דיני חדלות הפירעון היא משמעותית הן עבור החייב והן עבור הנושים. החייב או נכסיו יוצאים משליטת הבעלים הקודמים ועוברים לניהולו של הנאמן או המפרק. הנושים מושפעים מעיכוב ההליכים, אשר מונע מהם לתבוע את החייב בבית המשפט הרגיל או לפעול נגדו בהוצאה לפועל. שינויים אלו הכרחיים לשם ניהולו של הליך חדלות הפירעון. מינוי בעל התפקיד על נכסי החייב נחוץ כדי לברר את שווי הנכסים, למנוע שימוש לרעה בהם ולהיטיב את ערכם עד שתמורתם תחולק לנושים. עיכוב ההליכים נחוץ כדי שלא יתרחש מרוץ תביעות ותימנע התוצאה השרירותית של "כל הקודם זוכה".
נקודת המוצא היא שאין בנכסי החייב כדי לספק את כל נושיו. לפחות חלקם יאלצו לספוג קיצוץ, בין אם לשיעורין או מוחלט, בגובה החוב שיוחזר להם. כללי החלוקה המיוחדים של חדלות הפירעון מיועדים להסדיר את השאלה מי יספוג את הפגיעה הזו. לא ניתן ליישם את הכללים אלא אם חל עיכוב הליכים, כך שמאסת הנכסים של החייב נשמרת ומוגנת עד שניתן לחלקה בהתאם לדין.
השאלה המהותית הראשונה בדיני חדלות הפירעון היא: מה כוללים נכסי החייב? קרי, מבין הנכסים הקיימים בעולם, מה שייך לחייב ומה לא. לכאורה, ניתן לענות על שאלה זו בפשטות ולקבוע כי הנכסים שהיו בידי החייב בעת הכניסה להליך חדלות הפירעון (לצד ההכנסות שהגיעו לידיו תוך כדי ההליך) הם נכסי החייב. אלא שאפשרות זו היא פשטנית מדי:
ייתכן והחייב הבריח נכסיו לידי אנשים אחרים; ייתכן גם שהחייב כבול בחוזים לא-רווחיים, המקטינים את נכסיו ככל שהזמן עובר, ללא הצדקה עסקית מספקת; לבסוף, ייתכן שהחייב פרע (בתום לב) את חובותיו לחלק מהנושים ולא לנושים אחרים, בניגוד לכללי החלוקה שבחדלות הפירעון. בכל המקרים הללו, יש להחזיר אותם נכסים, שיצאו שלא כדין, אל תוך מאסת נכסי החייב.
הנושא של מאסת נכסי החייב נחלק לשלוש סוגיות:
במצב הראשון, המניע של החייב הוא העובדה שהחוזים אינם תורמים לרווחיותו ומדלדלים את קופת ההליך ככל שחולף הזמן. במצב השני, המניע של בעל החוזה הוא העובדה שהחייב אינו משלם לו (שהרי הוא חדל פירעון וחל עיכוב הליכים), בעוד הצד השני נאלץ להמשיך ולקיים את החוזה.
במצב הראשון, בו החייב מבקש להשתחרר מהחוזה, הוא או בעל התפקיד נדרש לבקש את אישורו של בית המשפט כדי לעשות כן. המבחן, לפיו בית המשפט יאשר בקשה זו, הוא שמדובר ב"נכס מכביד", כגון חוזה שאין בו רווח.
המצב השני, בו הצד האחר מבקש להשתחרר מהחוזה, מתעורר מאחר שככלל, ניתן לקבוע בחוזה שכניסת אחד הצדדים להליך חדלות פירעון תביא לפקיעתו וביטולו של החוזה. בנוסף, עצם חדלות הפירעון כרוכה לרוב בהפרת חוזים, דבר המוליד זכות לביטול החוזה לפי דיני התרופות.
