"עובד שעתי/יומי" הוא עובד ששכר עבודתו משולם על בסיס שעת עבודה בפועל או על בסיס יום עבודה בפועל

ראש השנה תשפ”ה (2025-2024) חל ביום ה’ 03.10.2024 וביום ו’ 04.10.2024 דף זה מרכז את זכויות העובדים וזכויות נוספות הקשורות לחג בכל מקום שבו יש הסכם אישי או קיבוצי או נוהג המיטיב עם העובד יותר מאשר החוק, יש לנהוג לפיו ולא על פי החוק ראש השנה הוא החג היהודי היחיד הכולל שני ימי חג ובנוסף […]
The post ראש השנה 2024 appeared first on ברקוביץ אהרוני זיו BAZ.
|
ראש השנה הוא החג היהודי היחיד הכולל שני ימי חג ובנוסף להם ערב חג שבו ברוב מקומות העבודה מתקיימת עבודה חלקית.
למה צריך ייפוי כוח מתמשך בכלל? ייפוי כוח מתמשך נועד לתת מענה בזמן אמת, אם וכאשר אדם מאבד את יכולתו לקבל...
מהי תביעת נזיקין ולמי היא מתאימה? אם נפגעת בגוף או רכושך כתוצאה ממפגע, רשלנות או מחדל של גוף אחר – ייתכן...
חובת המעסיק לפי חוק – לא ניתן לפטר אותך סתם כך בישראל, חוקי העבודה מגנים על העובד ומחייבים את המעסיק...
מבוא הרשתות החברתיות הפכו לזירת הביטוי הציבורי המרכזית בישראל. כל משתמש יכול להפיץ טקסט, תמונה או סרטון...
מבוא בעידן שבו כל רכב שני מצויד מצלמת דרך ראיה, השאלה איננה עוד אם יהיה תיעוד לתאונה אלא כיצד ישתמשו...
מבוא המרחב העירוני נמצא באחריות הרשות המקומית, ולפיכך כל מפגע תשתיתי – בור פתוח במדרכה, אבנים רופפות...
מבוא המהפכה הדיגיטלית במערכת הבריאות, שהואצה מאז מגפת הקורונה, הפכה את טלה ‑ רפואה[1] (Tele‑Medicine)...
מבוא הצורך להגדיר מראש מי יקבל החלטות בשמנו ברגעי חולשה או היעדרות הופך למשמעותי יותר ויותר בחברה מודרנית,...
הרעת תנאים בעבודה היא מושג משמעותי במשפט העבודה, המתייחס לשינויים בתנאי ההעסקה שעלולים לפגוע בעובד ולהקטין את זכויותיו או את הטבותיו. במקרים רבים, עובדים עשויים להיתקל במצבים שבהם המעסיק מבצע שינויים בתנאי העבודה מבלי לקבל את הסכמתם המלאה, ולעיתים מבלי ליידע אותם כראוי. במאמר זה נבחן את המשמעות המשפטית של הרעת תנאים, מה נחשב להרעה כזו, ומהם הצעדים שיש לנקוט כאשר מתרחש שינוי שכזה. נעמיק גם בחשיבות ההתייעצות עם עורך דין במקרים אלה, בכדי לשמור על זכויותיכם כעובדים.
הרעת תנאים בעבודה מתרחשת כאשר יש שינוי לרעה בתנאי ההעסקה של העובד, אשר היה מוסכם עליו מראש בחוזה העבודה או נחשב לחלק מהותי מההסכמות שהושגו בינו לבין המעסיק. שינוי כזה עשוי להתבטא בתחומים שונים, כמו שכר, שעות עבודה, תנאי עבודה, מיקום העבודה ועוד. הרעת תנאים עשויה להיות חד-פעמית או מתמשכת, גלויה או סמויה, ולפעמים היא תוצאה של שינויים ארגוניים, כלכליים או ניהוליים.
אחת הדוגמאות הברורות ביותר להרעת תנאים היא הפחתת שכרו של העובד. כל שינוי בשכר הבסיס, בתוספות או בבונוסים המגיעים לעובד נחשב להרעה בתנאי ההעסקה, במיוחד אם הוא נעשה ללא הסכמת העובד.
