מהות:

הוראת חוק:

מטרת החוק (סע' 2 הגדרות)

להגביר ולייעל אכיפתם של דיני העבודה

מיהו בודק שכר מוסמך (סע' 2 הגדרות)

מי שקיבל תעודת הכרה עפ"י חוק זה, לצורך עריכת בדיקות תקופתיות.

"מזמין שירות" (סע' 2 הגדרות)

"מי שמקבל אצלו שירות מקבלן, במסגרת עסקו, משלח ידו או פעילותו הציבורית".

"שירות" (תוספת ראשונה)

1.  שמירה וניקיון
2. ניקיון
3. הסעדה – אם השירות ניתן לעובדי מזמין השירות (למשל- עובדי קייטרינג בחדר אוכל של מפעל)

מי יוגדר כמזמין שירות:

ישות תוגדר כמזמין שירות- אם התקיימו בן אחד מאלה:

1. החוזה שנכרת בינו לבין ספק השירות (הקבלן) הוא "חוזה הפסד" כלומר: לא צוינו בו רכיבי השכר שספק השירות ישלם לעובדים, ולא עלות השכר, אין הצהרה של ספק השירות לגבי עלויות נוספות כולל רווח, העלות שכר המינימלית הכלולה בהסכם נמוכה משכר המינימום.
2. אם החוזה אינו "חוזה הפסד"- השירות ניתן למזמין שירות במהלך תקופה של 6 חודשים לפחות, באופן קבוע ורציף, ע"י 4 עובדים לפחות, המועסקים ע"י קבלן 1 או מס' קבלנים.

פרק ב': עיצום כספי

עיצום כספי (סעיף 3)

מעסיק או יחיד שהפר חובות שחלות עליו מכוח ההוראות הקבועות בתוספת השנייה לחוק זה יוטל עליו עיצום כספי:

• בשל הפרה של חלק א' לתוספת השנייה- עיצום בסך 5,050 ₪ (ליחיד- 2,530 ₪)
• בשל הפרה של חלק ב' בתוספת השנייה- עיצום בסך 20,220 ₪ (ליחיד- 10,110 ₪)
• בשל הפרה של חלק ג' בתוספת השנייה- 35,380 ₪ (ליחיד- 17,690 ₪)

הפרה נמשכת (סעיף 4 (א))

בהפרה נמשכת יווסף על העיצום הכספי:

• החלק החמישים שלו- (1/50=תוספת של 2% לכל יום הפרה)
• לכל יום שבו נמשכת ההפרה.

הפרה חוזרת (סעיף 4(ב))

1. הפרה חוזרת = הפרה של הוראה המנויה בתוספת השנייה, בתוך שנתיים מההפרה הקודמת שעליה הוטל עיצום או הרשעה.
2. בהפרה חוזרת יווסף על העיצום הכספי:
   יוטל על המעסיק עיצום כספי כפול.

הודעה על כוונת חיוב כספי (סעיף 5)

1. בטרם הטלת עיצום כספי- יש למסור למעסיק הודעה על כוונה להטיל עיצום כספי.
2. בהודעה יש לציין את הדברים הבאים:
   א. המעשה המהווה הפרה.
   ב. מועד ההפרה.
   ג. זכותו של המעסיק לטעון טענותיו.
   ד. שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או חוזרת.

זכות הטיעון (סעיף 6)

מעסיק שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב, רשאי לטעון טענותיו בכתב בפני הממונה, בתוך 30 יום ממועד מסירת ההודעה.

החלטת הממונה ודרישת תשלום (סעיף 7)

1. מעסיק שטען טענותיו- יחליט הממונה לאחר בחינת הטענות אם להטיל עיצום כספי וכן רשאי להפחית את סכום העיצום הכספי (לפי סעיף 8)
2. מעסיק שלא טען טענותיו תוך 30 יום- יראו בהודעה לכוונת חיוב (בתוך ה- 30 יום) כדרישת תשלום שנמסרה למעסיק.
3. החליט הממונה להטיל עיצום כספי- ימסור למעסיק דרישת תשלום בו מצויין סכום העיצום הכספי ומועד התשלום.
4. החליט הממונה לא להטיל עיצום כספי- יודיע על כך למעסיק.

הפחתת סכום העיצום (סעיף 8)

הכלל: הממונה לא רשאי להטיל עיצום כספי הנמוך מהסכומים הקבועים בחוק זה. (לפי סעיף 3)

חריג: אלא רק באישור השר, בהסכמת שר המשפטים ועוד יהיה רשאי להפחית את סכומי העיצום, בשיעורים שיקבע.

