חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה - ברקוביץ אהרוני זיו BAZ https://bazlaw.co.il עורכי דין Fri, 16 Aug 2024 18:52:30 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.7 https://bazlaw.co.il/wp-content/uploads/2019/01/cropped-logo-02-32x32.png חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה - ברקוביץ אהרוני זיו BAZ https://bazlaw.co.il 32 32 פסקי דין בנושא שוויון הזדמנויות בעבודה https://bazlaw.co.il/%d7%a4%d7%a1%d7%a7%d7%99-%d7%93%d7%99%d7%9f-%d7%91%d7%a0%d7%95%d7%a9%d7%90-%d7%a9%d7%95%d7%95%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%96%d7%93%d7%9e%d7%a0%d7%95%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%a2%d7%91%d7%95%d7%93/ Sun, 18 Aug 2024 00:47:34 +0000 https://bazlaw.co.il/?p=23287 מבוא שוויון הזדמנויות בעבודה הוא עקרון יסוד במשפט העבודה בישראל ובעולם, שמטרתו להבטיח כי כל אדם יקבל יחס שווה בעבודה ללא קשר למאפיינים אישיים כגון מגדר, גיל, דת, גזע, מצב משפחתי, או מוגבלות. עקרון זה מעוגן בחקיקה הישראלית, ובמרכזו עומד חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988, אשר מחייב מעסיקים להימנע מאפליה בקבלה לעבודה, בקידום, בתנאי העבודה […]

The post פסקי דין בנושא שוויון הזדמנויות בעבודה appeared first on ברקוביץ אהרוני זיו BAZ. ]]>

מבוא

שוויון הזדמנויות בעבודה הוא עקרון יסוד במשפט העבודה בישראל ובעולם, שמטרתו להבטיח כי כל אדם יקבל יחס שווה בעבודה ללא קשר למאפיינים אישיים כגון מגדר, גיל, דת, גזע, מצב משפחתי, או מוגבלות. עקרון זה מעוגן בחקיקה הישראלית, ובמרכזו עומד חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988, אשר מחייב מעסיקים להימנע מאפליה בקבלה לעבודה, בקידום, בתנאי העבודה ובפיטורין. בתי הדין לעבודה בישראל עוסקים רבות במימוש עקרון זה ובפסיקה שנוגעת לאפליה בעבודה, והם מהווים כלים מרכזיים לאכיפתו של החוק. במאמר זה נסקור כמה מפסקי הדין המרכזיים בנושא שוויון הזדמנויות בעבודה, ונבחן את ההשלכות המשפטיות והחברתיות שלהם.

פסקי דין מרכזיים

1. פסק דין פרץ נ' טכנוגרף בע"מ

בפסק דין זה, דן בית הדין הארצי לעבודה בתביעה שהוגשה על ידי אישה שטענה כי נדחתה מקבלה לעבודה רק בשל היותה אישה. המועמדת טענה כי למרות שהייתה בעלת הכישורים הנדרשים, המעסיק העדיף מועמד גבר, ופעל באופן מפלה. בית הדין קיבל את טענותיה וקבע כי המעסיק פעל בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. בפסק הדין נקבע כי לא ניתן להפלות מועמדת לעבודה על בסיס מגדר, והוטלו על המעסיק קנסות ופיצויים למועמדת.

פסק הדין מהווה אבן דרך חשובה במאבק נגד אפליה מגדרית בעבודה, ומבהיר את חובתם של מעסיקים לפעול בשקיפות ובהגינות בקבלת עובדים, ללא תלות במגדרם. פסק הדין משדר מסר ברור למעסיקים על חשיבותם של עקרונות השוויון בעבודה וההשלכות המשפטיות הנובעות מהפרתם.

2. פסק דין דקל נ' משרד החינוך

במקרה זה, דנה התביעה באפליה על רקע דת. המורה, יהודי דתי, טען כי הוא הודר מקידום בעבודתו בשל אורח חייו הדתי. לטענתו, עמיתיו לעבודה זכו לקידום למרות שעמדו באותם קריטריונים מקצועיים פחות ממנו, רק משום שהמעסיק העדיף עובדים חילוניים. בית הדין קבע כי מדובר באפליה פסולה, והורה למשרד החינוך לפצות את התובע ולתקן את מעמדו המקצועי.

פסק הדין מדגיש את החשיבות של שמירה על חופש הדת בעבודה, והאיסור להפלות עובדים בשל אורח חייהם הדתי. הוא משמש תקדים חשוב להגנה על עובדים דתיים ומבהיר למעסיקים את החובה לכבד את עקרונות השוויון הדתי במקום העבודה.

3. פסק דין מלכה נ' עיריית תל אביב-יפו

פסק דין זה עוסק באפליה על רקע גיל. התובע, עובד עירייה בן 58, טען כי פוטר מעבודתו בשל גילו, בעוד שעובדים צעירים יותר באותו תפקיד נשארו במקומותיהם. התובע טען כי הפיטורין נעשו ללא כל סיבה מוצדקת אחרת מלבד גילו המתקדם, ושיש לראות בכך אפליה פסולה על בסיס גיל. בית הדין קיבל את הטענה וקבע כי הפיטורין בוצעו בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. בית הדין הורה לעיריית תל אביב-יפו לפצות את התובע ולהשיבו לתפקידו.

פסק הדין מדגיש את האיסור על אפליה על בסיס גיל, ומבהיר כי פיטורים צריכים להתבצע על בסיס שיקולים מקצועיים בלבד, ללא קשר לגילו של העובד. הוא מהווה מסר חשוב למעסיקים על הצורך להימנע מאפליה פסולה בעת קבלת החלטות בנוגע להעסקת עובדים.

4. פסק דין טל נ' חברת דואר ישראל

במקרה זה, דן בית הדין הארצי לעבודה בתביעה שהוגשה על ידי עובדת שטענה כי הופלתה לרעה בשל היותה אם חד הורית. העובדת טענה כי המעסיק העדיף עובדים ללא ילדים או עם פחות מחויבויות משפחתיות, וכי תנאי עבודתה הורעו עקב היותה אם חד הורית. בית הדין קבע כי מדובר באפליה על רקע מצב משפחתי, והורה לחברת דואר ישראל לפצות את התובעת ולשנות את מדיניותה בנוגע להעסקת הורים חד הוריים.