הרעת תנאים יכולה לכלול גם שינוי בתנאי העבודה הסביבתיים, כמו מעבר למקום עבודה חדש, שינוי בתפקיד או בהגדרות העבודה, הוספת משמרות או שינויים בלוח הזמנים של העובד. כל שינוי כזה עשוי להיחשב להרעת תנאים אם הוא נעשה ללא הסכמת העובד ומשפיע לרעה על נוחותו או יכולתו לבצע את עבודתו.
הרעת תנאים עשויה לכלול גם פגיעה בזכויות הסוציאליות של העובד, כמו ביטול הטבות כגון ביטוח בריאות, קרנות פנסיה, קרן השתלמות או הפחתת ימי חופשה והבראה. כל שינוי בזכויות אלה נחשב להרעת תנאים משמעותית ויכול להוות עילה לתביעה משפטית.
החוק בישראל קובע כי מעסיק אינו יכול לשנות באופן חד-צדדי את תנאי ההעסקה של עובדיו ללא קבלת הסכמתם המפורשת לכך. הרעת תנאים חד-צדדית עשויה להיחשב כעילה להפסקת העבודה בתנאים המזכים את העובד בפיצויי פיטורים, גם אם לא התקיימו התנאים הרגילים לפיטורים. החוק נועד להגן על זכויות העובדים ולמנוע מהמעסיקים לנצל את כוחם הכלכלי או הארגוני לשינוי חד-צדדי של התנאים.
במשפט העבודה בישראל, עקרון תום הלב משחק תפקיד מרכזי. עקרון זה מחייב את המעסיק ואת העובד לפעול ביושר, באמינות ובתום לב בכל שלבי ההעסקה. שינוי בתנאי ההעסקה ללא שיח והסכמה משותפת יכול להיחשב כהפרת עקרון תום הלב, ולפגוע בזכויות העובד.
במקרים רבים, העובד עשוי שלא להיות מודע לכך שמדובר בהרעת תנאים חוקית, ולכן חשוב להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני עבודה כדי להבין את ההשלכות המשפטיות של השינוי ולהחליט על הצעדים הנכונים. עורך דין מקצועי יוכל לסייע בזיהוי המקרים שבהם השינוי אכן נחשב להרעת תנאים, ולעיתים אפילו להביא לפתרון הבעיה ללא צורך בנקיטת הליכים משפטיים.
אי-התייעצות עם עורך דין עלולה להוביל לכך שהעובד יפעל בצורה לא נכונה, כמו עזיבת מקום העבודה ללא עילה חוקית לפיצויי פיטורים, או הגשת תביעה ללא בסיס משפטי מספק. טעויות כאלה עלולות לגרום לאובדן זכויות או להקטנת סיכוייו של העובד לזכות בפיצויים המגיעים לו. עורך דין ידע להנחות את העובד כיצד לפעול בצורה נכונה כדי למצות את זכויותיו.
במקרים שבהם נדרש לנהל משא ומתן עם המעסיק או לפנות לבית הדין לעבודה, עורך דין מיומן יכול להיות ההבדל בין הצלחה לכישלון. ייצוג משפטי מקצועי וממוקד מטרה עשוי להביא לפתרון מהיר של הסכסוך ולמקסם את הפיצויים וההטבות שהעובד יקבל.
הרעת תנאים בעבודה היא סוגיה מורכבת ורגישה, המחייבת הבנה מעמיקה של החוק ושל הזכויות המוקנות לעובדים. שינוי לרעה בתנאי העבודה יכול להתבטא בדרכים שונות, משינויים בשכר ובתנאים סוציאליים ועד לשינויים סביבתיים ותפקידיים. הבנת המשמעות של הרעת תנאים ופעולה נכונה במקרה כזה יכולה למנוע הפסדים כלכליים ונזקים נפשיים. חשוב לזכור כי בכל מקרה של הרעת תנאים, התייעצות עם עורך דין המתמחה בדיני עבודה היא חיונית. עורך דין מקצועי יוכל להבטיח את שמירת זכויותיכם, לנהל את התהליך המשפטי בצורה מיטבית ולהביא לפתרון הטוב ביותר עבורכם. אל תוותרו על הזכויות שלכם – פעולה נכונה בזמן יכולה לעשות את כל ההבדל.
למה צריך ייפוי כוח מתמשך בכלל? ייפוי כוח מתמשך נועד לתת מענה בזמן אמת, אם וכאשר אדם מאבד את יכולתו לקבל...
