דיני עבודה - ברקוביץ אהרוני זיו BAZ https://bazlaw.co.il עורכי דין Sun, 29 Sep 2024 07:14:35 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.7.1 https://bazlaw.co.il/wp-content/uploads/2019/01/cropped-logo-02-32x32.png דיני עבודה - ברקוביץ אהרוני זיו BAZ https://bazlaw.co.il 32 32 ראש השנה 2024 https://bazlaw.co.il/2024-2/ Sun, 29 Sep 2024 06:34:45 +0000 https://bazlaw.co.il/?p=23648 a[data-mtli~="mtli_filesize40704kB"]:after {content:" (407.04 kB)"}

ראש השנה תשפ”ה (2025-2024) חל ביום ה’ 03.10.2024 וביום ו’ 04.10.2024 דף זה מרכז את זכויות העובדים וזכויות נוספות הקשורות לחג בכל מקום שבו יש הסכם אישי או קיבוצי או נוהג המיטיב עם העובד יותר מאשר החוק, יש לנהוג לפיו ולא על פי החוק ראש השנה הוא החג היהודי היחיד הכולל שני ימי חג ובנוסף […]

The post ראש השנה 2024 appeared first on ברקוביץ אהרוני זיו BAZ. ]]>
  • ראש השנה תשפ”ה (2025-2024) חל ביום ה’ 03.10.2024 וביום ו’ 04.10.2024
  • דף זה מרכז את זכויות העובדים וזכויות נוספות הקשורות לחג
  • בכל מקום שבו יש הסכם אישי או קיבוצי או נוהג המיטיב עם העובד יותר מאשר החוק, יש לנהוג לפיו ולא על פי החוק

ראש השנה הוא החג היהודי היחיד הכולל שני ימי חג ובנוסף להם ערב חג שבו ברוב מקומות העבודה מתקיימת עבודה חלקית.

  • במקומות עבודה רבים מקובל גם להעניק שי לראש השנה.
  • דף זה נועד לסייע לכם בכל הקשור לזכויות עובדים, תוך התמקדות בסוגיות מרכזיות, כמו: שי לחג, שכר בחגים ועבודה/חופשה בערב החג.

שי לחג

  • החוק אינו מחייב את המעסיק לתת לעובדיו מתנה עבור החגים. יחד עם זאת, אם המעסיק נהג לאורך תקופה לתת לעובדיו מתנה לחג, הוא מחויב להמשיך ולפעול בדרך זו.
  • כמו כן, יש לבדוק האם המעסיק מחויב במתן מתנה מכוח הסכם קיבוצי, או צו הרחבה החלים עליו. אם חל עליו הסכם קיבוצי או צו הרחבה, יש לפעול על פי האמור בהסכם/צו. להרחבות בנושא, ראו:
  • על-פי הפסיקה, כאשר מעסיק מעניק לעובדיו שי לחג, עליו להעניק את השי גם לעובדים הנמצאים בחופשת לידה. לקריאת פסק דין בנושא זה ראו אין להפלות עובדת בחופשת לידה בהענקת שי לחג.
  • האם משלמים מס הכנסה על השי לחג?
    • מתנה לחג, נחשבת ל”טובת הנאה” על פי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה, אשר חייבת כולה במס ועל כן יש לזקוף לעובד את שווי המתנה החל מהשקל הראשון, כלומר עליו לשלם מס הכנסה עבור מלוא השווי של השי.
    • תלושי חג הניתנים לעובד הינם בגדר טובת הנאה, אשר יש לשלם בגינה מס. במקרה בו מעסיק רכש באופן מרוכז תלושי חג לעובדים ושילם עבורם סכום הנמוך מהערך הנקוב בתלושים עצמם, ניתן לחייב את העובד במס, לפי עלות התלושים למעביד בפועל ולא לפי ערכם הנקוב.
    • גילום שווי ההטבה – לא קיימת כל הוראת חוק המחייבת את המעסיק לגלם את המס המוטל בגין השי. עם זאת, מעסיקים רבים נוהגים לגלם את שווי ההטבה, כלומר לשאת בעצמם בעלות המס.

ערב ראש השנה

שימו לב
  • בשנים שבהן ערב החג חל ביום שישי, במקום עבודה שמונהג בו שבוע עבודה בן 5 ימים לא יעבדו בערב החג ולא ינוכה ממכסת ימי החופשה השנתית של העובדים יום חופש.
  • בשנים שבהן ערב החג חל ביום שבת בכל מקרה לא יעבדו באותו יום.

עבודה בערב החג

  • ערב החג הוא יום עבודה מקוצר והוא נע בין 5 ל-7 שעות עבודה, בהתאם להסכמים הקיבוציים, להסכמים עם העובדים או בהתאם לנהגים המקובלים במקום העבודה.
  • במקומות שבהם אין הסכמי עבודה או נוהג המתייחסים לעבודה בערב החג:
    • במקום עבודה שעובדים בו 6 ימים בשבוע ויום עבודה רגיל לא עולה על 8 שעות, יום עבודה בערב החג לא יעלה על 7 שעות (בתשלום שכר של יום עבודה רגיל).
    • במקום עבודה שעובדים בו 5 ימים בשבוע, יום העבודה בערב החג יארך עד 8 שעות (כאשר המעסיק ונציגות העובדים רשאים לבחור בין יום עבודה של 7 שעות בתשלום של 8 שעות לבין יום עבודה של 8 שעות בתשלום של 9 שעות).
  • מקובל כי יום העבודה בערב החג יסתיים לפחות 3 שעות לפני כניסת החג.
דוגמה
עובדים שהמעסיק שלהם חבר באיגוד הכל ארצי של מפעלי הניקיון בישראל בלבד יעבדו בערב ראש השנה 6 שעות בתשלום של 8, כאשר העבודה צריכה להסתיים 3 שעות לפחות לפני כניסת החג (שאר עובדי הניקיון יעבדו בערב החג באופן שפורט למעלה לגבי כלל העובדים במשק). למידע נוסף ראו ימי עבודה מקוצרים בתשלום מלא לעובדי חברות ניקיון.

חופשה בערב החג

  • יום חופשה בערב חג דינו כיום חופשה מלא.
    • עובד היוצא לחופשה מעבודתו במהלך ערב החג זכאי לשכר רגיל עבור אותו יום (שכר עבור יום עבודה מלא, כאילו לא יצא לחופש). להרחבה ראו תשלום דמי חופשה.
    • ממכסת ימי החופשה השנתית העומדים לזכותו של העובד ינוכה יום חופשה שלם. להרחבה ראו חופשה שנתית.
    • עם זאת, במקומות עבודה רבים הסגורים בערבי חג מקובל לשלם לעובדים שכר מלא עבור אותו יום, אך לנכות רק חצי יום ממכסת ימי החופשה השנתית שלהם.

עבודה במהלך החג

עובד במשכורת חודשית

  • עובד במשכורת חודשית שהועסק בחג זכאי לתוספת של 50% מערך שכרו היומי עבור שעות עבודתו בחג ולמנוחת פיצוי, בהתאם לאופן העסקתו בשבת.
  • מנוחת הפיצוי היא בתשלום, שכן אסור למעסיק לנכות משכרו החודשי של העובד את שעות ההיעדרות במהלך מנוחת הפיצוי.
  • גם במקרים שבהם החג חל בשבת זכאי העובד לתוספת של 50% בלבד משכר עבודתו עבור שעות העבודה בחג בנוסף למשכורת החודשית הרגילה. כלומר, אין כפל תשלום בגין עבודה בחג שחל בשבת.
  • אם חל על העובד במקום העבודה הסכם קיבוצי ענפי/ הסכם קיבוצי מיוחד/ צו הרחבה ענפי/ חוזה עבודה אישי או נוהג הקובע תמורה עבור עבודה בחג בשיעור גבוה יותר מהשיעור האמור שנקבע בחוק, תחול ההוראה המיטיבה עם העובד.

עובדים יומיים או שעתיים

  • עובדים שעתיים או יומיים זכאים לשכר של 150% משכרם הרגיל עבור שעות עבודתם בחג וכן למנוחת פיצוי ללא תשלום. אם הם הועסקו בחג מתוך כורח, הם זכאים בנוסף לדמי חגים בשיעור 100% משכרם.
  • בית הדין לעבודה פירש את המושג כורח בצורה נרחבת, כך שהעבודה בחגים נעשית מתוך כורח ולא מבחירה של העובד – בהיעדר הוכחה אחרת:
    • עובד שעתי או יומי שהועסק בחג שלא מתוך בחירה אלא מתוך כורח, זכאי לתשלום שכר עבור שעות עבודתו בחג בשיעור של 150% משכרו הרגיל. בנוסף, הוא זכאי לדמי חגים בשיעור 100% מהשכר, אם היה זכאי לדמי חגים, כך שסך כל התגמול שהעובד זכאי לו עבור שעות עבודתו בחג הוא 250% משכרו הרגיל. בנוסף יהיה זכאי לשעות מנוחה (מנוחת פיצוי) במקום השעות שבהן עבד בחג.
    • גם במצב בו שיבוץ העבודה נעשה על ידי המעסיק בהתחשב בבקשותיהם והעדפותיהם של העובדים, יש לראות בהעסקת עובד בחג ככורח לצורך הזכאות לדמי חגים, שכן המעסיק הוא זה שקובע את סידור העבודה ומסכים לו. העבודה לא תחשב ככורח אם המעסיק יוכיח שמדובר בסידור עבודה שנקבע לבקשת העובדים כלשונה, ללא שיקול דעתו, או שהעובד בחר לעבוד בחג באופן מוחלט.
    • כלל זה לא חל על עובדים בענף השמירה. בהסכם הקיבוצי בענף השמירה יש הסדר מפורש שלפיו עובד שהועסק בחג, זכאי לגמול עבודה בחג בשיעור של 50% תוספת לשכרו הרגיל. מלבד תוספת זו, הוא אינו זכאי לדמי חגים.
שימו לב
אם המחלוקת בין המעסיק לעובד תגיע לבית הדין לעבודה, המעסיק הוא שצריך להוכיח שהעובד הועסק מרצונו. אם לא יצליח להוכיח זאת, ייחשב העובד כמי שהוכרח לעבוד באותו יום.
  • החוק לא קובע כי מנוחת הפיצוי תהיה בתשלום. עם זאת, קיימים ענפים שבהם נקבע שיינתן תשלום לעובדים גם עבור ימים או שעות של מנוחת הפיצוי.
דוגמה
  • עובדים בענף המלונאות המועסקים בחג, זכאים ליום מנוחה בתשלום בנוסף לגמול עבור עבודתם בחג. על יום מנוחה זה, הם יקבלו שכר רגיל למרות שנעדרו מהעבודה. הזכאות ליום מנוחה כפיצוי ניתנת גם אם החג חל בשבת.
  • עובדי חברות שמירה ואבטחה וכן עובדי חברות ניקיון ותחזוקה המועסקים בחג זכאים ליום מנוחה בנוסף לגמול עבור עבודתם בחג, אך לא יקבלו שכר עבור יום מנוחה זה.

שעות נוספות

  • אם עובד מועסק בחג בשעות נוספות (מעבר למכסת השעות היומית או השבועית שלו), הוא יהיה זכאי לגמול עבור העבודה בחג, ובנוסף לגמול עבור שעות נוספות:
    • עבור השעתיים הנוספות הראשונות, הוא זכאי לגמול בגין העבודה בחג + 25% בגין השעות הנוספות ובסה”כ לשכר של 175% משכרו הרגיל .
    • מהשעה הנוספת השלישית, הוא זכאי לגמול בגין העבודה בחג + 50% בגין השעות הנוספות ובסה”כ לשכר של 200% משכרו הרגיל.
דוגמה
  • עובדת לפי שעות שהועסקה בחג זכאית עבור השעתיים הנוספות הראשונות לשכר בגובה 175% משכרה הרגיל (150% בגין עבודה בחג + 25% עבור השעות הנוספות). מהשעה הנוספת השלישית, היא זכאית לשכר בגובה 200% משכרה הרגיל (150% בגין העבודה בחג + 50% עבור השעות הנוספות).
  • אם העובדת הועסקה במהלך השבוע 40 שעות בשכר של 30 ש”ח לשעה, וביום שישי היה חג שבו עבדה 6 שעות, שכרה יחושב כך:
    • עבור 2 שעות העבודה הראשונות בחג (עד למכסה השבועית של 42 שעות שבועיות), העובדת זכאית ל-45 ₪ לשעה (150% מתוך 30 ₪).
    • עבור 2 שעות העבודה הנוספות בחג (מעבר ל-42 שעות שבועיות), העובדת זכאית ל-52.50 ₪ לשעה (175% מתוך 30 ₪).
    • עבור 2 שעות העבודה האחרונות בחג (השעה הנוספת השלישית והרביעית), העובדת זכאית ל-60 ₪ לשעה (200% מתוך שכר של 30 ₪).

עבודה במוצאי החג

  • עובדים המועסקים במוצאי חג זכאים לשכר רגיל, אולם אם עובד החל לעבוד במוצאי החג בטרם חלפו 36 שעות מאז סיים את עבודתו לפני החג, תיחשב העבודה במוצאי החג כעבודה ביום חג, המזכה את העובד בשכר בגובה 150%.
דוגמה
עובד סיים לעבוד בערב החג בשעה 13:00. אם מוצאי החג חל למחרת בשעה 20:00, והוא מתחיל לעבוד מיד במוצאי החג, הוא נחשב כמי שעובד בחג וזכאי לגמול עבור העסקה בחג. זאת משום שלא חלפו 36 שעות מאז הפסקת עבודתו בערב החג. לכן, כל שעת עבודה במוצאי החג עד 01:00 אחר חצות, תזכה את העובד בגמול עבור העסקה בחג.

זכאות לסרב לעבוד בחג

  • עובד זכאי לסרב לעבוד בחג בשל איסור על-פי מצוות דתו.
  • החל מ-01.01.2019 עובדים יהיו זכאים לסרב לעבוד בחג מכל סיבה שהיא, ולא רק בשל איסור על-פי מצוות דתם.
  • הזכאות אינה חלה על עבודות ומקומות עבודה מסוימים.
  • לפרטים נוספים ראו סירוב לעבוד ביום המנוחה השבועי או בחג.
  • חשוב לדעת: עובד שמעסיקו הפלה אותו מטעמי דת בנושאים כגון קבלה לעבודה, תנאי העבודה וכד’, רשאי להגיש תביעה נגד המעסיק. למידע נוסף ראו איסור אפליית עובד מטעמי דת.
דוגמה
בשנה שבה ימי החג חלים בשבת וביום א’, עובד שעתי אינו זכאי לדמי חגים עבור יום החג הראשון, כי ממילא לא היה אמור לעבוד בשבת והיעדרותו ביום זה אינה נובעת מהחג (עבור יום החג השני העובד יהיה זכאי לדמי חגים, בהתאם לתנאי הזכאות).

דמי מחלה בחג

  • בחוק דמי מחלה לא קיימת התייחסות לגבי גובה התשלום עבור יום מחלה של עובד שחל ביום חג.
  • אם עובד נעדר עקב מחלה ובמהלך תקופת המחלה חלו ימי חג, קיימות שתי פרשנויות לגובה התשלום שהוא זכאי לו (שאלה זו טרם נדונה בפסיקת בתי הדין לעבודה, ולכן שתי הפרשנויות אפשריות):
    1. יש לשלם עבור יום המחלה שחל ביום החג בשיעור של דמי המחלה הקבוע בחוק.
    2. יש לשלם לעובד את יום החג במלואו (שכר של 100%), שכן אלמלא היה חולה, היה משולם לו יום החג במלואו.
  • בהסכמים קיבוציים ובצווי הרחבה בענפים מסוימים, קיימות הוראות ספציפיות לגבי תשלום של מחלה ביום חג, כתשלום שכר מלא של 100%.

