שר הכלכלה והתעשייה, ניר ברקת: "הניצחון בשדה הקרב לא יהיה מלא אם נפסיד בשדה הכלכלי-חברתי. חובתנו להציל את העסקים בפריפריה ובאזורי הלחימה ולשמור על הכלכלה שלנו שתצא מחוזקת. חיילי וחיילות המילואים ומשפחותיהם יוכלו להשלים את המשימה רק בידיעה שהממשלה מחויבת להם וכל פגיעה בזכויותיהם/ן, כמו בכל עובד ועובדת הנפגעים מאפליה בשוק העבודה – תטופל".

עו"ד מרים כבהא, נציבת שוויון הזדמנויות היוצאת: "שנת 2023 היתה שנה קשה לכולנו ומציבה בפנינו אתגרים שילוו אותנו עוד חודשים ארוכים והשפעתם על שוק העבודה עשויה להיות משמעותית ביותר. בימים אלו ישנה חשיבות רבה בהנכחת נושא הגיוון וההכלה בשוק העבודה, לצד שמירה על זכויות העובדים והעובדים. הנציבות תמשיך לעמוד לצד כל מי שחש/ה כי הופלה בשוק על העבודה על מנת להבטיח שוק עבודה שוויוני, מכיל ובטוח לכולנו".

עיקרי הדוח

• 12,688 פניות התקבלו בנציבות מאז הקמתה (2008), מתוכן 865 פניות בשנת 2023
• בשנת 2023 המשיכה מגמת העלייה במספר הפניות בנושא אפליה על רקע שירות מילואים, כמעט כפול משנת 2022 (36 לעומת 19) ופי 7 לעומת 2021 (5 פניות), וכן עלה אחוז הפניות בנושא זה מכלל הפניות שהתקבלו בנציבות (4% לעומת 1% בשנים 2019 – 2021).
• 43% (327) מהפניות שהתקבלו בשנת 2023 היו בנושא אפליה על רקע תנאי עבודה, רבע (25%, 189) מהפניות נגעו לאפליה על רקע פיטורים.
• 42% מפניות הנשים עסקו באפליה על רקע הרחבת המשפחה או טיפול בה (היריון – 27%, 145 פניות, טיפולי פוריות – 4%, 20 פניות והורות – 11%, 58 פניות).
• 19% מכלל הפניות לנציבות השוויון היו של ערבים לעומת 11%-12% בשלוש השנים האחרונות. כרבע מהן (23%, 35 פניות) נעשו בעקבות קמפיין תמרקוהאש – تمرقهاش  להעלאת המודעות בקרב החברה הערבית לחקיקת השוויון ולאפליה בשוק העבודה.

נציבות השוויון פועלת לקידום השוויון והגיוון בתעסוקה בישראל בשני תחומים עיקריים – בתחום המשפטי, במסגרתו מטפלת בפניות, מעניקה ייעוץ משפטי ומשתתפת בתיקים משפטיים ובוועדות כנסת וועדות שרים, ובתחום ההסברתי, במסגרתו משתפת פעולה עם המגזר הציבורי ועם המגזר הפרטי. בשנת 2023 הרחיבה נציבות השוויון את פועלה בשני תחומים אלה.

הנציבות הייתה מעורבת בשנת 2023 במספר תיקים מרכזיים, בהם הליך בו בית הדין אימץ את עמדת הנציבות כי נכון לקבוע נהלים מוסדרים ואחידים לטיפול בסוגיה המורכבת של בירור יהדות לעניין כשרות. בנוסף, הוגשה על ידי הנציבות בשם פונה תביעה בגין אפליה מחמת גיל בפיטורין. 

פניות רבות טופלו בהצלחה בעקבות הייעוץ המשפטי שניתן לפונה והליך הבירור מול המעסיק, ולא נדרשו הליכים משפטיים כדי לתקן את המצב. כך לדוגמה, טופלה בהצלחה פנייה על רקע פערי שכר מגדריים: הפונות, שתי מתכנתות מחשבים חרדיות סיפרו ששכרן נמוך באופן משמעותי משכר המתכנתים הגברים שעובדים לצידן ושפנייתן למעסיק לתיקון המצב נענתה בשלילה. הפונות קיבלו ייעוץ משפטי ובעקבות כך המעסיק השווה את שכרן לשכר עמיתיהן הגברים.

