אכיפה - ברקוביץ אהרוני זיו BAZ https://bazlaw.co.il עורכי דין Sat, 04 Feb 2023 01:43:29 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=7.0 https://bazlaw.co.il/wp-content/uploads/2019/01/cropped-logo-02-32x32.png אכיפה - ברקוביץ אהרוני זיו BAZ https://bazlaw.co.il 32 32 עורך דין הוצאה לפועל https://bazlaw.co.il/%d7%a2%d7%95%d7%a8%d7%9a-%d7%93%d7%99%d7%9f-%d7%94%d7%95%d7%a6%d7%90%d7%94-%d7%9c%d7%a4%d7%95%d7%a2%d7%9c/ Thu, 02 Feb 2023 05:57:59 +0000 https://bazlaw.co.il/?p=2762 מבוא הוצאה לפועל (הוצל"פ) היא זרוע של רשות האכיפה והגבייה שבמשרד המשפטים, ותפקידה הוא מימוש ואכיפת ההליכים האזרחיים של גביית החיובים (חובות, שעבודים או שטרות, למשל שטר משכנתה, שטר חוב או המחאה) ומסמכים רלוונטיים מחייבים, המקנים לרוב זכות לקבלת סכום כסף, אך לעיתים מדובר בסעד לביצוע פעולה מסוימת, כגון סילוק יד מדירה. גביית החיובים הנה […]

The post עורך דין הוצאה לפועל appeared first on ברקוביץ אהרוני זיו BAZ.]]>

מבוא

הוצאה לפועל (הוצל"פ) היא זרוע של רשות האכיפה והגבייה שבמשרד המשפטים, ותפקידה הוא מימוש ואכיפת ההליכים האזרחיים של גביית החיובים (חובות, שעבודים או שטרות, למשל שטר משכנתה, שטר חוב או המחאה) ומסמכים רלוונטיים מחייבים, המקנים לרוב זכות לקבלת סכום כסף, אך לעיתים מדובר בסעד לביצוע פעולה מסוימת, כגון סילוק יד מדירה. גביית החיובים הנה לטובת הנושים (הזוכים בטרמינולוגיית ההוצל"פ), וזאת לאחר שניתן פסק דין המורה על המימוש על ידי בית המשפט או בית דין המוסמך לכך. בדרך כלל מדובר על אכיפת החיובים שבין אדם לחברו, אך גם המדינה יכולה להיות צד בעניין, אולם בתור הזוכה בלבד. הגבייה נעשית בהליכים שונים, הן כלפי הזוכה והן כלפי החייב, ואלה יפורטו בהמשך.

הליך ההוצאה לפועל מוסדר באמצעות דיני ההוצאה לפועל. לשם קיום דינים אלו הוקמה במדינת ישראל מערכת של הוצאה לפועל, הדואגת למימושם של פסקי הדין והמסמכים האחרים המוגשים לה לביצוע. החיקוק העיקרי העוסק בהוצאה לפועל הוא חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, והתקנות שהותקנו מכוחו.

חל בלבול בין הוצאה לפועל, לבין פשיטת רגל ולבין כינוס נכסים:

  • הוצאה לפועל – מהווה הליך שנועד לגבות חיובים ולאכוף פסקי דין.
  • פשיטת רגל (פש"ר) – כמו הליך הוצל"פ, הליך פש"ר הוא הליך שגם נועד לגבות חיובים, אך להליך זה מטרה נוספת – הוא מעניק לפושט הרגל הזדמנות "להתחיל דף חדש" בחייו הכלכליים
  • כינוס נכסים – מתייחס לשניים:
    • כינוס נכסים במסגרת ההוצל"פ – צעד שבו יכול לנקוט רשם ההוצל"פ לצורך אכיפת הפס"ד או השטר נשואי הליך ההוצל"פ. הרשם ימנה כונס נכסים שישמש כנאמן על נכסי החייב, כלומר ישתלט על נכסים מנכסי החייב וינהלם, על מנת לממש את החיוב או לאכוף את הפס"ד.
    • כונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר) – עניין השייך לדיני חדלות פירעון, ולא לדיני ההוצל"פ, לפחות לא באופן ישיר. על פי אתר כל – זכות, הכונס הרשמי הוא הגורם השלטוני המופקד על הטיפול בהליכי חדלות פירעון, הכוללים פשיטות רגל של יחידים, הליכי פירוק של חברות, הבראת חברות והסדרי נושים. הכונס הרשמי הוא יחידה באגף האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי במשרד המשפטים.

גדר סמכות דיני ההוצאה לפועל

ישנם חיובים אשר מטבעם אינם ניתנים לביצוע בהוצאה לפועל, שכן הם דורשים מידה של פיקוח שאינה אפשרית על ידי בית המשפט. כך, למשל, חיוב הנובע מצו עשה או צו מניעה שנתן בית המשפט, החורג מגדר החיוב הרגיל של תשלום כסף או העברת חזקה בנכס, לא ניתן לבצע בהוצאה לפועל. לשם כך קיימת מערכת דינים מקבילה – דיני בזיון בית המשפט. לבית הדין הרבני סמכויות רבות בנוגע לאכיפתם של פסקי דין לגירושין שאף הם אינם בגדר סמכות דיני ההוצאה לפועל.

מערכת דיני פשיטת הרגל היא דרך נוספת לגביית חובות. במקרה שהחייב מוכרז כפושט רגל מעוכבים כנגדו הליכי ההוצאה לפועל, ולאחר קבלת צו ההפטר בהליכים אלו, לא ניתן להמשיך בהליכי הגבייה בתיק ההוצאה לפועל.

מבנה מערכת ההוצאה לפועל במדינת ישראל

במדינת ישראל ישנם 25 לשכות הוצאה לפועל (נכון לתאריך 19.10.2020), הפועלות במקביל לבית משפט השלום, בראשן עומד רשם הוצאה לפועל.

תפקידו של רשם ההוצאה לפועל הוא לרוב מנהלי, אך יש לו גם סמכויות שיפוטיות ומעין שיפוטיות והוא עוסק בדרכים בהן יש למלא אחר פסקי הדין והמסמכים האחרים המוגשים לביצוע. אין זה מתפקידו להרהר אחר האמור בפסקי הדין, אלא לקבוע את ההסדרים לביצועם, בכלים כגון עיקול, צו תשלום, פקודת מאסר וכיוצא בזה.

תפקיד נוסף הוא תפקידו של "מנהל לשכת הוצאה לפועל", הממונה על ידי שר המשפטים ואשר מתפקידו לבצע בפועל את הוראותיו של רשם ההוצאה לפועל.

הצדדים בהליכי ההוצאה לפועל

בתיקי ההוצאה לפועל ישנו זוכה– האדם שהגיש את פסק הדין או את השטר לביצוע. מולו ניצב החייב– האדם כנגדו הוגש פסק הדין או השטר. אם ישנו גורם נוסף שחייב כספים לחייב, או שמחזיק בנכסים השייכים לו, וברצון הזוכה לקבל כספים או נכסים אלו, יכול הזוכה לבצע עיקול אצל צד ג' זה, ובמקרה זה נקרא אותו צד ג' מחזיק.

אולי יעניין אותך גם...