בני דתות אחרות

  • לעובד לא יהודי ישנה זכות מלאה להיעדר מעבודתו בימי החג של דתו, הקבועים בחוק.
  • אם עובד לא יהודי בחר כימי חג את חגי דתו ומקום העבודה שלו סגור בחגים יהודיים, ימי החג היהודי ייחשבו לו כימי חופשה והוא יקבל עבורם דמי חופשה שנתית.
  • אם יעבוד במהלך ימי החג, הוא יקבל שכר רגיל ולא יהיה זכאי לגמול עבור העסקה ביום חג.
  • לפירוט רשימות החגים הקבועים בחוק על פי הדתות השונות ראו דמי חגים.

מתנדבי השירות לאומי-אזרחי

  • מתנדבי השירות לאומי-אזרחי שהם יהודים, זכאים להיעדר מהשירות במהלך ימי החג.
  • מתנדבים שאינם יהודים אינם זכאים להיעדר מהשירות, אלא בימי החג שנהוגים בדתם.
  • להרחבה ראו חופשות חגים למתנדבי שירות לאומי-אזרחי.

אסירים

שינויים במועדי תשלום קצבאות ודיווח ותשלום דמי ביטוח לאומי

  • המוסד לביטוח לאומי נוהג להקדים את התשלום של קצבאות שבמועד התשלום המקורי שלהן, או בסמוך לו, חל חג.
  • כמו כן, לרגל חג עשויים לחול שינויים במועדי הדיווח והתשלום של דמי הביטוח לעצמאים ולמעסיקים.
  • ללוח שנה המפרט את מועדי תשלום הקצבאות ומועדי הדיווח והתשלום של דמי הביטוח, ראו באתר המוסד לביטוח לאומי.

פורסם באתר כל זכות

אולי יעניין אותך גם…

סגירת עסקה
איך משכנעים לקוחות פוטנציאליים: אמנות שיחת המכירה לעורכי דין

שכנוע לקוחות פוטנציאליים הוא אמנות שחוצה את גבולות התחומים המקצועיים. עבור עורכי דין, מדובר בכישור חיוני...

חדלות פריעון והוצאה לפועל
חדלות פירעון והוצאה לפועל

חדלות פירעון והליכי הוצאה לפועל הם תחומים משפטיים מורכבים הנוגעים לאיזון בין הזכויות של הנושים לבין הצורך...

ליטיגציה מעשית
ליטיגציה מעשית: אסטרטגיות וניהול מוצלח של הליכים משפטיים

ליטיגציה, אמנות ההופעה בבית המשפט, היא אחת המיומנויות החשובות והמורכבות ביותר בעולם המשפט. מדובר בתהליך...

342
האם סירוב לבדיקת ינשוף עלול לגרום להשלכות משפטיות?

מבוא בדיקת ינשוף היא אחת השיטות הנפוצות ביותר לאכיפת חוקי התעבורה בנוגע לנהיגה בשכרות. במדינות רבות,...

נהיגה בשכרות
זכויות וחובות נהגים בעת בדיקת שכרות: מדריך מעשי

נהיגה תחת השפעת אלכוהול היא אחת הסיבות המרכזיות לתאונות דרכים חמורות. חוקי התעבורה בישראל מחמירים מאוד...

מועדי תשלום
רואי חשבון ויועצי מס יוכלו לפרוס תשלומים למס הכנסה ומס ערך מוסף עבור לקוחותיהם ללא אישור מראש

רשות המסים מרחיבה את האפשרות עבור רואי חשבון ויועצי מס לפרוס תשלומים למס הכנסה עבור לקוחותיהם ללא אישור...

מדריך-מעמ-2048x652
מדריך לעוסק החדש - מע"מ (מס ערך מוסף)

במדריך זה מובא מידע ראשוני וכללי בלבד ליחיד, לשותפות או לחברה, שעומדים לבצע פעילות עסקית, כגון: מכירת...

1
העלאת שיעור המע"מ בשנת 2025

החלטה מספר 1270 של הממשלה מיום 14.01.2024 נושא ההחלטה: העלאת שיעור המע"מ בשנת 2025 מחליטים: לרשום...

The post ראש השנה 2024 appeared first on ברקוביץ אהרוני זיו BAZ. ]]>
חוק שכר שווה לעובדת ולעובד: שאלות & תשובות https://bazlaw.co.il/%d7%97%d7%95%d7%a7-%d7%a9%d7%9b%d7%a8-%d7%a9%d7%95%d7%95%d7%94-%d7%9c%d7%a2%d7%95%d7%91%d7%93%d7%aa-%d7%95%d7%9c%d7%a2%d7%95%d7%91%d7%93-%d7%a9%d7%90%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%aa%d7%a9%d7%95%d7%91/ Sun, 15 Sep 2024 05:34:19 +0000 https://bazlaw.co.il/?p=23555 a[data-mtli~="mtli_filesize99133kB"]:after {content:" (991.33 kB)"}a[data-mtli~="mtli_filesize59322kB"]:after {content:" (593.22 kB)"}

מבוא חוק שכר שווה לעובדת ולעובד הוא אחד מהכלים המרכזיים במאבק לשוויון מגדרי בשוק העבודה. החוק נועד להבטיח שעובדים ועובדות יקבלו שכר שווה עבור עבודה שווה או שוות ערך, ללא קשר למגדרם. מטרת החוק היא לצמצם את פערי השכר בין נשים וגברים ולהבטיח יחס הוגן ושוויוני במקום העבודה. מאמר זה כולל שאלות ותשובות שיעזרו להבין […]

The post חוק שכר שווה לעובדת ולעובד: שאלות & תשובות appeared first on ברקוביץ אהרוני זיו BAZ. ]]>

מבוא

חוק שכר שווה לעובדת ולעובד הוא אחד מהכלים המרכזיים במאבק לשוויון מגדרי בשוק העבודה. החוק נועד להבטיח שעובדים ועובדות יקבלו שכר שווה עבור עבודה שווה או שוות ערך, ללא קשר למגדרם. מטרת החוק היא לצמצם את פערי השכר בין נשים וגברים ולהבטיח יחס הוגן ושוויוני במקום העבודה.

מאמר זה כולל שאלות ותשובות שיעזרו להבין את חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, את חובות המעסיקים והזכויות של העובדים והעובדות, וינחה כיצד להתמודד עם מקרים של הפרת החוק.

שאלות ותשובות

1. מהו חוק שכר שווה לעובדת ולעובד?
חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ"ו-1996, מחייב מעסיקים לשלם לעובדת ולעובד שכר שווה עבור עבודה שווה או שוות ערך, ללא קשר למגדר. החוק מיועד להבטיח יחס שוויוני בתגמול ולמנוע אפליה בשכר על בסיס מגדר.

2. מהי ההגדרה של "עבודה שווה" או "שוות ערך"?
עבודה שווה או שוות ערך מוגדרת כעבודה הדורשת כישורים, אחריות ותנאים דומים. החוק אינו מתייחס לתפקידים ספציפיים אלא מתמקד בהשוואה בין סוגי עבודה בעלי מאפיינים דומים.

3. האם החוק חל על כל סוגי המעסיקים?
כן, החוק חל על כל סוגי המעסיקים במשק, כולל המגזר הפרטי, הציבורי, עמותות ומוסדות ציבוריים.

4. כיצד ניתן להוכיח הפרת חוק שכר שווה?
עובד או עובדת הטוענים לאפליה בשכר יכולים להציג נתונים המראים את הפערים בשכר בין תפקידים דומים. על המעסיק מוטלת האחריות להוכיח שההבדלים בשכר אינם נובעים ממגדר.

5. מהן ההשלכות של הפרת החוק על המעסיק?
מעסיק המפר את החוק עשוי להיות מחויב לשלם פיצויים לעובדים שנפגעו, ואף עלול להיתקל בסנקציות נוספות כמו קנסות או תביעות משפטיות.

6. האם הפרשי שכר בין עובד לעובדת נחשבים להפרת החוק גם אם יש הבדלים בניסיון?
החוק מתיר שכר שונה במקרים שבהם קיימים הבדלים אובייקטיביים, כגון ניסיון, ותק או כישורים נוספים המוכרים ומוצדקים. עם זאת, על המעסיק להוכיח שההבדלים בשכר אינם נובעים מאפליה מגדרית.

7. האם ניתן להגיש תביעה אישית על בסיס חוק שכר שווה?
כן, עובדת או עובד המרגישים שנפגעו יכולים להגיש תביעה אישית לבית הדין לעבודה בדרישה לתשלום שכר שווה ותיקון העוול שנגרם להם.

8. האם החוק מתייחס גם לתנאים נלווים כמו בונוסים והטבות?
כן, החוק חל גם על תנאים נלווים כמו בונוסים, שעות נוספות, ימי חופשה והטבות נוספות. התנאים הנלווים צריכים להיות שווים עבור עבודה שווה או שוות ערך.

9. האם החוק חל גם על עובדים זמניים או חלקיים?
כן, החוק חל גם על עובדים במשרה חלקית, זמנית או עובדי קבלן, כל עוד מדובר בעבודות שוות או שוות ערך.

10. מה ניתן לעשות אם חושדים בהפרת החוק במקום העבודה?
אם יש חשש להפרת החוק, ניתן לפנות להנהלת החברה, לנציגות העובדים, או לממונה על השוויון במקום העבודה. בנוסף, ניתן לפנות לייעוץ משפטי ולהגיש תלונה בבית הדין לעבודה.

11. האם המעסיק חייב לפרסם את השכר של כל העובדים?
החוק אינו מחייב פרסום גלוי של השכר, אך המעסיק חייב להבטיח שקיפות ולקיים דיון פתוח בנושא שוויון בשכר אם מתעורר צורך.

12. כיצד מעסיק יכול להבטיח עמידה בחוק?
מעסיקים יכולים להבטיח עמידה בחוק באמצעות בדיקות תקופתיות של מבנה השכר, הדרכות בנושא שוויון מגדרי, ותהליכי קבלת החלטות המבוססים על קריטריונים אובייקטיביים ושקופים.

13. האם אפשר לדרוש השוואת שכר גם אם פער השכר נובע מהסכם עבודה אישי?
כן, גם אם פער השכר נובע מהסכם עבודה אישי, יש לבדוק אם ההסכם עומד בדרישות החוק ואם אין בו אפליה על בסיס מגדר.

14. האם ניתן לפטר עובד או עובדת בשל תלונה על הפרת חוק שכר שווה?
לא. פיטורים או כל פגיעה אחרת בעובד או עובדת שהגישו תלונה על אפליה בשכר נחשבים לפגיעה בלתי חוקית בזכויותיהם ועשויים להוביל לסנקציות משפטיות נגד המעסיק.

15. כיצד חוק שכר שווה לעובדת ולעובד משפיע על תרבות הארגון?
חוק שכר שווה תורם ליצירת תרבות ארגונית של שוויון והוגנות, מגביר את שביעות הרצון של העובדים והעובדות, משפר את תדמית הארגון ומעודד גיוס ושימור עובדים איכותיים.

סיכום

חוק שכר שווה לעובדת ולעובד הוא כלי מרכזי במאבק לשוויון במקום העבודה. יישום נכון של החוק דורש מודעות מצד המעסיקים והעובדים כאחד, תוך הבנה של הזכויות והחובות המתלוות אליו. שמירה על שוויון בשכר לא רק מחזקת את העובדים והעובדות אלא גם תורמת לשיפור האווירה בארגון ולחיזוק המערכת העסקית כולה. כאשר מעסיקים פועלים לפי עקרונות החוק ומקדמים שוויון מגדרי, הם תורמים ליצירת שוק עבודה צודק, שוויוני ומתקדם יותר לכולם.

The post חוק שכר שווה לעובדת ולעובד: שאלות & תשובות appeared first on ברקוביץ אהרוני זיו BAZ. ]]>
אל תוותרו על הזכויות שלכם: מה נחשב להרעת תנאים בעבודה ולמה חשוב להתייעץ עם עורך דין? https://bazlaw.co.il/%d7%90%d7%9c-%d7%aa%d7%95%d7%95%d7%aa%d7%a8%d7%95-%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%96%d7%9b%d7%95%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%9c%d7%9b%d7%9d-%d7%9e%d7%94-%d7%a0%d7%97%d7%a9%d7%91-%d7%9c%d7%94%d7%a8%d7%a2%d7%aa/ Sun, 18 Aug 2024 00:14:42 +0000 https://bazlaw.co.il/?p=23308 מבוא הרעת תנאים בעבודה היא מושג משמעותי במשפט העבודה, המתייחס לשינויים בתנאי ההעסקה שעלולים לפגוע בעובד ולהקטין את זכויותיו או את הטבותיו. במקרים רבים, עובדים עשויים להיתקל במצבים שבהם המעסיק מבצע שינויים בתנאי העבודה מבלי לקבל את הסכמתם המלאה, ולעיתים מבלי ליידע אותם כראוי. במאמר זה נבחן את המשמעות המשפטית של הרעת תנאים, מה נחשב […]

The post אל תוותרו על הזכויות שלכם: מה נחשב להרעת תנאים בעבודה ולמה חשוב להתייעץ עם עורך דין? appeared first on ברקוביץ אהרוני זיו BAZ. ]]>

מבוא

הרעת תנאים בעבודה היא מושג משמעותי במשפט העבודה, המתייחס לשינויים בתנאי ההעסקה שעלולים לפגוע בעובד ולהקטין את זכויותיו או את הטבותיו. במקרים רבים, עובדים עשויים להיתקל במצבים שבהם המעסיק מבצע שינויים בתנאי העבודה מבלי לקבל את הסכמתם המלאה, ולעיתים מבלי ליידע אותם כראוי. במאמר זה נבחן את המשמעות המשפטית של הרעת תנאים, מה נחשב להרעה כזו, ומהם הצעדים שיש לנקוט כאשר מתרחש שינוי שכזה. נעמיק גם בחשיבות ההתייעצות עם עורך דין במקרים אלה, בכדי לשמור על זכויותיכם כעובדים.

מהי הרעת תנאים בעבודה?

הגדרה והיבטים כלליים

הרעת תנאים בעבודה מתרחשת כאשר יש שינוי לרעה בתנאי ההעסקה של העובד, אשר היה מוסכם עליו מראש בחוזה העבודה או נחשב לחלק מהותי מההסכמות שהושגו בינו לבין המעסיק. שינוי כזה עשוי להתבטא בתחומים שונים, כמו שכר, שעות עבודה, תנאי עבודה, מיקום העבודה ועוד. הרעת תנאים עשויה להיות חד-פעמית או מתמשכת, גלויה או סמויה, ולפעמים היא תוצאה של שינויים ארגוניים, כלכליים או ניהוליים.

דוגמאות להרעת תנאים

שינוי בשכר

אחת הדוגמאות הברורות ביותר להרעת תנאים היא הפחתת שכרו של העובד. כל שינוי בשכר הבסיס, בתוספות או בבונוסים המגיעים לעובד נחשב להרעה בתנאי ההעסקה, במיוחד אם הוא נעשה ללא הסכמת העובד.

שינוי בתנאי העבודה

הרעת תנאים יכולה לכלול גם שינוי בתנאי העבודה הסביבתיים, כמו מעבר למקום עבודה חדש, שינוי בתפקיד או בהגדרות העבודה, הוספת משמרות או שינויים בלוח הזמנים של העובד. כל שינוי כזה עשוי להיחשב להרעת תנאים אם הוא נעשה ללא הסכמת העובד ומשפיע לרעה על נוחותו או יכולתו לבצע את עבודתו.

פגיעה בזכויות סוציאליות

הרעת תנאים עשויה לכלול גם פגיעה בזכויות הסוציאליות של העובד, כמו ביטול הטבות כגון ביטוח בריאות, קרנות פנסיה, קרן השתלמות או הפחתת ימי חופשה והבראה. כל שינוי בזכויות אלה נחשב להרעת תנאים משמעותית ויכול להוות עילה לתביעה משפטית.

ההיבט המשפטי של הרעת תנאים

מה החוק אומר?

החוק בישראל קובע כי מעסיק אינו יכול לשנות באופן חד-צדדי את תנאי ההעסקה של עובדיו ללא קבלת הסכמתם המפורשת לכך. הרעת תנאים חד-צדדית עשויה להיחשב כעילה להפסקת העבודה בתנאים המזכים את העובד בפיצויי פיטורים, גם אם לא התקיימו התנאים הרגילים לפיטורים. החוק נועד להגן על זכויות העובדים ולמנוע מהמעסיקים לנצל את כוחם הכלכלי או הארגוני לשינוי חד-צדדי של התנאים.