גם במהלך 2023 פרסמה הנציבות הנחיות למעסיקים המבארות את אופן יישום תיקון מספר 6 לחוק שכר שווה לעובדת ולעובד. 

הנציבות הוסיפה להרחיב את פעילותה בתוכניות להטמעת שוויון כדי ליצור שינוי מעמיק ונרחב יותר בקרב ענפים רבים במשק ולהגביר את המודעות לחשיבות הגיוון. בשנת 2023 הפעילה הנציבות שמונה תוכניות להטמעת שוויון וגיוון בתעסוקה ו-19 קורסי הכשרה לארגונים במשק וקיימה כ-175 פגישות במסגרת התוכניות.

נערך טקס חלוקת אותות ומענקים על ידי שר הכלכלה והתעשייה, ניר ברקת, לזוכי וזוכות תחרות 'אות העסקה בשוויון' – מעסיקים/ות שמקדמים/ות שוויון מגדרי. לתחרות הוגשו כ-350 מועמדויות בקטגוריות השונות ומתוכן נבחרו 13 זוכים וזוכות לשנת 2022. 

במסגרת תכנית משלבים ומשתלבים, פועלת הנציבות בשיתוף פעולה עם מכון מרחבים ומשרד החינוך לשילוב מורים ערבים בבתי ספר במגזר היהודי.

הנציבות ליוותה 20 חברות הייטק ופתחה קורס הכשרה למנהלות ומנהלי הגיוון בארגונים השותפים במסגרת הפעלת תכנית   women in techאשר נעשה בשיתוף עם עמותת ITWORKS לשם פיתוח כלים וליווי מעסיקים בקידום העסקה מגדרית מגוונת בענף ההייטק, בדגש על האוכלוסייה הערבית.

הנציבות יצאה בקמפיין תמרקוהאש – تمرقهاش להעלאת המודעות בקרב החברה הערבית לחקיקת השוויון ולאפליה בשוק העבודה. הקמפיין פנה לציבור העובדות והעובדים וקרא להם לא להבליג ולא להתעלם (בערבית تمرقهاش – "תמרקוהאש") כשהם חווים אפליה ולפנות לנציבות השוויון לייעוץ וליווי משפטי לקמפיין הייתה חשיפה גדולה.

בעקבות מלחמת חרבות ברזל נדרשה הנציבות למצב המיוחד וטיפלה ב-39 פניות שעניינן אינו אפליה. הנציבות העניקה ייעוץ משפטי שוטף לעניין זכויות עובדים ועובדות בשעת החירום ופעלה להעלאת המודעות לזכויות העובדות והעובדים באמצעות הרצאות בנושא וקיום וובינרים בהשתתפות כ-400 מנהלות ומנהלים מארגונים שונים במגזר הפרטי והציבורי. כמו כן, הנציבות הציעה חבילות התערבות שונות הכוללות ליווי מקצועי עם יועצים/ות ארגוניים, בשיתוף פעולה עם מכון אקורד לפסיכולוגיה חברתית.

בימים אלו סיימה עו"ד מרים כבהא את תפקידה כנציבת שיוויון, לאחר שתי קדנציות מלאות. את מקומה תמלא עו"ד אורית שרפי, סגנית בכירה ליועצת המשפטית, במסגרת הטלת תפקיד ועד לאיוש קבוע של המשרה. 

סיכום פעילות 2023 בהרחבה

• 865 – פניות חדשות
• 176 – פגישות במסגרת תוכניות להטמעת שוויון 
• 149 – פגישות במסגרת תוכניות להטמעת שוויון
• 122 – בקשות/צווים שהופעלו לאיסוף נתונים ממעסיקים, כולל מכתבי בירור 
• 69 – הרצאות    
• 54 – פגישות עם פונים
• 19 – קורסי הכשרה לארגונים במשק
• 8 – תוכניות להטמעת שוויון  
• 1 – טקס אות העסקה בשוויון
• 1 – הפעלת תכנית women in tech
• 1 – קמפיין תמרקוהאש (تمرقهاش)
• 1 –  השקת דירוג גיוון במגזר העסקי
• 1 –  הפעלת תוכנית 'משלבים ומשתלבים' 