ההליכים העומדים לטובת הזוכה

חוק ההוצאה לפועל והתקנות על פיו מאפשרים מגוון של הליכים בהם ניתן לנקוט כנגד חייב:

  • עיקול מיטלטלין – עיקול נכסים מיטלטלין של החייב ומכירתם למרבה במחיר. ישנם מטלטלין שאינם ניתנים לעיקול, כגון הנכסים הבסיסיים הדרושים לאדם למחייתו, כלי עבודה שערכם איננו עולה על סכום הקבוע בתקנות, עיטורי צה"ל (על פי חוק) וכן תשמישי קדושה[1].
  • עיקול מקרקעין – עיקול מקרקעין הרשומים על שמו של החייב, ומכירתם למרבה במחיר. במקרה שהמקרקעין הם בית המגורים של החייב, על הזוכה לדאוג לו לדיור חלופי.
  • עיקול בידי צד שלישי – עיקול כלל נכסי החייב המצויים בידי צד שלישי כלשהו, אם המדובר בנכס ממשי, יתרה בחשבון בנק, חוב עתידי או כל נכס שהוא.
  • עיקול משכורת – עיקול משכורתו של החייב הנמצאת אצל מעסיק כלשהו, בהתאם להגנות הקבועות בחוק[2].
  • כינוס נכסים – לעיתים נדרש כינוס נכסים לנכס מנכסי החייב. לדוגמה מכונה שניתן להפעילה ולנצלה לעשיית רווחים, במקום למכרה ולהסתכן בהפסד, או דירה שניתן להשכיר, מניות בחברה שניתן לנהל, וכיוצא בזה. על נכס זה ממונה נאמן, שהוא לרוב עורך הדין המייצג את הזוכה, והלה כונס את הנכס לשם ביצוע פסק הדין.
  • ביצוע בעין – תפיסת נכס של החייב והעברתו לזוכה. כן ניתן לחייב בהליכי הוצאה לפועל ביצוע לעין של צו מסירת קטין, עשיית מעשה מסוים או פינוי מקרקעין.
  • עיכוב יציאה מן הארץ – רשם ההוצאה לפועל מוסמך לעכב יציאתו מן הארץ של אדם, עד לתשלום החוב הפסוק כנגדו. שימוש בסעד זה יהיה רק במקרים בהם מוכח כי היציאה מן הארץ תפגע באפשרות לגבות את החוב, שכן היציאה מן הארץ היא זכות יסוד על פי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
  • הפקעת רישיון נהיגה – בסמכות רשם ההוצאה לפועל להגביל את זכותו של החייב לקבל, להחזיק או לחדש רישיון נהיגה.
  • הגבלת חשבון הבנק – בסמכות רשם ההוצאה לפועל להגביל את זכותו של חייב לפתוח חשבון בנק, להעניק שיקים או לפרוע שיק שנתן החייב.
  • הגבלת כרטיסי חיוב – בסמכותו של רשם ההוצאה לפועל להגביל את זכותו של החייב להשתמש בכרטיסי חיוב ואשראי.
  • צווי הבאה וצווי מאסר – חייב שאינו מקיים אחר צווי ההוצאה לפועל יכול להיות מובא בפני רשם ההוצאה לפועל בצו הבאה, המקוים על ידי משטרת ישראל. במקרים חמורים של בזיון ההוצאה לפועל רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות על מאסר החייב לתקופה בת שבעה ימים. בעבר היה סעד צו המאסר סעד מקובל ונפוץ, אך לאחר פסיקת בית המשפט העליון בשנת 1993 בבג"ץ 5304/92 פר"ח נ. שר המשפטים, בה צמצם השופט מנחם אלון את השימוש בסעד, שונו התקנות בהתאם והשימוש בכלי זה נותר למקרים קיצוניים ובתיקי הוצאה לפועל שנפתחו לטובת גביית מזונות בלבד[3].

ההליכים העומדים לטובת החייב

אדם שהוגש כנגדו פסק דין או שטר בהליכי הוצאה לפועל יכול לנקוט במספר הליכים.

  • התנגדות לביצוע שטר – ישנם שטרות שאינם בני ביצוע. כך, למשל, ניתן להעלות טענת כישלון תמורה מלא כלפי צד ישיר לשטר (אדם שרכש סחורה, שילם עבורה בהמחאה ולא קיבל אותה, יכול לטעון כי אין עליו לפרוע את ההמחאה, אם הוא הוגש באופן ישיר על ידי ספק הסחורה ולא הוסב לצד ג'). במקרה של הגשת התנגדות בפרק זמן של עד 30 יום מהמצאת האזהרה מעוכבים לרוב הליכי ההוצאה לפועל עד בירור העניין בתחילה אצל רשם בית המשפט, ולאחר מכן אם נראה שיש ממש בהתנגדות, על ידי בית המשפט המוסמך.
  • טענת פרעתי – כנגד פסק דין ניתן להעלות טענת "פרעתי". שלא כמובן מפירוש מילולי של הטענה, אין המדובר בטענה לפירעון חוב, אלא בטענה לכל מצב עניינים העומד לטובת החייב לאחר מתן פסק הדין. למשל טענה כי החוב נפרע, הנכס נמסר, הזוכה מחל על החוב, וכיוצא בזה. בטענה זו דן ראש ההוצאה לפועל, ובמסגרת זו תפקידו אינו מינהלי כי אם שיפוטי.
  • איחוד תיקים – אדם שנפתחו כנגדו תיקי הוצאה לפועל על ידי גורמים שונים, יכול לבקש לאחדם ולשלם סכום חודשי קבוע לממונה על איחוד התיקים, המחלק אותו בין הזוכים השונים. סכום זה נקבע כך שהחוב ישולם במלואו בתוך זמן קצוב.
  • צו תשלומים – חייב אשר אינו יכול לשלם את החוב בתשלום אחד, יכול להגיש לרשם ההוצאה לפועל, בקשה לצו תשלומים לפריסת החוב לתקופה ארוכה יותר, בהתאם ליכולתו הכלכלית האישית. תקופת פריסת החוב צריכה לעמוד בתנאי סעיף 7א'1 לחוק ההוצאה לפועל[4].
  • ביטול עיקול – אדם שננקטים נגדו פעולות עיקול וגבייה יכול להגיש בקשה לביטול העיקול כאשר העיקול פוגע בו בצורה משמעותית, המצדיקה את ביטולו. לדוגמה אם פעולת עיקול רכב המשמש לצורכי עבודה, פוגעת ביכולת החייב לפרנס את משפחתו בכבוד, או כאשר הרכב רשום על שם של אדם נכה או למשל כאשר עיקול משכורת החייב חורג מהוראות חוק הגנת השכר או כאשר העיקול הוטל על מלאי עסקי והדבר מונע מן החייב את המשך פעילות העסק. רשם ההוצאה לפועל יעיין בבקשת החייב ולאחר שיעניק לזוכה אפשרות להגיב לבקשה תוך 7 ימים, יתן את החלטתו בעניין.
  • חייב מוגבל באמצעים – חייב המודיע כי אינו יכול לשלם את החוב בתוך פרק זמן הקבוע בחוק (בין שנתיים לארבע שנים לפי סכום החוב) יכול להיות מוכרז כחייב מוגבל באמצעים. חייב זה עובר הליך של חקירת יכולת בידי ראש ההוצאה לפועל, הקובע צו תשלומים, שיכול להביא לפריסת החוב לתשלומים קטנים במשך שנים רבות. חייב כזה מוגן בפני הליכי הוצאה לפועל כגון עיקול כל עוד הוא משלם את הסכום החודשי. עם זאת, חייב כזה אינו יכול לצאת מן הארץ, נחשב כלקוח מוגבל מיוחד בבנק, אינו יכול לעשות שימוש בכרטיס אשראי, ומנוע מלנהל חברה. החל מתאריך 15.9.2019, מועד כניסת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי לתוקף, לא ניתן להכריז יותר על חייב מוגבל באמצעים.
  • חדלות פירעון – חייב המודיע כי אין ביכולתו לשלם את החוב בתוך פרקי הזמן הקבועים לפי סעיף 7א1 לחוק, יכול להיות מוכרז כחדל פירעון. אם סך חובותיו של החייב עולים על 150,000 יראו את הודעתו כבקשה למתן צו פתיחת הליכי חדלות פירעון. אם חובותיו נעמדים בסכום גבוה מכך, לשכת ההוצאה לפועל תמסור לו מידע לגבי אפשרותו לפתיחת הליכים תחת הממונה על הליכי חדלות פירעון[5]. לא ניתן לנקוט הליכי הוצאה לפועל כנגד חייב שניתן לו צו פתיחת הליכים, כל עוד החייב משתף פעולה עם ההליכים, משלם את התשלום החודשי ועומד בתנאי צו פתיחת ההליכים.

חלק נכבד מההגנות אשר עומדות לחייב בהוצאה לפועל מושפעות מבג"ץ עמותת פר"ח נגד שר המשפטים שם הוגשה עתירה כנגד צו המאסר אשר יוצא כנגד חייב המשתמט מתשלום חובו.