אולם, בשל הרגישות המיוחדת של דיני חדלות הפירעון – הרצון לאפשר לחייב לחזור לעסקים ולהשתקם מבחינה כלכלית – אין זה רצוי כי חוזי ביצוע יתבטלו. לדוגמה, חייב עסקי עלול לאבד את החנויות בהן הוא פועל, אם יבוטל חוזה השכירות שלו. דבר זה יכשיל את הליך ההבראה. לכן, ניתן לבקש מבית המשפט להורות לצד השני להמשיך ולקיים את החוזה, על אף רצונו לבטלו. בהליכי הבראה, מצב זה נחלק למספר אפשרויות: ראשית, "ספק תשתיות" (כגון חשמל ומים) חייב להמשיך ולספק לחייב את השירות, בתנאי שהחייב או בעל התפקיד משלם עבור השירות החל ממועד הכניסה להליך חדלות הפירעון ואילך.
שנית, בית המשפט רשאי לצוות על "ספק חיוני" – מי שמספק שירות או מצרך הדרוש להמשך הפעלתה של החברה – להמשיך ולספק את השירות או המצרך גם לאחר תחילת ההליך, אם סירובו של הספק לעשות כן אינו נובע מטעם סביר.
שלישית, מרבית החוזים הקיימים האחרים מכוסים על ידי הקביעה כי בעל התפקיד רשאי לאמץ חוזה קיים או לוותר עליו (כאשר אימוץ חוזה שיש לצד השני זכות לבטלו או שכבר בוטל סמוך לפני הכניסה להליך, כמו גם ויתור על חוזה, יעשו רק ברשות בית המשפט).
החוק שולל באופן מפורש את תוקפן של תניות בחוזה המאפשרות את ביטולו על ידי הצד השני (זה שאינו החייב) רק בשל עצם חדלות הפירעון של החייב.[16]
נוסף על סוגיות אלו, הליכים מסוימים של תביעה נגד נושאי משרה או בעלי שליטה בחייב יכולים להיחשב גם הם כחלק מהפעולות של הרחבת מאסת הנכסים. עם זאת, עילת התביעה, גם אם היא מופעלת רק בהקשרי חדלות פירעון, נטועה במשפט האזרחי הכללי (הנזק שגרם הנתבע לחברה או לנושים).
השאלת המהותית השנייה בדיני חדלות הפירעון היא: כיצד יש לחלק את נכסי החייב בין נושיו? זו השאלה המרכזית והקשה ביותר. מראש ידוע, כי נכסי החייב אינם מספיקים כדי לשלם לכל נושה את סכום החוב המקורי שלו. לכן, כל הנושים או שיעור ניכר מתוכם יאלצו לאבד חלק כלשהו מהחוב, אותו ציפו לקבל מהחייב לפני שהפך חדל פירעון.
כל נושה היה שמח לגבות את מלוא חובו, אך הדבר אינו אפשרי. נדרש לקבוע כיצד הנכסים, המעטים מדי, יחולקו בין נושים רבים. זו היא בעיית המאגר המשותף, הקיימת בתחומים רבים מלבד חדלות פירעון. הקביעה, האם נושה מסוים יזכה להחזר חובו או חלק ממנו או יאבד את כולו, תלויה בעיקר בסדרי החלוקה לאותו נושה בדין חדלות הפירעון. שני עקרונות מושלים בחלוקת הנכסים: עקרון העדיפות ועקרון השוויון.
עקרון העדיפות קובע כי קיימות דרגות שונות של נושים, כאשר כל דרגה חייבת להיפרע את מלוא סכום החוב כלפיה לפני שהדרגה מתחתיה תקבל סכום כלשהו. עקרון זה מכונה גם כלל העדיפות המוחלטת.
סדר העדיפות הקבוע כיום בדין הישראלי מושפע מחד מהעקרון של עדיפות הנושים המובטחים (בעלי זכות "קניינית" בנכסי החייב) ומאידך מהרצון להעניק חלק כלשהו ממאסת הנכסים לנושים הבלתי-מובטחים, ה"חלשים", לרבות עובדים וספקים. איזון בין שני אינטרסים אלו הוא קשה ביותר, מאחר שבחלק גדול מהמקרים כל נכסי החייב מספיקים רק כדי לשלם לנושים המובטחים. הפתרון שמצא הדין הוא להעניק עדיפות מוחלטת לנושים המובטחים בעלי שעבוד קבוע, לצד עדיפות חלקית בלבד לנושים המובטחים בשעבוד צף. גם כך, אי אפשר לפרוע ולו מעט לנושים הבלתי-מובטחים כאשר חדלות פירעונו של החייב היא עמוקה.
