החובה להפריש שיעור משכר העובדים לביטוח פנסיוני, חלה לגבי עובד שמלאו לו 21 שנה, ולגבי עובדת שמלאו לה 20 שנה ועד לגיל פרישה חובה, בתנאי שהעובדים פרש מהעבודה ומשולמת להם קצבה (למעט קצבה המשולמת על ידי הביטוח הלאומי) כגון: קצבה בשל נכות המשולמת על ידי חברת ביטוח או קופת גמל.
לעניין מועד תחילת הזכות, קיימת הבחנה בין עובדים שהתקבלו לעבודה כשאינם מבוטח בביטוח פנסיוני, לבין עובדים שבקבלתם לעבודה היו מבוטח כאמור.
לצפייה בתרשים זרימה המפרט הליך ההפרשה לפנסיה בגין עובד חדש, לחצו כאן.
מעסיק רשאי להפסיק את ביצוע ההפרשות לביטוח הפנסיוני, כאשר מתקיימים שני התנאים הבאים:
דוגמאות:
ההפרשות לביטוח פנסיוני מחושבות כשיעור משכרם של העובדים, וממומנות בחלקן על ידי המעסיק ובחלקן על ידי העובדים (ניכוי משכרם).
החל מתאריך 1.1.2017 שיעור ההפרשות הוא כדלקמן:
השיעור הכולל של ההפרשות הוא 12.5%, או 18.5% במקרה של הפרשה גם לרכיב פיצויי פיטורים.
שיעור ההפרשות כפוף להוראות הממונה על אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון שבמשרד האוצר, ההוראות שבתקנות מס הכנסה ותקנות קרן הפנסיה שבה מבוטחים העובדים.
הוראות שבתקנות מס הכנסה בנושא:
עובדים רשאים להגדיל את חלקם בהפרשות לביטוח הפנסיוני (ההפרשות המנוכות משכרם), עד לשיעור של 7% מהשכר. הגדלת השיעור המופרש לביטוח פנסיוני עשויה להגדיל את קצבת הפרישה (פנסיה) שהעובדים יהיו זכאי לה, ולהקטין את סכומי מס ההכנסה שהעובדים יידרשו לשלם בעד שנת המס שבמהלכה נוכו ההפרשים.
עובדים זכאי, בתנאים מסוימים, לניכוי או לזיכוי ממס הכנסה עבור הסכומים שנוכו משכרו בעד הביטוח הפנסיוני. מידע בנושא ניכוי או זיכוי בשל הפרשות לביטוח פנסיוני ("הקלות במס לשכירים"), באתר רשות המסים.
החל מתאריך 1.7.2016, השכר הקובע לעניין ההפרשות הוא השכר המוסכם בין המעסיק לעובדים, ובלבד שלא יהיה נמוך יותר מ"השכר המבוטח" שנקבע בצו ההרחבה לפנסיה חובה 2011. השכר המבוטח מחושב לפי הנמוך מבין שני אלה: השכר הבסיסי של העובד (ברוטו), או השכר הממוצע לפי חוק הביטוח הלאומי.
עד לתאריך 30.6.2016, ההפרשות לביטוח הפנסיוני היו מחושבות לפי הנמוך מבין שני אלה: השכר הבסיסי של העובד (ברוטו), כלומר: השכר המובא בחשבון בחישוב פיצויי פיטורים, או השכר הממוצע, לפי חוק הביטוח הלאומי.
שיעורי ההפרשות עד לשנת 2017:
שיעור הפרשות לפנסיה שחלו לגבי התקופה שקדמה לשנת 2016 היו נמוכים מ-18% משכר העובד, והם הועלו בהדרגה משנת 2008.
העלייה המדורגת בשיעור ההפרשות לפנסיה, בטבלה שלהלן.
| החל ביום | הפרשות על חשבון המעסיק | הפרשות העובדים | הפרשות המעסיק לפיצויים | סך הכל |
|---|---|---|---|---|
| 1.1.2017 | 6.5% | 6% | 6% | 18.5% |
| 1.7.2016 | 6.25% | 5.75% | 6% | 18% |
| 1.1.2015 | 6% | 5.5% | 6% | 17.5% |
| 1.1.2014 | 6% | 5.5% | 6% | 17.5% |
| 1.1.2013 | 5% | 5% | 5% | 15% |
| 1.1.2012 | 4.16% | 4.16% | 4.18% | 12.5% |
| 1.1.2011 | 3.33% | 3.33% | 3.34% | 10% |
| 1.1.2010 | 2.5% | 2.5% | 2.5% | 7.5% |
| 1.1.2009 | 1.66% | 1.66% | 1.68% | 5% |
| 1.1.2008 | 0.833% | 0.833% | 0.834% | 2.5% |
העובדים זכאים לבחור את סוג הגוף הפנסיוני שבו יבוטחו, כלומר: קרן פנסיה, קופת גמל או ביטוח מנהלים.
העובדים זכאים גם לבחור בגוף פנסיוני מסוים שאליו יועברו ההפרשות.
העובד זכאי לבחור באפיק ההשקעה של הסכומים שנצברו לזכותם, מבין אפיקי ההשקעה המוצעים על ידי הגוף הפנסיוני.
הגופים הפנסיונים רשאים לגבות דמי ניהול. בתקנות נקבעו הוראות לגבי דמי הניהול המרביים שקופת גמל זכאי לגבות. להוראות התקנות בנושא דמי ניהול מרביים, לחצו כאן.
על המעסיקים להעביר את הכספים שהופרשו (הן חלקו של המעסיק והן חלקם של העובדים), לגוף הפנסיוני שבחרו העובדים, במועד המוקדם מבין אלה:
ההשלכות של אי העברת כספים (הן חלק העובדים והן חלק המעסיק) לגוף הפנסיוני במועד:
חשוב לציין:
רגע הפיטורים הוא רגע של לחץ, חוסר ודאות ולעיתים גם פגיעה אישית. אך דווקא ברגעים הללו, חשוב לפעול באופן שקול ונכון מבחינה משפטית. טעויות שנעשות
שוויון מגדרי בשכר הוא לא רק עיקרון מוסרי וחוקי – אלא גם כלי ארגוני חשוב לשיפור מוניטין, שמירה על עובדים ומניעת תביעות. עם העלייה במודעות
אפליה מגדרית בשכר נותרה אחת הבעיות השכיחות והקשות בשוק העבודה. למרות חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ"ו–1996, פערי שכר בין נשים וגברים קיימים גם במקומות
הלנת שכר היא אחת העבירות הנפוצות ביותר בתחום דיני העבודה בישראל. למעשה, מדובר במצב שבו מעביד לא משלם לעובד את שכרו במועד שנקבע בחוק או
מבוא: משמעותו המשפטית של סעיף 14 סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורין מהווה נדבך מרכזי בזכויות העובד ובאחריות המעסיק בכל הנוגע לחישוב פיצויי פיטורין. משמעותו בפועל
חוזה העבודה הוא לא רק מסמך פורמלי לצרכי הנהלת חשבונות – אלא כלי משפטי שיכול להגן על הזכויות של העובד, וגם על האינטרסים של המעסיק.למרות
בית הדין לעבודה ביצע ״הרמת מסך״ וחייב בעל חברת שמירה לפצות שני עובדים שתשלומים שנוכו משכרם לא הועברו לקרן הפנסיה. ״מדובר בהתנהלות פסולה שהתמשכה על פני חודשים רבים״, נכתב בפסק הדין