פסק הדין מדגיש את האיסור להפלות עובדים על רקע מצבם המשפחתי, ובמיוחד את ההגנה על הורים חד הוריים במקום העבודה. הוא מבהיר למעסיקים את הצורך להבטיח תנאי עבודה שוויוניים לעובדים ללא קשר למצבם המשפחתי.

5. פסק דין אייל נ' משרד הביטחון

פסק דין זה עוסק באפליה על רקע מוגבלות. התובע, אדם עם מוגבלות פיזית, טען כי נדחה מקבלה לעבודה במשרד הביטחון בשל מוגבלותו. לטענתו, הוא עמד בכל הקריטריונים המקצועיים הנדרשים, אך נדחה בשל חוסר התאמות פיזיות במקום העבודה. בית הדין קבע כי מדובר באפליה על רקע מוגבלות, והורה למשרד הביטחון לפצות את התובע ולהתאים את מקום העבודה לצרכיו.

פסק הדין מדגיש את חובת המעסיקים לבצע התאמות סבירות עבור עובדים עם מוגבלות, ומבהיר כי אי קבלה לעבודה על רקע מוגבלות מהווה אפליה פסולה. הוא מהווה תקדים חשוב בהגנה על זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה.

השלכות פסיקות אלו

פסקי הדין שנדונו לעיל מבהירים את המחויבות המשפטית והחברתית להבטיח שוויון הזדמנויות בעבודה ולהיאבק באפליה פסולה. יש להם מספר השלכות חשובות:

  1. חיזוק ההגנה המשפטית על עובדים: פסקי הדין הללו מחזקים את ההגנה המשפטית על עובדים במגוון תחומים, ומבהירים כי אפליה על בסיס מגדר, דת, גיל, מצב משפחתי או מוגבלות אינה מתקבלת על הדעת.
  2. שינויי מדיניות בארגונים: הפסיקות מובילות לשינויי מדיניות בארגונים, כאשר מעסיקים מבינים את הצורך לפעול בשקיפות ובהגינות ולמנוע אפליה. הם מחויבים ליצור סביבה עבודה שוויונית ולוודא שכל עובד יקבל יחס הוגן בהתאם לכישוריו ולאופיו, ולא על בסיס מאפיינים אישיים.
  3. הרתעה: פסיקות אלו משמשות כהרתעה למעסיקים אחרים, שמבינים את ההשלכות המשפטיות והכלכליות של אפליה במקום העבודה. הם נוקטים צעדים כדי להימנע מתביעות ולהבטיח שהחברה שלהם פועלת בהתאם לחוק.

סיכום

שוויון הזדמנויות בעבודה הוא עקרון יסוד במשפט העבודה הישראלי, והמאבק נגד אפליה פסולה במקום העבודה הוא נושא מרכזי בפסיקות בתי הדין לעבודה. פסקי הדין שנדונו במאמר זה מדגישים את החשיבות של הגנה על זכויותיהם של עובדים מכל מגזרי האוכלוסייה, ומבהירים את החובה של מעסיקים לפעול בהגינות ולמנוע אפליה בכל שלב של יחסי העבודה.

הפסיקות הללו תורמות לקידום השוויון בשוק העבודה הישראלי, משדרות מסר ברור למעסיקים על ההשלכות החמורות של אפליה פסולה, ומעודדות עובדים לעמוד על זכויותיהם ולהיאבק על שוויון הזדמנויות. במקביל, הן מחייבות את החברה הישראלית לבחון מחדש את דרכי הפעולה של מעסיקים ואת המדיניות הנהוגה במקומות העבודה, ולוודא שהיא משקפת ערכים של שוויון, צדק והגינות.

אולי יעניין אותך גם...

נזקי רכוש
ייצוג בנזקי רכוש: מדריך מלא למבוטחים ונפגעים

נזקי רכוש עלולים להיגרם במגוון נסיבות, כולל פעולות מלחמה, איבה, אסונות טבע, שריפות, שיטפונות ועוד. לעיתים...

הוצאה לפועל וחדלות פירעון המדריך המלא והמעודכן
הוצאה לפועל וחדלות פירעון: המדריך המלא והמעודכן

ניהול חובות, גבייה או חדלות פירעון הם נושאים מורכבים המשלבים דינים משפטיים עם אתגרים כלכליים משמעותיים. במאמר...

הסכם ממון
הסכמי ממון: פגישת הייעוץ וההיבטים המשפטיים

הסכם ממון הוא מסמכים משפטיים שתכליתו להסדיר את חלוקת הרכוש בין בני זוג, מפרט של פרידה או גירושין, או...

דיני משפחה
עורך דין לדיני משפחה: ניהול הליכים, ייעוץ והגנה במגוון תחומים משפחתיים

דיני משפחה תחום דיני המשפחה הוא אחד מתחומי המשפט הרגישים והמאתגרים ביותר, מאחר והוא נוגע לחיי היום-יום...

תעבורה
עורך דין תעבורה: המדריך השלם לייצוג והגנה משפטית בעבירות תנועה

דיני תעבורה תחום דיני התעבורה הוא אחד מתחומי המשפט הנפוצים והמשפיעים ביותר על חיי היום-יום של כל אדם...

ליטיגציה
מושגים מרכזיים בתחום הליטיגציה

מבוא לליטיגציה הליטיגציה, או ניהול הסכסוכים המשפטיים, מהווה חלק חשוב ממערכת המשפט. היא כוללת בתוכה את...

מושגים בסיסיים בדיני מקרקעין
מושגים בסיסיים בדיני מקרקעין

מושגים בדיני מקרקעין דיני מקרקעין הם תחום מורכב ורחב במשפט האזרחי, המתמקד בזכויות ובחובות הקשורות לקרקעות...

החשיבות של גיוס שוויוני בארגון
החשיבות של גיוס שוויוני בארגון

מבוא תהליך הגיוס הוא השלב הראשון שבו ארגון מפגין את מחויבותו לשוויון הזדמנויות. כאשר התהליך הוא שוויוני...