סדר העדיפות הוא:
כתוצאה מכך, יוצא הנכס ממאסת הנכסים של החייב הניתנים לחלוקה בהליך חדלות הפירעון. שעבוד קבוע דורש רישום במרשם ציבורי (כגון אצל רשם המשכונות, רשם המקרקעין או רשם החברות); אם השעבוד לא נרשם, הרי שאין לו תוקף כלפי בעל התפקיד ושאר הנושים של החייב. במקרה כזה, מי שדימה להיות בעל שעבוד הופך לנושה לא-מובטח, הנותר עם זכות חוזית רגילה מול החייב.
במקרים של חדלות פירעון, השעבוד הצף מתגבש במועד הגשת הבקשה לפתיחת ההליך. אם החוזה שיצר את השעבוד הצף אסר על יצירת שעבודים (קבועים) מאוחרים יותר והחייב יצר שעבודים כאלו, השעבוד הצף יגבור על השעבוד הקבוע (פרט לשסל"נ – שעבוד ספציפי לרכישת נכס). אולם אם לא נכלל תנאי כזה, בעלי השעבוד הצף נמצאים בסדר העדיפות אחרי השעבודים הקבועים וכן, כאמור, אחרי הוצאות ההליך והחובות בדין קדימה. בעלי השעבוד הקבוע והשעבוד הצף מהווים יחדיו את קבוצת הנושים המובטחים.
על סדר העדיפות ניתן להתנות בהליך מסוג הבראה. עם זאת, לנושים העדיפים תהיה נטייה שלא להצביע בעד תוכנית המקנה להם פחות מכפי שהיו מקבלים בהליך של מימוש נכסים.
בשני סוגי ההליכים האחרים סדר העדיפות הוא קוגנטי כמעט לחלוטין.
עקרון השוויון קובע שבין הנושים באותה דרגה, הרכוש יחולק בשיעור שווה.
לדוגמה, אם נותרו בקופת ההליך 2 מיליון ש"ח כשמגיעים לדרגת הנושים בעלי שעבוד צף, כאשר סך החוב המקורי לנושים אלו הוא 8 מיליון ש"ח, אזי כל נושה בדרגה זו יזכה להיפרע 25% מהחוב המקורי שלו.
כללי החלוקה חלים רק על חובות שנוצרו עד הכניסה להליך חדלות הפירעון. אם החייב נוטל על עצמו חובות חדשים, בזמן ההליך (דבר שניתן לעשותו רק באישור בית המשפט ולשם קידום ההליך), הם נהנים מעדיפות גמורה על כל חוב שהיה קיים ערב ההליך.