סכום מעודכן של העיצום הכספי (סעיף 9)

1. במועד מסירת התשלום.
2. אם הוגש ערר/ערעור- במועד ההחלטה בערר/בערעור. 
3. ב- 1 בינואר בכל שנה- יתעדכנו סכומי העיצום הכספי.
4. לא שולם העיצום- יווסף עליו הפרשי הצמדה וריבית. (סעיף 10)
5. גביית עיצום שלא שולם- לפי פק' המיסים (גבייה) (סעיף 11)

מועד לתשלום העיצום (סעיף 10)

בתוך 30 יום ממועד מסירת דרישת התשלום.

שמירת אחריות פלילית (סעיף 13)

1. תשלום עיצום כספי- לא גורע מהאחריות הפלילית של המעסיק בשל הפרת הוראות החוק.
2. הוגש נגד מעסיק כ"א- במידה ושילם עיצום כספי בגין הפרה זו- ישיבו לו את הכספים בתוספת הפרשי הצמדה וריבית. 

אחריות מנהל למניעת הפרות (סעיף 14)

1. מנהל חייב לפקח ולנקוט את כל האמצעים הסבירים למניעת הפרה של הבוראות בתוספת השנייה.
2. הפרה החברה הוראת חוק בתוספת השנייה- רשאי הממונה לשלוח למנהל התראה לפיה עליו לפקח להפסקת ההפרה תוך זמן נקוב.
3. לא הופסקו ההפרות- רשאי הממונה להטיל עיצום כספי אישי על המנהל.
4. שיעור העיצום- 50% מהעיצום הכספי הקבוע ליחיד (הקבוע בסעיף 3)

התראה מנהלית (סעיף 15)

1. הממונה רשאי להמציא למעסיק (במקום הודעת על כוונת חיוב) התראה מנהלית להפסיק לבצע הפרה.
2. בהתראה יש לפרט:
   · מעשה ההפרה.
   · הימנעות מביצוע ההפרה.
   · ליידע על הזכות לביטול ההתראה.
   · משמעות המשך ההפרה.
3. בקשה לביטול ההתראה תוך 30 יום ממועד המסירה. מהטעמים הבאים:
   · המעסיק לא ביצע את ההפרה.
   · המעשה המתואר לא מהווה הפרה.
4. תגובת הממונה לבקשת הביטול- תינתן בכתב בצירוף נימוקים (ביטול התראה/דחיית הבקשה)
5. מעסיק שלא הפסיק את ההפרה בהתאם להתראה- ימסור לו הממונה דרישת תשלום בשל הפרה נמשכת. (2% מהקנס עבור כל יום) מעסיק ששב על ההפרה תוך שנתיים, ימסור לו הממונה הודעה על כוונת חיוב בשל הפרה חוזרת. 

באילו נסיבות תינתן התראה מנהלית:

שר התעשייה המסחר והתעסוקה התקין נוהל אשר מפרט באילו נסיבות תינתן התראה מנהלית

1. הופרה הוראה חדשה (שטרם חלפה שנה מיום כניסתה לתוקף) שלא ניתנה בגין הפרה קודמת שלה התראה מנהלית.
2. הופרה הוראה חדשה שנדרש לגביה תק' הסתגלות של ציבור המעסיקים. (שלא יפחת מ-3 חודשים)
3. הופרה הוראה שהיועמ"ש קבע כי קיימת אפשרות של מחלקת בציבור המעסיקים לגביה בדבר פרשנות המשפטית ליישומה. תקבע תק' הטמעה שלא תפחת מ-3 חודשים.
4. ההפרה שהופרה היא הפרה של הוראה, שבוצעה בין אם על עובד 1 או יותר שמתקיימים לגביה 2 תנאים מצטברים:
   א. לא בוצעה הפרה זהה בתק' של 7 שנים שקדמו להפרה הזו.
   ב. אם במהלך ה- 24 חודשים שקדמו לביצוע ההפרה נתגלו פחות מ- 5 הפרות של ההוראות המפורטות בנספח א' (מאותו אשכול הקבוע בנוהל או בתוספת השנייה)  לנוהל בעניין מתן התראה מנהלית אצל אותו מעסיק או פחות מ- 4 הפרות של הוראות אחרות.

באילו מקרים לא תינתן התראה מנהלית:

1. במידה והוחלט להעמיד לדין את המעסיק בגין אותה הפרה.
2. הוראות חוק ספציפיות, אשר מצוינות בנספח ב' לנוהל.