מהי תביעת נזיקין ולמי היא מתאימה? אם נפגעת בגוף או רכושך כתוצאה ממפגע, רשלנות או מחדל של גוף אחר – ייתכן...
חובת המעסיק לפי חוק – לא ניתן לפטר אותך סתם כך בישראל, חוקי העבודה מגנים על העובד ומחייבים את המעסיק...
מבוא הרשתות החברתיות הפכו לזירת הביטוי הציבורי המרכזית בישראל. כל משתמש יכול להפיץ טקסט, תמונה או סרטון...
מבוא בעידן שבו כל רכב שני מצויד מצלמת דרך ראיה, השאלה איננה עוד אם יהיה תיעוד לתאונה אלא כיצד ישתמשו...
מבוא המרחב העירוני נמצא באחריות הרשות המקומית, ולפיכך כל מפגע תשתיתי – בור פתוח במדרכה, אבנים רופפות...
מבוא המהפכה הדיגיטלית במערכת הבריאות, שהואצה מאז מגפת הקורונה, הפכה את טלה ‑ רפואה[1] (Tele‑Medicine)...
מבוא הצורך להגדיר מראש מי יקבל החלטות בשמנו ברגעי חולשה או היעדרות הופך למשמעותי יותר ויותר בחברה מודרנית,...
ככלל, עובדי קבלן זכאים לכל הזכויות שלהן זכאי כל עובד, מכוח חוק ומכוח הסכמים קיבוציים. קבלן כוח אדם אחראי להענקת הזכויות שלהן זכאים העובדים לפי חוק ולפי הסכמים קיבוציים.
עקרונות ותנאים לעניין העסקת עובדים על ידי קבלן כח אדם והחובות החלות על מעסיקיהם של עובדי קבלן (קבלן כוח אדם והמעסיק בפועל), נקבעו בחוק.
בנוסף לכך זכאים עובדי קבלן במגזר העסקי להטבות ייחודיות, כגון: שי לחג, מספר מוגדל של ימי חופשה ומחלה וכן להפרשת תשלומים לקרן פנסיה ולקרן השתלמות. זכויות אלה נקבעו בהסכם הקיבוצי, החל לפי צו הרחבה על כל המעסיקים העוסקים באספקת שירותי כח אדם למגזר העסקי ועל עובדיהם.
לעניין תנאי ההעסקה של עובדי קבלן בתחומי האבטחה, השמירה והניקיון, נקבעו הסדרים מיוחדים:
קבלן שירות אחראי להענקת הזכויות שלהן זכאים העובדים לפי חוק ולפי הסכמים קיבוציים. עם זאת, גם מקבל השירות אחראי להענקת חלק מהזכויות האמורות לעובדים והוא חייב לנקוט באמצעים סבירים על מנת למנוע פגיעה בזכויות עובדי קבלן השירות המועסקים אצלו.
ככלל, אין להעסיק עובדים של קבלן כח אדם אצל מעסיק בפועל, למשך תקופה העולה על תשעה חודשים רצופים. במקרים חריגים בלבד, ניתן להאריך את תקופת ההעסקה אצל המעסיק בפועל לתקופה שלא תעלה על 15 חודשים, בכפוף לקבלת היתר להארכת תקופת ההעסקה.
עובדים של קבלן כח אדם המועסקים אצל מעסיק בפועל, למשך תקופה העולה על תשעה חודשים רצופים, ייחשבו כעובדים של המעסיק בפועל.
אם ניתן היתר להארכת תקופת ההעסקה על ידי קבלן כח האדם, ולאחר מכן העובדים המשיכו לעבוד אצל המעסיק בפועל, ייחשבו העובדים לעובדים של המעסיק בפועל בתום תקופת ההארכה.
תקופת ההעסקה על ידי קבלן כוח האדם, של עובדים שנעשו לעובדים של המעסיק בפועל בנסיבות אלה, תובא בחשבון בחישוב הוותק של העובדים אצל המעסיק בפועל, כגון: לעניין חישוב פיצויי פיטורים, או תוספת ותק.