עקרון תום הלב

במשפט העבודה בישראל, עקרון תום הלב משחק תפקיד מרכזי. עקרון זה מחייב את המעסיק ואת העובד לפעול ביושר, באמינות ובתום לב בכל שלבי ההעסקה. שינוי בתנאי ההעסקה ללא שיח והסכמה משותפת יכול להיחשב כהפרת עקרון תום הלב, ולפגוע בזכויות העובד.

מדוע חשוב להתייעץ עם עורך דין?

זיהוי הרעת תנאים

במקרים רבים, העובד עשוי שלא להיות מודע לכך שמדובר בהרעת תנאים חוקית, ולכן חשוב להתייעץ עם עורך דין המתמחה בדיני עבודה כדי להבין את ההשלכות המשפטיות של השינוי ולהחליט על הצעדים הנכונים. עורך דין מקצועי יוכל לסייע בזיהוי המקרים שבהם השינוי אכן נחשב להרעת תנאים, ולעיתים אפילו להביא לפתרון הבעיה ללא צורך בנקיטת הליכים משפטיים.

מניעת טעויות שעלולות לפגוע בזכויותיכם

אי-התייעצות עם עורך דין עלולה להוביל לכך שהעובד יפעל בצורה לא נכונה, כמו עזיבת מקום העבודה ללא עילה חוקית לפיצויי פיטורים, או הגשת תביעה ללא בסיס משפטי מספק. טעויות כאלה עלולות לגרום לאובדן זכויות או להקטנת סיכוייו של העובד לזכות בפיצויים המגיעים לו. עורך דין ידע להנחות את העובד כיצד לפעול בצורה נכונה כדי למצות את זכויותיו.

ניהול משא ומתן וייצוג משפטי

במקרים שבהם נדרש לנהל משא ומתן עם המעסיק או לפנות לבית הדין לעבודה, עורך דין מיומן יכול להיות ההבדל בין הצלחה לכישלון. ייצוג משפטי מקצועי וממוקד מטרה עשוי להביא לפתרון מהיר של הסכסוך ולמקסם את הפיצויים וההטבות שהעובד יקבל.

סיכום

הרעת תנאים בעבודה היא סוגיה מורכבת ורגישה, המחייבת הבנה מעמיקה של החוק ושל הזכויות המוקנות לעובדים. שינוי לרעה בתנאי העבודה יכול להתבטא בדרכים שונות, משינויים בשכר ובתנאים סוציאליים ועד לשינויים סביבתיים ותפקידיים. הבנת המשמעות של הרעת תנאים ופעולה נכונה במקרה כזה יכולה למנוע הפסדים כלכליים ונזקים נפשיים. חשוב לזכור כי בכל מקרה של הרעת תנאים, התייעצות עם עורך דין המתמחה בדיני עבודה היא חיונית. עורך דין מקצועי יוכל להבטיח את שמירת זכויותיכם, לנהל את התהליך המשפטי בצורה מיטבית ולהביא לפתרון הטוב ביותר עבורכם. אל תוותרו על הזכויות שלכם – פעולה נכונה בזמן יכולה לעשות את כל ההבדל.

 
 
4o
סגירת עסקה
איך משכנעים לקוחות פוטנציאליים: אמנות שיחת המכירה לעורכי דין

שכנוע לקוחות פוטנציאליים הוא אמנות שחוצה את גבולות התחומים המקצועיים. עבור עורכי דין, מדובר בכישור חיוני...

חדלות פריעון והוצאה לפועל
חדלות פירעון והוצאה לפועל

חדלות פירעון והליכי הוצאה לפועל הם תחומים משפטיים מורכבים הנוגעים לאיזון בין הזכויות של הנושים לבין הצורך...

ליטיגציה מעשית
ליטיגציה מעשית: אסטרטגיות וניהול מוצלח של הליכים משפטיים

ליטיגציה, אמנות ההופעה בבית המשפט, היא אחת המיומנויות החשובות והמורכבות ביותר בעולם המשפט. מדובר בתהליך...

342
האם סירוב לבדיקת ינשוף עלול לגרום להשלכות משפטיות?

מבוא בדיקת ינשוף היא אחת השיטות הנפוצות ביותר לאכיפת חוקי התעבורה בנוגע לנהיגה בשכרות. במדינות רבות,...

נהיגה בשכרות
זכויות וחובות נהגים בעת בדיקת שכרות: מדריך מעשי

נהיגה תחת השפעת אלכוהול היא אחת הסיבות המרכזיות לתאונות דרכים חמורות. חוקי התעבורה בישראל מחמירים מאוד...

מועדי תשלום
רואי חשבון ויועצי מס יוכלו לפרוס תשלומים למס הכנסה ומס ערך מוסף עבור לקוחותיהם ללא אישור מראש

רשות המסים מרחיבה את האפשרות עבור רואי חשבון ויועצי מס לפרוס תשלומים למס הכנסה עבור לקוחותיהם ללא אישור...

מדריך-מעמ-2048x652
מדריך לעוסק החדש - מע"מ (מס ערך מוסף)

במדריך זה מובא מידע ראשוני וכללי בלבד ליחיד, לשותפות או לחברה, שעומדים לבצע פעילות עסקית, כגון: מכירת...

1
העלאת שיעור המע"מ בשנת 2025

החלטה מספר 1270 של הממשלה מיום 14.01.2024 נושא ההחלטה: העלאת שיעור המע"מ בשנת 2025 מחליטים: לרשום...

The post אל תוותרו על הזכויות שלכם: מה נחשב להרעת תנאים בעבודה ולמה חשוב להתייעץ עם עורך דין? appeared first on ברקוביץ אהרוני זיו BAZ. ]]>
ביה"ד: "העברה לעבוד מהבית מבלי לספק עבודה שווה פיטורים" – פורסם בmako https://bazlaw.co.il/%d7%91%d7%99%d7%94%d7%93-%d7%94%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%94-%d7%9c%d7%a2%d7%91%d7%95%d7%93-%d7%9e%d7%94%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%9e%d7%91%d7%9c%d7%99-%d7%9c%d7%a1%d7%a4%d7%a7-%d7%a2%d7%91%d7%95%d7%93/ Wed, 26 Jun 2024 04:18:21 +0000 https://bazlaw.co.il/?p=22974 אשת מכירות שנחשדה בתקיפת עובדת הועברה לעבוד מרחוק עד שהרוחות יירגעו. אלא שבפועל, היא הפסיקה לקבל "לידים" שהיוו את עיקר שכרה. הפיצוי: 77 אלף שקל. בית הדין לעבודה בחיפה קבע לאחרונה שנציגת מכירות אשר הועברה לעבוד מביתה ולא סופקה לה עבודה תפוצה בעשרות אלפי שקלים. השופט הבכיר אסף הראל קבע שהלכה למעשה מדובר בפיטורים אשר נעשו בניגוד לחוק, ללא […]

The post ביה"ד: "העברה לעבוד מהבית מבלי לספק עבודה שווה פיטורים" – פורסם בmako appeared first on ברקוביץ אהרוני זיו BAZ. ]]>

אשת מכירות שנחשדה בתקיפת עובדת הועברה לעבוד מרחוק עד שהרוחות יירגעו. אלא שבפועל, היא הפסיקה לקבל "לידים" שהיוו את עיקר שכרה. הפיצוי: 77 אלף שקל.

בית הדין לעבודה בחיפה קבע לאחרונה שנציגת מכירות אשר הועברה לעבוד מביתה ולא סופקה לה עבודה תפוצה בעשרות אלפי שקלים. השופט הבכיר אסף הראל קבע שהלכה למעשה מדובר בפיטורים אשר נעשו בניגוד לחוק, ללא שימוע ומבלי לקבל היתר לסיום העסקת העובדת, שהייתה באותה תקופה בהיריון.

בשלהי 2019 החלה התובעת לעבוד חברת "אר.אי.אס פתרונות בנדל"ן – תיווך חסידים". תפקידה היה לשווק ללקוחות פוטנציאליים ("לידים") קורסים של החברה. אם התובעת הייתה מצליחה לסגור עסקה עם "ליד" מסוים, היא הייתה מקבלת בונוס גדול. למעשה, עיקר שכרה היה מבוסס על הבונוסים. 

פורסם בmako

לכתבה המלאה לחצו כאן

The post ביה"ד: "העברה לעבוד מהבית מבלי לספק עבודה שווה פיטורים" – פורסם בmako appeared first on ברקוביץ אהרוני זיו BAZ. ]]>
זכותון עובדי קבלן כוח אדם https://bazlaw.co.il/%d7%a2%d7%95%d7%91%d7%93%d7%99-%d7%a7%d7%91%d7%9c%d7%9f-%d7%9b%d7%95%d7%97-%d7%90%d7%93%d7%9d/ Tue, 21 May 2024 07:36:15 +0000 https://bazlaw.co.il/?p=22817 עובדי קבלן כוח אדם במגזר הפרטי שצו הרחבה בענף אספקת שירותי כח אדם חל עליהם, זכאים להטבות יחודיות ובין היתר, תקן של 175 שעות עבודה בחודש, 24 ימי מחלה בשנה, ימי חופשה מיוחדים, שי בחגים, ביטוח "ריסק" או פנסיה מקיפה חלק מהעובדים במגזר הפרטי וכל העובדים במגזר הציבורי/ממשלתי (למעט עובדים בתחום המחשוב) זכאים לאותם תנאי העבודה החלים […]

The post זכותון עובדי קבלן כוח אדם appeared first on ברקוביץ אהרוני זיו BAZ. ]]>
עובדי קבלן כוח אדם במגזר הפרטי שצו הרחבה בענף אספקת שירותי כח אדם חל עליהם, זכאים להטבות יחודיות ובין היתר, תקן של 175 שעות עבודה בחודש, 24 ימי מחלה בשנה, ימי חופשה מיוחדים, שי בחגים, ביטוח "ריסק" או פנסיה מקיפה
 
חלק מהעובדים במגזר הפרטי וכל העובדים במגזר הציבורי/ממשלתי (למעט עובדים בתחום המחשוב) זכאים לאותם תנאי העבודה החלים על עובדי המעסיק בפועל במקום העבודה שבו הם עובדים
 
אם עובדי הקבלן זכאים לאותם תנאי העבודה של עובדי המעסיק בפועל ובנוסף חל עליהם גם צו ההרחבה בענף אספקת שירותי כח אדם, תחול ההוראה המיטיבה יותר עם העובד
 
המידע בזכותון זה אינו חל על עובדי חברות שירותים, כגון: עובדי חברות שמירה ואבטחה או עובדי חברות ניקיון ותחזוקה

כמו עובדים במקצועות אחרים, עובדי קבלן כוח אדם זכאים לכל הזכויות המוקנות לעובדים מכוח חוקי המגןהסכמים קיבוציים וצווי הרחבה. כמו כן יש מספר זכויות ייחודיות לעובדי קבלן מתוקף צו הרחבה בענף אספקת שירותי כח אדם ומתוקף חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם.

  • צו ההרחבה בענף שירותי כוח אדם חל על כל עובדי הקבלן המועסקים אצל מעסיק בפועל בסקטור הפרטי (הצו אינו חל על עובדי קבלן המעוסקים בשירות הציבורי), למעט עובדי קבלן המועסקים במתן שירות סיעודי, עובדים בתחום המחשוב המועסקים בתפקידי תחזוקה, פיתוח והטמעה של מערכות מחשוב ועובדים המועסקים בטיפול בנכי מערכת הביטחון. צו הרחבה זה מרחיב את זכויותיהם של העובדים וקובע בין היתר, תקן של 175 שעות עבודה בחודש (במקום 186 באותו מועד, והחל מאפריל 2018, במקום 182),זכות צבירה של 24 ימי מחלה בשנה, זכאות לימי חופשה מיוחדים, ביטוח "ריסק" או פנסיה מקיפה ושי בחגים.
  • חלק מהעובדים במגזר הפרטי וכל העובדים במגזר הציבורי/ממשלתי (למעט עובדים בתחום המחשוב) זכאים לאותם תנאי עבודה החלים על עובדי המעסיק בפועל במקום העבודה שבו הם עובדים .
  • אם עובדי הקבלן זכאים לאותם תנאי העבודה של עובדי המעסיק בפועל ובנוסף חל עליהם גם צו הרחבה בענף אספקת שירותי כח אדם, תחול ההוראה המיטיבה יותר עם העובד.
  • לפי החוק, אסור להעסיק עובד באמצעות חברות כוח אדם למעלה מ-9 חודשים (למעט עובדי מחשוב). לאחר 9 חודשי העסקה, המעסיק מחוייב לקלוט את עובד הקבלן, ולהעסיקו כעובד מן המניין, או להפסיק את עבודתו. להרחבה ראו איסור העסקה כעובד קבלן כוח אדם מעל 9 חודשים.
  • יש לשים לב כי החובות לגבי תנאי העבודה הקבועים בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם חלות רק על קבלני כוח אדם, ואינן חלות על חברות שירותים. רוב חברות השמירה והניקיון מתפקדות כחברות שירותים.

מי זכאי?

  • לזכויות מתוקף צו ההרחבה בענף אספקת שירותי כח אדם זכאים עובדי כל חברות כוח האדם במגזר העסקי/הפרטי, פרט לעובדים המנויים ברשימה הבאה:
    • עובדי המנגנון של חברות כח-האדם.
    • עובדי סיעוד.
    • עובדי מחשב המועסקים בתפקידי תחזוקה, פיתוח והטמעה של מערכות מחשוב.
    • עובדים המועסקים בטיפול בנכי צה"ל וכוחות הביטחון באמצעות מחלקת השיקום של משרד הביטחון.

זכויות עובדי קבלן במגזר הפרטי מכח צו ההרחבה בענף אספקת שירותי כח אדם

הפחתת שעות למשרה מלאה

  • שעות העבודה הנדרשות למשרה מלאה מופחתות מ-186 ל-175 שעות בחודש.
  • משמעות ההטבה בפועל היא תוספת של 6% לחישוב התשלום עבור "זכויות נילוות" (למשל דמי חופשה ודמי הבראה), במצב בו עובדים את אותו מספר שעות.
דוגמה
  • עובד שמשלים 175 שעות עבודה בחודש נחשב למי שעובד במשרה מלאה, וצובר את מקסימום ימי ההבראה וימי החופשה.
  • עובד שמשלים 87.5 שעות נחשב למי שעובד בחצי משרה, והוא צובר חצי מהזכויות שצובר עובד במשרה מלאה (מחצית ימי הבראה, מחצית ימי החופשה וכו').

הארכת החופשה השנתית

  • עובדי קבלן זכאים לחופשה שנתית ארוכה יותר מזו הקבועה בחוק.
  • מספר ימי החופשה שמגיעים לעובד קבלן משתנה בהתאם לאורך שבוע העבודה הנהוג במקום עבודתו.
  • מספר ימי החופשה תלוי בוותק של העובד בחברת כוח האדם או מקום העבודה.
  • אם חברת כח האדם התחלפה והעובד נשאר לעבור באותם מקום עבודה, ימשיך העובד לצבור את ימי החופשה בהתאם לתקופת עבודתו באותו מקום עבודה.
שנות ותקימי חופשה
לשבוע עבודה של 6 ימים
לשבוע עבודה של 5 ימים
1-4
  • 13 ימים עד ה-31.12.2016
  • 14 ימים החל מה-01.01.2017
  • 11 ימים עד ה-31.12.2016
  • 12 ימים החל מה-01.01.2017
5
1412
6-8
1917
9+
2623

* בהתאם לצו ההרחבה
** בהתאם לחוק

  • מספר ימי החופשה בטבלה הנ"ל מציין את מספר ימי העבודה בפועל שמהם רשאי העובד להיעדר בכל שנה מבלי ששכרו ייפגע.
  • מספר ימי החופשה בטבלה מתייחס למי שהועסק במשרה מלאה המוגדרת בצו ההרחבה – 175 שעות עבודה בחודש (ולא 182 שעות כי שמקובל ברוב ענפי המשק). עובד המועסק במשרה חלקית יהיה זכאי לחלק היחסי של מספר ימי החופשה.
  • אם העובד עבד פחות מ-200 ימים באותה שנה או אם הקשר המשפטי בינו ובין המעסיק או חברת כוח האדם נמשך רק בחלק מהשנה, יהיה בעוד זכאי לחלק יחסי מתוך מספר ימי החופשה שבטבלה. להסבר על אופן חישוב מספר ימי החופשה במקרים אלה ראו חישוב מספר ימי החופשה השנתית.