The post עורך דין הוצאה לפועל appeared first on ברקוביץ אהרוני זיו BAZ.]]>
החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה https://bazlaw.co.il/%d7%94%d7%97%d7%95%d7%a7-%d7%9c%d7%94%d7%92%d7%91%d7%a8%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%9b%d7%99%d7%a4%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%93%d7%99%d7%a0%d7%99-%d7%94%d7%a2%d7%91%d7%95%d7%93%d7%94/ Thu, 08 Sep 2022 21:18:56 +0000 https://bazlaw.co.il/?p=14705 תוכן עניינים חוק להגברת האכיפה חוק להגברת האכיפה על רקע תופעה הולכת ומתרחבת של אי- ציות להוראות חוקי העבודה לרבות צווי הרחבה, נחקק חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע"ב 2011 (להלן: "החוק") במסגרת החוק נקבע כי ישנה חשיבות רבה לבצע ביקורות שכר לחברות בענפי הניקיון, השמירה וההסעדה, לאור הניצול הגדול של האוכלוסייה המוחלשת, שבמרבית […]

The post החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה appeared first on ברקוביץ אהרוני זיו BAZ.]]>

תוכן עניינים

חוק להגברת האכיפה

חוק להגברת האכיפה על רקע תופעה הולכת ומתרחבת של אי- ציות להוראות חוקי העבודה לרבות צווי הרחבה, נחקק חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע"ב 2011 (להלן: "החוק")

במסגרת החוק נקבע כי ישנה חשיבות רבה לבצע ביקורות שכר לחברות בענפי הניקיון, השמירה וההסעדה, לאור הניצול הגדול של האוכלוסייה המוחלשת, שבמרבית הפעמים אינה בקיאה בזכויות העומדות לזכותה במסגרת דיני העבודה.

מטרת החוק

להגביר ולייעל את האכיפה של חוקי העבודה על ידי הנהגת הליך מנהלי להטלת עיצום כספי על מעבידים ומזמיני שירות וכן על ידי תיחום האחריות האזרחית והפלילית על מזמיני שירות, תוך התערבות בחוזה ההתקשרות בין מזמין השירות לבין המעביד.

החידוש העיקרי בחוק להגברת האכיפה הינו הטלת אחריות ישירה על מזמין השירות בגין הפרת הוראות החוק ופגיעה בזכויות עובדי כוח האדם שהועסקו אצלו.

3 דרכי האכיפה של החוק להגברת האכיפה
  • עיצום כספי
  • תביעה במסגרת אחריות אזרחית של מזמין שירות
  • כתב אישום בגין אחריות פלילית- שאותה ניתן להטיל על מזמין שירות, המנכ"ל של מזמין השירות.
דוגמאות להפרות של הוראות דיני העבודה והעיצום הכספי והעונשים העומדים בצידן
מדרג עבירותהפרת הוראת חוקעיצום כספיאחריות פלילית

1

 

 

  • ניהול פנקס חופשה
  • ניהול דוח שעות עבודה
  • מתן הפסקות לעובד
  • איסור העסקת עובד במשמרות בעבודה לילה רצופה

5,050 ₪

הגשת כתב אישום נגד מעסיק או מזמין שירות על הפרת הוראות החוק

2

  • תשלום גמול שעות נוספות
  • מסירת הודעה על תנאי עבודה או שינוי בתנאים
  • איסור ניכוי סכומים משכרו של העובד
  • איסור העסקה במנוחה שבועית ללא היתר

20,220 ₪ 

הגשת כתב אישום נגד מעסיק או מזמין שירות על הפרת הוראות החוק

3

  • איסור הלנת שכר
  • תשלום שכר מינימום
  • תשלומים מכוח צו ההרחבה לפנסיה חובה
  • העברת סכומים שנוכו

 35,380 ₪

הגשת כתב אישום נגד מעסיק או מזמין שירות על הפרת הוראות החוק
דוגמאות לפסקי דין שהטילו אחריות פלילית ו/או עיצומים כספיים על מעסיקים מכוח חוק להגברת האכיפה
  • ת"פ 2057-09 מ"ד משרד התמ"ת נ' קסטרו שיווק 1985 בע"מ ואח', פס"ד ניתן ביום 18.06.12:

פס"ד קסטרו עסק בעבירות של העסקת עובדים ביום המנוחה השבועי בניגוד לחוק שעות עבודה ומנוחה. כתב האישום בתיק הוגש גם נגד סמנכ"לית משאבי אנוש של הרשת למרות שבית הדין הרשיע את החברה בעבירות המיוחסות לה.

בית הדין קבע כי נושאי משרה בכירים אינם יכולים לעצום עיניים ולסמוך באופן עיוור על עובדיהם. עליהם לוודא כי העסקת העובדים בחברה אינה עומדת בניגוד לחוק.

בתיק זה, הסמנכ"לית של קסטרו הוכיחה כי נקטה באמצעים הנאותים כדי להבטיח שהוראות החוק יקוימו- ועל כן זוכתה.

  • בעקבות חקירת מינהל ההסדרה והאכיפה במשרד הכלכלה, בית הדין האזורי לעבודה הרשיע את מרדכי שחם, מנהל החברות "כוח עוצמה" ו"תנופה"– חברות שמירה, אבטחה וניקיון, בעבירות על הוראות חוקי העבודה, לרבות אי תשלום שכר מינימום, אי העברת ניכויים מהשכר ופיטורי אישה בחופשת לידה.

בית הדין קנס את מנהל החברות בסך של מיליון שקלים או 10 חודשי מאסר תמורתו, וכן הטיל התחייבות כספית להימנע מביצוע העבירות למשך 3 שנים.

שופטי בית הדין מתחו ביקורת חריפה על התנהלות מנהל החברה והדגישו כי משרד הכלכלה נחוש לנקוט בכל ההליכים הדרושים כנגד מעסיקים ונושאי משרה בתאגיד, אשר יימצאו מפרים הוראות חוקי העבודה. וכי המעסיקים ונושאי המשרה צפויים לאכיפה מוגברת ולענישה הולמת.

קבצים להורדה

חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע"ב 2011

עוד באותו נושא…

The post החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה appeared first on ברקוביץ אהרוני זיו BAZ.]]>
חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע"ב-2011 https://bazlaw.co.il/%d7%97%d7%95%d7%a7-%d7%9c%d7%94%d7%92%d7%91%d7%a8%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%9b%d7%99%d7%a4%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%93%d7%99%d7%a0%d7%99-%d7%94%d7%a2%d7%91%d7%95%d7%93%d7%94-%d7%aa%d7%a9%d7%a2%d7%91-2011/ Tue, 14 Jun 2022 05:51:54 +0000 https://www.bsachar.co.il/?p=2212 תוכן עניינים חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע"ב-2011 ניתוח הוראות החוק: מהות: הוראת חוק: מטרת החוק (סע' 2 הגדרות) להגביר ולייעל אכיפתם של דיני העבודה מיהו בודק שכר מוסמך (סע' 2 הגדרות) מי שקיבל תעודת הכרה עפ"י חוק זה, לצורך עריכת בדיקות תקופתיות. "מזמין שירות" (סע' 2 הגדרות) "מי שמקבל אצלו שירות מקבלן, במסגרת […]

The post חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע"ב-2011 appeared first on ברקוביץ אהרוני זיו BAZ.]]>

תוכן עניינים

חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע"ב-2011

ניתוח הוראות החוק:

מהות:

הוראת חוק:

מטרת החוק (סע' 2 הגדרות)

להגביר ולייעל אכיפתם של דיני העבודה

מיהו בודק שכר מוסמך (סע' 2 הגדרות)

מי שקיבל תעודת הכרה עפ"י חוק זה, לצורך עריכת בדיקות תקופתיות.

"מזמין שירות" (סע' 2 הגדרות)

"מי שמקבל אצלו שירות מקבלן, במסגרת עסקו, משלח ידו או פעילותו הציבורית".