הטלת עיצום כספי על מזמין שירות

 (סעיף 16)

1. מזמין שירות = מזמין שירותי קבלן.
2. נמסרה לקבלן דרישת תשלום בשל הפרת חובה לפי התוספת השלישית, וחובה זו חלה גם על מזמין שירות- ישלח הממונה העתק דרישת התשלום למזמין השירות.
3. על מזמין השירות לפעול בתום לב לביטול החוזה עם הקבלן או חילוט הערובה שנתן בתוך 30 יום ממועד המסירה- במידה ולא יפעל כך תימסר לו הודעה על כוונת חיוב.

פרסום בדבר הטלת עיצום כספי (סעיף 17)

הטיל הממונה עיצום כספי – יפרסם באתר האינטרנט של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה את הפרטים הבאים:

1. דבר הטלת העיצום.
2. מהות ההפרה ונסיבותיה.
3. סכום העיצום.
4. אם הופחת- סיבות ההפחה.
5. פרטים לגבי המפר.
6. שמו של המפר (למעט יחיד)

אם הוגש ערעור/ערר יפורסם:

1. דבר הגשת הערעור/ערר.
2. תוצאות.

ערר (סעיף 18)

1. מעסיק או מזמין שירות רשאי להגיש ערר על החלטת הממונה.
2. מועד- תוך 14 ימים מיום המסירה.
3. הארכת התקופה- בעוד 14 ימים מטעמים מיוחדים שיירשמו.

חברי ועדת ערר (סעיף 19)

חברי ועדת ערר הינם:

1. יושב ראש-עו"ד בעל ותק של 5 שנים לפחות, שהוא עובד מדינה בעל ידע בדיני עבודה.
2. נציג ארגון מעבידים.
3. נציג ארגון העובדים.

• הועדה רשאית לדון בהרכב חסר- ובלבד שכל חבריה זומנו כדין ובדיון נכח לפחות יו"ר.
• ועדת הערר מחליטה בהתאם למסמכים בכתב שהוגשו לה, אולם רשאית לתת הזדמנות לטעון טענות בע"פ.

החלטת ועדת ערר (סעיף 20)

1. רשאית לבטל דרישת תשלום.
2. להפחית את סכום העיצום.
3. לשנות את דרישת התשלום. (בלבד שניתן למעסיק הזדמנות להשמיע טענות לגבי השינוי)
4. לדחות טענות המעסיק/מזמין השירות- ולהשאיר את דרישת התשלום על כנה.

ערעור על החלטת ועדת ערר (סעיף 21)

1. מועד- ניתן להגיש ערעור על החלטת ועדת ערר, בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה.
2. דיון בערעור יתקיים בביה"ד האזורי כביקורת שיפוטית על ועדת ערר. (שופט 1)
3. פסק דין של ביה"ד האזורי ניתן לערעור ברשות מנשיא ביה"ד הארצי/סגנו/שופט ביה"ד שנתמנה כנשיא.
4. ניתנה רשות ערעור- ידון ביה"ד הארצי בהרכב של 3 שופטים.

עיכוב תשלום עיצום כספי או החזרתו בשל ערר או ערעור (סעיף 22)

1. אין בהגשת ערעור/ערר בעיכוב תשלום עיצום כספי.
2. אלא אם כן, ביה"ד האזורי/הארצי הורו אחרת.
3. התקבל ערעור/ערר והוחלט על ביטול העיצום- יוחזר התשלום בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.

סמכויות פיקוח (סעיף 23)

מפקח שמונה- יהיה מוסמך לפקח על ביצוע הוראה.

הפרעה למפקח בעבודה (סעיף 24)

1. דינו – מאסר 6 חודשים.
2. מי שלא ממלא דרישת המפקח:

• א.דינו מאסר 6 חודשים
• ב.+ קנס כאמור סעיף 61(ג) לחוק העונשין (עד 1,400 ₪) לכל יום שבו נמשכת העבירה אחרי היום שקבע המפקח למילוי.

 פרק ג': אחריות אזרחית של מזמין שירות

אחריות אזרחית של מזמין שירות

 (סעיף 25)

החובה החלה על מעסיק שהוא קבלן תחול גם על מזמין השירות ("העסקה משולשת") וזאת בהתאם להוראות הקבועות בתוספת השלישית לחוק.

בהתקיים כל התנאים הבאים:

1. השירות ניתן אצל מזמין השירות ע"י 4 עובדים לפחות.
2. השירות ניתן באופן שוטף, במהלך תקופה של 6 חודשים לפחות.
3. נמסרה הודעה למזמין השירות (ע"י העובד/מפקח עבודה/דרישת תשלום בשל הפרה- סע' 16) והחובה לא מולאה בידי הקבלן עד תום 30 יום.