ימי מחלה

  • על פי סעיף 8.3 לצו ההרחבה, עובדי קבלן זכאים ל-24 ימי מחלה בשנה (2 ימי מחלה לכל חודש עבודה). מדובר בהטבה של 6 ימים מעבר לקבוע בחוק.
  • כל עוד העובד מועסק אצל אותה חברת כוח אדם, יש באפשרותו לצבור עד 130 ימי מחלה במקום 90.
  • למידע נוסף ראו ימי מחלה לעובדי קבלן (חברות כוח אדם).

דמי חגים

  • עובדי קבלן שאינם עובדים חודשיים ושהשלימו שלושה חודשי עבודה בחברת כוח האדם או במקום העבודה, זכאים לדמי חגים עבור היעדרותם בימי חגים של דתם. (עובדים חודשיים מקבלים משכורת רגילה באותו חודש שבו חל החג).
  • עובדים יהודים זכאים לתשלום עבור 10 ימי חג, ועובדים שאינם יהודיים זכאים לתשלום עבור 9 ימי חג לכל היותר.
  • למידע נוסף ראו דמי חגים לעובדי קבלן (חברות כוח אדם).

עבודה בחג

  • על עבודה ביום חג מגיע תשלום רגיל, ובנוסף תשלום בגובה התשלום הניתן עבור יום חופש.
  • למרות זאת, אם העובד מועסק אצל מזמין הנוהג לשלם לעובדיו בגין עבודה בחג תוספת של 50% מהשכר ומנוחת פיצוי, זכאי עובד הקבלן לאותו גמול ומנוחה עבור עבודתו בחג.

שי לחג

חופשה מיוחדת

הזכות לדחות עבודה או לעזוב עבודה

  • עובד לא חייב לקבל כל עבודה שחברת כח-האדם מציעה לו. עם זאת מותר לחברת כוח האדם לדרוש מעובדים אשר עברו הכשרות או השתלמויות על חשבון החברה, להתחייב לתקופת העסקה סבירה, בשים לב למהות ולתקופת ההכשרה, לאחר תום ההכשרה. (ראו להלן בפסקת "הכשרה מקצועית או השתלמות").
  • לעובד קבלן, ככל עובד, מותר לעזוב עבודה במקרה של הרעת תנאי העבודה.

ביטוח "ריסק"

  • בתשעה חודשי העבודה הראשונים חייבת חברת כוח-האדם לבטח את העובד בביטוח מסוג "ריסק" (סיכון).
  • ביטוח כזה מבטיח לעובד פיצוי חודשי בגובה של 50% משכרו במקרה של נכות בעקבות תאונה, שאיננה תאונת עבודה (הפיצוי על תאונות עבודה מכוסה על ידי המוסד לביטוח לאומי). במקרה של מות העובד מכסה הביטוח פיצוי חד-פעמי של 100,000 ₪ לבן/ת הזוג והילדים. עובד שחברת כוח-האדם לא דאגה לביטוח כזה עבורו יכול לתבוע את החברה בבית הדין לעבודה.

ביטוח פנסיוני

  • עובדי קבלן (עובדים המועסקים ע"י חברות כוח אדם) זכאים לביטוח פנסיוני בתנאים משופרים בהשוואה לעובדים שכירים רגילים, וזאת החל מהחודש העשירי להעסקתם ע"י אותו קבלן או באותו מקום עבודה.
  • במהלך 9 חודשי העבודה הראשונים לעבודתם, זכאים עובדי קבלן לביטוח פנסיוני באותם תנאים ובאותם שיעורי הפרשות שזכאי להם כל עובד שכיר אחר, כלומר:
    • אם מדובר בעובד שלא היה לו ביטוח פנסיוני לפני תחילת העסקתו בחברת כוח האדם, הוא יהיה זכאי לביטוח פנסיוני החל מהחודש השביעי להעסקתו (כלומר לאחר 6 חודשי העסקה).
    • אם היה לעובד ביטוח פנסיוני קודם, הוא יהיה זכאי לביטוח פנסיוני כבר מיומו הראשון לעבודה, כאשר בפועל יועבר התשלום הראשון כעבור שלושה חודשי העסקה (רטרואקטיבית מתחילת העבודה).
  • אחרי 9 חודשי עבודה בחברת כוח האדם, חייבת החברה לבטח כל עובד בביטוח פנסיוני מקיף, הכולל ביטוח נכות וביטוח חיים.
    • החובה לבטח מוטלת על חברת כוח האדם לאורך כל תקופת העסקה. החובה אינה מושפעת מהחלפת מעסיקים בפועל של העובד.
    • כל עובד רשאי לבחור בין פנסיה לבין ביטוח מנהלים כראות עיניו. כדאי, בין השאר, לשים לב לגובה דמי הניהול שמורידה לעצמה קרן הפנסיה לעומת דמי הניהול של ביטוח מנהלים:
 קרן פנסיהביטוח מנהלים
בסך הכל יופרשו לביטוח:
18.5% משכר העובדכ-20% משכר העובד
מהם על חשבון החברה:
12.5%13.33% + עד 2.5 לכיסוי ביטוח נכות
על חשבון העובד:
6%5%

פיצויי פיטורים בעת חילופי מעסיקים

  • החל מה-29.10.2018, עובדי קבלן כוח אדם שנשארו לעבוד באותו מקום עבודה בעת חילופי מעסיקים, זכאים לפיצויי פיטורים מהקבלן שהתחלף, בתנאי שעבדו לפחות שנה אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה.
  • הזכאות במקרה זה לפיצויי פיטורים חלה גם אם הקבלן הקודם הציע לעובד עבודה חלופית במקום אחר והעובד סרב.
  • עובד שבעת חילופי המעסיקים אינו זכאי לפיצויי פיטורים בגלל שתקופת העסקתו אצל המעסיק הקודם הייתה קצרה משנה, יהיה זכאי בסיום תקופת עבודתו לתשלום פיצויים (אם הוא עונה על שאר תנאי הזכאות) מהמעסיק החדש, גם עבור התקופה שבה הועסק ע"י מעסיקו הקודם.
  • הזכאות לפיצויי פיטורים בעת חילופי מעסיקים אינה גורעת מזכויות אחרות של העובד התלויות בוותק.
  • למידע נוסף ראו פיצויי פיטורים לעובדי קבלן (כוח אדם) בעת חילופי מעסיקים.

הכשרה מקצועית או השתלמות

  • ככלל אסור לגבות תשלום עבור הכשרה או השתלמות.
  • עם זאת כאשר העובד מועסק במגזר הציבורי מותר לחברת כוח האדם לגבות תשלום עבור ההכשרה, וזאת רק אם מתקיימים התנאים הקבועים בתקנות.
  • במגזר הפרטי אסור לחברת כוח-האדם לדרוש תשלום עבור הכשרה או השתלמות שהעניקה לו על חשבונה, אולם היא רשאית לדרוש ממנו לעבוד במשך תקופה סבירה.
  • למידע נוסף ראו איסור גביית תשלום מעובדי קבלן עבור הכשרה או השתלמות.

השוואת זכויות במגזר הפרטי והציבורי

הוצאות נסיעה

  • עובד זכאי להשתמש בהסעה למקום העבודה, שהמעסיק בפועל מספק לעובדיו האחרים. במקרה שאין לעובד אפשרות להשתמש בהסעה זו, מגיעה לו השתתפות בהוצאות נסיעתו לעבודה וממנה בתחבורה ציבורית.

שימוש בחדר אוכל

  • במקומות עבודה שמציעים שירותי חדר-אוכל לעובדיהם, גם עובדי חברת כוח-האדם זכאים להשתמש בו. למעסיק בפועל מותר לגבות מהם תשלום על כך, כפי שהוא גובה מעובדיו הישירים.

ביגוד

  • עובד זכאי לבגדי עבודה בהתאם לכללי הבטיחות בעבודה, ובהתאם להסכם הקיבוצי במקום עבודתו. חברת כוח-האדם אחראית להקפיד על כך.

שעות נוספות

  • אם במקום העבודה יש הסכם קיבוצי המחייב את המעסיק לשלם תוספת גדולה יותר ממה שנקבע בחוק תמורת עבודה בשעות נוספות, גם עובד כוח-האדם זכאי לאותו תשלום עבור שעות נוספות.

משמרות לילה

  • ככלל, במשמרת לילה (משמרת שלפחות שעתיים ממנה הן בין השעות 22:00 ל-6:00 בבוקר), מתחילים את ספירת השעות הנוספות אחרי השעה השביעית.
  • במקומות עבודה שבהם המעסיק משלם לעובדיו הישירים תוספת שכר עבור כל השעות של משמרת הלילה, הוא מחויב לתת את אותם תנאים גם לעובדי הקבלן. האחריות על התשלום הזהה היא של חברת כוח האדם.

קופת גמל

  • אם במקום העבודה המעסיק חייב, בתוקף הסכם קיבוצי, להפריש כספים עבור קופת גמל לעובדיו הישירים, גם עובד כוח-האדם זכאי לאותם תנאים בדיוק.
  • עובד קבלן המועסק במגזר הפרטי זכאי להפרשות לקופת גמל כעבור תשעה חודשי עבודה באותה חברת כוח-אדם או באותו מקום עבודה.
  • במגזר הציבורי זכאי עובד הקבלן להפרשות כבר מתחילת עבודתו.
  • למידע נוסף ראו הפרשות לקופת גמל לעובדי קבלן (חברות כוח אדם).

קרן השתלמות

  • אם במקום העבודה המעסיק חייב, בתוקף הסכם קיבוצי, להפריש עבור קרן השתלמות לעובדיו הישירים, גם עובד חברת כוח-האדם זכאי לאותם תנאים.
  • עם זאת, זכאותם של עובדי כוח-האדם מתחילה רק 6 חודשים אחרי התקופה שנקבעה בהסכם הקיבוצי.
  • כך, למשל, אם העובדים הישירים זכאים לקרן השתלמות החל מסוף השנה הראשונה לעבודתם, עובד כוח-האדם זכאי לכך אחרי שנה וחצי של עבודה באותו מקום.

שי לחג

  • עובדי קבלן המועסקים במגזר הציבורי זכאים לשי לחג אם במקום העבודה שבו הם מועסקים מקבלים העובדים האחרים (שאינם עובדי קבלן) שי לחג.

שביתה

  • כאשר העובדים הישירים של המעסיק בפועל שובתים, אסור לעובדי כוח-האדם למלא את מקומם ולשבור את השביתה. הם חייבים לשבות וזכאים לאותו כיסוי של ימי שביתה. אם לא יקבלו כיסוי מההסתדרות, תהיה אחראית לכיסוי חברת כוח-האדם.

תהליך מימוש הזכות

  • האחריות על ביצוע כל הדרישות הכלולות בצו ההרחבה ובחוק מוטלת על חברות כח-האדם, ולא על המעסיק בפועל במקום העבודה. יחד עם זאת במקרה שהזכויות אינן מוענקות לעובד על ידי חברת כוח האדם יש להתלונן במקום העבודה גם בפני המעסיק בפועל.
  • במקרה של עובדי קבלן בתחומי הניקיון השמירה וההסעדה החוק מטיל אחריות מיוחדת על המעסיק בפועל לוודא כי עובד הקבלן מקבל את מלוא זכויותיו, ואף מאפשר לעובד לתבוע את המעסיק בפועל במקרה שנשללות מהעובד זכויות המגיעות לו על פי החוק או צו ההרחבה.
  • ניתן להגיש תלונות על קבלני כח אדם המפרים זכויות עובדים אל מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה.

חשוב לדעת

פורסם באתר כל זכות

The post זכותון עובדי קבלן כוח אדם appeared first on ברקוביץ אהרוני זיו BAZ. ]]>
השוואת תנאי העבודה של עובדי קבלן כח אדם לעובדי המעסיק בפועל https://bazlaw.co.il/%d7%94%d7%a9%d7%95%d7%95%d7%90%d7%aa-%d7%aa%d7%a0%d7%90%d7%99-%d7%94%d7%a2%d7%91%d7%95%d7%93%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%a2%d7%95%d7%91%d7%93%d7%99-%d7%a7%d7%91%d7%9c%d7%9f-%d7%9b%d7%97-%d7%90%d7%93%d7%9d/ Tue, 21 May 2024 07:20:24 +0000 https://bazlaw.co.il/?p=22796 עובדי קבלן כוח אדם זכאים לאותם תנאי העבודה החלים על עובדי המעסיק בפועל במקום העבודה שבו הם עובדים וזאת בהתאמה לסוג העבודה ולוותק בעבודה אצל המעסיק בפועל אם חל על העובד של קבלן כוח אדם יותר מהסכם קיבוצי אחד, ינהגו לפי ההוראה שהיא לטובת העובד הוראת זו לא חלה על עובדי קבלן בתחום המחשוב ועל עובדי קבלן […]

The post השוואת תנאי העבודה של עובדי קבלן כח אדם לעובדי המעסיק בפועל appeared first on ברקוביץ אהרוני זיו BAZ. ]]>
עובדי קבלן כוח אדם זכאים לאותם תנאי העבודה החלים על עובדי המעסיק בפועל במקום העבודה שבו הם עובדים וזאת בהתאמה לסוג העבודה ולוותק בעבודה אצל המעסיק בפועל
 
אם חל על העובד של קבלן כוח אדם יותר מהסכם קיבוצי אחד, ינהגו לפי ההוראה שהיא לטובת העובד
 
הוראת זו לא חלה על עובדי קבלן בתחום המחשוב ועל עובדי קבלן שמעסיקיהם חברים בארגון החברות לאספקת שירותי משאבי אנוש בישראל או באיגוד הארצי של חברות למשאבי אנוש שליד איגוד לשכות המסחר
 
אם עובדי הקבלן זכאים לאותם תנאי העבודה של עובדי המעסיק בפועל ובנוסף חל עליהם גם צו הרחבה בענף אספקת שירותי כח אדם, תחול ההוראה המיטיבה ביותר עם העובד

עובדי קבלן כוח אדם זכאים לאותם תנאי עבודה, לרבות הוראות המוסדרות בהסכם קיבוצי, החלים על העובדים במקום העבודה שהם עובדים בו וזאת בהתאמה, בין היתר, לסוג העבודה ולוותק בעבודה אצל המעסיק בפועל שאצלו הם הוצבו .

שימו לב
זכות זו מוקנית לעובדי קבלן כוח אדם ולא לעובדי קבלן שירות (חברות שירותים), כגון: חברות ניקיון ותחזוקה, או חברות אבטחה

מי זכאי?

  • עובדי קבלן כוח אדם המועסקים במקום עבודה יחד עם עובדי המעסיק בפועל שאצלו הם הוצבו, למעט העובדים המפורטים בפסקה הבאה.
  • אם עובדי הקבלן זכאים לאותם תנאי העבודה של עובדי המעסיק בפועל ובנוסף חל עליהם גם צו הרחבה בענף אספקת שירותי כח אדם, תחול ההוראה שהיא לטובת העובד.

מי לא זכאי

שימו לב
למרות האמור לעיל, קיימת פסיקה של בית הדין האזורי לעבודה, שמחייבת השוואת תנאים גם לעובדי קבלן בתחום המחשוב במקרים שבהם תנאי עבודתם פחותים מתנאי העבודה של עובדיו הישירים של המעסיק. פסיקה זו אינה הלכה מחייבת.

תהליך מימוש הזכות

  • הזכות אמורה להינתן באופן אוטומטי. קבלן כוח האדם ישלם לעובדיו בהתאם לתנאי העבודה החלים על העובדים המועסקים אצל המעסיק בפועל שאצלו מוצבים עובדי הקבלן.