"שירות" (תוספת ראשונה)

  1.  שמירה וניקיון
  2. ניקיון
  3. הסעדה – אם השירות ניתן לעובדי מזמין השירות (למשל- עובדי קייטרינג בחדר אוכל של מפעל)

מי יוגדר כמזמין שירות:

ישות תוגדר כמזמין שירות- אם התקיימו בן אחד מאלה:

  1. החוזה שנכרת בינו לבין ספק השירות (הקבלן) הוא "חוזה הפסד" כלומר: לא צוינו בו רכיבי השכר שספק השירות ישלם לעובדים, ולא עלות השכר, אין הצהרה של ספק השירות לגבי עלויות נוספות כולל רווח, העלות שכר המינימלית הכלולה בהסכם נמוכה משכר המינימום.
  2. אם החוזה אינו "חוזה הפסד"- השירות ניתן למזמין שירות במהלך תקופה של 6 חודשים לפחות, באופן קבוע ורציף, ע"י 4 עובדים לפחות, המועסקים ע"י קבלן 1 או מס' קבלנים.
פרק ב': עיצום כספי

עיצום כספי (סעיף 3)

מעסיק או יחיד שהפר חובות שחלות עליו מכוח ההוראות הקבועות בתוספת השנייה לחוק זה יוטל עליו עיצום כספי:

  • בשל הפרה של חלק א' לתוספת השנייה- עיצום בסך 5,050 ₪ (ליחיד- 2,530 ₪)
  • בשל הפרה של חלק ב' בתוספת השנייה- עיצום בסך 20,220 ₪ (ליחיד- 10,110 ₪)
  • בשל הפרה של חלק ג' בתוספת השנייה- 35,380 ₪ (ליחיד- 17,690 ₪)

הפרה נמשכת (סעיף 4 (א))

בהפרה נמשכת יווסף על העיצום הכספי:

  • החלק החמישים שלו- (1/50=תוספת של 2% לכל יום הפרה)
  • לכל יום שבו נמשכת ההפרה.

הפרה חוזרת (סעיף 4(ב))

  1. הפרה חוזרת = הפרה של הוראה המנויה בתוספת השנייה, בתוך שנתיים מההפרה הקודמת שעליה הוטל עיצום או הרשעה.
  2. בהפרה חוזרת יווסף על העיצום הכספי:
    יוטל על המעסיק עיצום כספי כפול.

הודעה על כוונת חיוב כספי (סעיף 5)

  1. בטרם הטלת עיצום כספי- יש למסור למעסיק הודעה על כוונה להטיל עיצום כספי.
  2. בהודעה יש לציין את הדברים הבאים:
    א. המעשה המהווה הפרה.
    ב. מועד ההפרה.
    ג. זכותו של המעסיק לטעון טענותיו.
    ד. שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או חוזרת.

זכות הטיעון (סעיף 6)

מעסיק שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב, רשאי לטעון טענותיו בכתב בפני הממונה, בתוך 30 יום ממועד מסירת ההודעה.

החלטת הממונה ודרישת תשלום (סעיף 7)

  1. מעסיק שטען טענותיו- יחליט הממונה לאחר בחינת הטענות אם להטיל עיצום כספי וכן רשאי להפחית את סכום העיצום הכספי (לפי סעיף 8)
  2. מעסיק שלא טען טענותיו תוך 30 יום- יראו בהודעה לכוונת חיוב (בתוך ה- 30 יום) כדרישת תשלום שנמסרה למעסיק.
  3. החליט הממונה להטיל עיצום כספי- ימסור למעסיק דרישת תשלום בו מצויין סכום העיצום הכספי ומועד התשלום.
  4. החליט הממונה לא להטיל עיצום כספי- יודיע על כך למעסיק.

הפחתת סכום העיצום (סעיף 8)

הכלל: הממונה לא רשאי להטיל עיצום כספי הנמוך מהסכומים הקבועים בחוק זה. (לפי סעיף 3)

חריג: אלא רק באישור השר, בהסכמת שר המשפטים ועוד יהיה רשאי להפחית את סכומי העיצום, בשיעורים שיקבע.

סכום מעודכן של העיצום הכספי (סעיף 9)

  1. במועד מסירת התשלום.
  2. אם הוגש ערר/ערעור- במועד ההחלטה בערר/בערעור. 
  3. ב- 1 בינואר בכל שנה- יתעדכנו סכומי העיצום הכספי.
  4. לא שולם העיצום- יווסף עליו הפרשי הצמדה וריבית. (סעיף 10)
  5. גביית עיצום שלא שולם- לפי פק' המיסים (גבייה) (סעיף 11)

מועד לתשלום העיצום (סעיף 10)

בתוך 30 יום ממועד מסירת דרישת התשלום.

שמירת אחריות פלילית (סעיף 13)

  1. תשלום עיצום כספי- לא גורע מהאחריות הפלילית של המעסיק בשל הפרת הוראות החוק.
  2. הוגש נגד מעסיק כ"א- במידה ושילם עיצום כספי בגין הפרה זו- ישיבו לו את הכספים בתוספת הפרשי הצמדה וריבית. 

אחריות מנהל למניעת הפרות (סעיף 14)

  1. מנהל חייב לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים למניעת הפרה של הבוראות בתוספת השנייה.
  2. הפרה החברה הוראת חוק בתוספת השנייה- רשאי הממונה לשלוח למנהל התראה לפיה עליו לפקח להפסקת ההפרה תוך זמן נקוב.
  3. לא הופסקו ההפרות- רשאי הממונה להטיל עיצום כספי אישי על המנהל.
  4. שיעור העיצום- 50% מהעיצום הכספי הקבוע ליחיד (הקבוע בסעיף 3)

התראה מנהלית (סעיף 15)

  1. הממונה רשאי להמציא למעסיק (במקום הודעת על כוונת חיוב) התראה מנהלית להפסיק לבצע הפרה.
  2. בהתראה יש לפרט:
    · מעשה ההפרה.
    · הימנעות מביצוע ההפרה.
    · ליידע על הזכות לביטול ההתראה.
    · משמעות המשך ההפרה.
  3. בקשה לביטול ההתראה תוך 30 יום ממועד המסירה. מהטעמים הבאים:
    · המעסיק לא ביצע את ההפרה.
    · המעשה המתואר לא מהווה הפרה.
  4. תגובת הממונה לבקשת הביטול- תינתן בכתב בצירוף נימוקים (ביטול התראה/דחיית הבקשה)
  5. מעסיק שלא הפסיק את ההפרה בהתאם להתראה- ימסור לו הממונה דרישת תשלום בשל הפרה נמשכת. (2% מהקנס עבור כל יום) מעסיק ששב על ההפרה תוך שנתיים, ימסור לו הממונה הודעה על כוונת חיוב בשל הפרה חוזרת. 

באילו נסיבות תינתן התראה מנהלית:

שר התעשייה המסחר והתעסוקה התקין נוהל אשר מפרט באילו נסיבות תינתן התראה מנהלית

  1. הופרה הוראה חדשה (שטרם חלפה שנה מיום כניסתה לתוקף) שלא ניתנה בגין הפרה קודמת שלה התראה מנהלית.
  2. הופרה הוראה חדשה שנדרש לגביה תק' הסתגלות של ציבור המעסיקים. (שלא יפחת מ-3 חודשים)
  3. הופרה הוראה שהיועמ"ש קבע כי קיימת אפשרות של מחלקת בציבור המעסיקים לגביה בדבר פרשנות המשפטית ליישומה. תקבע תק' הטמעה שלא תפחת מ-3 חודשים.
  4. ההפרה שהופרה היא הפרה של הוראה, שבוצעה בין אם על עובד 1 או יותר שמתקיימים לגביה 2 תנאים מצטברים:
    א. לא בוצעה הפרה זהה בתק' של 7 שנים שקדמו להפרה הזו.
    ב. אם במהלך ה- 24 חודשים שקדמו לביצוע ההפרה נתגלו פחות מ- 5 הפרות של ההוראות המפורטות בנספח א' (מאותו אשכול הקבוע בנוהל או בתוספת השנייה)  לנוהל בעניין מתן התראה מנהלית אצל אותו מעסיק או פחות מ- 4 הפרות של הוראות אחרות.

באילו מקרים לא תינתן התראה מנהלית:

  1. במידה והוחלט להעמיד לדין את המעסיק בגין אותה הפרה.
  2. הוראות חוק ספציפיות, אשר מצוינות בנספח ב' לנוהל.

הטלת עיצום כספי על מזמין שירות

 (סעיף 16)

  1. מזמין שירות = מזמין שירותי קבלן.
  2. נמסרה לקבלן דרישת תשלום בשל הפרת חובה לפי התוספת השלישית, וחובה זו חלה גם על מזמין שירות- ישלח הממונה העתק דרישת התשלום למזמין השירות.
  3. על מזמין השירות לפעול בתום לב לביטול החוזה עם הקבלן או חילוט הערובה שנתן בתוך 30 יום ממועד המסירה- במידה ולא יפעל כך תימסר לו הודעה על כוונת חיוב.