The post פסקי דין בנושא שוויון הזדמנויות בעבודה appeared first on ברקוביץ אהרוני זיו BAZ. ]]>
נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה מפרסמת את הדוח השנתי לשנת 2023 https://bazlaw.co.il/%d7%a0%d7%a6%d7%99%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%95%d7%95%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%96%d7%93%d7%9e%d7%a0%d7%95%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%a2%d7%91%d7%95%d7%93%d7%94-%d7%9e%d7%a4%d7%a8%d7%a1%d7%9e-2/ Wed, 21 Feb 2024 05:59:40 +0000 https://bazlaw.co.il/?p=22534 a[data-mtli~="mtli_filesize99133kB"]:after {content:" (991.33 kB)"}a[data-mtli~="mtli_filesize59322kB"]:after {content:" (593.22 kB)"}

נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה, עו"ד מרים כבהא, הגישה היום לשר הכלכלה והתעשייה, ניר ברקת, את הדוח השנתי המסכם את פעילות הנציבות לשנת 2023 שר הכלכלה והתעשייה, ניר ברקת: "הניצחון בשדה הקרב לא יהיה מלא אם נפסיד בשדה הכלכלי-חברתי. חובתנו להציל את העסקים בפריפריה ובאזורי הלחימה ולשמור על הכלכלה שלנו שתצא מחוזקת. חיילי וחיילות המילואים ומשפחותיהם יוכלו […]

The post נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה מפרסמת את הדוח השנתי לשנת 2023 appeared first on ברקוביץ אהרוני זיו BAZ. ]]>

נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה, עו"ד מרים כבהא, הגישה היום לשר הכלכלה והתעשייה, ניר ברקת, את הדוח השנתי המסכם את פעילות הנציבות לשנת 2023

שר הכלכלה והתעשייה, ניר ברקת: "הניצחון בשדה הקרב לא יהיה מלא אם נפסיד בשדה הכלכלי-חברתי. חובתנו להציל את העסקים בפריפריה ובאזורי הלחימה ולשמור על הכלכלה שלנו שתצא מחוזקת. חיילי וחיילות המילואים ומשפחותיהם יוכלו להשלים את המשימה רק בידיעה שהממשלה מחויבת להם וכל פגיעה בזכויותיהם/ן, כמו בכל עובד ועובדת הנפגעים מאפליה בשוק העבודה – תטופל".

עו"ד מרים כבהא, נציבת שוויון הזדמנויות היוצאת: "שנת 2023 היתה שנה קשה לכולנו ומציבה בפנינו אתגרים שילוו אותנו עוד חודשים ארוכים והשפעתם על שוק העבודה עשויה להיות משמעותית ביותר. בימים אלו ישנה חשיבות רבה בהנכחת נושא הגיוון וההכלה בשוק העבודה, לצד שמירה על זכויות העובדים והעובדים. הנציבות תמשיך לעמוד לצד כל מי שחש/ה כי הופלה בשוק על העבודה על מנת להבטיח שוק עבודה שוויוני, מכיל ובטוח לכולנו".

עיקרי הדוח

  • 12,688 פניות התקבלו בנציבות מאז הקמתה (2008), מתוכן 865 פניות בשנת 2023
  • בשנת 2023 המשיכה מגמת העלייה במספר הפניות בנושא אפליה על רקע שירות מילואים, כמעט כפול משנת 2022 (36 לעומת 19) ופי 7 לעומת 2021 (5 פניות), וכן עלה אחוז הפניות בנושא זה מכלל הפניות שהתקבלו בנציבות (4% לעומת 1% בשנים 2019 – 2021).
  • 43% (327) מהפניות שהתקבלו בשנת 2023 היו בנושא אפליה על רקע תנאי עבודה, רבע (25%, 189) מהפניות נגעו לאפליה על רקע פיטורים.
  • 42% מפניות הנשים עסקו באפליה על רקע הרחבת המשפחה או טיפול בה (היריון – 27%, 145 פניות, טיפולי פוריות – 4%, 20 פניות והורות – 11%, 58 פניות).
  • 19% מכלל הפניות לנציבות השוויון היו של ערבים לעומת 11%-12% בשלוש השנים האחרונות. כרבע מהן (23%, 35 פניות) נעשו בעקבות קמפיין תמרקוהאש – تمرقهاش  להעלאת המודעות בקרב החברה הערבית לחקיקת השוויון ולאפליה בשוק העבודה.

נציבות השוויון פועלת לקידום השוויון והגיוון בתעסוקה בישראל בשני תחומים עיקריים – בתחום המשפטי, במסגרתו מטפלת בפניות, מעניקה ייעוץ משפטי ומשתתפת בתיקים משפטיים ובוועדות כנסת וועדות שרים, ובתחום ההסברתי, במסגרתו משתפת פעולה עם המגזר הציבורי ועם המגזר הפרטי. בשנת 2023 הרחיבה נציבות השוויון את פועלה בשני תחומים אלה.

הנציבות הייתה מעורבת בשנת 2023 במספר תיקים מרכזיים, בהם הליך בו בית הדין אימץ את עמדת הנציבות כי נכון לקבוע נהלים מוסדרים ואחידים לטיפול בסוגיה המורכבת של בירור יהדות לעניין כשרות. בנוסף, הוגשה על ידי הנציבות בשם פונה תביעה בגין אפליה מחמת גיל בפיטורין. 

פניות רבות טופלו בהצלחה בעקבות הייעוץ המשפטי שניתן לפונה והליך הבירור מול המעסיק, ולא נדרשו הליכים משפטיים כדי לתקן את המצב. כך לדוגמה, טופלה בהצלחה פנייה על רקע פערי שכר מגדריים: הפונות, שתי מתכנתות מחשבים חרדיות סיפרו ששכרן נמוך באופן משמעותי משכר המתכנתים הגברים שעובדים לצידן ושפנייתן למעסיק לתיקון המצב נענתה בשלילה. הפונות קיבלו ייעוץ משפטי ובעקבות כך המעסיק השווה את שכרן לשכר עמיתיהן הגברים.

גם במהלך 2023 פרסמה הנציבות הנחיות למעסיקים המבארות את אופן יישום תיקון מספר 6 לחוק שכר שווה לעובדת ולעובד. 