חשוב לדעת

פורסם באתר כל זכות

The post השוואת תנאי העבודה של עובדי קבלן כח אדם לעובדי המעסיק בפועל appeared first on ברקוביץ אהרוני זיו BAZ. ]]>
זכויות עובדי קבלן כוח אדם https://bazlaw.co.il/contractor-workers/ Tue, 21 May 2024 00:52:38 +0000 https://bazlaw.co.il/?p=8027 ככלל, עובדי קבלן זכאים לכל הזכויות שלהן זכאי כל עובד, מכוח חוק ומכוח הסכמים קיבוציים. קבלן כוח אדם אחראי להענקת הזכויות שלהן זכאים העובדים לפי חוק ולפי הסכמים קיבוציים.​  עקרונות ותנאים לעניין העסקת עובדים על ידי קבלן כח אדם והחובות החלות על מעסיקיהם של עובדי קבלן (קבלן כוח אדם והמעסיק בפועל), נקבעו בחוק. בנוסף לכך זכאים עובדי קבלן במגזר […]

The post זכויות עובדי קבלן כוח אדם appeared first on ברקוביץ אהרוני זיו BAZ. ]]>

ככלל, עובדי קבלן זכאים לכל הזכויות שלהן זכאי כל עובד, מכוח חוק ומכוח הסכמים קיבוציים. קבלן כוח אדם אחראי להענקת הזכויות שלהן זכאים העובדים לפי חוק ולפי הסכמים קיבוציים.​ 

עקרונות ותנאים לעניין העסקת עובדים על ידי קבלן כח אדם והחובות החלות על מעסיקיהם של עובדי קבלן (קבלן כוח אדם והמעסיק בפועל), נקבעו בחוק.

בנוסף לכך זכאים עובדי קבלן במגזר העסקי להטבות ייחודיות, כגון: שי לחג, מספר מוגדל של ימי חופשה ומחלה וכן להפרשת תשלומים לקרן פנסיה ולקרן השתלמות. זכויות אלה נקבעו בהסכם הקיבוצי, החל לפי צו ה​רחבה על כל המעסיקים העוסקים באספקת שירותי כח אדם למגזר העסקי ועל עובדיהם.

זכויות עובדי קבלן באבטחה, שמירה וניקיון

The post זכויות עובדי קבלן כוח אדם appeared first on ברקוביץ אהרוני זיו BAZ. ]]>
יחסי עובד ומעסיק https://bazlaw.co.il/employee/ Wed, 15 May 2024 00:29:28 +0000 https://www.michpalyeda.co.il/?p=5896 יחסי העבודה הינם יחסים רגישים, דינמיים ובעלי חשיבות עלינה. במאמר זה ניחשף לחוקים שונים בתחום העבודה, אשר נועדו להסדיר את זכויות וחובות המעסיק והעובד. בטרם נחיל חוק על מי מן הצדדים, עלינו לבחון תחילה, אם מתקיימים יחסי עובד-מעסיק, אם לאו. מבחנים לבדיקת קיומם או אי-קיומם של יחסי עובד ומעסיק במרוצת השנים, פיתחו בתי הדין לעבודה […]

The post יחסי עובד ומעסיק appeared first on ברקוביץ אהרוני זיו BAZ. ]]>

יחסי העבודה הינם יחסים רגישים, דינמיים ובעלי חשיבות עלינה.

המשך…The post יחסי עובד ומעסיק appeared first on ברקוביץ אהרוני זיו BAZ. ]]>
הנחיות הנציבות בנוגע לחובתם של מעסיקים לפרסם מידע בדבר פערי השכר בין גברים לנשים https://bazlaw.co.il/%d7%94%d7%a0%d7%97%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%a0%d7%a6%d7%99%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%a0%d7%95%d7%92%d7%a2-%d7%9c%d7%97%d7%95%d7%91%d7%aa%d7%9d-%d7%a9%d7%9c-%d7%9e%d7%a2%d7%a1%d7%99%d7%a7%d7%99/ Tue, 30 Apr 2024 19:19:23 +0000 https://bazlaw.co.il/?p=8374 a[data-mtli~="mtli_filesize99133kB"]:after {content:" (991.33 kB)"}a[data-mtli~="mtli_filesize59322kB"]:after {content:" (593.22 kB)"}

הפליית נשים הפליית נשים בשכר העבודה הינה אחד הביטויים הנפוצים להפלייתן של נשים בשוק העבודה. פערים בשכר בין עובדת לעובד, בהיעדר נסיבות המצדיקות זאת, עלולים לגרום לתחושת השפלה ופגיעה בערך העצמי של העובדת או העובד. חקיקה חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ"ו – 1996, נחקק מתוך מטרה לשרש את אפלייתן המבנית וההיסטורית של נשים כפי שהוכרה […]

The post הנחיות הנציבות בנוגע לחובתם של מעסיקים לפרסם מידע בדבר פערי השכר בין גברים לנשים appeared first on ברקוביץ אהרוני זיו BAZ. ]]>

הפליית נשים

הפליית נשים בשכר העבודה הינה אחד הביטויים הנפוצים להפלייתן של נשים בשוק העבודה.

פערים בשכר בין עובדת לעובד, בהיעדר נסיבות המצדיקות זאת, עלולים לגרום לתחושת השפלה ופגיעה בערך העצמי של העובדת או העובד.

חקיקה

חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ"ו – 1996, נחקק מתוך מטרה לשרש את אפלייתן המבנית וההיסטורית של נשים כפי שהוכרה על ידי המחוקק, על ידי השוואת שכרן לשכר של גבר המבצע עבודה שווה, שווה בעיקרה או שוות-ערך.

כידוע, ביום 25.08.2020, התקבל תיקון מס' 6 לחוק שכר שווה, אשר נועד להגביר את השקיפות ולהביא לצמצום פערי השכר בשוק העבודה. 
על פי התיקון לחוק, חלה חובה, בין היתר, על גוף פרטי וציבורי, אשר מעסיק למעלה מ- 518 עובדים/ות, להפיק 2 דוחות (דו"ח פנימי ופומבי), מדי שנה, המפרטים את פערי השכר במקום העבודה בין גברים לנשים וכן למסור הודעה לעובד/ת בדבר פערי השכר בקבוצה אליה הוא/היא משתייכ/ת.

המעסיקים נדרשים למלא אחר הוראות התיקון לחוק לא יאוחר מיום ב' בסיוון, התשפ"ב, 1 ביוני 2022, לגבי השנה שקדמה למועד הדיווח.

בכדי להקל על המעסיקים בקיום חובת הדיווח ולהנגיש להם את הוראות התיקון לחוק, כינסה נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה מספר מפגשים בהשתתפות נציגים ממשרדים ממשלתיים, ארגוני נשים, אקדמיה, ארגוני מעסיקים וארגוני עובדים, על מנת לדון באי בהירויות העולות מהתיקון לחוק ולגבש הנחיות מפורטות למעסיקים ודוחות לדוגמא.

מצ"ב לעיונכם/ן ושימשוכם/ן ההנחיות שגובשו המבארות את אופן יישום תיקון החוק, דוחות לדוגמא (פנימי ופומבי) וכן הודעה לדוגמא לעובד/ת.

ההנחיות כוללות התייחסות לנושאים שונים וביניהם: על מי חל התיקון לחוק, ממתי חלה חובת הדיווח, מהו שכר העובד/ת שיש להציג בדיווח, אופן חישוב השכר הממוצע, מיהם/ן העובדים/ות שנתוניהם/ן יוצגו בדוחות, היכן יש לפרסם את הדוחות, האם חובת הדיווח כוללת גם את עובדי/ות הקבלן והעובדים/ות שמצויים בחל"ת ועוד.

מסמכים להורדה

עוד באותו נושא…

The post הנחיות הנציבות בנוגע לחובתם של מעסיקים לפרסם מידע בדבר פערי השכר בין גברים לנשים appeared first on ברקוביץ אהרוני זיו BAZ. ]]>
מדריך מענק עבודה עבור שנת המס 2023 https://bazlaw.co.il/%d7%9e%d7%93%d7%a8%d7%99%d7%9a-%d7%9e%d7%a2%d7%a0%d7%a7-%d7%a2%d7%91%d7%95%d7%93%d7%94-%d7%a2%d7%91%d7%95%d7%a8-%d7%a9%d7%a0%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%a1-2023/ Thu, 11 Apr 2024 16:24:58 +0000 https://bazlaw.co.il/?p=22694 תוכנית 'מענק עבודה' – מטרות תוכנית 'מענק עבודה' הן, בין היתר, להוות כלי לתמרוץ השתתפות עובדים בשוק העבודה, להגדיל את הכנסתם הפנויה של העובדים ברמות השכר הנמוכות ולצמצם פערים כלכליים.הסכום המקסימאלי למענק 9,720 ₪. מי זכאי למענק? אם הנך שכיר ו/או עצמאי, והייתה לך בשנת המס 2023, הכנסת עבודה ו/או הכנסה מעסק או משלח יד […]

The post מדריך מענק עבודה עבור שנת המס 2023 appeared first on ברקוביץ אהרוני זיו BAZ. ]]>
תוכנית 'מענק עבודה' – מטרות תוכנית 'מענק עבודה' הן, בין היתר, להוות כלי לתמרוץ השתתפות עובדים בשוק העבודה, להגדיל את הכנסתם הפנויה של העובדים ברמות השכר הנמוכות ולצמצם פערים כלכליים.הסכום המקסימאלי למענק 9,720 ₪.

מי זכאי למענק?

עוד באותו נושא…

The post מדריך מענק עבודה עבור שנת המס 2023 appeared first on ברקוביץ אהרוני זיו BAZ. ]]>
פסח – זכויות עובדים https://bazlaw.co.il/%d7%a4%d7%a1%d7%97-%d7%96%d7%9b%d7%95%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%95%d7%91%d7%93%d7%99%d7%9d/ Wed, 03 Apr 2024 20:49:51 +0000 https://bazlaw.co.il/?p=22629 a[data-mtli~="mtli_filesize40704kB"]:after {content:" (407.04 kB)"}

החג הראשון של פסח תשפ"ד (2024) חל ביום ג' 23.04.2024 והחג השני חל ביום ב' 29.04.2024 דף זה מרכז את זכויות העובדים הקשורות לחג וכן הטבות נוספות המוענקות לאזרחים לרגל החג בכל מקום שבו יש הסכם אישי או קיבוצי או נוהג המיטיב עם העובד יותר מאשר החוק, יש לנהוג לפיו ולא על פי החוק דף זה נועד […]

The post פסח – זכויות עובדים appeared first on ברקוביץ אהרוני זיו BAZ. ]]>
החג הראשון של פסח תשפ"ד (2024) חל ביום ג' 23.04.2024 והחג השני חל ביום ב' 29.04.2024
 
דף זה מרכז את זכויות העובדים הקשורות לחג וכן הטבות נוספות המוענקות לאזרחים לרגל החג
 
בכל מקום שבו יש הסכם אישי או קיבוצי או נוהג המיטיב עם העובד יותר מאשר החוק, יש לנהוג לפיו ולא על פי החוק

דף זה נועד לסייע בכל הקשור לזכויות עובדים הקשורות לחג הפסח, תוך התמקדות בסוגיות מרכזיות, כמו: שי לחג, שעות העבודה, חופשה ושכר.

  • חג הפסח כולל שני מועדים המוכרים כימי חג במועדי ישראל: החג הראשון והחג השני (שביעי של פסח).
  • ימי החול שבין שני החגים נקראים חול המועד, ובמקומות עבודה רבים נוהגים לקצר את ימי העבודה בימים אלה ואף להוציא את העובדים לחופשה מרוכזת.

שי לחג

  • החוק אינו מחייב את המעסיק לתת לעובדיו מתנה עבור החגים. יחד עם זאת, אם המעסיק נהג לאורך תקופה לתת לעובדיו מתנה לחג, הוא מחויב להמשיך ולפעול בדרך זו.
  • כמו כן, יש לבדוק האם המעסיק מחוייב במתן מתנה מכוח הסכם קיבוצי, או צו הרחבה החלים עליו. אם חל עליו הסכם קיבוצי או צו הרחבה, יש לפעול על פי האמור בהסכם/צו.
  • על-פי הפסיקה, כאשר מעסיק מעניק לעובדיו שי לחג, עליו להעניק את השי גם לעובדים הנמצאים בחופשת לידה
  • האם משלמים מס הכנסה על השי לחג?
    • מתנה לחג, נחשבת ל"טובת הנאה" על פי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה, אשר חייבת כולה במס ועל כן יש לזקוף לעובד את שווי המתנה החל מהשקל הראשון.
    • תלושי חג הניתנים לעובד, הינם בגדר טובת הנאה, אשר יש לשלם בגינה מס. במקרה בו מעסיק רכש באופן מרוכז תלושי חג לעובדים ושילם עבורם סכום הנמוך מהערך הנקוב בתלושים עצמם, ניתן לחייב את העובד במס, לפי עלות התלושים למעביד בפועל ולא לפי ערכם הנקוב.
    • גילום שווי ההטבה – לא קיימת כל הוראת חוק המחייבת את המעביד לגלם את המס המוטל בגין השי. עם זאת, מעבידים רבים נוהגים לגלם את שווי ההטבה.

ערב החג

  • המידע הבא מתייחס הן לערב החג הראשון והן לערב החג השני.

עבודה בערב החג

  • ערב החג הוא יום עבודה מקוצר והוא נע בין 5 ל-7 שעות עבודה, בהתאם להסכמים הקיבוציים, להסכמים עם העובדים או בהתאם לנהגים המקובלים במקום העבודה.
  • במקומות שבהם אין הסכמי עבודה או נוהג המתייחסים לעבודה בערב החג:
    • במקומות עבודה שבהם עובדים 6 ימים בשבוע (כשיום עבודה רגיל לא עולה על 8 שעות ויום שישי לא עולה על 7 שעות), יום עבודה בערב החג לא יעלה על 7 שעות.
    • במקומות עבודה שבהם עובדים 5 ימים בשבוע, יום העבודה בערב החג יארך עד 8 שעות (כאשר המעסיק ונציגות העובדים רשאים לבחור בין יום עבודה של 7 שעות בתשלום של 8 שעות לבין יום עבודה של 8 שעות בתשלום של 9 שעות).
  • מקובל כי יום העבודה בערב החג יסתיים לפחות 3 שעות לפני כניסת החג.
  • בענף הפלסטיקה: בערב חג ראשון של פסח יעבדו 6 שעות ביום, בתשלום של 8 שעות.
  • בענף המתכת, החשמל והאלקטרוניקה – בערב פסח (בחג הראשון) יעבדו 5 שעות, בתשלום של יום עבודה מלא. בערב החג השני יעבדו 7 שעות בתשלום של יום עבודה מלא.
  • בענף הניקיון – עובדים שהמעסיק שלהם חבר באיגוד הכל ארצי של מפעלי הניקיון בישראל בלבד יעבדו בערב החג באופן הבא: ערב שביעי של פסח – 6 שעות בתשלום של 8 שעות, כאשר העבודה צריכה להסתיים 3 שעות לפחות לפני כניסת החג; ערב פסח – 5 שעות בתשלום של 8 שעות, כאשר העבודה צריכה להסתיים 3 שעות לפחות לפני כניסת החג. שאר עובדי הניקיון יעבדו בערב החג באופן שפורט למעלה לגבי כלל העובדים במשק. 
  • בענף המלונאות עובדים בערב פסח 6 שעות, בתשלום של 8 שעות.
  • עבודה בערב חג בשעות שלאחר כניסת החג, תיחשב כעבודה במהלך החג.
  • בשנים שבהן ערב החג חל ביום שישי, במקום עבודה שמונהג בו שבוע עבודה בן 5 ימים לא יעבדו בערב החג ולא ינוכה ממכסת ימי החופשה השנתית של העובדים יום חופש.
  • בשנים שבהן ערב החג חל ביום שבת בכל מקרה לא יעבדו באותו יום.