ההוראות לעניין הגבלת תקופת ההעסקה, לרבות לעניין חישוב הוותק, לא חלות על:
אם הנך שכיר ו/או עצמאי, והייתה לך בשנת המס 2023, הכנסת עבודה ו/או הכנסה מעסק או משלח יד ועמדת בכל שלושת התנאים הבאים:
1 . גילך 21 ומעלה ויש לך ילדים, או שגילך 55 ומעלה, גם ללא ילדים.
2. במהלך שנת המס 2023, מעבר לדירת מגורים יחידה, לא הייתה בבעלותך או בבעלות בן/בת זוגך, או בבעלות ילדך התלוי בך כלכלית, ביחד או לחוד, זכות במקרקעין (כגון: דירה, חנות, מגרש וכדומה), בישראל ו/או מחוץ לה, שחלקכם בזכות עולה על 50%.
3 . מתקיים לגביך אחד מהשניים:
3.1 גילך 21 ומעלה ויש לך ילד אחד או שניים, או שגילך 55 ומעלה (גם ללא ילדים) –
הכנסתך החודשית הממוצעת היא מ- 2,320 ₪* ועד 6,980 ₪* (לצורך חישוב ההכנסה החודשית הממוצעת מחלקים את סך כל הכנסות מעבודה ו/או מעסק/משלח יד במספר חודשי העבודה ופעילות עסקית בפועל).
ל"הורה יחיד" במשפחה חד-הורית נדרש שההכנסה, תהיה מ- 1,420 ₪* ועד 10,430 ₪*.
"הורה יחיד" – עובד שהוא הורה לילד אחד או יותר, הנמצאים אצלו ושכלכלתם עליו, החי בנפרד מההורה השני ואין לו בן זוג, לרבות אדם אחר הידוע בציבור כבן זוגו.
3.2 גילך 21 ומעלה ויש לך שלושה ילדים או יותר
הכנסתך החודשית הממוצעת מ-2,320 ₪* ועד 7,650 ₪ *.
ל"הורה יחיד", במשפחה חד-הורית, נדרש שההכנסה, תהיה מ-1,420 ₪* ועד-12,900 ₪*.
– הסכומים נכונים לפי המדד הידוע ב- 1.1.2024, בהתאם להוראות החוק, והם אינם מתייחסים לעובדים עם מוגבלות,שנקבע להם "שכר מינימום מותאם".
זכאות על ידי יורשים חוקיים – יורשים חוקיים עפ"י צו ירושה/ צו קיום צוואה, יכולים להגיש בקשה למענק עבודה בשם המוריש שהיה יכול להגיש בקשה למענק אם היה בחיים. הגשת הבקשה תתבצע במשרדי השומה האזוריים בצירוף צו ירושה חתום, טופס ייפוי כוח והצהרה החתומה ע"י כל היורשים החוקיים, צילום ת"ז של המוריש ושל היורש – מגיש הבקשה בפועל והעתק צ'ק/אישור ניהול חשבון בנק המתנהל ע"ש מיופה הכוח.
החוק מקל על עובדים עם מוגבלות בעלי יכולת עבודה מופחתת, שנקבע להם "שכר מינימום מותאם", מכוח חוק שכר מינימום, כך שהם יהיו זכאים למענק, גם ללא ילד ושהכנסתם המזכה נמוכה מזו של עובד ללא מוגבלות.
ניתן להגיש בקשה באמצעות טופס מקוון, או באמצעות סניפי/סוכנויות הדואר:
באמצעות טופס מקוון באתר רשות המסים השימוש פתוח לכולם גם למי שלא הגיש בעבר בקשה למענק עבודה.
הכניסה ליישום באמצעות האזור האישי דרך אתר האינטרנט של רשות המסים.
באמצעות היישום ניתן להגיש תביעה לקבלת מענק עבודה עבור שנות המס 2022 ו-2023.
סניפי/סוכנויות הדואר – יש להגיע באופן אישי לאחד מסניפי/סוכנויות הדואר ברחבי הארץ, להזדהות באמצעות תעודת זהות בפני פקיד הדואר ולהשיב לגבי פרטיך האישיים הבאים: מספר מעסיקים שלך ושל בן/בת זוגך, (לרבות מעסיקים במשק בית ולמעט פנסיה), האם עבדת כעצמאי? מהי הכתובת למשלוח דואר ומהם פרטי חשבון הבנק שלך, אליו יועברו כספי המענק (לשם כך עליך להביא המחאה או אישור רשמי מהבנק המעיד על ניהול חשבון בנק על שמך). פקיד הדואר יחתים אותך על נכונות הפרטים שמסרת ועל עמידה בתנאי הזכאות וימסור לך את חלקו העליון של הטופס.