| פשיטת רגל | פירוק | הבראה | |
|---|---|---|---|
| הבקשה לפתיחת ההליך | הגשת בקשה לפשיטת רגל | הגשת בקשת פירוק | הגשת בקשה למתן צו הקפאת הליכים |
| תחילת ההליך | מתן צו כינוס | מתן צו פירוק | מתן צו הקפאת הליכים |
| עיכוב הליכים | עיכוב הליכים (ממועד צו הכינוס) | עיכוב הליכים (ממועד צו הפירוק) | הקפאת הליכים |
| שלב איסוף הנכסים | איסוף נכסי החייב על ידי הנאמן בפשיטת רגל ומימושם (לחלופין, ניהול נכסי החייב תוך הכנת הסדר נושים) | איסוף נכסי החייב על ידי המפרק ומימושם | ניהול החייב תוך הכנת תוכנית הבראה |
| שלב חלוקת הנכסים | חלוקת תמורת הנכסים לנושים (לחלופין, חלוקת הזכויות החדשות כלפי החייב, הנקובות בהסדר הנושים) | חלוקת תמורת הנכסים לנושים | חלוקת הזכויות החדשות כלפי החייב, הנקובות בתוכנית ההבראה |
| סיום ההליך | צו הפטר (לחלופין, צו אישור הסדר נושים) | צו חיסול | צו אישור תוכנית הבראה |
חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע הוראות מיוחדות בנוגע לפעולות מסוימות שחלקן יכולות להיות הרות גורל עבור הממנה, כמו מכירת דירה למשל. חלק מהפעולות צריכות להיות מצוינות במפורש בייפוי הכוח ולחלק גם נדרש אישור מקדים מבית המשפט
לכל אדם יש אפשרות לחתום על ייפוי כוח מתמשך ולהסמיך אדם אחר שיפעל בשמו במקרים בהם הוא לא יהיה כשיר לכך. מיופי הכוח נתקלים בקשיים והתנגדויות מצד בנקים באופן שמסכל את כוונת המחוקק. מה אפשר לעשות?
בצוואה נכתב כי שני הבנים יירשו את הרכוש בחלקים שווים. בתצהיר נכתב כי כל אחד מהם יקבל חלק אחר של בניין. בסכסוך בין אלמנת אחד האחים לבין האח השני הכריע בית המשפט כי התצהיר גובר
פגיעה בעבודה היא אירוע שכיח שעלול להתרחש בכל מקום עבודה ובכל תחום, וכוללת תאונות פיזיות, מחלות מקצוע או נזקים נפשיים הנגרמים כתוצאה מהעבודה. פגיעות אלו יכולות להוביל לפגיעה בפרנסה, לעלויות רפואיות ולנזקים אחרים, ולכן חשוב לדעת מהן הזכויות והאפשרויות המשפטיות הקיימות במקרה כזה. במאמר זה נבחן מתי מגיע פיצוי לנפגעי עבודה, מי אחראי לפצות אותם, ואילו צעדים משפטיים יש לנקוט כדי לקבל את הזכויות המגיעות להם.
פיצוי מגיע לעובד שנפגע בתאונת עבודה או כתוצאה מחשיפה לתנאים מסוכנים במהלך העבודה. חשוב להבין כי תאונת עבודה לא חייבת להתרחש באתר עבודה ספציפי, אלא יכולה להתרחש גם בנסיעות הקשורות לעבודה, במהלך עבודה מהבית, או אפילו באירועים חברתיים הקשורים לעבודה. להלן כמה מקרים בהם מגיע פיצוי:
תאונות פיזיות במהלך העבודה – נפילות, חבלות, תאונות עם ציוד כבד או פציעות במהלך ביצוע משימות יום-יומיות בעבודה.
תאונות דרכים הקשורות לעבודה – פיצוי מגיע גם במקרה של תאונת דרכים שהתרחשה במהלך נסיעה לעבודה, ממנה או במהלך נסיעה במסגרת העבודה עצמה.
מחלות מקצוע – מחלות שנגרמות עקב חשיפה ממושכת לתנאים מסוכנים, כמו חשיפה לחומרים כימיים, רעש קיצוני או מאמץ פיזי חוזרני (כגון דלקות גידים אצל עובדי ייצור).
נזקים נפשיים – לחץ נפשי, חרדות או דיכאון שנגרמים כתוצאה מתנאי עבודה קשים, התעמרות בעבודה או אירועים טראומטיים שהתרחשו במסגרת העבודה.
לאחר פגיעה בעבודה, חשוב לדעת את מי ניתן לתבוע כדי לקבל פיצויים. הגורמים המרכזיים שאותם ניתן לתבוע הם:
המוסד לביטוח לאומי
הביטוח הלאומי אחראי על מתן פיצויים ראשוניים לנפגעי עבודה, ובכללם דמי פגיעה, גמלת נכות או מענק חד פעמי, בהתאם לחומרת הפגיעה ולדרגת הנכות שנקבעת. תביעה זו היא הבסיסית ביותר ומכסה את אובדן ההכנסה בתקופת ההיעדרות מהעבודה, וכן פיצויים נוספים במקרים של נכות קבועה.