חופשה בערב החג

  • ערב חג הפסח וערב שביעי של פסח נחשבים לימי חופשה לבחירה.
  • המשמעות היא כי עובד רשאי לבחור אחד מהמועדים הללו כיום חופשה על חשבון ימי החופשה השנתית, כאשר למעסיק אסור לסרב לחופשה במועד זה. במגזר הציבורי ועל פי הסכמים קיבוציים שונים, עובדים רשאים להיעדר בימי הבחירה בנוסף לימי החופשה השנתית.
  • לשם מימוש זכותו של העובד עליו לפנות אל המעסיק לפחות 30 יום מראש ולהודיע לו על כוונתו לצאת לחופשה בערב החג או בערב שביעי של פסח.
  • על המעסיק לאשר את בקשתו, וזאת בתנאי שהעובד טרם ניצל יותר מיום בחירה אחד מאז תחילת השנה (מינואר).
  • אם עובד בחר באחד מערבי החג כיום חופשה לבחירה, ובנוסף ניצל יום בחירה נוסף במהלך השנה, הוא יכול לבקש מהמעסיק לצאת לחופשה בערב החג השני. בניגוד ליום חופשה לבחירה, המעסיק אינו חייב להיעתר לבקשתו של העובד לצאת לחופשה במועד השני, אולם עליו לשקול אותה. במקרה שהמעסיק מסרב לבקשה, עליו לנמק את סירובו בטעמים הגיוניים וסבירים.
  • ככלל יום חופשה בערב חג דינו כיום חופשה מלא.
    • עובד היוצא לחופשה מעבודתו במהלך ערב החג זכאי לשכר רגיל עבור אותו יום (שכר עבור יום עבודה מלא, כאילו לא יצא לחופש). 
    • ממכסת ימי החופשה השנתית העומדים לזכותו של העובד ינוכה יום חופשה מלא (מלבד במקרים שבהם חל הסכם קיבוצי המעניק חופשה בימי בחירה בנוסף לימי החופשה השנתית).
  • עובדים שייעדרו מהעבודה בשני ערבי החג יקבלו שכר רגיל וממכסת ימי החופשה ינוכו להם שני ימי חופש.
  • במקומות עבודה רבים הסגורים בערב החג, מקובל לנכות רק חצי יום ממכסת ימי החופשה השנתית של העובדים בגין חופשתם בערב החג, אך לשלם להם שכר מלא עבור אותו יום.

עבודה במהלך החג

עובד במשכורת חודשית

  • עובד במשכורת חודשית שהועסק בחג זכאי לתוספת של 50% מערך שכרו היומי עבור שעות עבודתו בחג ולמנוחת פיצוי, בהתאם לאופן העסקתו בשבת.
  • מנוחת הפיצוי היא בתשלום, שכן אסור למעסיק לנכות משכרו החודשי של העובד את שעות ההיעדרות במהלך מנוחת הפיצוי.
  • גם במקרים שבהם החג חל בשבת זכאי העובד לתוספת של 50% בלבד משכר עבודתו עבור שעות העבודה בחג בנוסף למשכורת החודשית הרגילה. כלומר, אין כפל תשלום בגין עבודה בחג שחל בשבת.
  • אם חל על העובד במקום העבודה הסכם קיבוצי ענפי/ הסכם קיבוצי מיוחד/ צו הרחבה ענפי/ חוזה עבודה אישי או נוהג הקובע תמורה עבור עבודה בחג בשיעור גבוה יותר מהשיעור האמור שנקבע בחוק, תחול ההוראה המיטיבה עם העובד.

עובדים יומיים או שעתיים

  • עובדים שעתיים או יומיים זכאים לשכר של 150% משכרם הרגיל עבור שעות עבודתם בחג וכן למנוחת פיצוי ללא תשלום. אם הם הועסקו בחג מתוך כורח, הם זכאים בנוסף לדמי חגים בשיעור 100% משכרם.
  • בית הדין לעבודה פירש את המושג כורח בצורה נרחבת, כך שהעבודה בחגים נעשית מתוך כורח ולא מבחירה של העובד – בהיעדר הוכחה אחרת:
    • עובד שעתי או יומי שהועסק בחג שלא מתוך בחירה אלא מתוך כורח, זכאי לתשלום שכר עבור שעות עבודתו בחג בשיעור של 150% משכרו הרגיל. בנוסף, הוא זכאי לדמי חגים בשיעור 100% מהשכר, אם היה זכאי לדמי חגים, כך שסך כל התגמול שהעובד זכאי לו עבור שעות עבודתו בחג הוא 250% משכרו הרגיל. בנוסף יהיה זכאי לשעות מנוחה (מנוחת פיצוי) במקום השעות שבהן עבד בחג.
    • גם במצב בו שיבוץ העבודה נעשה על ידי המעסיק בהתחשב בבקשותיהם והעדפותיהם של העובדים, יש לראות בהעסקת עובד בחג ככורח לצורך הזכאות לדמי חגים, שכן המעסיק הוא זה שקובע את סידור העבודה ומסכים לו. העבודה לא תחשב ככורח אם המעסיק יוכיח שמדובר בסידור עבודה שנקבע לבקשת העובדים כלשונה, ללא שיקול דעתו, או שהעובד בחר לעבוד בחג באופן מוחלט.
    • כלל זה לא חל על עובדים בענף השמירה. בהסכם הקיבוצי בענף השמירה יש הסדר מפורש שלפיו עובד שהועסק בחג, זכאי לגמול עבודה בחג בשיעור של 50% תוספת לשכרו הרגיל. מלבד תוספת זו, הוא אינו זכאי לדמי חגים.
 
שימו לב
אם המחלוקת בין המעסיק לעובד תגיע לבית הדין לעבודה, המעסיק הוא שצריך להוכיח שהעובד הועסק מרצונו. אם לא יצליח להוכיח זאת, ייחשב העובד כמי שהוכרח לעבוד באותו יום.
  • החוק לא קובע כי מנוחת הפיצוי תהיה בתשלום. עם זאת, קיימים ענפים שבהם נקבע שיינתן תשלום לעובדים גם עבור ימים או שעות של מנוחת הפיצוי.
 
דוגמה
  • עובדים בענף המלונאות המועסקים בחג, זכאים ליום מנוחה בתשלום בנוסף לגמול עבור עבודתם בחג. על יום מנוחה זה, הם יקבלו שכר רגיל למרות שנעדרו מהעבודה. הזכאות ליום מנוחה כפיצוי ניתנת גם אם החג חל בשבת.
  • עובדי חברות שמירה ואבטחה וכן עובדי חברות ניקיון ותחזוקה המועסקים בחג זכאים ליום מנוחה בנוסף לגמול עבור עבודתם בחג, אך לא יקבלו שכר עבור יום מנוחה זה.

שעות נוספות

  • אם עובד מועסק בחג בשעות נוספות (מעבר למכסת השעות היומית או השבועית שלו), הוא יהיה זכאי לגמול עבור העבודה בחג, ובנוסף לגמול עבור שעות נוספות:
    • עבור השעתיים הנוספות הראשונות, הוא זכאי לגמול בגין העבודה בחג + 25% בגין השעות הנוספות ובסה"כ לשכר של 175% משכרו הרגיל .
    • מהשעה הנוספת השלישית, הוא זכאי לגמול בגין העבודה בחג + 50% בגין השעות הנוספות ובסה"כ לשכר של 200% משכרו הרגיל.
 
דוגמה
  • עובדת לפי שעות שהועסקה בחג זכאית עבור השעתיים הנוספות הראשונות לשכר בגובה 175% משכרה הרגיל (150% בגין עבודה בחג + 25% עבור השעות הנוספות). מהשעה הנוספת השלישית, היא זכאית לשכר בגובה 200% משכרה הרגיל (150% בגין העבודה בחג + 50% עבור השעות הנוספות).
  • אם העובדת הועסקה במהלך השבוע 40 שעות בשכר של 30 ש"ח לשעה, וביום שישי היה חג שבו עבדה 6 שעות, שכרה יחושב כך:
    • עבור 2 שעות העבודה הראשונות בחג (עד למכסה השבועית של 42 שעות שבועיות), העובדת זכאית ל-45 ₪ לשעה (150% מתוך 30 ₪).
    • עבור 2 שעות העבודה הנוספות בחג (מעבר ל-42 שעות שבועיות), העובדת זכאית ל-52.50 ₪ לשעה (175% מתוך 30 ₪).
    • עבור 2 שעות העבודה האחרונות בחג (השעה הנוספת השלישית והרביעית), העובדת זכאית ל-60 ₪ לשעה (200% מתוך שכר של 30 ₪).

עבודה במוצאי החג

  • עובדים המועסקים במוצאי חג זכאים לשכר רגיל, אולם אם עובד החל לעבוד במוצאי החג בטרם חלפו 36 שעות מאז סיים את עבודתו לפני החג, תיחשב העבודה במוצאי החג כעבודה ביום חג, המזכה את העובד בשכר בגובה 150%.
 
דוגמה
עובד סיים לעבוד בערב החג בשעה 13:00. אם מוצאי החג חל למחרת בשעה 20:00, והוא מתחיל לעבוד מיד במוצאי החג, הוא נחשב כמי שעובד בחג וזכאי לגמול עבור העסקה בחג. זאת משום שלא חלפו 36 שעות מאז הפסקת עבודתו בערב החג. לכן, כל שעת עבודה במוצאי החג עד 01:00 אחר חצות, תזכה את העובד בגמול עבור העסקה בחג.

זכאות לסרב לעבוד בחג

  • עובד זכאי לסרב לעבוד בחג בשל איסור על-פי מצוות דתו.
  • החל מ-01.01.2019 עובדים יהיו זכאים לסרב לעבוד בחג מכל סיבה שהיא, ולא רק בשל איסור על-פי מצוות דתם.
  • הזכאות אינה חלה על עבודות ומקומות עבודה מסוימים.
  • חשוב לדעת: עובד שמעסיקו הפלה אותו מטעמי דת בנושאים כגון קבלה לעבודה, תנאי העבודה וכד', רשאי להגיש תביעה נגד המעסיק. 

עבודה בחול המועד

  • בחוקי העבודה לא קיימת התייחסות לשעות העבודה בימי חול המועד. לפיכך, על פי החוק, יש לראות בימי חול המועד, ימי עבודה רגילים לעניין שעות העבודה המותרות בהן.
  • ישנם הסכמים קיבוציים שבהם נקבע יום עבודה מקוצר בימי חול המועד. מקום עבודה שחל עליו הסכם שכזה, חייב לנהוג בהתאם לאמור בהסכם.
  • במקומות עבודה רבים מקובל לעבוד בימים אלה מספר שעות נמוך מאשר בימי עבודה רגילים. נוהג זה מחייב את המעסיק להמשיך ולפעול בדרך זו.

חופשה "כפויה" במהלך תקופת החגים

  • מעסיק רשאי לקבוע כי במהלך ערב החג ייסגר מקום העבודה, והעובדים ישהו בחופשה ואף להחליט על חופשה מרוכזת לתקופה של מספר ימים, שביניהם גם ערב החג וגם ימי חול המועד; וזאת, בכפוף לשתי מגבלות:
    1. אם מספר ימי החופשה (כולל היום הפנוי והמנוחה השבועית) הוא 7 ימים לפחות (כולל ימי המנוחה השבועית), יש להודיע לעובדים על ההוצאה לחופשה ותאריך תחילתה, שבועיים מראש לפחות.
    2. יש לוודא כי לעובד יש די ימי חופשה שעומדים לזכותו לניצול, מכיוון שלא ניתן להוציא עובדים לחופשה שנתית ביוזמת המעסיק, על חשבון ימי חופשה עתידיים.
  • ימי חג לא יבואו במניין ימי החופשה השנתית. בהתאם לחוק, אם ימי החג חלים במהלך החופשה, יראו את החופשה כנפסקת באותם הימים, וימי החג לא ינוכו ממכסת ימי החופשה השנתית של העובד.
 
דוגמה
  • בשנה שבה החג הראשון חל ביום ה' והחג השני חל ביום ד', מעסיק מעוניין להוציא את כלל העובדים לחופשה מרוכזת במהלך החג וחול המועד- החל מערב החג הראשון (יום ד') ועד לסיום החג השני, כאשר העובדים יחזרו לעבודה ביום ה' למחרת החג השני.
  • החופשה תימשך 8 ימים רצופים שכוללים את ימי החג, חול המועד, שישי ושבת.
  • אם במקום העבודה עובדים 5 ימים בשבוע, ינוכו לעובדים 4 ימי חופשה נטו (שני ערבי החג ושני ימי חול המועד שאינם חלים בשישי ושבת), למרות שבפועל נעדרו מהעבודה במשך 8 ימים.
  • אם במקום העבודה עובדים 6 ימים בשבוע, ינוכו לעובדים 5 ימי חופשה נטו (שני ערבי החג ו-3 ימי חול המועד שאינם חלים בשבת).
 
דוגמה
  • בשנה שבה החג הראשון חל ביום שבת והחג השני חל ביום ו', מעסיק מעוניין להוציא את העובדים לחופשה מרוכזת החל מערב החג הראשון (יום ו') ועד לסיום החג השני, כאשר העובדים יחזרו לעבודה ביום א'.
  • החופשה תימשך 9 ימים רצופים, כולל שני ימי שישי ושתי שבתות.
  • מסך ימי החופשה נטו יופחתו רק ימי העבודה שאינם נופלים על ימי החג או על ימי המנוחה השבועית:
    • אם במקום העבודה עובדים 5 ימים בשבוע, ינוכו לעובדים 5 ימי חופשה נטו (5 ימי חול המועד- ימים א' עד ה').
    • אם במקום העבודה עובדים 6 ימים בשבוע, ינוכו לעובדים 6 ימי חופשה נטו (ערב החג הראשון ו-5 ימי חול המועד).
  • מעסיק המעוניין להוציא לחופשה עובדים שאין לזכותם מספיק ימי חופשה לניצול (הן בחופשה מרוכזת לכל העובדים והן בחופשה לעובד/ת ספציפי/ת), רשאי לנקוט את אחת מהפעולות הבאות:
    1. לא להוציא את אותם עובדים לחופשה.
    2. להוציאם לחופשה בתשלום מבלי לנכות ימים אלה מימי החופשה שיצברו בעתיד.
    3. להוציאם לחופשה ללא תשלום, בתנאי שהעובדים מעוניינים לצאת לחופשה באותו מועד והם נתנו לכך את הסכמתם.
  • עובדים שמעוניינים לצאת לחופשה במועד מסוים ואין להם מספיק ימי חופשה צבורים, רשאים, בתנאי שהמעסיק הסכים לכך, לצאת לחופשה ארוכה מזו שצברו וזאת על חשבון ימי חופשה שיצברו בעתיד או כחופשה ללא תשלום.

תשלום שכר עבור ימי החופשה בחג

  • עובד חודשי – עובד המקבל את משכורתו על בסיס תקופה של חודש או יותר, זכאי לתשלום משכורתו החודשית המלאה, גם אם היה בחופשה במהלך החג.
  • עובד שעתי/יומי
    • עובד שעתי או יומי זכאי לתשלום שכר רגיל בגין ימים שבהם היה בחופשת חג וזאת לאחר 3 חודשי עבודה במקום העבודה, ובתנאי שלא נעדר מהעבודה בערב החג וביום שלאחר החג (או שנעדר מהעבודה בהסכמת המעסיק).
    • עובד שלא שובץ למשמרת בערב החג או ביום שלאחר החג, יהיה זכאי לתשלום שכר עבור היעדרותו בחג עצמו, שכן היעדרותו מהימים שלפני ואחרי החג נעשו על פי שיבוץ המעסיק למשמרות, ונחשבות כהיעדרויות בהסכמת המעסיק.
    • עובד המועסק רק בחלק מימי השבוע, שיום העסקתו נופל על פסח ולכן נעדר מהעבודה, זכאי לתשלום שכר עבור יום זה.
 