פרסום בדבר הטלת עיצום כספי (סעיף 17)

הטיל הממונה עיצום כספי – יפרסם באתר האינטרנט של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה את הפרטים הבאים:

  1. דבר הטלת העיצום.
  2. מהות ההפרה ונסיבותיה.
  3. סכום העיצום.
  4. אם הופחת- סיבות ההפחה.
  5. פרטים לגבי המפר.
  6. שמו של המפר (למעט יחיד)

אם הוגש ערעור/ערר יפורסם:

  1. דבר הגשת הערעור/ערר.
  2. תוצאות.

ערר (סעיף 18)

  1. מעסיק או מזמין שירות רשאי להגיש ערר על החלטת הממונה.
  2. מועד- תוך 14 ימים מיום המסירה.
  3. הארכת התקופה- בעוד 14 ימים מטעמים מיוחדים שיירשמו.

חברי ועדת ערר (סעיף 19)

חברי ועדת ערר הינם:

  1. יושב ראש-עו"ד בעל ותק של 5 שנים לפחות, שהוא עובד מדינה בעל ידע בדיני עבודה.
  2. נציג ארגון מעבידים.
  3. נציג ארגון העובדים.
  • הועדה רשאית לדון בהרכב חסר- ובלבד שכל חבריה זומנו כדין ובדיון נכח לפחות יו"ר.
  • ועדת הערר מחליטה בהתאם למסמכים בכתב שהוגשו לה, אולם רשאית לתת הזדמנות לטעון טענות בע"פ.

החלטת ועדת ערר (סעיף 20)

  1. רשאית לבטל דרישת תשלום.
  2. להפחית את סכום העיצום.
  3. לשנות את דרישת התשלום. (בלבד שניתן למעסיק הזדמנות להשמיע טענות לגבי השינוי)
  4. לדחות טענות המעסיק/מזמין השירות- ולהשאיר את דרישת התשלום על כנה.

ערעור על החלטת ועדת ערר (סעיף 21)

  1. מועד- ניתן להגיש ערעור על החלטת ועדת ערר, בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה.
  2. דיון בערעור יתקיים בביה"ד האזורי כביקורת שיפוטית על ועדת ערר. (שופט 1)
  3. פסק דין של ביה"ד האזורי ניתן לערעור ברשות מנשיא ביה"ד הארצי/סגנו/שופט ביה"ד שנתמנה כנשיא.
  4. ניתנה רשות ערעור- ידון ביה"ד הארצי בהרכב של 3 שופטים.

עיכוב תשלום עיצום כספי או החזרתו בשל ערר או ערעור (סעיף 22)

  1. אין בהגשת ערעור/ערר בעיכוב תשלום עיצום כספי.
  2. אלא אם כן, ביה"ד האזורי/הארצי הורו אחרת.
  3. התקבל ערעור/ערר והוחלט על ביטול העיצום- יוחזר התשלום בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.

סמכויות פיקוח (סעיף 23)

מפקח שמונה- יהיה מוסמך לפקח על ביצוע הוראה.

הפרעה למפקח בעבודה (סעיף 24)

  1. דינו – מאסר 6 חודשים.
  2. מי שלא ממלא דרישת המפקח:
  • א.דינו מאסר 6 חודשים
  • ב.+ קנס כאמור סעיף 61(ג) לחוק העונשין (עד 1,400 ₪) לכל יום שבו נמשכת העבירה אחרי היום שקבע המפקח למילוי.
 פרק ג': אחריות אזרחית של מזמין שירות

אחריות אזרחית של מזמין שירות

 (סעיף 25)

החובה החלה על מעסיק שהוא קבלן תחול גם על מזמין השירות ("העסקה משולשת") וזאת בהתאם להוראות הקבועות בתוספת השלישית לחוק.

בהתקיים כל התנאים הבאים:

  1. השירות ניתן אצל מזמין השירות ע"י 4 עובדים לפחות.
  2. השירות ניתן באופן שוטף, במהלך תקופה של 6 חודשים לפחות.
  3. נמסרה הודעה למזמין השירות (ע"י העובד/מפקח עבודה/דרישת תשלום בשל הפרה- סע' 16) והחובה לא מולאה בידי הקבלן עד תום 30 יום.

נקיטת אמצעים סבירים ע"י מזמין השירות (סעיף 26)

  1. מזמין שירות חייב לנקוט אמצעים סבירים למניעת פגיעה בזכויות עובדים של הקבלן המועסקים אצלו.
    ולשם כך עליו לקבוע דרך יעילה למסירת הודעה על פגיעה ולבירור המידע.
  2. לא קבע דרך למסירת הודעה- תחול עליו אחריות אזרחית כלפי העובד של הקבלן למרות שלא קיבל הודעה על ההפרה (כקבוע בסעיף25).  

הגנות ע"י מזמין השירות (סעיף 27)

להלן מספר הגנות טובות למזמין השירות כנגד האחריות האזרחית:

  1. ההפרה תוקנה במלואה.
  2. מזמין השירות הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר מוסמך.
  3. עם גילוי ההפרה עשה כל שביכולתו לתיקון ההפרה בידי הקבלן, ואם ההפרה לא תוקנה בזמן ביטל את החוזה בינו לבין הקבלן.
  4. מזמין השירות הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר  מוסמך, בסמוך לפני מועד ההפרה.

תנאים בחוזה בין קבלן למזמין שירות (סעיף 28)

בהתקיים אחד מהתנאים הבאים, יחול על מזמין השירות אחריות אזרחית כלפי עובד קבלן המועסק אצלו , אף אם לא מתקיימים התנאים לגבי השירות הקבועים בסעיף 25 (א) (1) ו- (2) (מס' עובדים מעל 4 + שירות ניתן לפחות 6 חודשים)

  1. לא פורטו בחוזה ההתקשרות רכיבי השכר ועלות שכר מינימלית שישלם הקבלן לעובדים.
  2. לא פורט הצהרת הקבלן על עלויות נוספות כולל רווח.
  3. לא פורט התחייבות מזמין השירות לתשלום סכום שלא יפחת משכר מינימום ועלויות נוספות.
  4. עלות שכר מינימום פחותה מערך שעת העבודה.

סמכות שיפוטית (סעיף 29)

לביה"ד האזורי יש סמכות לדון בתובענות שבין עובד- מזמין שירות-קבלן.

מועד הולדת עילת תביעה כנגד מזמין השירות (סעיף 30)

לעניין נושא התיישנות- המועד שבו קמה עילת התביעה הינו היום שבו הקבלן הפר את חובתו.

 פרק ד': אחריות פלילית של מזמין שירות

אחריות פלילית של מזמין שירות לעניין תנאי החוזה שכרת עם הקבלן (סעיף 31)

  1. כרת מזמין שירות חוזה עם קבלן שמתקיימים בו: (א) בחוזה לא פורטו תנאי השכר של העובד (ב) שכר מינימום פחות מהחוק = דינו קנס עד 14,400 ₪ לכל עובד שהועסק עפ"י חוזה זה. (לפי סעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.
    [** נעברה עבירה כאמור חזקה שהמנהל הפר חובתו- ועליו להוכיח כי עשה כל שניתן למנוע ההפרה. ]
  2. קנס אישי של מנהל תאגיד שלא עשה כל מה שניתן למנוע עבירה- דינו קנס של עד 14,400 ₪ (לפי סעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.

