תאונות עבודה אינן נדירות – מדי יום עובדים בישראל נפגעים במהלך עבודתם או בדרכם אליה. אך מעבר לכאב ולשיקום, עולה שאלה מרכזית: מי אמור לשלם את הפיצוי? האם האחריות מוטלת על המוסד לביטוח לאומי? על המעסיק? או אולי על צד שלישי (כמו קבלן, ספק או נהג)?
התשובה אינה פשוטה – ולעיתים אף כוללת שלוש תביעות נפרדות. מאמר זה נועד לעשות סדר, להציג את המסלולים האפשריים, ההבדלים ביניהם, ולסייע לנפגע עבודה להבין מהן זכויותיו – ומהם הצעדים הנכונים שכדאי לנקוט.
על פי חוק הביטוח הלאומי:
"תאונת עבודה היא תאונה שאירעה תוך כדי ועקב העבודה, לרבות בדרכו של העובד למקום עבודתו או ממנו."
כלומר, גם החלקה במדרגות המשרד, נפילה בדרך לעבודה או פציעה במילוי תפקיד מחוץ למקום העבודה – עשויות להיחשב תאונת עבודה.
פגיעה פיזית (שבר, חתך, כווייה)
פגיעת גב / צוואר עקב הרמה
אירוע נפשי בעקבות לחץ חריג בעבודה
תאונת דרכים בעת מילוי תפקיד
החלקה בשטח המעסיק או לקוח
זהו המסלול המרכזי והראשון שיש להפעיל. המוסד לביטוח לאומי משלם:
דמי פגיעה – תשלום שכר עד 91 יום, עד תקרה מסוימת
גמלת נכות – אם נותרה נכות זמנית או קבועה
שיקום מקצועי – במקרים של אובדן כושר עבודה
יתרון: לא נדרשת הוכחת אשמה או רשלנות.
חיסרון: הפיצוי מוגבל לפי תקנות, לא משקף תמיד את מלוא הנזק.
אם התאונה נגרמה בשל מחדל של המעסיק – לדוגמה:
היעדר הדרכה בטיחותית
ציוד עבודה פגום
היעדר אמצעי מיגון
הפרת הוראות בטיחות
אז ניתן להגיש תביעה נזיקית נגד המעסיק – בדרך כלל דרך חברת הביטוח שלו (ביטוח חבות מעבידים).
דרוש: להוכיח רשלנות + קשר סיבתי לנזק.
פיצוי אפשרי: על כאב וסבל, אובדן השתכרות עתידי, הוצאות רפואיות, עזרת צד ג' ועוד.
במקרים שבהם הפציעה נגרמה על ידי גורם חיצוני – כגון:
עובד של חברה אחרת באתר בנייה
נהג של רכב שפגע בך בדרכך לעבודה
ספק חיצוני שגרם לנזק
ניתן להגיש תביעה נפרדת נגד אותו צד שלישי (ולא נגד המעסיק).
יתרון: ניתן לקבל פיצוי נוסף במקביל לתביעת ביטוח לאומי.
הערה: ייתכן שתידרשו להחזיר חלק מהפיצוי לביטוח הלאומי ("שיבוב").
מסלול | נדרש להוכיח אשמה? | גובה פיצוי | הגשה תוך… | מול מי? |
---|---|---|---|---|
ביטוח לאומי (נפגע עבודה) | לא | מוגבל לפי חוק | 12 חודשים | סניף ביטוח לאומי |
תביעת רשלנות נגד מעסיק | כן | מלא (לפי הוכחות) | 7 שנים | המעסיק / ביטוח שלו |
תביעת צד שלישי | כן | מלא (לפי הנזק) | 7 שנים | הגורם המזיק או מבטחיו |
נפל מפיגום בגלל חוסר גידור
תובע את ביטוח לאומי (נפגע עבודה)
בנוסף, תובע את המעסיק בגין רשלנות (ללא ציוד בטיחות)
אם הקבלן הראשי אחראי – גם נגדו אפשר לתבוע כצד שלישי
קבלת טיפול רפואי ותיעוד – חשוב שיירשם שמדובר בתאונת עבודה
הודעה למעסיק – קבלת טופס בל/250 (אישור למוסד לביטוח לאומי)
הגשת תביעה לביטוח לאומי – עד שנה ממועד התאונה
תיעוד ימי מחלה ואובדן כושר – לטובת תביעת דמי פגיעה
פנייה לעורך דין נזיקין – לבחינת תביעות נוספות
הפיצוי מביטוח לאומי מתקזז לעיתים מול הפיצוי מהתביעה הנזיקית
יש לוודא תיאום נכון בין המסלולים כדי לא לפגוע בזכויות
עורך דין מנוסה יידע לבנות את התביעות במקביל
האם כל תאונת עבודה מזכה בפיצוי מביטוח לאומי?
כן – אם נגרמה עקב ועבור העבודה. גם תאונות בדרך אליה נחשבות.
מה אם המעסיק לא דיווח על תאונת העבודה?
ניתן להגיש תביעה עצמאית, אך ייתכנו עיכובים. לעיתים יש צורך בעדות או ייעוץ משפטי.
האם תביעה נגד המעסיק תפגע ביחסי העבודה?
חוק שוויון זכויות אוסר פיטורין על רקע תביעה. אך במציאות – ייתכנו לחצים.
האם אפשר לתבוע גם אחרי 3 שנים?
אפשר עד 7 שנים – אך רצוי להתחיל בהקדם לטובת איסוף ראיות.
כאשר מתרחשת תאונת עבודה, העובד זכאי לפיצוי ממספר גורמים – ובראש ובראשונה מביטוח לאומי. במקרים של רשלנות – ניתן ואף רצוי לבחון תביעה נוספת נגד המעסיק או צד שלישי. הפיצוי המצטבר עשוי להגיע לסכומים משמעותיים – אך רק אם מתנהלים נכון, תוך הקפדה על תיעוד, עמידה בזמנים, ופנייה לייעוץ משפטי מקצועי.
אם נפגעתם – אל תישארו לבד. הבירוקרטיה לא פשוטה, אבל הזכויות שלכם שוות הרבה.
The post תאונת עבודה: מי אחראי לפצות – ביטוח לאומי, המעסיק או צד שלישי? appeared first on ברקוביץ אהרוני זיו BAZ. ]]>