פניות של נשים וגברים

• בכל השנים מאז הקמת נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, מספר הפניות של נשים היה גבוה ממספר פניות הגברים. בשנת 2023 עמד אחוז פניות הנשים על 67% מכלל הפניות לנציבות השוויון. 
• 42% מפניות הנשים עסקו באפליה על רקע הרחבת המשפחה או טיפול בה (היריון  – 27%, 145 פניות, טיפולי פוריות –  4%, 20 פניות והורות – 11%, 58 פניות). 
• בולט הפער בין אחוז הפניות של נשים (מכלל הפניות של הנשים) לאחוז המקביל אצל הגברים (מכלל הפניות של הגברים) בפניות של אפליה על רקע לאום – 3% (14) לעומת 13% (34) בהתאמה, אפליה על רקע הורות – 11% (58) לעומת 4% (11) בהתאמה, אפליה על רקע שירות מילואים – 4% (8) לעומת 11% (27) בהתאמה, אפליה על רקע מין – 14% (76) לעומת 8% (21) בהתאמה ואפליה על רקע ארץ מוצא – 1% (7) לעומת 7% (19) בהתאמה. 
• מספר הפניות בנושא אפליה על רקע דת (30) וגיל (כ-20) היה דומה אצל הנשים והגברים אך הפער בחלקן בכלל הפניות בקבוצה המתאימה היה גדול: 6% אצל הנשים ו-11% אצל הגברים (דת) ו-4% אצל הנשים ו-8% אצל הגברים (גיל).

פניות של יהודים וערבים

•  19% מכלל הפניות לנציבות השוויון היו של ערבים לעומת 11% – 12% בשלוש השנים האחרונות. כרבע מהן (23%, 35) נעשו בעקבות קמפיין תמרקוהאש – تمرقهاش  להעלאת המודעות בקרב החברה הערבית לחקיקת השוויון ולאפליה בשוק העבודה.
• רבע (40) מהפניות של הערבים היו בנושא אפליה על רקע לאום לעומת 1% (8) אצל היהודים.
• בולט הפער בין אחוז הפניות של ערבים (מכלל הפניות של הערבים) לאחוז המקביל אצל היהודים בנושא אפליה על רקע מין – 1% (2) לעומת 14% (91) בהתאמה, אפליה על רקע הורות – 1% (1) לעומת 11% (68) בהתאמה ואפליה על רקע היריון – 11% (16) לעומת 20% (128) בהתאמה.
• יותר ממחצית מהפניות של ערבים לנציבות שוויון הזדמנויות היו של נשים (56%, 86). מתוכן בלטו פניות בנושא אפליה על רקע היריון (19%, 16), קבלת מידע ונתונים (15%, 13) ואפליה על רקע לאום (14%, 12). 
• מספר הפניות של גברים ערבים בנושא אפליה על רקע לאום היה פי שניים ויותר ממספר הפניות של הנשים הערביות (28 לעומת 12 בהתאמה) והיוו 42% מכלל הפניות של הגברים הערבים, בפער גדול משאר הפניות שלהם לנציבות שוויון.
• אחוז הפניות שנעשו בעקבות קמפיין תמרקוהאש – تمرقهاش  להעלאת המודעות בקרב החברה הערבית לחקיקת השוויון ולאפליה בשוק העבודה עמד על 21% (18) בקרב הנשים הערביות – במקום הראשון מכלל הפניות שלהן, ורבע (17) בקרב הגברים הערבים – במקום השני מכלל הפניות שלהם ומעיד על הצלחתו בקרב שני המינים.   

פניות לפי שלב תעסוקתי

• 43% (327) מהפניות שהתקבלו בשנת 2023 היו בנושא אפליה על רקע תנאי עבודה, רבע (189) מהפניות נגעו לאפליה על רקע פיטורים.
• נושא הפנייה העיקרי של נשים וגברים היה אפליה על רקע תנאי עבודה (45% – 214 פניות אצל הנשים ו-44% – 109 פניות אצל הגברים). 
• נושאי הפניות הבולטים אצל נשים היו אפליה על רקע תנאי עבודה (45%, 214), אפליה על רקע פיטורים (30%, 145), פערי שכר מגדריים (14%, 66) וקבלה לעבודה (11%, 51), ואצל הגברים היו פניות בנושא אפליה על רקע תנאי עבודה (44%, 109), קבלה לעבודה (27%, 65) ופיטורים (18%, 44).
• נושא הפנייה העיקרי של יהודים וערבים היה אפליה על רקע תנאי עבודה (46% – 273 פניות אצל היהודים ו-38% – 51 פניות אצל הערבים). במקום השני היו פניות בנושא אפליה על רקע פיטורים (24% – 143 פניות אצל היהודים ו-29% – 39 פניות אצל הערבים).
• רבע מהפניות (26%, 35) של ערבים היו בנושא אפליה על קבלה לעבודה לעומת 13% (77) פניות אצל היהודים. 
• 16% מהפניות של יהודים היו בנושא אפליה על פערי שכר מגדריים (94) לעומת 4% (6) בלבד אצל הערבים. 