המעסיק
במקרים של רשלנות מצד המעסיק, כגון אי שמירה על תנאי בטיחות נאותים, אי מתן הדרכה או ציוד מגן מתאים, ניתן להגיש תביעה נזיקית נגד המעסיק. תביעה זו נועדה לכסות נזקים נוספים שלא מכוסים על ידי הביטוח הלאומי, כמו כאב וסבל, הפסדי השתכרות עתידיים או עלויות רפואיות שלא הוכרו.
חברת הביטוח של המעסיק
במקרים רבים, למעסיק יש ביטוח חבות מעבידים המכסה תביעות מצד עובדים שנפגעו בעבודה. תביעה נגד הביטוח של המעסיק יכולה להעניק פיצויים משמעותיים מעבר למה שניתן לקבל מהביטוח הלאומי.
צד שלישי
במקרים מסוימים, ניתן לתבוע צד שלישי שאחראי לפגיעה, כמו קבלן משנה באתר בנייה, ספק ציוד לא תקין או נהג רכב שפגע בעובד במהלך עבודה. תביעות אלה מבוצעות במסגרת תביעות נזיקין ונועדו להשלים את הפיצוי שניתן מהביטוח הלאומי וממקורות אחרים.
הגשת תביעה לביטוח הלאומי
השלב הראשון לאחר הפגיעה הוא פנייה לביטוח הלאומי והגשת תביעה לדמי פגיעה. לצורך כך, יש להגיש מסמכים רפואיים, אישורים מהמעסיק ודוח על התאונה. חשוב להגיש את התביעה בהקדם האפשרי כדי לקבל פיצויים על אובדן ההכנסה במהלך תקופת ההיעדרות.
ועדות רפואיות לקביעת דרגת נכות
אם הנפגע נשאר עם מגבלות פיזיות או נפשיות קבועות, עליו להגיש בקשה לקביעת דרגת נכות. ועדות רפואיות בביטוח הלאומי קובעות את דרגת הנכות, המשפיעה על הזכאות לגמלת נכות חודשית או מענק חד פעמי.
ניהול תביעה נזיקית נגד המעסיק או צד שלישי
במקרים של רשלנות או אם הפיצויים שניתנו אינם מספיקים, יש לפנות לעורך דין המומחה בתחום תאונות העבודה ולהגיש תביעה נזיקית נגד המעסיק או צד שלישי. התביעה כוללת איסוף ראיות, חוות דעת רפואיות, והגשת כתב תביעה לבית המשפט.
משא ומתן עם חברות הביטוח
לעיתים קרובות, חברות הביטוח מעוניינות לסיים את התביעה במשא ומתן ולהימנע מהליך משפטי ארוך ויקר. עורך דין המתמחה בתחום ינהל את המשא ומתן על הפיצויים המקסימליים האפשריים.
תאונות בנייה ותעשייה
תחום הבנייה והתעשייה מאופיין בסיכונים גבוהים, כמו נפילות מגובה, קריסת פיגומים, התחשמלות ושימוש בציוד כבד. במקרים אלו, תביעות נזיקיות נפוצות מאוד בשל רשלנות באכיפת כללי הבטיחות והבטחת סביבת עבודה בטוחה.
תאונות דרכים בדרכים לעבודה
עובדים שנפגעים בתאונת דרכים במהלך נסיעה הקשורה לעבודה זכאים לפיצויים גם מהביטוח הלאומי וגם מביטוח הרכב של הצד המעורב בתאונה. חשוב להכיר בזכויות אלו ולדעת שניתן לקבל פיצויים משני הגורמים.
מחלות מקצוע ופגיעות כרוניות
פגיעות אלו נגרמות בדרך כלל כתוצאה מחשיפה ממושכת לתנאים מזיקים, כמו רעש, חומרים כימיים או עבודה פיזית מאומצת. מחלות מקצוע מוכרות רבות עשויות לזכות את הנפגע בפיצויים נוספים.