מוצע לשמור את טופס, הואיל וניתן לקבל מידע אישי באתר רשות המסים ובמרכז המידע והשירותים המקוונים, באמצעות מספר הבקשה המופיע על גבי הטופס.
שים לב:
רשות המסים תבדוק את בקשתך למענק ותקבע תוך 90 ימים ממועד הגשת הבקשה, או עד ה-15.7.2024, לפי המאוחר, את זכאותך למענק ואת סכום המענק. מועד הגשת הבקשה יחשב כמועד בו הוגשה הבקשה במלואה, ובכלל זה הגשת מסמכים נוספים, במידת הצורך.
אם אתה שכיר ומעסיקך לא הגיש את דו"ח 126/856, על מנת שלא לעכב את הטיפול בבקשתך, תועבר אליך פנייה להשלמת פרטים חסרים (לדוגמה: הגשת טופס 106).
רשות המסים רשאית, ביוזמתה, או לפי דרישתך, לתקן את קביעתה, בתוך שלוש שנים מיום שניתנה, אם נתגלו עובדות חדשות או נמצא כי נפלה טעות בקביעת המענק.
3. אם יש לך הכנסה נוספת, או שלבן זוגך יש הכנסה ממשכורת, מעסק ומשלח יד ו/או הכנסה נוספת, גובה המענק יפחת בהתאם לגובה ההכנסות האמורות.
"הכנסה נוספת", נחשבת אחת מההכנסות הבאות:
4. גובה מענק עבודה חודשי מינימאלי לתשלום, הינו על סך 30 ₪.
להורה יחיד הסכום המינימאלי החודשי הינו על סך 20 ₪.
5. אם שולם לך מענק בסכום הנמוך מסכום המענק לו אתה זכאי, ישולם לך הסכום החסר בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.
אם שולם לך מענק בסכום העולה על סכום המענק לו אתה זכאי, תידרש להשיב את הסכום ששולם לך ביתר, תוך 90 ימים מיום שקיבלת את הדרישה להחזר, בתוספת הפרשי הצמדה.
1. תשלום המענק תלוי במועדי הגשת הבקשה, כמפורט:
2. אם סכום המענק שנקבע הוא עד 900 ₪, המענק ישולם בתשלום אחד, במועד בו יש לשלם את התשלום הראשון, בהתאם למועד הגשת התביעה.
מעסיק מחויב למסור לעובדיו תלוש שכר עד היום ה-9 שלאחר המועד שבו היה אמור לשלם לו את השכר. (מועד תשלום שכר)
סעיף 9 לחוק הגנת השכר , התשי"ח 1958 (להלן: "החוק") קובע מהו היום הקובע לתשלום שכר:
"שכר עבודה המשתלם על בסיס של חודש ישולם עם תום החודש בעדו הוא משתלם".
בהתאם לסעיף 9 לחוק מחוייב מעסיק לשלם לעובד את שכרו בתום החודש שעבורו משולם השכר.
דוגמא:
עובד חודשי יהיה זכאי לתשלום שכר עבור חודש נובמבר בתום חודש נובמבר, דהיינו ב- 1 בדצמבר.
מעסיק אשר הפר את החובה למסור לעובד את תלוש השכר עד למועד הקובע, או מעסיק שמסר לעובד תלוש שכר שאיננו כולל את מלוא הפרטים כאמור בחוק, צפוי לסנקציה על פי סעיף 25ב(א) לחוק, ולפיה עליו לשלם את מחצית הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
עובד שעתי/יומי נקרא "עובד בשכר", וזאת בשונה מעובד ששכרו משולם לפי בסיס חודשי קבוע שנקרא "עובד במשכורת"
התעלמות מזכויות העובד חושפת את המעסיק לתביעות, לרבות במקרה של תאונות עבודה
עובדים שעתיים/יומיים זכאים לכל הזכויות שמוקנות לעובדים מכוח חוקי המגן, הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה. ההבדל בין סוגי העובדים השונים הוא בעיקר באופן חישוב הזכויות הכספיות.