הנציבות הוסיפה להרחיב את פעילותה בתוכניות להטמעת שוויון כדי ליצור שינוי מעמיק ונרחב יותר בקרב ענפים רבים במשק ולהגביר את המודעות לחשיבות הגיוון. בשנת 2023 הפעילה הנציבות שמונה תוכניות להטמעת שוויון וגיוון בתעסוקה ו-19 קורסי הכשרה לארגונים במשק וקיימה כ-175 פגישות במסגרת התוכניות.

נערך טקס חלוקת אותות ומענקים על ידי שר הכלכלה והתעשייה, ניר ברקת, לזוכי וזוכות תחרות 'אות העסקה בשוויון' – מעסיקים/ות שמקדמים/ות שוויון מגדרי. לתחרות הוגשו כ-350 מועמדויות בקטגוריות השונות ומתוכן נבחרו 13 זוכים וזוכות לשנת 2022. 

במסגרת תכנית משלבים ומשתלבים, פועלת הנציבות בשיתוף פעולה עם מכון מרחבים ומשרד החינוך לשילוב מורים ערבים בבתי ספר במגזר היהודי.

הנציבות ליוותה 20 חברות הייטק ופתחה קורס הכשרה למנהלות ומנהלי הגיוון בארגונים השותפים במסגרת הפעלת תכנית   women in techאשר נעשה בשיתוף עם עמותת ITWORKS לשם פיתוח כלים וליווי מעסיקים בקידום העסקה מגדרית מגוונת בענף ההייטק, בדגש על האוכלוסייה הערבית.

הנציבות יצאה בקמפיין תמרקוהאש – تمرقهاش להעלאת המודעות בקרב החברה הערבית לחקיקת השוויון ולאפליה בשוק העבודה. הקמפיין פנה לציבור העובדות והעובדים וקרא להם לא להבליג ולא להתעלם (בערבית تمرقهاش – "תמרקוהאש") כשהם חווים אפליה ולפנות לנציבות השוויון לייעוץ וליווי משפטי לקמפיין הייתה חשיפה גדולה.

בעקבות מלחמת חרבות ברזל נדרשה הנציבות למצב המיוחד וטיפלה ב-39 פניות שעניינן אינו אפליה. הנציבות העניקה ייעוץ משפטי שוטף לעניין זכויות עובדים ועובדות בשעת החירום ופעלה להעלאת המודעות לזכויות העובדות והעובדים באמצעות הרצאות בנושא וקיום וובינרים בהשתתפות כ-400 מנהלות ומנהלים מארגונים שונים במגזר הפרטי והציבורי. כמו כן, הנציבות הציעה חבילות התערבות שונות הכוללות ליווי מקצועי עם יועצים/ות ארגוניים, בשיתוף פעולה עם מכון אקורד לפסיכולוגיה חברתית.

בימים אלו סיימה עו"ד מרים כבהא את תפקידה כנציבת שיוויון, לאחר שתי קדנציות מלאות. את מקומה תמלא עו"ד אורית שרפי, סגנית בכירה ליועצת המשפטית, במסגרת הטלת תפקיד ועד לאיוש קבוע של המשרה. 