אחריות פלילית של מזמין שירות למניעת עבירות (סעיף 33)

מזמין שירות חייב לפקח ולעשות כל שניתן למנוע עבירה ע"י הקבלן. המפר חובתו דינו הקנס הקבוע לצד כל עבירה:

  1. אי מסירת תלוש שכר במועד/מסירת תלוש ללא כל הפרטים הנדרשים
    ניכוי סכומים מהשכר בניגוד לחוק (סעיף 25ב לחוק הגנת השכר)
    – דינו- קנס עד 226,000 ₪ (סעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.
  2. העסקת נער בניגוד לשעות העבודה המקובלות בחוק (עד 8 שעות ביום ועד 40 שעות בשבוע), העסקת נער ביום מנוחה, העסקת נער ללא מתן הפסקה, העסקת נער במשמרת לילה (סעיף 33א(2) לחוק עבודת נוער.
    – דינו- קנס של עד 29,200 ₪ (סעיף 61(א)(2) לחוק העונשין.  
  3. אי מתן חופשה כחוק, אי תשלום תמורת חופשה או פדיון חופשה במועד. (סעיף 28(א) לחוק חופשה שנתית.
    – דינו- קנס של עד 14,400 ₪ (סעיף 61(א)(1) לחוק העונשין)
  4. אי תשלום שכר מינימום (סעיף 14 לחוק שכר מינימום).
    – דינו- קנס של עד 226,000 ₪.
  5. העסקה בניגוד לחוק שעות עבודה ומנוחה (סעיף 26(א) לחוק שעות עבודה ומנוחה)
    – דינו- קנס של עד 14,400 ₪ (סעיף 61(א)(1) לחוק העונשין)

חזקה הניתנת לסתירה על ידי מזמין השירות (סעיף 33(ב))

מעברה עבירה לפי הסעיפים 1-5 שפורטו לעיל, חזקה כי מזמין השירות הפר את חובתו לפקח על הקבלן, אלא אם הוכיח אחד מאלה:

  1. עשה כל שניתן למלא חובתו.
  2. הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות ע"י בודק שכר מוסמך שבוצעו בסמוך למועד ההפרה.
  3. מעשה העבירה תוקן במלואו.
  4. מזמין השירות ביטל את החוזה בינו לבין הקבלן בשל ההפרה.

** הוראות סעיף זה יחולו רק אם מפקח העבודה מסר למזמין השירות הודעה על הפרות ע"י הקבלן (לפי סעיף 25(א)(3)(ב)

 פרק ה': אחריות עובד ברשות ציבורית

אחריות עובד ברשות ציבורית (סעיף 34)

  1. עובד אחראי – מנהל רשות ציבורית.
  2. רשות ציבורית – משרד ממשלתי או סניף שאינה תאגיד.

הפרת חובת פיקוח (סעיף 35)

הופרה הוראת חיקוק הקבועה בתוספת השנייה ע"י רשות ציבורית- רשאי הממונה לשלוח לעובד למנהל הרשות ("עובד אחראי") התראה לפיה עליו לפקח ולנקוט אמצעים להפסקת ההפרה בהתאם לזמן הנקוב בהתראה.

אחריות מנהל רשות ציבורית (סעיף 35(ב))

לא ננקטו אמצעים לתיקון ההפרה הקבועה בהתראה- חזקה היא כי מנהל הרשות הפר את חובתו- אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן לעשות למלא חובתו.

– דינו- קנס של עד 29,200 ₪ (לפי סעיף 611(א)(2) לחוק העונשין.

הפרת חובת פיקוח על עובדי קבלן (סעיף 36)

הופרה הוראת חיקוק שבתוספת השלישית ע"י קבלן הנותן שירות לרשות ציבורית- רשאי הממונה לשלוח למנהל הרשות האחראי התראה לפיה עליו לפעול לתיקון ההפרה/ לפעול בתום לב לביטול החוזה עם הקבלן/ חילוט הערבות של הקבלן.

אי תיקון ההפרה בידי הקבלן (סעיף 36(ב))

לא תוקנה ההפרה ע"י הקבלן או הרשות לא פעלה לביטול החוזה או חילוט הערבות- חזקה שמנהל הרשות האחראי הפר חובתו- אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שביכולתו למלא חובתו.

– דינו- קנס של עד 14,400 ₪.

אחריות אישית של מנהל הרשות האחראי (סעיף37)

  1. מנהל הרשות האחראי חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת הפרה.
    – המפר דינו- קנס של עד 14,400 ₪ (סעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.

    נעברה עבירה

  2. נעברה עבירה לפי סעיף 31(ב)- חתימה על הסכם לא חוקי שכר העובד פחות ממינימום או בהצעה לא פורטו מרכיבי השכר- חזקה כי מנהל הרשות האחראי הפר חובתו.
    – ודינו- קנס של עד 14,400 ₪ (סעיף 61(א)(1) לחוק שכר מינימום.

כתב אישום נגד מנהל רשות ציבורית (סעיף 38)

יהיה ניתן להגיש באישור היועץ המשפטי לממשלה.

עבירת משמעת (סעיף 39)

עבירה לפי פרק זה תחשב גם כעבירת משמעת לפי חוק שירות המדינה.

 פרק ו': בודק שכר עבודה מוסמך

תעודת הכרה (סעיף 40)

אדם יהיה זכאי לתעודת הכרה לצורך עריכת בדיקות תקופתיות לעניין התאמת תנאי העבודה של עובדים למשפט העבודה-

אם התקיימו כל התנאים הבאים:

  1. הוא בעל מקצוע או תואר אקדמי המתאים לצורך הכרה בו כבודק שכר מוסמך. (מקצוע שאושר ע"י ועדת העבודה והרווחה)
  2. לא הורשע בעבירה פלילית או משמעת.

ביטול, הגבלה של תעודת הכרה (סעיף 43)

השר רשאי להורות על ביטולה של תעודת הכרה, לאחר שנתן לבודק שכר הזדמנות לטעון טענותיו, בהתקיים אחד מאלה:

  1. התעודה ניתנה על יסוד מידע שגוי או כוזב.
  2. חדל להתקיים אחד מהתנאים למתן התעודה הקבועים בסעיף 40 (בעל מקצוע/לא הורשע)
  3. בודק השכר גילה חוסר אחריות או רשלנות במילוי תפקידו או פעל בניגוד עניינים.

ניגוד עניינים (סעיף 44)

  1. בודק שכר לא יפעל בניגוד עניינים.
  2. לא יהיה עובד של קבלן או של מזמין שירות שהוא עורך לגביו בדיקות תקופתיות. (או עובד של בעל זיקה לאחד מהם)
  3. לא יהיה נושא משרה בחברת קבלן או מזמין שירות.
 פרק ז': הוראות כלליות

יחסי עובד מעביד (סעיף 46)

אין יחסי עובד מעביד בין מזמין שירות לבין עובד של הקבלן המועסק אצלו.

איסור התניה (סעיף 49)

  1. עובד של קבלן לא יכול לוותר בחוזה על זכותו כלפי מזמין שירות- כל הוראה חורגת אין לה תוקף משפטי.
  2. איסור שיפוי בגין עיצום כספי שהוטל על אחר- כל הוראה לשיפוי או תשלום בטלה.
  3. איסור ביטוח אדם מפני עיצום כספי שיוטל עליו- התקשרות בחוזה לביטוח כאמור בטלה.
 תוספת שנייה- חלק א'

רשימת הוראות חוק-

בשל הפרה של חלק א' לתוספת השנייה- עיצום בסך 5,050 ₪ (ליחיד- 2,530 ₪)

 

  1. ניהול פנקס חופשה (סע' 26 לחוק חופשה שנתית)
  2. ניהול פנקס שעות עבודה ( סע' 25 לחוק שעות עבודה ומנוחה)
  3. איסור העסקת נער ללא בדיקה רפואית או אישור רפואי (סע' 11,11א,12 לחוק עבודת נוער)
  4. אי שמירת אישור רפואי של נער או העתקו (סע' 16א(ב) לחוק עבודת נוער)
  5. איסור קבלת נער לעבודה בלא הדרכה בבחירת מקצוע (לפי סע' 18 לחוק עבודת נוער)
  6. העסקת נער ללא שמירת העתק ת"ז (סע' 27ח(ב) לחוק עבודת נוער)
  7. ניהול פנקס נערים עובדים (סע' 31 לחוק עבודת נוער)
  8. קבלת היתר עבור הזמנת הודעה או פרסומת שבה אמור לעבוד ילד (סע' 33ד(ב) לחוק עבודת נוער)
  9. קביעת תקנון בדבר הטרדה מינית (מעסי' מעל 25 עובדים) (סע' 7(ב) לחוק מניעת הטרדה מינית.)
  10. הצגת מודעה על עיקרי זכויות חוק שכר מינימום (סע' 6ב לחוק שכר מינימום)
  11. איסור דרישת פרופיל צבאי ( סע' 2א(א) לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה).
  12. איסור פרסום מודעה בדבר הצעת עבודה או שליחה/ הפניה להכשרה מקצועית שיש בה משום הפליה (סע' 8 לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה)
  13. איסור דרישת מידע גנטי או ביצוע בדיקה גנטית מעובד (סע' 29 לחוק מידע גנטי)
  14. מתן הפסקות לעובד (סע' 20 לחוק שעות עבודה ומנוחה)
  15. מתן הפסקה לשם שימוש בחדר שירותים (סע' 20א לחוק שעות עבודה ומנוחה)
  16. מתן הפסקה לנער לשם שימוש בחדר שירותים (סע' 22א לחוק עבודת נוער)
  17. מתן הפסקה בין ימי עבודה (של 8 שעות לפחות) (סע' 21 לחוק שעות עבודה ומנוחה)
  18. איסור העסקת עובד במשמרות בעבודה לילה רצופה (שבוע כן שבוע לא) (סע' 22 לחוק שעות עבודה ומנוחה)
  19. איסור העסקת עובדת מהחודש החמישי להריונה בשעות נוספות ובמנוחה שבועית – ללא אישור רפואי וללא הסכמתה. (סע' 10(א),(ב) לחוק עבודת נשים)
  20. איסור העסקת עובדת שילדה במשך 4 חודשים שלאחר תקופת הלידה בעבודת לילה/ מנוחה שבועית ללא הסכמתה (סע' 10(ג) לחוק עבודת נשים)
 תוספת שנייה- חלק ב'