מבוא: העולם התעסוקתי בעידן המשתנה בשנת 2025, נדמה כי שוק העבודה צועד קדימה בקצב שלא הכרנו בעבר. טכנולוגיות חדשות מציפות את העסקים ואת המשק, מגמות
שנות ותק של העובד | מספר ימי הבראה |
---|---|
שנה ראשונה | 5 ימים |
שנה שנייה ושנה שלישית | 6 ימים |
שנים רביעית עד עשירית | 7 ימים |
שנים אחת עשרה עד חמש עשרה | 8 ימים |
שנים שש עשרה עד תשע עשרה | 9 ימים |
שנה עשרים ואילך | 10 ימים |
1,152.69 ₪ = 182 / 92.5 X 378 X 6 ימים.
חשוב לדעת
בית המשפט קבע כי העירייה לא דאגה למערך פיקוח מסודר על המדרכות בעיר וכי אדם שצועד ברחוב לא אמור להשפיל מבט לקרקע ולחפש אחר מפגעים.
התאונה נגרמה בשל הפרשי גבהים בין שביל היציאה לבין המדרכה. הנפגעת, שנפצעה בשתי הרגליים, סובלת היום מהשלכות התאונה בעיקר עקב דיכאון קשה. בית המשפט קבע
אחרי שהעסקה בוטלה הרוכש סירב לעזוב את הדירה בלי לקבל חזרה את מלוא התמורה, כשמהצד השני המוכרים דרשו לקזז דמי שכירות על התקופה שגר בה.
הסכם עבודה הוא הסכם שנערך בין העובד ומעסיקו, היוצר את יחסי העבודה. ההסכם יכול להיות בכתב או בעל פה.
מעסיקים רבים טועים לחשוב שהעסקת עובדים במתכונת "פרילנס" חוסכת להם הוצאות, אך למעשה אם אותו נותן שירות יחליט לתבוע, בית הדין יכול לכפות על המעסיק לשלם לו את מלוא השכר והזכויות שהיה מקבל לו היה שכיר, בתוספת פיצויים ותגמולים.
איך זה קורה? מדריך
עולם העבודה צועד לקראת כלכלה המבוססת יותר ויותר על עובדי פרילנס. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון להיום יש בישראל כ-390 אלף עצמאים, המהווים 11% משוק העבודה. לעיתים קרובות, דווקא המעסיקים הם שבוחרים להתקשר עם העובדים בשיטה זו – מתוך רצון לחסוך בעלויות – אך מוצאים את עצמם בסופו של דבר משלמים להם את מלוא השכר והזכויות, כאילו הועסקו כשכירים ובתוספת פיצויים ותגמולים.
הסיבה לכך היא עמדת בתי הדין לעבודה, על פיה מה שקובע אינו החוזה עליו חתמו אלא אופיה ומהותה של העבודה בפועל. על סמך מה יקבע בית הדין כיצד להגדיר את אופיה של העבודה? איזו תועלת מפיקים המעסיקים מהתקשרות על פי שיטה זו וכמה כסף יקבל פרילנסר לאחר שיוכר כעובד מן המניין? ביקשנו מעו"ד שני גולן – ברקוביץ', מומחית בדיני עבודה ומנהלת מחלקה בחברת "בקרת שכר" העוסקת ביעוץ לחברות בתחום השכר, שתעשה לנו סדר.
"במתכונת של פרילנס המעסיק פטור ממתן מכלול הזכויות הסוציאליות המגיעות לעובד, ובכלל זה, תשלום שכר מינימום, דמי מחלה או מתן חופשה שנתית", מסבירה עו"ד גולן – ברקוביץ' את הסיבה שבגינה מלכתחילה מעסיקים רבים בוחרים שלא להעסיק את העובדים כשכירים. "החוק גם אינו מחייב אותו לשלם הוצאות נסיעה ודמי ההבראה, וכמו כן, הוא אינו מחויב לתת לעובד הודעה מוקדמת טרום סיום יחסי העבודה בין השניים. בנוסף, הפרילנסר לא יקבל פיצויי פיטורים, או במילים אחרות – נותר ללא כלום".