סיכום פעילות 2023 בהרחבה

  • 865 – פניות חדשות
  • 176 – פגישות במסגרת תוכניות להטמעת שוויון 
  • 149 – פגישות במסגרת תוכניות להטמעת שוויון
  • 122 – בקשות/צווים שהופעלו לאיסוף נתונים ממעסיקים, כולל מכתבי בירור 
  • 69 – הרצאות    
  • 54 – פגישות עם פונים
  • 19 – קורסי הכשרה לארגונים במשק
  • – תוכניות להטמעת שוויון  
  • 1 – טקס אות העסקה בשוויון
  • 1 – הפעלת תכנית women in tech
  • 1 – קמפיין תמרקוהאש (تمرقهاش)
  • 1 –  השקת דירוג גיוון במגזר העסקי
  • 1 –  הפעלת תוכנית 'משלבים ומשתלבים' 
פניות של נשים וגברים
  • בכל השנים מאז הקמת נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, מספר הפניות של נשים היה גבוה ממספר פניות הגברים. בשנת 2023 עמד אחוז פניות הנשים על 67% מכלל הפניות לנציבות השוויון. 
  • 42% מפניות הנשים עסקו באפליה על רקע הרחבת המשפחה או טיפול בה (היריון  – 27%, 145 פניות, טיפולי פוריות –  4%, 20 פניות והורות – 11%, 58 פניות). 
  • בולט הפער בין אחוז הפניות של נשים (מכלל הפניות של הנשים) לאחוז המקביל אצל הגברים (מכלל הפניות של הגברים) בפניות של אפליה על רקע לאום – 3% (14) לעומת 13% (34) בהתאמה, אפליה על רקע הורות – 11% (58) לעומת 4% (11) בהתאמה, אפליה על רקע שירות מילואים – 4% (8) לעומת 11% (27) בהתאמה, אפליה על רקע מין – 14% (76) לעומת 8% (21) בהתאמה ואפליה על רקע ארץ מוצא – 1% (7) לעומת 7% (19) בהתאמה. 
  • מספר הפניות בנושא אפליה על רקע דת (30) וגיל (כ-20) היה דומה אצל הנשים והגברים אך הפער בחלקן בכלל הפניות בקבוצה המתאימה היה גדול: 6% אצל הנשים ו-11% אצל הגברים (דת) ו-4% אצל הנשים ו-8% אצל הגברים (גיל).
פניות של יהודים וערבים
  •  19% מכלל הפניות לנציבות השוויון היו של ערבים לעומת 11% – 12% בשלוש השנים האחרונות. כרבע מהן (23%, 35) נעשו בעקבות קמפיין תמרקוהאש – تمرقهاش  להעלאת המודעות בקרב החברה הערבית לחקיקת השוויון ולאפליה בשוק העבודה.
  • רבע (40) מהפניות של הערבים היו בנושא אפליה על רקע לאום לעומת 1% (8) אצל היהודים.
  • בולט הפער בין אחוז הפניות של ערבים (מכלל הפניות של הערבים) לאחוז המקביל אצל היהודים בנושא אפליה על רקע מין – 1% (2) לעומת 14% (91) בהתאמה, אפליה על רקע הורות – 1% (1) לעומת 11% (68) בהתאמה ואפליה על רקע היריון – 11% (16) לעומת 20% (128) בהתאמה.
  • יותר ממחצית מהפניות של ערבים לנציבות שוויון הזדמנויות היו של נשים (56%, 86). מתוכן בלטו פניות בנושא אפליה על רקע היריון (19%, 16), קבלת מידע ונתונים (15%, 13) ואפליה על רקע לאום (14%, 12). 
  • מספר הפניות של גברים ערבים בנושא אפליה על רקע לאום היה פי שניים ויותר ממספר הפניות של הנשים הערביות (28 לעומת 12 בהתאמה) והיוו 42% מכלל הפניות של הגברים הערבים, בפער גדול משאר הפניות שלהם לנציבות שוויון.
  • אחוז הפניות שנעשו בעקבות קמפיין תמרקוהאש – تمرقهاش  להעלאת המודעות בקרב החברה הערבית לחקיקת השוויון ולאפליה בשוק העבודה עמד על 21% (18) בקרב הנשים הערביות – במקום הראשון מכלל הפניות שלהן, ורבע (17) בקרב הגברים הערבים – במקום השני מכלל הפניות שלהם ומעיד על הצלחתו בקרב שני המינים.   
פניות לפי שלב תעסוקתי
  • 43% (327) מהפניות שהתקבלו בשנת 2023 היו בנושא אפליה על רקע תנאי עבודה, רבע (189) מהפניות נגעו לאפליה על רקע פיטורים.
  • נושא הפנייה העיקרי של נשים וגברים היה אפליה על רקע תנאי עבודה (45% – 214 פניות אצל הנשים ו-44% – 109 פניות אצל הגברים). 
  • נושאי הפניות הבולטים אצל נשים היו אפליה על רקע תנאי עבודה (45%, 214), אפליה על רקע פיטורים (30%, 145), פערי שכר מגדריים (14%, 66) וקבלה לעבודה (11%, 51), ואצל הגברים היו פניות בנושא אפליה על רקע תנאי עבודה (44%, 109), קבלה לעבודה (27%, 65) ופיטורים (18%, 44).
  • נושא הפנייה העיקרי של יהודים וערבים היה אפליה על רקע תנאי עבודה (46% – 273 פניות אצל היהודים ו-38% – 51 פניות אצל הערבים). במקום השני היו פניות בנושא אפליה על רקע פיטורים (24% – 143 פניות אצל היהודים ו-29% – 39 פניות אצל הערבים).
  • רבע מהפניות (26%, 35) של ערבים היו בנושא אפליה על קבלה לעבודה לעומת 13% (77) פניות אצל היהודים. 
  • 16% מהפניות של יהודים היו בנושא אפליה על פערי שכר מגדריים (94) לעומת 4% (6) בלבד אצל הערבים. 
פניות בהשוואה רב-שנתית
  • בכל השנים מספר הפניות של עובדים מהמגזר הפרטי היה גבוה ממספר הפניות של עובדים במגזרים הציבורי והשלישי. 
  • בשנת 2023 חזר מספר הפניות מהמגזר הפרטי לממוצע של השנים 2018 ואילך (למעט בשנת 2022) . חלקן של פניות אלה מכלל הפניות לנציבות עמד על 70% בדומה לאחוז שהיה בשנת 2022 – 71% (זאת לעומת 60% בשנת 2021 ו-66% בשנים 2019 – 2020).
  • בשנת 2023 חלה עלייה קלה באחוז הפניות של עובדים מהמגזר הציבורי לעומת שנת 2022. זאת לאחר שב-2021 נעצרה מגמת העלייה שהסתמנה משנת 2017. 
  • בשנת 2023 עלה משמעותית חלקן של הפניות בנושא אפליה על רקע היריון (17% לעומת 13% בהתאמה) בכלל הפניות שהתקבלו בנציבות, זאת למרות שמספרן ירד לעומת שנת 2022 (149 פניות לעומת 169 בהתאמה).
  • בשנת 2023 המשיכה מגמת העלייה במספר הפניות בנושא אפליה על רקע שירות מילואים, כמעט כפול משנת 2022 (36 לעומת 19) ופי 7 לעומת 2021 (5 פניות) וכן עלה אחוז הפניות בנושא זה מכלל הפניות שהתקבלו בנציבות (4% לעומת 1% בשנים 2019 – 2021).
  • בשנת 2023 מספר הפניות בנושא אפליה על רקע מין היה גבוה מאוד וכך גם חלקן בכלל הפניות שהתקבלו בנציבות בהשוואה לפניות שהתקבלו מאז הקמתה (115 פניות לעומת ממוצע של 60 פניות ו-13% לעומת ממוצע של 8% בשנים 2009 – 2021 (שנת 2022 הייתה חריגה) .
  • בשנת 2023 ירד מספר הפניות בנושא אפליה על רקע לאום, אך חלקן מכלל הפניות שהתקבלו בנציבות עלה במעט (49, 6% לעומת 67, 5% בהתאמה).
  • אחוז הפניות בנושא אפליה על רקע הורות בכלל הפניות שהתקבלו בנציבות בשנת 2023 היה הגבוה ביותר מאז הקמתה של הנציבות ועמד על 8%. זאת, למרות שמספר הפניות פחת לעומת שנת 2022 (69 לעומת 82 בהתאמה).
  • בשנת 2023 מספר הפניות בנושא אפליה על רקע דת היה הגבוה ביותר בהשוואה לפניות שהתקבלו מאז הקמתה וכך גם חלקן בכלל הפניות שהתקבלו (60 פניות לעומת ממוצע של 32 פניות ו-7% לעומת ממוצע של 4%  מכלל הפניות שהתקבלו בנציבות בשנים 2009 – 2022).
  • בשנת 2023 גדל כמעט פי שניים מספר הפניות בנושא אפליה על רקע מעמד אישי לעומת שנת 2022 (7 פניות לעומת 4 בהתאמה). 
  • בשנת 2023 פחת בחצי מספר הפניות בנושא אפליה על רקע ארץ מוצא לעומת השנים 2022 ו-2021 (26 פניות לעומת 58 ו-56 פניות בהתאמה). ירד בחצי גם חלקן בכלל הפניות שהתקבלו בנציבות לעומת שנת 2021 (3% לעומת 6% בהתאמה).
  • בשנת 2023 פחת בחצי מספר הפניות בנושא אפליה על רקע מקום מגורים לעומת שנת 2022 (8 פניות לעומת 17 בהתאמה). 

