מבוא

ההתפתחות המואצת של הרשתות החברתיות, ובראשן פייסבוק, טוויטר ואינסטגרם, שינתה את הדרך שבה אנו מתקשרים, מביעים דעות ואף מבקרים אישים, עסקים ורשויות. עם זאת, הגבול בין חופש הביטוי לבין פגיעה בשמו הטוב של אדם הולך ומיטשטש. תופעת ה"שיימינג" הפכה נפוצה, ובמקרים רבים – גם מזיקה מאוד. נשאלת השאלה: האם ניתן להגיש תביעת לשון הרע על פוסט פוגעני שפורסם בפייסבוק? מתי מדובר בהבעת דעה מותרת, ומתי מדובר בהוצאת דיבה?

מהי לשון הרע לפי החוק?

לשון הרע מוגדרת בישראל בחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה–1965. מדובר בכל פרסום שעלול להשפיל אדם, לבזותו, לעשותו מטרה לשנאה או ללעג, לפגוע בעסקו, במשלח ידו או במעמדו החברתי. לשם הגשת תביעה אין צורך שהפרסום יהיה שקרי או שהתרחש נזק בפועל – עצם הפגיעה בשם הטוב מספיקה, אם הפרסום עומד בקריטריונים הקבועים בחוק.

האם פוסט בפייסבוק נחשב לפרסום לפי החוק?

בהחלט. פוסטים, תגובות, שיתופים ואפילו אמוג'ים או לייקים – עשויים להיחשב לפרסום לצורך החוק. בתי המשפט בישראל קבעו שוב ושוב כי רשתות חברתיות הן זירה ציבורית, וכל אדם שצופה בפרסום נחשב כציבור. מכאן שגם פוסט בפייסבוק שנכתב לקבוצת חברים מצומצמת, עלול להיחשב כלשון הרע אם מתקיימים התנאים לכך.

תנאים להגשת תביעה על לשון הרע

כדי להגיש תביעת לשון הרע, יש להוכיח שלושה דברים:

1. שהיה פרסום – כלומר, הפצת מידע לאדם אחד נוסף לפחות.

2. שהפרסום פוגע לפי ההגדרה החוקית.

3. שהמפרסם לא נהנה מהגנה, כמו אמת בפרסום או תום לב.

חשוב לציין שגם שיתוף פוסט פוגעני, או תגובה שמעודדת את הפוסט – עלולים להיחשב לפרסום נוסף.

אילו פיצויים ניתן לדרוש?

החוק קובע שניתן לתבוע פיצוי של עד 75,000 ש"ח גם בלי להוכיח נזק ממשי. אם בית המשפט שוכנע שהייתה כוונה לפגוע, הפיצוי עשוי להגיע עד 150,000 ש"ח. מעבר לכך, אפשר לדרוש גם פיצוי על נזק ממוני (כגון אובדן לקוחות או פרנסה), נזק נפשי או עוגמת נפש.

אילו הגנות עומדות למפרסם?

ישנן מספר הגנות שמפרסם יכול לטעון להן:

• אמת בפרסום – אם הטענות נכונות ויש עניין ציבורי בפרסומן.

• תום לב – אם המפרסם פעל בתום לב, מתוך דאגה אמיתית ולא מתוך כוונה לפגוע.

• הבעת דעה – אם מדובר בדעה ולא בהצגת עובדה שקרית.

עם זאת, לא כל טענה תזכה את המפרסם בהגנה. בתי המשפט בוחנים בקפידה את תוכן הפרסום, את ההקשר שבו נכתב ואת ההתנהלות לאחר מכן.

מתי כדאי לתבוע?

כאשר מדובר בפרסום שקרי, פוגעני, שגרם לפגיעה של ממש – בין אם תדמיתית, מקצועית או נפשית – בהחלט כדאי לשקול הגשת תביעה. גם אם לא הוכח נזק ממשי, בית המשפט עשוי לפסוק פיצוי על עצם הפגיעה בשם. לעיתים, עצם הגשת התביעה והתגובה הציבורית גורמים להסרת הפוסט ולהתנצלות מצד המפרסם.

איך מוכיחים שהייתה לשון הרע?

יש לתעד את הפוסט או התגובה הפוגענית, כולל תאריך, מספר צפיות, תגובות ושיתופים. במידת האפשר, מומלץ לאסוף עדויות נוספות – כמו עדים שהושפעו מהפרסום, נזק תדמיתי, או ירידה בפעילות העסקית. עורך דין שמתמחה בלשון הרע יוכל לבנות את התיק המשפטי בהתאם לנסיבות ולסיכויי ההצלחה.

פסקי דין רלוונטיים

• בפסק דין משנת 2021 קבע בית המשפט השלום בתל אביב כי פוסט בפייסבוק בו נכתב ש"העסק מרמה לקוחות" מהווה לשון הרע. הנתבע חויב בפיצוי של 40,000 ש"ח.

• במקרה אחר, פוסט בקבוצה שכונתית שבו נטען על שכנה כי היא "מסוכנת לילדים" – הסתיים בפיצוי של 55,000 ש"ח.

סיכום

פוסט בפייסבוק, ככל שהוא פוגעני, שקרי, משפיל או מזיק – עלול להיחשב כלשון הרע לפי החוק. תביעה בגין לשון הרע מאפשרת לאדם שנפגע מהפרסום לדרוש פיצוי, גם ללא הוכחת נזק, ולעיתים אף לחייב את הנתבע בהתנצלות פומבית או בהסרה מיידית של הפוסט. חופש הביטוי הוא זכות יסוד, אך אינה כוללת את החופש לפגוע בזולת. אם נפגעת מפרסום כזה – חשוב לפעול בהקדם, לתעד, ולפנות לעורך דין מנוסה.