רשימת הוראות חוק-

בשל הפרה של חלק ב' בתוספת השנייה- עיצום בסך 20,220 ₪ (ליחיד- 10,110 ₪)

 

  1. מתן חופשה שנתית (פרק 2 לחוק חופשה שנתית)
  2. תשלום דמי חופשה (סע' 10,11 לחוק חופשה שנתית)
  3. תשלום פדיון חופשה (סע' 13 לחוק חופשה שנתית)
  4. איסור העסקה בש"נ/ מנוחה שבועית ללא היתר (פרק 4 לחוק שעות עבודה ומנוחה)
  5. תשלום גמול ש"נ (סע' 16 לחוק שעות עבודה ומנוחה)
  6. תשלום גמול עבודה ביום מנוחה (סע' 17 לחוק שעות עבודה ומנוחה)
  7. איסור העסקת צעיר או מי שמלאו לו 18, שחל עליו חוק לימוד חובה בשעות הלימודים (סע' 2(ב1) לחוק עבודת נוער)
  8. איסור העסקת ילד שטרם מלאו לו 15 שנים בהופעה או בצילומים ללא היתר (סע' 4 לחוק עבודת נוער)
  9. מתן הפסקות לנער (סע' 22 לחוק עבודת נוער)
  10. איסור העסקת נער הלומד לימודי ערב (סע' 23(א) לחוק הנוער)
  11. איסור ניכוי שעות היעדרות ללימודי ערב משכרו של נער (סע' 23(ב) לחוק עבודת נוער)
  12. העסקת צעיר לאחר השעה 23:00 בלי להחזירו לביתו בסיום העבודה (סע' 24א לחוק עבודת נוער )
  13. איסור העסקת נער בעבודת לילה (סע' 25 לחוק עבודת נער)
  14. מתן אישור בכתב בדבר תחילה וסיום יחסי עובד מעביד (סע' 8 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות)
  15. מסירת הודעה על תנאי עבודה או שינוי בתנאים (סע' 1-3 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות)
  16. מסירת תלוש שכר (סע' 24 לחוק הגנת השכר)
  17. איסור ניכוי סכומים משכרו של העובד (סע' 25 לחוק הגנת השכר)
  18. איסור העסקת עובדת בתק' לידה (סע' 8 לחוק עבודת נשים)
  19. איסור חיוב עובד של קבלן בתשלום כלשהו החל על מזמין השירות (סע' 12 לחוק העסקת עובדים ע"י קבלני כוח אדם)
 תוספת שנייה- חלק ג'

רשימת הוראות חוק-

בשל הפרה של חלק ג' בתוספת השנייה- 35,380 ₪ (ליחיד- 17,690 ₪)

  1. איסור העסקה בש"נ שאינה מותרת או בלא היתר (סע' 6 לחוק שעות עבודה ומנוחה)
  2. איסור העסקה במנוחה שבועית בלא היתר (סע' 9 לחוק שעות עבודה ומנוחה)
  3. איסור העסקת נער מתחת לגיל המותר (מתחת ל- 15) (סע' 2,2א,7 לחוק עבודת נער)
  4. איסור העסקת נער מעבר לשעות העבודה (סע' 20 לחוק עבודת נער)
  5. איסור העסקת נער ביום מנוחה (סע' 21 לחוק עבודת נער)
  6. איסור העסקת נער בלילה הלא היתר (סע' 24 לחוק עבודת נוער)
  7. העברת סכומים שנוכו (סע' 25א לחוק הגנת השכר- תוך 30 יום)
  8. איסור הלנת שכר (סע' 25ב(ב1)(1) לחוק הגנת השכר)
  9. תשלום שכר מינימום (חוק שכר מינימום)
  10. איסור פיטורי עובד המשרת במילואים בלא היתר (סע' 41א(ב) לחוק חיילים משוחררים)
  11. תשלומים מכוח צווי הרחבה בעניין פנסיה.

 

ארכיון המחבר

פתרונות אפקטיביים ניהול משבר
המעסיק הכשיר אתכם לעבודה: אתם חייבים לו משהו?

האם מותר למעסיק לדרוש ממכם לעבוד תקופה מסוימת כדי להחזיר את ההשקעה שלו בהכשרתכם? מה חייבים העובדים למעסיק...

סיכום תפקיד בודק שכר מוסמך
מועד מסירת תלוש שכר לעובד

מעסיק מחויב למסור לעובדיו תלוש שכר עד היום ה-9 שלאחר המועד שבו היה אמור לשלם לו את השכר.  (מועד תשלום...

ניהול שכר
מסירת תלוש שכר באמצעים אלקטרונים

בתאריך 27.6.17 אישרה ועדת העבודה והרווחה של הכנסת את תקנות הגנת השכר (דרכים מיוחדות למסירת תלוש שכר),...

1 2 3 4 5 6
The post חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, תשע"ב-2011 appeared first on ברקוביץ אהרוני זיו BAZ.]]>
עיצומים כספיים והתראות מינהליות https://bazlaw.co.il/%d7%a2%d7%99%d7%a6%d7%95%d7%9e%d7%99%d7%9d-%d7%9b%d7%a1%d7%a4%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%94%d7%aa%d7%a8%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%99%d7%a0%d7%94%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%aa/ Mon, 18 Oct 2021 04:49:39 +0000 https://bazlaw.co.il/?p=8711 a[data-mtli~="mtli_filesize31768kB"]:after {content:" (317.68 kB)"}a[data-mtli~="mtli_filesize21289kB"]:after {content:" (212.89 kB)"}

משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מוסמך לקיים הליכי בירור וחקירה בנסיבות בהן קיים חשד להפרה של ההוראות שבחוקי העבודה. החוק להגברת האכיפה מסמיך את המשרד לנקוט בהליכים לאכיפה מינהליים, בנסיבות בהן קיים חשד להפרה של הוראות שבחוקי העבודה המפורטות בתוספת השנייה לחוק. זאת כנגד המעסיק, ובמקרים מסוימים נגד מנכ"ל של מעסיק שהוא תאגיד ונגד מזמין שירות.  […]

The post עיצומים כספיים והתראות מינהליות appeared first on ברקוביץ אהרוני זיו BAZ.]]>
משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מוסמך לקיים הליכי בירור וחקירה בנסיבות בהן קיים חשד להפרה של ההוראות שבחוקי העבודה.
המשך…The post עיצומים כספיים והתראות מינהליות appeared first on ברקוביץ אהרוני זיו BAZ.]]>
אכיפה פלילית https://bazlaw.co.il/%d7%90%d7%9b%d7%99%d7%a4%d7%94-%d7%a4%d7%9c%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%aa/ Tue, 12 Oct 2021 07:14:28 +0000 https://bazlaw.co.il/?p=8698 ​ההליך הפלילי נועד להביא לענישה של עברייני חוק ולהרתעה מפני ביצוע עבירות.משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מוסמך לקיים חקירה, בנסיבות בהן קיים חשד לביצוע עבירה על הוראות חוקי העבודה שנקבעה לגביהן ענישה פלילית וכן להגיש, בהתאם לממצאי החקירה, כתב אישום פלילי כנגד החשוד בביצוע העבירה, כלומר: כנגד המעסיק ולגבי מעסיק שהוא התאגדות, גם כנגד נושאי […]

The post אכיפה פלילית appeared first on ברקוביץ אהרוני זיו BAZ.]]>

​ההליך הפלילי נועד להביא לענישה של עברייני חוק ולהרתעה מפני ביצוע עבירות.