בשונה מחוזים מסחריים בהם ההתקשרות בין הצדדים נקבעת לפי רצונם וברוח "חופש החוזים", כאשר מדובר על חוזי ההעסקה, בית הדין הוא שיקבע האם לתת למסמך תוקף מחייב. שכן סעיפים המנוגדים לחוק שקיימים בו, אינם מחייבים את העובד גם אם הוא חתם על החוזה. ככלל, חוזה עבודה יכול רק להוסיף על הזכויות שיש לעובד על פי החוק והפסיקה ואינו יכול לבטל זכויות כאלו.
בית הדין עושה שימוש במספר מבחנים שנקבעו בפסיקה, על פיהם הוא יחליט על טיבה של מתכונת ההעסקה כשכל מקרה נבחן לגופו. העובדה כי שכרו של הפרילנסר או הקבלן עצמאי, משולם כנגד חשבוניות ולא תלוש משכורת אינה רלוונטית – תוצאות המבחנים הם שיכריעו את הקביעה.
ככל שהעבודה נעשית בחצריו של בית העסק – כלומר בחנות, במפעל או במשרד – ולא מתבצעת דרך קבע מביתו של העובד, הדבר יחזק את הטענה כי מדובר למעשה ביחסי עובד מעביד. בנוסף, יבדוק בית הדין האם העובד הוא נותן שירות חיצוני לארגון או חלק ממנו. כך למשל, עובד שמספק אוכל מוכן לבית העסק אינו מהווה חלק מהמערך הארגוני של מקום העבודה ולא יוכר כעובד שכיר מן המניין.
במידה והתשובה לכך שלילית והעובד מועסק אך ורק בבית עסק מסוים, הדבר מחזק את הטענה כי הוא מועסק כשכיר.
המשתנה שעומד בבסיס מבחן זו הוא השפעת הגידול או הקיצוץ בהכנסות על שכרו של העובד. במקרה בו השכר משתנה בהתאם לשולי הרווח של בית העסק, יטה בית המשפט לקבוע כי מדובר במתכונת של פרילנס.
במקרה של העדרות מפאת מחלה, במרבית המקרים עובד שכיר אינו נדרש למצוא לעצמו מחליף והצורך למלא את הוואקום שנוצר בשל אי הגעתו נופל על כתפי המעסיק. מנגד, במקרה של פרילנס, לרוב, בעת העדרותו עליו יהיה למצוא מחליף.
פרילנסר אחראי באופן בלעדי על איכות העבודה, כאשר לרוב, בסיומה הוא מוסר ללקוח את המוצר המוגמר. מנגד, במצב בו לעובד יש מנהל ישיר שבודק את טיב העבודה, מעיר לו "בזמן אמת" על אופן ביצועה, מנחה אותו במהלכה ומפקח על התקדמותה, יטה בית הדין לקבוע כי מדובר על עובד שכיר. וכך למשל, טבח שמועסק כשכיר במסעדה נתון למרותו של השף ומיישם את הוראותיו, זאת בניגוד לעצמאי בתחום הקייטרינג שמספק מוצר מוגמר בלי שמזמין השירות יהיה מעורב באופן הכנת המזון.
אם העובד עושה שימוש קבוע בציוד החברה, ואינו נדרש לשלם עבור כך, בית הדין לעבודה נוטה לפסוק כי העובד למעשה שכיר. וכך למשל, חשמלאי שרכש מכספו את מכלול הציוד שנדרש לו ונקרא מדי פעם לטיפול בבעיה יוכר כפרילנסר, בשונה ממצב שבו יש לו גישה קבועה למחסן הציוד בחברה, ממנו הוא רשאי לקחת ציוד וכלים לצורך ביצוע תיקונים מעת לעת.
אילו רכיבי שכר ישולמו לעובד הפרילנס באופן רטרואקטיבי במידה ובית הדין יכיר בו כשכיר?
העובד יהיה זכאי לתשלום בגין ימי חופשה, לדמי הבראה, לשעות נוספות ולפיצויי פיטורים. בנוסף, על המעסיק לשלם את כל הכספים שהיה אמור להפריש לצורך החיסכון הפנסיוני של העובד, בהתאם לחוק ובכפוף לתקופת ההתיישנות שנקבעה לגבי אותה זכות.
יש סעיף שמעסיקים רבים מכניסים לחוזה שמגביל את יכולתו של העובד לתבוע אותם. במה מדובר?