עוד באותו נושא…

The post נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה מפרסמת את הדוח השנתי לשנת 2023 appeared first on ברקוביץ אהרוני זיו BAZ. ]]>
חובת מעסיקים לפרסם מידע בדבר פערי השכר בין גברים לנשים https://bazlaw.co.il/%d7%97%d7%95%d7%91%d7%aa-%d7%9e%d7%a2%d7%a1%d7%99%d7%a7%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%a4%d7%a8%d7%a1%d7%9d-%d7%9e%d7%99%d7%93%d7%a2-%d7%91%d7%93%d7%91%d7%a8-%d7%a4%d7%a2%d7%a8%d7%99-%d7%94%d7%a9%d7%9b%d7%a8/ Mon, 08 Jan 2024 14:20:04 +0000 https://bazlaw.co.il/?p=22400 כל מעסיק שמעסיק מעלה מ- 518 עובדים חלה עליו חובה להפיק מדי שנה 2 דוחות (דו"ח פנימי ופומבי), המפרטים את פערי השכר במקום העבודה בין גברים לנשים וכן למסור הודעה לעובד/ת בדבר פערי השכר. הדוח הראשון, דוח פנימי, יכלול פירוט השכר הממוצע של העובדים בפילוח לפי סוגי עובדים, סוגי משרות או סוגי דירוגים. בדוח זה יפרט […]

The post חובת מעסיקים לפרסם מידע בדבר פערי השכר בין גברים לנשים appeared first on ברקוביץ אהרוני זיו BAZ. ]]>

כל מעסיק שמעסיק מעלה מ- 518 עובדים חלה עליו חובה להפיק מדי שנה 2 דוחות (דו"ח פנימי ופומבי), המפרטים את פערי השכר במקום העבודה בין גברים לנשים וכן למסור הודעה לעובד/ת בדבר פערי השכר.

  • הדוח הראשון, דוח פנימי, יכלול פירוט השכר הממוצע של העובדים בפילוח לפי סוגי עובדים, סוגי משרות או סוגי דירוגים. בדוח זה יפרט המעסיק את פערי השכר הממוצע בין גברים לנשים באחוזים בכל קבוצת עובדים במקום העבודה.
  • בהתבסס על הדוח הפנימי, ימסור המעסיק לכל עובד פעם בשנה מידע בדבר הקבוצה שאליה הוא משתייך בפילוח העובדים הכולל את פערי השכר באחוזים באותה קבוצה.
  • הדוח השני, דוח פומבי, המתבסס על הדוח הפנימי, יפורסם לציבור פעם בשנה (לרבות באתר האינטרנט של המעסיק, אם יש כזה). הדוח יכלול, בין היתר, את פערי השכר הממוצע של העובדים המועסקים אצל המעסיק באחוזים, בלי לגלות את כינוי קבוצות העובדים במקום העבודה ובאופן שאינו מאפשר זיהוי של עובדים.
  • הדיווח מתייחס לשנה קלנדרית (ינואר – דצמבר), כאשר על המעסיקים למלא כל שנה את הדוחות לגבי השנה שקדמה למועד הדיווח.
  • מעסיקים נדרשים לפרסם את הדוחות לגבי שנת 2021 ולמסור לעובדים מידע כדין עד ליום 01.06.2022.

אוכלוסיית יעד ותנאים מקדימים

  • גופים (פרטיים וציבוריים) המעסיקים למעלה מ-518 עובדים.
    • בחישוב מכסת העובדים יכללו כל העובדים אשר בינם לבין המעסיק התקיימו יחסי עובד-מעסיק ב-31 בדצמבר לשנת הדיווח, כולל עובדים בחל"ת וכולל עובדים שלא עבדו לאורך כל השנה הקלנדרית שקדמה למועד הדיווח.
    • אין חובה לכלול בחישוב מכסת העובדים את עובדי הקבלן. יחד עם זאת, מעסיקים המעוניינים בכך, יכולים לציין באופן וולונטרי את פערי השכר גם ביחס לעובדי קבלן, ובלבד שיוצגו כפילוח נפרד בדוח.
  • גופים שאינם גופים פרטיים, ואשר חלה עליהן מלכתחילה חובה לפרסם מידע או לדווח על שכר של עובדים ונושאי משרה מכוח אחד החוקים או התקנות המפורטים בתוספת הראשונה. החובה חלה על גופים אלה ללא קשר למספר העובדים המועסקים על ידיהם.
דוגמה
  • גוף מתוקצב
  • גוף נתמך
  • עמותות
  • חברות שניירות הערך שלהן הוצעו לציבור על פי תשקיף או שניירות הערך שלהן נסחרים בבורסה ("תאגיד מדווח")

שלבי ההליך

  • את הדוחות יש לפרסם בכל שנה ועליהם להתייחס לשנה שקדמה לה, תוך התיחסות להבדלי השכר בפילוח לפי קבוצות עובדים.

פילוח העובדים

  • בדוחות יפורט השכר הממוצע של העובדים בפילוח לפי סוגי עובדים, סוגי משרות או סוגי דירוגים, בהתאם לסוג ולאופי מקום העבודה.
  • על המעסיק לזהות קבוצות של עובדות ועובדים עם מאפיינים דומים, כך שההשוואה של פערי השכר בתוך כל קבוצה תהיה אותנטית ורלבנטית, ולא מלאכותית או כזו שיוצרת עיוותים בהצגת פערי השכר האמתיים במקום העבודה.
דוגמה
סוגי פילוחים אפשריים:
  • עובד ארעי או עובד קבוע
  • עובד שעתי או עובד לפי משכורת חודשית
  • סיווג לפי סוגי משרות: מנהל, מזכיר, מהנדס וכו'
  • סיווג לפי דירוג: דירוג מהנדסים, רופאים, עיתונאים, עובדי הוראה.
  • נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה ממליצה לעשות בדוחות שימוש ביותר מפילוח אחד ולבצע את הפילוחים כך שישקפו את המדרג ההיררכי בארגון, למשל: הנהלה בכירה, הנהלה זוטרה, עובדים מקצועיים, עובדים לא מקצועיים.