פגיעות פסיכולוגיות בעבודה
במקרים בהם העובד חווה התעללות בעבודה, לחץ נפשי קיצוני או אירוע טראומתי, ניתן להכיר בנזק הנפשי כפגיעה בעבודה ולקבל פיצויים בהתאם לדרגת הפגיעה.
פגיעה בעבודה היא אירוע שמחייב פעולה מהירה ונכונה כדי להבטיח את קבלת מלוא הזכויות והפיצויים המגיעים לנפגע. ניהול נכון של התביעה מול הביטוח הלאומי, המעסיק או צדדים שלישיים, בליווי עורך דין המתמחה בתאונות עבודה, יכול להבטיח פיצוי הוגן ושיקום כלכלי לנפגעים.
במקרה של פגיעה בעבודה, מומלץ לפנות לייעוץ משפטי עם משרד ברקוביץ אהרוני זיו, עורכי דין, המתמחה בייצוג נפגעי תאונות עבודה. צוות המשרד מספק ליווי מקצועי ואישי, מניהול תביעות מול הביטוח הלאומי ועד הגשת תביעות נזיקין נגד המעסיק או צד שלישי. עם ניסיון עשיר בתחום, המשרד יבטיח לכם את התמיכה והייצוג הדרושים להבטחת זכויותיכם.
ליטיגציה איננה רק תהליך טכני של הצגת עובדות וחקיקה בפני בית המשפט. היא תהליך רב־ממדי שבו משחקים תפקיד...
ליטיגציה היא תהליך מורכב, תובעני ולעיתים מתיש, שבו כל פרט קטן עשוי להשפיע על התוצאה. מעבר ליכולת המקצועית...
ליטיגציה היא אחד התחומים המאתגרים והמורכבים ביותר בעולם המשפט. היא משלבת בין ידע משפטי רחב, יכולת טיעון...
ראש השנה תשפ"ו (2026-2025) חל ביום ג' 23.10.2025 וביום ד' 24.10.2025 דף זה מרכז את זכויות העובדים...
מבוא הליך שימוע לפני פיטורים הוא חובה משפטית שנועדה להגן על זכותו של כל עובד להשמיע את טענותיו לפני שמתקבלת...
בחירת עורך דין דיני עבודה התאימו שלושה דברים: התמחות ממוקדת בדיני עבודה, ניסיון מוכח בתיקים דומים לשלכם,...
הצהרת נגישות – אתר Bazlaw משרד ברקוביץ אהרוני זיו, עורכי דין מחויב להבטיח נגישות דיגיטלית לאנשים עם מוגבלויות....
מדיניות פרטיות – Bazlaw עודכן לאחרונה: אוגוסט 2025 ברוכים הבאים לאתר Bazlaw – משרד עורכי דין בכתובת www.bazlaw.co.il....
עובדים שנעדרו מעבודתם בגלל מחלה, זכאים לדמי מחלה, בכפוף להצגת "תעודת מחלה" חתומה על ידי רופא. תקופת הזכאות לדמי מחלה תלויה בוותק של העובדים אצל אותו מעסיק ובתנאים אחרים.
חקיקת השיוויון כוללת את חוק מידע גנטי, תשס"א-2000, סעיף 29 וכן את חוק שיוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח-1988 ואת החוקים המפורטים בתוספת לחוק זה.
הרשמת מתחה ביקורת על ההתנהלות של האם שמיהרה לנקוט בהליכי גבייה אכזריים על 284 שקלים בלבד. זאת במיוחד על רקע המשבר הכלכלי והעובדה שהוראת השעה התירה להורים גרושים לקזז את חלקם היחסי במענק הילדים.
עובדים הזקוקים לתחבורה על מנת להגיע לעבודה זכאים, בתנאים מסויימים, לקבל מהמעסיקים השתתפות במימון הוצאות הנסיעה. גובה החזר הוצאות הנסיעה מחושב לפי מחיר נסיעה מוזל באוטובוס או מחיר של כרטיס "חופשי חודשי".