לשון הסעיף מנוסחת לרוב כך: "מוסכם כי לא יתקיימו יחסי עובד מעביד בין הקבלן לחברה. במקרה בו למרות האמור תתקבל טענה מטעם הקבלן כי נתקיימו יחסי עובד מעביד בין החברה לבין הקבלן כאמור, יושבו לחברה 30% מכל הסכומים ששלמה וזאת בלי לגרוע מכל זכות ו/או סעד אחר שיגיע לחברה עפ"י כל דין".
במהלך ביקורות רבים שערכנו לחברות, מצאנו, כי מעסיקים נוהגים להיענות לפניות של עובדים לפדות ימי חופשה, כאשר במרבית מהפניות הדבר נובע ממצוקה כלכלית של העובד. בעשותם כן, חוטאים מעסיקים לחוק במספר היבטים אשר יפורטו להלן.
בעת סיום יחסי העבודה, זכאי עובד לפדיון ימי חופשה בגין שלוש השנים הקלנדריות שקדמו לשנה הקלנדרית שבה הסתיימה עבודתו, בצירוף הימים שנצברו לזכותו בשנת העבודה השוטפת.
מאחר ופדיון ימי חופשה משולם עם תום יחסי העבודה, אינו נחשב הכנסת עבודה, יהיה התשלום פטור מדמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות.
ישנם עובדים אשר לא מנצלים את ימי החופש להם הם זכאים ולא יוצאים לחופשה במהלך השנה וכפועל יוצא, הם מבקשים לפדות את ימי החופשה בעודם עובדים – היינו לקבל את עלות ימי החופשה לה היו זכאים כתוספת שכר במשכורת.
תכלית חוק חופשה שנתית: היא להבטיח שעובד יוצא לחופשה בפועל. המטרה הינה מטרה סוציאלית, שהעובד ינוח מעבודתו וינפוש ואין מטרתו של חוק זה להגדיל את שכרו של העובד, אלא לדאוג לרווחתו.
מעסיק שבוחר לשלם לעובד פדיון ימי חופשה במהלך תקופת ההעסקה, אף אם הדבר נעשה בהסכמת העובד, מסתכן בתשלום כפול ויהיה חייב לפדות שוב את ימי החופשה שלא ניצל העובד בעת סיום העסקה.
איסור פדיון ימי חופשה במהלך יחסי עבודה מתייחס אך ורק לימי חופשה מכוח החוק והוראות החוק אינן חלות על ימי חופשה המוענקים מכוח הסכם המטיב עם העובד על מכסת ימי החופשה המחויבים על פי החוק.
מכאן עולה המסקנה, כי עובדים שנצברו לזכותם ימי חופשה העולים על אלה הקבועים בחוק, רשאים לוותר על יציאתם לחופשה בפועל ובתנאים מוסדרים רשאי המעסיק לפדות ימים אלו בכסף.
כפי שציינו לעיל, פדיון ימי חופשה בתום יחסי עבודה אינו נחשב להכנסת עבודה ולכן יהיה התשלום פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי וביטוח בריאות.
אך במקרה ומעסיק מעוניין לבצע פדיון ימי חופשה על הימים העודפים שנקבעו בחוק, רשאי לעשות כן במהלך תקופת העבודה של העובד, ואולם במקרה כזה, יש להשתמש בקוד שונה בתלוש השכר מאשר "פדיון חופשה" ובכך ימנע מחשיפה משפטית מול רשויות המס. ניתן, למשל, להשתמש בשם: "המרת חופשה" . רכיב זה יחויב בניכוי עבור ביטוח לאומי וביטוח בריאות ככל רכיב שכר אחר.
האם מותר למעסיק לדרוש ממכם לעבוד תקופה מסוימת כדי להחזיר את ההשקעה שלו בהכשרתכם? מה חייבים העובדים למעסיק...
מעסיק מחויב למסור לעובדיו תלוש שכר עד היום ה-9 שלאחר המועד שבו היה אמור לשלם לו את השכר. (מועד תשלום...
בתאריך 27.6.17 אישרה ועדת העבודה והרווחה של הכנסת את תקנות הגנת השכר (דרכים מיוחדות למסירת תלוש שכר),...
לקראת חודשי הקיץ, בהם משולמים לרוב דמי הבראה לעובדים, ריכזנו עבורכם את המידע בנושא הזכאות לתשלום דמי הבראה, גובה התשלום, כיצד מבוצע החישוב, מהו מועד התשלום ועוד.