רכיבי השכר שיש לכלול בדוחות

  • השכר המוצג בדיווח צריך להתייחס לשכר ברוטו למס ועליו לכלול את נתוני השכר של כלל העובדים שעבדו בשנה שקדמה למועד הדיווח.
  • רכיבי השכר שיש להביא בחשבון לצורך הפקת הדוח הם כל רכיבי השכר לרבות "גמול אחר" שלפי פקודת מס הכנסה והתקנות חייבים במס.
  • רכיבי השכר שנלקחים בחשבון הינם לפי שווי מס ולא לפי עלות למעסיק.
  • הרכיבים שיש לכלול במסגרת הדיווח על השכר הם: השתכרות או ריווח מעבודה, כל תוספת, טובת הנאה, קצובה, מענק, תנאים נלווים, תשלום לכיסוי הוצאות, תשלומים בשל החזקת רכב, שימוש בטלפון, שעות נוספות, רכישת ספרות מקצועית, ביגוד, שימוש ברכב, או כל תגמול אחר בכסף או בשווה כסף, במישרין או בעקיפין, והכל אף אם אינם שכר עבודה.
  • לעניין תגמול הוני (אופציות, מניות RSUs ,מניות חסומות, SARs ,ESPP וכדומה) אין חובה להכליל רכיב זה בחישוב שכר העובד בדוח, אך הנציבות ממליצה לעשות כן. כמו כן אם ישנם פערי שכר שיכולים להיות מוסברים על ידי תגמול הוני, מומלץ להתייחס לכך בדיווח. למידע נוסף על אופן הצגת התגמול ההוני בדוח ראו סעיף 3.2 להנחיות.

אופן הצגת השכר בדוחות

  • הנציבות ממליצה להציג 3 רמות שכר:
    • שכר קובע – השכר הקובע לפיצויי פיטורים.
    • השכר ברוטו – השכר ברוטו למס הכנסה ואם יש התייחסות לתגמול הוני, יש להכלילו ברמת שכר זו.
    • השכר ברוטו + הפקדות מעסיק – השכר ברוטו למס הכנסה, בצירוף הפקדות המעסיק לקופות גמל (פנסיה, ביטוח מנהלים, אובדן כושר עבודה קרן השתלמות).
  • בדוח יש להציג את השכר הממוצע לחודש לכל קבוצה בפילוח העובדים, בחלוקה לפי מין, כאשר המלצת הנציבות היא לערוך הצגה נפרדת של ממוצעי רמות השכר בהתאם ל-3 רמות השכר הנ"ל.
  • לגבי עובד בחלקיות משרה – השוואות השכר ייעשו תמיד כשהן מותאמות למשרה מלאה. (182 שעות חודשיות אלא אם כן במקום העבודה מונהגת משרה מלאה בהיקף שעות נמוך יותר).
  • הצגת הנתונים של השכר הממוצע בכל קבוצה בפילוח העובדים תוצג תוך התייחסות לאחוזים בפערי השכר.
דוגמה
כאשר שכר הנשים הממוצע בקבוצת פילוח הוא 9,000 ₪ ושכר הגברים הממוצע בקבוצת הפילוח הינו 11,000 ₪, ידווח שהפער באחוזים הינו 18% לטובת הגברים.

הדוח הפנימי

  • על המעסיק לערוך פעם בשנה דוח הפנימי עבור השנה הקלנדרית (ינואר – דצמבר) שקדמה למועד הדוח. הדוח יכלול את כל הנתונים הבאים:
    • נתונים בדבר פילוח העובדים במקום העבודה, כינויה של כל קבוצת עובדים וסוגי העובדים, המשרות או הדירוגים שנכללו בה.
    • פערי השכר הממוצע בין גברים לנשים באחוזים בכל קבוצת עובדים במקום העבודה.
    • נתונים בדבר השכר הממוצע של העובדים המועסקים אצל המעסיק, בחלוקה להעסקה במשרה מלאה ובמשרה חלקית, לרבות שיעור חלקיות המשרה, תוך פירוט פערי השכר הממוצע בין גברים לנשים באחוזים בכל היקף משרה.
    • נתונים בדבר שיעור העובדים המועסקים אצל המעסיק, בהתייחסות לפי מין, ששכרם נמוך מהשכר הממוצע במקום העבודה.
    • נתונים בדבר שיעור העובדים המועסקים אצל המעסיק שמשולמת להם השלמה לשכר מינימום מכוח הסכם או הסדר, וכן שיעור העובדים כאמור באחוזים מתוך כלל העובדים, בהתייחסות לפי מין.
  • הנציבות ממליצה כי המעסיק יציג בדוח הפנימי גם את החלוקה על פי מין של עובדות ועובדים לפי המדרג ההיררכי בארגון (כלומר, שיעור הגברים והנשים בכל דרג היררכי בארגון) וכן את השכר הברוטו החציוני במקום העבודה ואת החלוקה של נשים וגברים המשתכרים מתחת לשכר הברוטו החציוני ומעליו.
דוגמה
לעיון בדוגמה של דוח פנימי ראו כאן (במסמך הראשון).

הודעה לעובד

  • פעם בשנה, עם עריכת הדוח הפנימי, על המעסיק למסור לכל עובד מידע בדבר קבוצת הפילוח אליה הוא משתייך, סוגי העובדים, המשרות או הדירוגים בקבוצה ופערי השכר הממוצע לחודש באחוזים בין כל העובדים באותה קבוצה.
  • ההודעה לעובד יכולה להימסר באופן מקוון ובלבד שהעובד נתן את הסכמתו בכתב לקבלת הדוח באופן זה.
  • מעסיק רשאי לפרט נתונים נוספים המסבירים את פערי השכר בקבוצת העובדים אליה משתייך העובד, מבלי לפרסם מידע המאפשר זיהויו של עובד מסוים.