דוגמה
  • עוזרת-בית יהודייה מועסקת באופן קבוע בימי חמישי.
  • בשנה שבה החג הראשון של פסח חל ביום חמישי, העובדת לא הגיעה לעבודה.
  • המעסיק היה מחויב לשלם לה דמי חגים, בגובה שכר עבודתה היומי מלבד הוצאות נסיעה.
  • המעסיק אינו רשאי להודיע לעובדת כי הוא מוציא אותה לחופשה באותו יום ומנכה לה ימי חופשה ממכסת ימי החופשה הצבורים לזכותה.
  • אם המעסיק היה מעוניין שהעובדת תגיע ביום אחר באותו שבוע במקום ביום חמישי, היה עליו לשלם לה שכר עבור היום שבו תעבוד, בנוסף לדמי החגים שעליו לשלם לה עבור היום שבו נעדרה מהעבודה בשל החג.
  • הזכאות רלוונטית גם לעוזרת-בית לא יהודייה שבחרה לקבל את דמי החגים על-פי חגי ישראל ולא על-פי חגי דתה.

חופשה בחג המימונה

  • חג המימונה, שחל למחרת החג השני, נחשב ליום בחירה.
  • המשמעות היא כי עובד רשאי לבחור את המועד הזה כיום חופשה על חשבון ימי החופשה השנתית, ולמעסיק אסור לסרב לחופשה במועד זה. במגזר הציבורי ועל פי הסכמים קיבוציים שונים, עובדים רשאים להיעדר בימי בחירה בנוסף לימי החופשה השנתית.
  • לשם מימוש זכותו, על העובד לפנות אל המעסיק לפחות 30 יום מראש ולהודיע לו על כוונתו לצאת לחופשה בחג המימונה.
  • על המעסיק לאשר את בקשתו, וזאת בתנאי שהעובד לא ניצל יותר מיום בחירה אחד מאז תחילת השנה (מינואר).
  • עובד שכבר ניצל יותר מיום בחירה אחד מתחילת השנה יכול לבקש מהמעסיק לצאת לחופשה בחג המימונה. בניגוד ליום חופשה לבחירה, המעסיק אינו חייב להיעתר לבקשתו של העובד לצאת לחופשה, אולם עליו לשקול אותה. אם המעסיק מסרב לבקשה, עליו לנמק את סירובו בטעמים הגיוניים וסבירים.
  • יום חופשה בחג המימונה דינו כיום חופשה מלא.
    • עובד היוצא לחופשה מעבודתו במהלך החג זכאי לשכר רגיל עבור אותו יום (שכר עבור יום עבודה מלא, כאילו לא יצא לחופש). 
    • ממכסת ימי החופשה השנתית העומדים לזכותו של העובד ינוכה יום חופשה מלא. (מלבד במקרים שבהם חל הסכם קיבוצי המעניק חופשה בימי בחירה בנוסף לימי החופשה השנתית).

דמי מחלה בחג

  • בחוק דמי מחלה לא קיימת התייחסות לגבי גובה התשלום עבור יום מחלה של עובד שחל ביום חג.
  • אם עובד נעדר עקב מחלה ובמהלך תקופת המחלה חלו ימי חג, קיימות שתי פרשנויות לגובה התשלום שהוא זכאי לו (שאלה זו טרם נדונה בפסיקת בתי הדין לעבודה, ולכן שתי הפרשנויות אפשריות):
    1. יש לשלם עבור יום המחלה שחל ביום החג בשיעור של דמי המחלה הקבוע בחוק.
    2. יש לשלם לעובד את יום החג במלואו (שכר של 100%), שכן אלמלא היה חולה, היה משולם לו יום החג במלואו.
  • בהסכמים קיבוציים ובצווי הרחבה בענפים מסוימים, קיימות הוראות ספציפיות לגבי תשלום של מחלה ביום חג, כתשלום שכר מלא של 100%.

בני דתות אחרות

  • לעובד לא יהודי ישנה זכות מלאה להיעדר מעבודתו בימי החג של דתו, הקבועים בחוק.
  • אם עובד לא יהודי בחר כימי חג את חגי דתו ומקום העבודה שלו סגור בחגים יהודיים, ימי החג היהודי ייחשבו לו כימי חופשה והוא יקבל עבורם דמי חופשה שנתית.
  • אם יעבוד במהלך ימי החג, הוא יקבל שכר רגיל ולא יהיה זכאי לגמול עבור העסקה ביום חג.

מתנדבי השירות לאומי-אזרחי

  • מתנדבי השירות לאומי-אזרחי שהם יהודים, זכאים להיעדר מהשירות במהלך ימי החג.
  • מתנדבים שאינם יהודים אינם זכאים להיעדר מהשירות, אלא בימי החג שנהוגים בדתם.

סיוע להורים עצמאיים (הורים יחידים) במימון קייטנות פסח

  • המדינה מסייעת במימון קייטנות פסח להורים עצמאיים (הורים יחידים) שקיבלו/מקבלים גמלת הבטחת/השלמת הכנסה או קצבת מזונות מהמוסד לביטוח לאומי והחלו לעבוד, או הגדילו את היקף משרתם, או לומדים בקורס להכשרה מקצועית.

שינויים במועדי תשלום קצבאות ודיווח ותשלום דמי ביטוח לאומי

  • המוסד לביטוח לאומי נוהג להקדים את התשלום של קצבאות שבמועד התשלום המקורי שלהן, או בסמוך לו, חל חג.
  • כמו כן, לרגל חג עשויים לחול שינויים במועדי הדיווח והתשלום של דמי הביטוח לעצמאים ולמעסיקים.
  • ללוח שנה המפרט את מועדי תשלום הקצבאות ומועדי הדיווח והתשלום של דמי הביטוח, ראו באתר המוסד לביטוח לאומי.

עוד באותו נושא…

The post פסח – זכויות עובדים appeared first on ברקוביץ אהרוני זיו BAZ. ]]>
עובדים בחגים https://bazlaw.co.il/%d7%a2%d7%95%d7%91%d7%93%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%97%d7%92%d7%99%d7%9d/ Wed, 03 Apr 2024 03:49:24 +0000 https://bazlaw.co.il/?p=10414 זכויות העובדים בחגים הנהוגים בדתם, בהתאם לרשימות החגים השונים: רשימות החגים לרשימות החגים והמועדים שנקבעו לגביהם זכויות בחקיקה: חגים יהודיים חגים מוסלמיים חגים נוצריים חגים דרוזיים עבודה בערב חג במקומות שבהם עובדים 6 ימים בשבוע, יום עבודה בערב חג יהיה עד 7 שעות. המשמעות היא שכל שעה מעבר לכך היא שעה נוספת. במקומות שבהם עובדים […]

The post עובדים בחגים appeared first on ברקוביץ אהרוני זיו BAZ. ]]>

זכויות העובדים בחגים הנהוגים בדתם, בהתאם לרשימות החגים השונים:

רשימות החגים

עבודה בערב חג

  • במקומות שבהם עובדים 6 ימים בשבוע, יום עבודה בערב חג יהיה עד 7 שעות. המשמעות היא שכל שעה מעבר לכך היא שעה נוספת.
  • במקומות שבהם עובדים 5 ימים בשבוע, יום עבודה בערב חג יהיה בן 8 שעות בתשלום של 9 שעות, או יום עבודה של 7 שעות בתשלום של 8 שעות (צו ההרחבה משנת 2000 קובע, כי המעסיק ונציגות העובדים יקבעו באיזו חלופה לבחור).
  • בענפים מסוימים נקבעו כללים מיוחדים בהסכמים קיבוציים וצווי הרחבה, לדוגמה:
    • בענף הפלסטיקה – בערב יום הכיפורים ובערב יום ראשון של סוכות, יעבדו 6 שעות ביום, בתשלום של 8 שעות.
    • בענף המתכת, החשמל והאלקטרוניקה –
      • במקומות עבודה עם עד 20 עובדים יעבדו 7 שעות בתשלום של יום עבודה מלא בערבי חגים, ובערב יום כיפור וערב פסח (בחג הראשון) יעבדו 5 שעות, בתשלום של יום עבודה מלא.
      • במקומות עבודה עם למעלה מ-20 עובדים יעבדו 7 שעות בתשלום של 8 שעות בערבי חגים, ובערב יום כיפור וערב פסח (בחג הראשון) יעבדו 6 שעות, בתשלום של 8 שעות.
    • בענף הניקיון והתחזוקה – עובדים שהמעסיק שלהם חבר באיגוד הכל ארצי של מפעלי הניקיון בישראל בלבד יעבדו בערב החג באופן הבא: ערב שביעי של פסח, ראש השנה, סוכות ושמחת תורה – 6 שעות בתשלום של 8, כאשר העבודה צריכה להסתיים 3 שעות לפחות לפני כניסת החג; ערב יום כיפור וערב פסח – 5 שעות בתשלום של 8 שעות, כאשר העבודה צריכה להסתיים 3 שעות לפחות לפני כניסת החג. שאר עובדי הניקיון יעבדו בערב החג באופן שפורט למעלה לגבי כלל העובדים במשק. למידע נוסף ראו ימי עבודה מקוצרים בתשלום מלא לעובדי חברות ניקיון ותחזוקה.
    • בענף המלונאות בערב יום העצמאות עובדים 7 שעות בתשלום של 8 שעות, ובשאר ערבי החגים עובדים 6 שעות בתשלום של 8 שעות.
  • אם במקום עבודה מסוים עבדו לאורך שנים 4 או 5 שעות בערבי חג (תמורת שכר של לפחות 4 או 5שעות בהתאמה או תמורת שכר גבוה יותר), זכות זו הופכת במרוצת הזמן לנוהג ולתנאי בחוזה העבודה האישי של כל עובד באותו מקום. נוהג זה מחייב את המעסיק להמשיך ולפעול בדרך זו.
  • עובדים שאינם יהודים שבחרו בחגים של דתם – בערב חג שאינו יהודי אורך יום עבודה של עובדים המציינים את אותו חג ואינם עובדים בו לא יעלה על 7 שעות (ואם יש הסכם כלשהו או נוהג במקום העבודה שלפיו יום העבודה קצר יותר יש לנהוג לפי אותו הסכם או נוהג). עבור עובדים שאמורים לעבוד באותו חג, ערב החג יהיה יום עבודה רגיל.
  • להרחבה בנושא אורך יום עבודה ראו יום עבודה ושבוע עבודה.
  • עבודה בערב חג בשעות שלאחר כניסת החג, תיחשב כעבודה במהלך החג.

זכאות לסרב לעבוד בחג

  • עובד זכאי לסרב לעבוד בחג בשל איסור על-פי מצוות דתו.
  • החל מ-01.01.2019 עובדים יהיו זכאים לסרב לעבוד בחג מכל סיבה שהיא, ולא רק בשל איסור על-פי מצוות דתם.
  • הזכאות אינה חלה על עבודות ומקומות עבודה מסוימים.
  • לפרטים נוספים ראו סירוב לעבוד ביום המנוחה השבועי או בחג.
  • חשוב לדעת: עובד שמעסיקו הפלה אותו מטעמי דת בנושאים כגון קבלה לעבודה, תנאי העבודה וכד’, רשאי להגיש תביעה נגד המעסיק. למידע נוסף ראו איסור אפליית עובד מטעמי דת.

עבודה בחג

  • לעובד יהודי ימי חג הם מועדי ישראל ולעובד שאינו יהודי ימי חג הם מועדי ישראל או חגי דתו, לפי בחירת העובד. לרשימות החגים השונים, ראו דמי חגים.
  • על פי סעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה החלות על המנוחה השבועית יחולו גם על החגים.
  • עובד רשאי לסרב לעבוד ביום חג (מלבד במקומות עבודה מסוימים) אבל אם הוא עובד בחג הוא זכאי לתוספת שכר עבור שעות עבודתו.
  • שעות כניסת החג ויציאת החג הן בדומה לשעות כניסת השבת ויציאת השבת (למעט יום העצמאות). עובד שהתחיל את עבודתו בערב החג וסיים לעבוד לאחר שעת כניסת החג, זכאי לגמול עבור שעות עבודתו בחג.
 
דוגמה
  • עובד החל את עבודתו בערב חג בשעה 10:00 בבוקר וסיים אותה בשעה 18:30.
  • החג נכנס בשעה בשעה 17:30.
  • עבור השעה האחרונה של עבודתו (שחלה בתוך החג) זכאי העובד לגמול עבור העסקה בחג.

עובדים יומיים או שעתיים

  • עובד שעתי או יומי שעבד בחג זכאי לתשלום של 150% משכרו היומי עבור שעות עבודתו בחג, וכן לשעות מנוחה (מנוחת פיצוי) במקום שעות החג שבהן עבד במספר ובזמן שנקבעו בהיתר שלפיו הועבד.
  • עובדים יומיים או שעתיים שהועסקו בחג שלא מתוך בחירה –
    • על-פי פסיקת בית הדין הארצי לעבודה, עובד שעתי או יומי שהועסק בחג שלא מתוך בחירה אלא מתוך כורח, זכאי לתשלום שכר עבור שעות עבודתו בחג (בשיעור של לפחות 150% משכרו הרגיל) ובנוסף זכאי לדמי חגים בשיעור 100% משכרו (אם מלכתחילה היה זכאי לדמי חגים) . סך כל התגמול שהעובד זכאי לו יהיה בשיעור 250% משכרו הרגיל בגין שעות עבודתו בחג (150% עבור שעות עבודתו במהלך החג ובנוסף 100% נוספים כדמי חגים). בנוסף יהיה זכאי לשעות מנוחה (מנוחת פיצוי) במקום השעות שבהן עבד בחג.
    • בע”ע (ארצי) 38313-03-18 חזר בית הדין הארצי על הלכה זו וקבע כי לפי צו ההרחבה הכללי לדמי חגים, דמי חגים ישולמו בנוסף לתמורת יום העבודה לעובד שעתי שעבודתו בחגים היתה מתוך כורח ולא מתוך בחירה (כלומר התגמול לעובד יהיה בשיעור 250% שכרו הרגיל) . החזקה היא כי בהעדר ראיה לסתור, העבודה בחגים היא מתוך כורח ולא מתוך בחירה של העובד. גם במצב בו שיבוץ העבודה נעשה על ידי המעסיק בהתחשב בבקשותיהם והעדפותיהם של העובדים, יש לראות בהעסקת עובד בחג ככורח לצורך הזכאות לדמי חגים , שכן המעסיק הוא זה שקובע את סידור העבודה ומסכים לו . החזקה לפיה העבודה בחג הנה מתוך כורח לא תחול אם המעסיק יוכיח שמדובר בסידור עבודה המקבל את בקשות העובדים כלשונם, ללא שיקול דעת של המעסיק, או שהבחירה לעבוד בחג היתה בחירה מוחלטת של העובד.
    • הלכה זו לא חלה על עובדים בענף השמירה, שכן בהסכם הקיבוצי בענף השמירה ישנו הסדר ספציפי מפורש שעל פיו עובד שעבד בחג, זכאי לגמול עבודה בחג בשיעור של 50% תוספת לשכרו הרגיל בלבדו הוא אינו זכאי בנוסף לדמי חגים.
 
שימו לב
אם המחלוקת בין המעסיק לעובד תגיע לבית הדין לעבודה, הנטל להוכיח כי כי העבודה בחג הייתה מתוך רצון של העובד ולא מתוך כורח, יוטל על המעסיק, כלומר: המעסיק הוא שצריך להוכיח כי העובד הועסק מרצונו, ואם לא יצליח להוכיח זאת, ייחשב העובד כמי שהוכרח לעבוד באותו יום.
  • החוק לא קובע כי מנוחת הפיצוי תהיה בתשלום. עם זאת, קיימים ענפים שבהם נקבע כי יינתן תשלום לעובדים גם עבור ימים או שעות של מנוחת הפיצוי.
 
דוגמה
  • עובדים בענף המלונאות המועסקים בחג, זכאים ליום מנוחה בתשלום בנוסף לגמול עבור עבודתם בחג (על יום מנוחה זו הם יקבלו שכר רגיל למרות שנעדרו מהעבודה). הזכאות ליום מנוחה כפיצוי ניתנת גם אם החג חל בשבת.
  • עובדי חברות שמירה ואבטחה וכן עובדי חברות ניקיון ותחזוקה המועסקים בחג זכאים ליום מנוחה בנוסף לגמול עבור עבודתם בחג, אך הם לא יקבלו שכר עבור יום מנוחה זה.