המשך…The post אכיפה פלילית appeared first on ברקוביץ אהרוני זיו BAZ.]]>
אכיפה מינהלית https://bazlaw.co.il/%d7%90%d7%9b%d7%99%d7%a4%d7%94-%d7%9e%d7%99%d7%a0%d7%94%d7%9c%d7%99%d7%aa/ Tue, 12 Oct 2021 07:09:55 +0000 https://bazlaw.co.il/?p=8691 הודעה למעסיקים – מצב חירום בשל נגיף הקורונה במסגרת תקנות שעת חירום (נגיף קורונה החדש) (הארכת מודע ודחיית מועדים), התש"ף – 2020 מיום 25.3.2020 נקבעה הוראה לעניין דחיית מועדים הקשורים להליך הטלת עיצום כספי וגבייתו והחלים מיום  25.3.20 עד ליום 25.6.20 בשלושה חודשים מהמועד המקורי. כך למשל, אם מועד שלהלן אמור היה לחול ביום 1.4.2020, מועד […]

The post אכיפה מינהלית appeared first on ברקוביץ אהרוני זיו BAZ.]]>

הודעה למעסיקים – מצב חירום בשל נגיף הקורונה

במסגרת תקנות שעת חירום (נגיף קורונה החדש) (הארכת מודע ודחיית מועדים), התש"ף – 2020 מיום 25.3.2020 נקבעה הוראה לעניין דחיית מועדים הקשורים להליך הטלת עיצום כספי וגבייתו והחלים מיום  25.3.20 עד ליום 25.6.20 בשלושה חודשים מהמועד המקורי. 
כך למשל, אם מועד שלהלן אמור היה לחול ביום 1.4.2020, מועד זה יידחה ב- 3 חודשים ממועד זה ויחול ביום 1.7.2020.

שימו לב! בניגוד לפרסום בהודעה מיום 27.4.2020, התקופה הקובעת היא כאמור מיום 25.3.20 ל- 26.6.20 ולא 10.5.20-10.3.20, כפי שפורסם בטעות.

בהתאם לכך, המועדים המפורטים להלן  אשר חלים בתקופה שמיום 25.3.20 ועד ליום 25.6.20 יידחו ב-3 חודשים מהמועד המקורי:
א. המועד האחרון שבו רשאי הממונה לפי החוק להגברת האכיפה של דיני עבודה, תשע"ב-2011 (להלן – הממונה) למסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי
ב. המועד האחרון שבו רשאי מפר לטעון את טענותיו לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו
ג. המועד האחרון להחלטת הממונה בדבר הטלת עיצום כספי, או למסירת דרישת תשלום
ד. המועד האחרון שבו רשאי המפר לפנות לממונה בבקשה לביטול התראה מינהלית
ה. המועד האחרון לתשלום העיצום הכספי, ואם התשלום של העיצום הכספי חולק לתשלומים – לתשלום חלק ממנו.

יצוין כי בימים אלו מקודמת בכנסת הצעת חוק הארכת תקופות ודחיית מועדים (כהונות, סמכות, אישורים רגולטוריים ועיצומים כספיים) (הוראת שעה – נגיף קורונה החדש), התש"ף-2020, במסגרתה מוצע לקבוע הוראה מקבילה להוראת התקש"ח, בכל הנוגע לדחיית מועדים בהליכי עיצומים, שתוקפה יהא עד ליום 30.6.2020. כלומר, ככל שמועד המפורט בהצעה יחול עד ליום זה – הוא יידחה בשלושה חודשים. 

עוד מאמרים בנושא אכיפה…

חדשות האתר
ברקוביץ אהרוני זיו עורכי דין

עורך דין הוצאה לפועל

מבוא הוצאה לפועל (הוצל"פ) היא זרוע של רשות האכיפה והגבייה שבמשרד המשפטים, ותפקידה הוא מימוש ואכיפת ההליכים האזרחיים של גביית החיובים (חובות, שעבודים או שטרות,

קרא עוד »
אכיפה
ברקוביץ אהרוני זיו עורכי דין

החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה

תוכן עניינים חוק להגברת האכיפה חוק להגברת האכיפה על רקע תופעה הולכת ומתרחבת של אי- ציות להוראות חוקי העבודה לרבות צווי הרחבה, נחקק חוק להגברת

קרא עוד »
אכיפה
ברקוביץ אהרוני זיו עורכי דין

עיצומים כספיים והתראות מינהליות

משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מוסמך לקיים הליכי בירור וחקירה בנסיבות בהן קיים חשד להפרה של ההוראות שבחוקי העבודה. החוק להגברת האכיפה מסמיך את המשרד לנקוט

קרא עוד »
אכיפה
ברקוביץ אהרוני זיו עורכי דין

אכיפה פלילית

​ההליך הפלילי נועד להביא לענישה של עברייני חוק ולהרתעה מפני ביצוע עבירות.משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מוסמך לקיים חקירה, בנסיבות בהן קיים חשד לביצוע עבירה

קרא עוד »
אכיפה
ברקוביץ אהרוני זיו עורכי דין

אכיפה מינהלית

הודעה למעסיקים – מצב חירום בשל נגיף הקורונה במסגרת תקנות שעת חירום (נגיף קורונה החדש) (הארכת מודע ודחיית מועדים), התש"ף – 2020 מיום 25.3.2020 נקבעה

קרא עוד »
The post אכיפה מינהלית appeared first on ברקוביץ אהרוני זיו BAZ.]]>
אכיפה אזרחית https://bazlaw.co.il/%d7%90%d7%9b%d7%99%d7%a4%d7%94-%d7%90%d7%96%d7%a8%d7%97%d7%99%d7%aa/ Wed, 22 Sep 2021 05:20:17 +0000 https://bazlaw.co.il/?p=8657 ​סמכות לנקוט בהליכים לאכיפה אזרחית נתונה לממונים על שני תחומים, במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. 1. נציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה נציבות שוויון ההזדמנויות בעבודה שבמשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ממונה, בין היתר, על העמקת והגברת האכיפה האזרחית בנושא שוויון ההזדמנויות בשוק העבודה.  הנציבות, שהוקמה לפי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, מוסמכת לטפל בכל חשד להפליה במקום […]

The post אכיפה אזרחית appeared first on ברקוביץ אהרוני זיו BAZ.]]>

​סמכות לנקוט בהליכים לאכיפה אזרחית נתונה לממונים על שני תחומים, במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.

המשך…The post אכיפה אזרחית appeared first on ברקוביץ אהרוני זיו BAZ.]]>
אכיפת חוקי עבודה https://bazlaw.co.il/%d7%90%d7%9b%d7%99%d7%a4%d7%aa-%d7%97%d7%95%d7%a7%d7%99-%d7%a2%d7%91%d7%95%d7%93%d7%94/ Wed, 22 Sep 2021 05:16:27 +0000 https://bazlaw.co.il/?p=8648 אכיפת ההוראות שבחוקי העבודה, נועדה להסדיר את שוק העבודה, להקטין את שכיחות הפרתן של הוראות אלה, לתמרץ מעסיקים לקיים את החובות המוטלות עליהם כלפי עובדיהם, להגן על זכויות העובד ולהבטיח את מימושן. למשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים סמכויות לאכיפה מינהלית​ ולאכיפה פלילית של ההוראות שבחוקי העבודה וכן לאכיפה אזרחית​ של הוראות שבחקיקת השוויון הזדמנויות ושל ההוראות שבחוק עובדים זרים.  המשרד פועל […]

The post אכיפת חוקי עבודה appeared first on ברקוביץ אהרוני זיו BAZ.]]>

אכיפת ההוראות שבחוקי העבודה, נועדה להסדיר את שוק העבודה, להקטין את שכיחות הפרתן של הוראות אלה, לתמרץ מעסיקים לקיים את החובות המוטלות עליהם כלפי עובדיהם, להגן על זכויות העובד ולהבטיח את מימושן.

המשך…The post אכיפת חוקי עבודה appeared first on ברקוביץ אהרוני זיו BAZ.]]>