הדוח הפומבי

  • פעם בשנה, עם עריכת הדוח הפנימי ובהתבסס עליו, על המעסיק לפרסם לציבור דוח פומבי, לרבות באתר האינטרנט של המעסיק, אם יש כזה.
  • הדו"ח הפומבי יכלול את הנתונים הבאים:
    • נתונים באחוזים בדבר פערי השכר הממוצע של העובדים המועסקים אצל המעסיק לפי פילוח העובדים, בהתייחסות לפי מין.
    • נתונים באחוזים בדבר פערי השכר הממוצע של העובדים המועסקים אצל המעסיק בחלוקה להעסקה במשרה מלאה ובמשרה חלקית, לרבות שיעור חלקיות המשרה, בהתייחסות לפי מין.
    • נתונים באחוזים בדבר שיעור העובדים המועסקים אצל המעסיק ששכרם נמוך מהשכר הממוצע במקום העבודה, וכן בדבר שיעור העובדים שמשולמת להם השלמה לשכר מינימום מכוח הסכם או הסדר, והכול בהתייחסות לפי מין.
  • בדוח הפומבי יפרסם המעסיק את סוג הפילוח שנעשה, אך הדוח לא יכלול כינוי של קבוצת העובדות והעובדים, סוגי העובדות והעובדים, המשרות או הדירוגים שנכללו בה, זאת להבדיל מהדוח הפנימי.
  • מעסיק רשאי לפרט נתונים נוספים המסבירים את פערי השכר בכל קבוצת עובדות ועובדים, ובלבד שיובאו תחת כותרת נפרדת, ולא יכללו מידע המאפשר זיהויו של עובד מסוים.
  • גופים ציבוריים המעבירים דיווח אחת לשנה לממונה על השכר במשרד האוצר בהתאם לחובתם בסעיף 33א לחוק יסודות התקציב (גוף מתוקצב וגוף נתמך) אינם צריכים לפרסם דוח פומבי בעצמם, אלא עליהם להעביר דיווח של הנתונים הנדרשים לממונה על השכר במשרד האוצר.

עוד באותו נושא…

The post חובת מעסיקים לפרסם מידע בדבר פערי השכר בין גברים לנשים appeared first on ברקוביץ אהרוני זיו BAZ. ]]>
שוויון בעבודה https://bazlaw.co.il/%d7%a9%d7%95%d7%95%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%91%d7%a2%d7%91%d7%95%d7%93%d7%94/ Mon, 08 Jan 2024 13:58:18 +0000 https://bazlaw.co.il/?p=22369 חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה אוסר על מעביד להפלות בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, היריון, היותם הורים, גילם, גזעם, דתם, לאומיותם, ארץ מוצאם, השקפתם, מפלגתם או שירותם במילואים, קריאתם לשירות מילואים או שירותם הצפוי בשירות מילואים, בכל אחד מאלה: קבלה לעבודה תנאי העבודה קידום בעבודה הכשרה או השתלמות מקצועית פיטורים או […]

The post שוויון בעבודה appeared first on ברקוביץ אהרוני זיו BAZ. ]]>
  • חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה אוסר על מעביד להפלות בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, היריון, היותם הורים, גילם, גזעם, דתם, לאומיותם, ארץ מוצאם, השקפתם, מפלגתם או שירותם במילואים, קריאתם לשירות מילואים או שירותם הצפוי בשירות מילואים, בכל אחד מאלה:
  • למעסיק אסור להפלות עובד בקבלה לעבודה ולסרב לקבלו לעבודה רק בשל כך שהודיע עם קבלתו לעבודה כי הוא אינו מסכים לעבוד ביום המנוחה השבועית או בחג. 
  • חוק שוויון הזדמנויות בעבודה חל רק על מקומות עבודה המעסיקים 6 עובדים ומעלה (מלבד איסור הפגיעה בעובד/ת על רקע הטרדה מינית, שחל על כל מקומות העבודה).
  • עם זאת, איסור האפליה של עובדים מהטעמים המוזכרים בחוק, חל גם על מקומות עבודה המעסיקים פחות מ-6 עובדים, וזאת מכח עקרון השוויון הנגזר מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וייתכן שגם מכח חובת תום הלב, כעולה מפסיקת בית הדין האזורי לעבודה אשר פסק כי האיסור להפלות עובדת בהריון חל מכוח עקרון תום הלב גם על מקומות עבודה המעסיקים פחות מ-6 עובדים.

מי זכאי?

  • כלל ציבור העובדים.

תהליך מימוש הזכות

  • הזכות לשוויון ניתנת באופן אוטומטי, אם הופרה זכות זו ניתן להגיש תביעה משפטית כנגד המפר.
    • אם במקום העבודה מועסקים 6 עובדים או יותר, ניתן לתבוע פיצויים לפי חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה גם אם לא נגרם לעובד נזק כתוצאה מהאפליה.
    • אם במקום העבודה מועסקים פחות מ-6 עובדים, על העובד להוכיח כי נגרם לו נזק ואת גובה הנזק כדי לזכות בפיצוי מהמעסיק.

חשוב לדעת

  • חוסר שוויון בעבודה לא ייחשב כאפליה פסולה במקרים בהם היא מתחייבת ממהות התפקיד או אופי המשרה.
  • נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד העבודה מעניקה ייעוץ משפטי בחינם לעובדים ומעסיקים בכל הקשור לשוויון הזדמנויות בעבודה

עוד באותו נושא…

The post שוויון בעבודה appeared first on ברקוביץ אהרוני זיו BAZ. ]]>
איסור אפליה בין דורשי עבודה https://bazlaw.co.il/discrimination-2/ Wed, 20 Jan 2021 05:42:48 +0000 https://bazlaw.co.il/?p=7804 אין להפלות בין דורשי עבודה. אפליה בין דורשי עבודה כוללת מודעות דרושים או שאלות בנושאים אישיים במהלך ריאיון עבודה. איסור זה חל גם על שירות התעסוקה ולשכות פרטיות. אין להפלות בין דורשי עבודה. חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה קובע כי מעסיקים אינם רשאים להפלות בין דורשי עבודה מחמת אחד מאלה: מין נטייה מינית מעמד אישי היריון טיפולי פוריות וטיפולי הפריה […]

The post איסור אפליה בין דורשי עבודה appeared first on ברקוביץ אהרוני זיו BAZ. ]]>

אין להפלות בין דורשי עבודה. אפליה בין דורשי עבודה כוללת מודעות דרושים או שאלות בנושאים אישיים במהלך ריאיון עבודה. איסור זה חל גם על שירות התעסוקה ולשכות פרטיות.

המשך…The post איסור אפליה בין דורשי עבודה appeared first on ברקוביץ אהרוני זיו BAZ. ]]>