עובד במשכורת חודשית

  • עובד במשכורת חודשית שעבד בחג זכאי לתוספת של 50% מערך שכרו היומי עבור שעות עבודתו בחג ולמנוחת פיצוי בהתאם לאמור בהיתר העסקה בשבת.
  • מנוחת הפיצוי הינה בתשלום שכן אסור למעסיק לנכות משכרו החודשי של העובד את שעות ההיעדרות במהלך מנוחת הפיצוי.
  • גם במקרים שבהם החג חל בשבת זכאי העובד לתוספת של 50% בלבד משכר עבודתו עבור שעות העבודה בחג (בנוסף למשכורת החודשית הרגילה), כלומר אין כפל תשלום בגין עבודה בחג שחל בשבת.
  • אם חל על העובד במקום העבודה הסכם קיבוצי ענפי / הסכם קיבוצי מיוחד / צו הרחבה ענפי / חוזה עבודה אישי / נוהג – הקובע תמורה עבור עבודה בחג בשיעור גבוה יותר מהשיעור האמור שנקבע בחוק, תחול ההוראה המיטיבה עם העובד.

שעות נוספות

 
דוגמה
  • עובדת עבדה בשבוע מסוים 40 שעות בימים א’-ה’. שכרה של העובדת הוא 30 ₪ לשעה ביום רגיל.
  • יום שישי היה יום חג והעובדת עבדה ביום זה 6 שעות.
  • עבור 2 שעות העבודה הראשונות בחג (עד למכסה השבועית של 42 שעות שבועיות), העובדת תהיה זכאית ל-45 ₪ לשעה (150% מתוך 30 ₪).
  • עבור 2 שעות העבודה הנוספות בחג (מעבר ל-42 שעות שבועיות), העובדת תהיה זכאית ל-52.50 ₪ לשעה (175% מתוך 30 ₪).
  • עבור 2 שעות העבודה האחרונות בחג (השעה הנוספת השלישית והרביעית), העובדת תהיה זכאית ל-60 ₪ לשעה (200% מתוך שכר של 30 ₪).

עבודה במוצאי החג

  • עובדים המועסקים במוצאי חג זכאים לשכר רגיל, אולם אם עובד החל לעבוד במוצאי החג בטרם חלפו 36 שעות מאז סיים את עבודתו לפני החג, תיחשב העבודה במוצאי החג כעבודה ביום חג, המזכה את העובד בשכר בגובה 150%.
 
דוגמה
עובד סיים לעבוד בערב החג בשעה 13:00. אם מוצאי החג חל למחרת בשעה 20:00, והוא מתחיל לעבוד מיד במוצאי החג, הרי שכל עוד לא חלפו 36 שעות מאז הפקת עבודתו (בערב החג בשעה 13:00) הוא נחשב כמי שעובד בחג וזכאי לגמול עבור העסקה בחג. ולכן כל שעת עבודה במוצאי החג עד 01:00 אחר חצות, תזכה את העובד בגמול עבור העסקה בחג.

עבודה בחול המועד

  • בחוקי העבודה אין כל התייחסות לשעות העבודה בימי חול המועד. לפיכך, על פי החוק, יש לראות בימי חול המועד, ימי עבודה רגילים לעניין שעות העבודה המותרות בהן.
  • ישנם הסכמים קיבוציים בהם נקבע יום עבודה מקוצר בימי חול המועד, ומפעל עליו חל הסכם שכזה, חייב לנהוג בהתאם לאמור בהסכם.
  • מקובל במקומות עבודה רבים, לעבוד בימים אלה מספר שעות נמוך מבימי עבודה רגילים. נוהג זה מחייב את המעסיק להמשיך ולפעול בדרך זו.

חופשה בערב חג ובחול המועד

  • יום חופשה בערב חג או בחול המועד דינו כיום חופשה מלאחוק חופשה שנתית מתייחס לימי חופשה מלאים, ואינו עוסק בחלקי יום חופשה. במקרה שעובד נעדר מהעבודה בימי עבודה מקוצרים כגון ערב חג או בחול המועד, רואים יום היעדרות זה כיום חופשה מלא ועל המעסיק לנכות ממכסת ימי החופשה של העובד יום חופשה מלא, ולשלם לו תשלום דמי חופשה בגין יום עבודה מלא.
  • ישנם מקומות עבודה בהם קיים הסכם עבודה או נוהג המיטיב עם העובדים ולפיו המעסיק ינכה ממכסת ימי החופשה הצבורים של העובד שנעדר ביום עבודה מקוצר, כגון ערב חג, רק מחצית יום חופשה (או חלקיות אחרת של יום חופשה בהתאם לאורכו של יום העבודה שבו נלקחה החופשה). למרות שהמעסיק ניכה לעובד רק חצי יום חופשה, יהיה עליו לשלם לעובד דמי חופשה בגין יום עבודה מלא.
  • חופשה בערב החג יכולה להיות ביוזמת המעסיק או ביוזמת העובד (בהסכמת המעסיק) – ובשני המקרים זכאי העובד לתשלום דמי חופשה, ובמקביל ינוכה לו יום חופשה ממכסת ימי החופשה שצבר.
  • להרחבה על אופן חישוב דמי החופשה ראו חופשה שנתית.

חופשה כפויה (ביוזמת המעסיק) וחופשה מרוכזת בחול המועד

  • הפסיקה קבעה, כי המעסיק הוא אשר מסדיר את מועדי החופשות של עובדיו, בכפוף להוראות החוק. על כן, מעסיק יכול להחליט, כי במהלך ערבי החג ו/או ימי חול המועד ייסגר מקום העבודה, והעובדים ישהו בחופשה שנתית, וזאת, בכפוף לשתי מגבלות:
  • על פי סעיף 9 לחוק חופשה שנתית, אם מספר ימי החופשה (כולל היום הפנוי והמנוחה השבועית) הוא 7 ימים לפחות, יש להודיע לעובדים על ההוצאה לחופשה ותאריך תחילתה, שבועיים מראש לפחות. (כלומר, אם מדובר בחופשה כפויה של 7 ימים ומעלה, המעסיק צריך לתת הודעה מראש של שבועיים לעובדים. אם החופשה הכפויה היא קצרה יותר, אין צורך במתן הודעה מוקדמת של שבועיים).
  • יש לוודא כי לעובד יש די ימי חופשה שעומדים לזכותו לניצול – אסור לכפות חופשה על עובד שאין לזכותו ימי חופשה צבורים.
 
טיפ
על-פי פסיקת בית הדין הארצי לעבודה וכן לפי פסיקת בית הדין האזורי לעבודה, אסור למעסיק לדרוש מהעובד לצאת לחופשה שאורכה עולה על מספר ימי החופשה השנתית שצבר. כלומר, אין לדרוש מהעובד לצאת לחופשה שנתית על חשבון ימי חופשה שיצבור בעתיד. למידע נוסף ראו חופשה שנתית לעובד שלא צבר מספיק ימי חופשה.
  • אם ישנו עובד שאין לזכותו די ימי חופשה לניצול, יוכל המעסיק לנקוט את אחת מהפעולות הבאות:
    1. לא להוציא את אותו עובד לחופשה.
    2. להוציאו לחופשה בתשלום מבלי לנכות ימים אלה מימי החופשה שיצבור בעתיד.
    3. להוציא את העובד לחופשה ללא תשלום, בתנאי שהעובד נתן לכך את הסכמתו.
  • ימי חג לא יבואו במניין ימי החופשה השנתית. בהתאם לחוק, אם ימי החג חלים במהלך החופשה, יראו את החופשה כנפסקת לאותם הימים, וימי החג לא ינוכו ממכסת ימי החופשה השנתית של העובד.
  • להרחבה בעניין חופשה כפויה/מרוכזת ראו חופשה ביוזמת המעסיק.

תשלום עבור החג (שבו העובד נעדר מהעבודה)

  • עובד חודשי: עובד המקבל את משכורתו על בסיס חודש, זכאי לתשלום משכורתו החודשית המלאה, ללא קשר למספר ימי העבודה או המנוחה השבועית שחלו באותו חודש, ובלבד שעבד את כל ימי העבודה האפשריים שבהם הוא מחוייב באותו החודש.
  • עובד שעתי/יומי: המעסיק מחוייב לשלם תשלום עבור ימי חג (דמי חגים) לעובד שעתי/יומי, לאחר שעבד 3 חודשי עבודה במקום העבודה, אם הוא לא נעדר מהעבודה יום לפני החג ויום אחריו (אלא אם המעסיק הסכים לכך). העובד זכאי לדמי חגים ללא התניה בהיקף המשרה שלו. הפרשנות המקובלת היא שהתשלום זהה לתשלום עבור יום העבודה הרגיל של העובד ללא התוספות השונות (נסיעות וכד’).
  • הפסיקה קבעה שאם עובד הוכיח כי עבד באופן סדיר במשך שנים, הוא יהיה זכאי לדמי החג. הנטל להוכיח כי נעדר בימים הסמוכים לימי החג, מוטל על המעסיק.
  • עובד משמרות שלא שובץ למשמרת סמוך ליום החג, ייחשב כמי שנעדר בסמוך לחג בהסכמת המעסיק, ויהיה זכאי לדמי חג.
  • הזכאות לדמי חגים חלה רק אם יום החג חל ביום שהעובד היה אמור לעבוד בו, והעובד הפסיד יום עבודה בגין החג. לקריאת פסק דין בסוגיה ראו כאן.
 
דוגמה
  • עוזרת בית מועסקת באופן קבוע בימי רביעי.
  • בשנת 2016 (תשע”ז) חל יום כיפור ביום רביעי, והעובדת לא הגיעה לעבודה.
  • המעסיק חייב לשלם לה דמי חגים, בגובה שכר עבודתה היומי מלבד הוצאות נסיעה.
  • המעסיק אינו רשאי להודיע לה כי הוא מוציא אותה לחופשה באותו יום ומנכה לה ימי חופשה ממכסת ימי החופשה הצבורים לזכותה.
  • כמו כן אם המעסיק מעוניין שהעובדת תגיע ביום חמישי באותו שבוע במקום יום רביעי, עליו לשלם לה שכר עבור יום חמישי שבו תעבוד בנוסף לדמי החגים שעליו לשלם לה עבור יום רביעי שבו נעדרה מהעבודה.
  • עובד במשמרות משתנות המתפרשות על כל שעות היממה והשבוע (כולל שישי ושבת) זכאי לדמי חגים , גם אם עבד במהלך החודש משמרות נוספות במקום המשמרות בהם לא עבד עקב החג והיקף משרתו ומשכורתו לא נפגעו. למידע נוסף ראו בע”ע (ארצי) 38313-03-18 פסקה 84.
  • מעסיקים הכפופים להסכם קיבוצי, לצו הרחבה ענפי, לחוזה אישי או לנוהג, אשר קובעים הוראה שמיטיבה עם העובד מֵעבר לקבוע בצו ההרחבה האמור, יהיו מחויבים לפעול על-פי ההוראה המיטיבה.
 
דוגמה
עובדי קבלן כוח אדם יהודיים זכאי להיעדר מ-10 ימי חג (שאינם חלים בשבת).
  • חג שחל בשבת או ביום שישיצו ההרחבה קובע כי אם החג חל בשבת, העובד אינו זכאי לתשלום דמי חגים. הצו אינו מתייחס למקרים שבהם החג חל ביום שישי או ביום פנוי אחר של העובד. בית הדין הארצי לעבודה קבע כי במקומות שבהם עובדים בימים א’-ה’ בלבד (כלומר לא עובדים בימי שישי) עובד אינו זכאי לדמי חגים שחלים ביום שישי, כי ממילא הוא אינו מפסיד יום עבודה בגלל החג.
  • צו ההרחבה בו נקבעה הזכאות לדמי החגים אינו קובע את גובה התשלום עבור ימי חג. הפרשנות המקובלת היא שהתשלום הוא בגובה התשלום עבור יום עבודה רגיל (עבור עובד שעתי-מספר שעות ממוצע ליום לפי השנה האחרונה), ללא תוספות שונות (כמו נסיעות, שעות נוספות וכדומה).

עובדים שאינם יהודים

  • לעובד לא יהודי יש זכות מלאה להיעדר מעבודתו בימי החג של דתו, הקבועים בחוק. להרחבה ולפירוט רשימת החגים הקבועה בחוק על פי דת, ראו “רשימות החגים” בתחילת הזכותון.
  • עם זאת, עובד לא יהודי רשאי להודיע למעסיק כי הוא בוחר במועדים של לוח החגים היהודי לצורך היעדרות מעבודתו. במקרה כזה יחולו עליו אותם כללים החלים על עובדים יהודים כפי שתוארו לפני כן.
  • אם העובד בחר בימי החגים של דתו, הוא יהיה זכאי לתשלום עבור היעדרותו בחגים אלה –
    • עובד חודשי יקבל משכורת רגילה באותו חודש שבו חל החג של דתו, והיעדרותו לא תיגרע מהשכר באותו חודש.
    • עובד יומי או שעתי שנעדר בימי החג של דתו יהיה זכאי לקבל דמי חגים עבור היעדרותו בימי החג של דתו, הקבועים בחוק, ובתנאי שלא נעדר ביום שלפני החג וביום שלאחריו (אלא אם כן נעדר בהם בהסכמת המעסיק).
  • עובד לא יהודי שבחר כימי חג את חגי דתו, ומקום עבודתו סגור בחגים יהודיים, לא יקבל כפל תשלום (הן על חגי דתו והן על החגים היהודיים). העובד יהיה זכאי לדמי חופשה שנתית עבור היעדרותו במהלך החגים היהודיים, וממכסת ימי החופשה השנתית שצבר ינוכו ימים אלה.

ימי מחלה בחג

  • על-פי חוק דמי מחלה, תקופת המחלה של עובד במשכורת חודשית כוללת ימי מנוחה שבועית וחגים, כך שיש לנכות ימים אלה ממכסת ימי המחלה הצבורה לזכותו.
  • לגבי עובד ששכרו משולם על בסיס שעתי/יומי, החוק קובע כי תקופת המחלה שלו אינה כוללת ימי מנוחה שבועית וחגים. לכן אין לנכות ימים אלה ממכסת ימי המחלה הצבורה לזכותו, אלא אם כן הוא נוהג לעבוד בימי מנוחה וחגים על פי היתר.

שי לחג

  • החוק אינו מחייב את המעסיק לתת לעובדיו מתנה עבור החגים. יחד עם זאת, אם המעסיק נהג לאורך תקופה לתת לעובדיו מתנה לחג, הוא מחויב להמשיך ולפעול בדרך זו.
  • כמו כן, יש לבדוק האם המעסיק מחוייב במתן מתנה מכוח הסכם קיבוצי, או צו הרחבה החלים עליו. אם חל עליו הסכם קיבוצי או צו הרחבה, יש לפעול על פי האמור בהסכם/צו. להרחבות בנושא, ראו:
  • על-פי הפסיקה, כאשר מעסיק מעניק לעובדיו שי לחג, עליו להעניק את השי גם לעובדים הנמצאים בחופשת לידה. לקריאת פסק דין בנושא זה ראו אין להפלות עובדת בחופשת לידה בהענקת שי לחג.
  • מתנה לחג, נחשבת ל”טובת הנאה” על פי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה, אשר חייבת כולה במס ועל כן יש לזקוף לעובד את שווי המתנה החל מהשקל הראשון.
  • גילום המס בגין שווי ההטבה – כתוצאה מתשלום מס על מתנת החג, צפוי שכר הנטו של העובד לקטון. יש מעסיקים הנוהגים לגלם את המס המוטל, כלומר להעניק לעובד תוספת שכר חד פעמית (בנוסף על השי לחג) באופן ששכר הנטו של העובד לא יוקטן בשל תשלום המס. לא קיימת כל הוראת חוק, המחייבת את המעסיק לגלם את המס המוטל בגין השי.

פסקי דין

פורסם באתר כל זכות

עוד באותו נושא…

The post עובדים בחגים appeared first on ברקוביץ אהרוני זיו BAZ. ]]>