פניות בהשוואה רב-שנתית

• בכל השנים מספר הפניות של עובדים מהמגזר הפרטי היה גבוה ממספר הפניות של עובדים במגזרים הציבורי והשלישי. 
• בשנת 2023 חזר מספר הפניות מהמגזר הפרטי לממוצע של השנים 2018 ואילך (למעט בשנת 2022) . חלקן של פניות אלה מכלל הפניות לנציבות עמד על 70% בדומה לאחוז שהיה בשנת 2022 – 71% (זאת לעומת 60% בשנת 2021 ו-66% בשנים 2019 – 2020).
• בשנת 2023 חלה עלייה קלה באחוז הפניות של עובדים מהמגזר הציבורי לעומת שנת 2022. זאת לאחר שב-2021 נעצרה מגמת העלייה שהסתמנה משנת 2017. 
• בשנת 2023 עלה משמעותית חלקן של הפניות בנושא אפליה על רקע היריון (17% לעומת 13% בהתאמה) בכלל הפניות שהתקבלו בנציבות, זאת למרות שמספרן ירד לעומת שנת 2022 (149 פניות לעומת 169 בהתאמה).
• בשנת 2023 המשיכה מגמת העלייה במספר הפניות בנושא אפליה על רקע שירות מילואים, כמעט כפול משנת 2022 (36 לעומת 19) ופי 7 לעומת 2021 (5 פניות) וכן עלה אחוז הפניות בנושא זה מכלל הפניות שהתקבלו בנציבות (4% לעומת 1% בשנים 2019 – 2021).
• בשנת 2023 מספר הפניות בנושא אפליה על רקע מין היה גבוה מאוד וכך גם חלקן בכלל הפניות שהתקבלו בנציבות בהשוואה לפניות שהתקבלו מאז הקמתה (115 פניות לעומת ממוצע של 60 פניות ו-13% לעומת ממוצע של 8% בשנים 2009 – 2021 (שנת 2022 הייתה חריגה) .
• בשנת 2023 ירד מספר הפניות בנושא אפליה על רקע לאום, אך חלקן מכלל הפניות שהתקבלו בנציבות עלה במעט (49, 6% לעומת 67, 5% בהתאמה).
• אחוז הפניות בנושא אפליה על רקע הורות בכלל הפניות שהתקבלו בנציבות בשנת 2023 היה הגבוה ביותר מאז הקמתה של הנציבות ועמד על 8%. זאת, למרות שמספר הפניות פחת לעומת שנת 2022 (69 לעומת 82 בהתאמה).
• בשנת 2023 מספר הפניות בנושא אפליה על רקע דת היה הגבוה ביותר בהשוואה לפניות שהתקבלו מאז הקמתה וכך גם חלקן בכלל הפניות שהתקבלו (60 פניות לעומת ממוצע של 32 פניות ו-7% לעומת ממוצע של 4%  מכלל הפניות שהתקבלו בנציבות בשנים 2009 – 2022).
• בשנת 2023 גדל כמעט פי שניים מספר הפניות בנושא אפליה על רקע מעמד אישי לעומת שנת 2022 (7 פניות לעומת 4 בהתאמה). 
• בשנת 2023 פחת בחצי מספר הפניות בנושא אפליה על רקע ארץ מוצא לעומת השנים 2022 ו-2021 (26 פניות לעומת 58 ו-56 פניות בהתאמה). ירד בחצי גם חלקן בכלל הפניות שהתקבלו בנציבות לעומת שנת 2021 (3% לעומת 6% בהתאמה).
• בשנת 2023 פחת בחצי מספר הפניות בנושא אפליה על רקע מקום מגורים לעומת שנת 2022 (8 פניות לעומת 17 בהתאמה).