נקיטת אמצעים סבירים ע"י מזמין השירות (סעיף 26)

1. מזמין שירות חייב לנקוט אמצעים סבירים למניעת פגיעה בזכויות עובדים של הקבלן המועסקים אצלו.
   ולשם כך עליו לקבוע דרך יעילה למסירת הודעה על פגיעה ולבירור המידע.
2. לא קבע דרך למסירת הודעה- תחול עליו אחריות אזרחית כלפי העובד של הקבלן למרות שלא קיבל הודעה על ההפרה (כקבוע בסעיף25).  

הגנות ע"י מזמין השירות (סעיף 27)

להלן מספר הגנות טובות למזמין השירות כנגד האחריות האזרחית:

1. ההפרה תוקנה במלואה.
2. מזמין השירות הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר מוסמך.
3. עם גילוי ההפרה עשה כל שביכולתו לתיקון ההפרה בידי הקבלן, ואם ההפרה לא תוקנה בזמן ביטל את החוזה בינו לבין הקבלן.
4. מזמין השירות הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות שנערכו בידי בודק שכר  מוסמך, בסמוך לפני מועד ההפרה.

תנאים בחוזה בין קבלן למזמין שירות (סעיף 28)

בהתקיים אחד מהתנאים הבאים, יחול על מזמין השירות אחריות אזרחית כלפי עובד קבלן המועסק אצלו , אף אם לא מתקיימים התנאים לגבי השירות הקבועים בסעיף 25 (א) (1) ו- (2) (מס' עובדים מעל 4 + שירות ניתן לפחות 6 חודשים)

1. לא פורטו בחוזה ההתקשרות רכיבי השכר ועלות שכר מינימלית שישלם הקבלן לעובדים.
2. לא פורט הצהרת הקבלן על עלויות נוספות כולל רווח.
3. לא פורט התחייבות מזמין השירות לתשלום סכום שלא יפחת משכר מינימום ועלויות נוספות.
4. עלות שכר מינימום פחותה מערך שעת העבודה.

סמכות שיפוטית (סעיף 29)

לביה"ד האזורי יש סמכות לדון בתובענות שבין עובד- מזמין שירות-קבלן.

מועד הולדת עילת תביעה כנגד מזמין השירות (סעיף 30)

לעניין נושא התיישנות- המועד שבו קמה עילת התביעה הינו היום שבו הקבלן הפר את חובתו.

 פרק ד': אחריות פלילית של מזמין שירות

אחריות פלילית של מזמין שירות לעניין תנאי החוזה שכרת עם הקבלן (סעיף 31)

1. כרת מזמין שירות חוזה עם קבלן שמתקיימים בו: (א) בחוזה לא פורטו תנאי השכר של העובד (ב) שכר מינימום פחות מהחוק = דינו קנס עד 14,400 ₪ לכל עובד שהועסק עפ"י חוזה זה. (לפי סעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.
   [** נעברה עבירה כאמור חזקה שהמנהל הפר חובתו- ועליו להוכיח כי עשה כל שניתן למנוע ההפרה. ]
2. קנס אישי של מנהל תאגיד שלא עשה כל מה שניתן למנוע עבירה- דינו קנס של עד 14,400 ₪ (לפי סעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.

אחריות פלילית של מזמין שירות למניעת עבירות (סעיף 33)

מזמין שירות חייב לפקח ולעשות כל שניתן למנוע עבירה ע"י הקבלן. המפר חובתו דינו הקנס הקבוע לצד כל עבירה:

1. אי מסירת תלוש שכר במועד/מסירת תלוש ללא כל הפרטים הנדרשים
   ניכוי סכומים מהשכר בניגוד לחוק (סעיף 25ב לחוק הגנת השכר)
   – דינו- קנס עד 226,000 ₪ (סעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.
2. העסקת נער בניגוד לשעות העבודה המקובלות בחוק (עד 8 שעות ביום ועד 40 שעות בשבוע), העסקת נער ביום מנוחה, העסקת נער ללא מתן הפסקה, העסקת נער במשמרת לילה (סעיף 33א(2) לחוק עבודת נוער.
   – דינו- קנס של עד 29,200 ₪ (סעיף 61(א)(2) לחוק העונשין.  
3. אי מתן חופשה כחוק, אי תשלום תמורת חופשה או פדיון חופשה במועד. (סעיף 28(א) לחוק חופשה שנתית.
   – דינו- קנס של עד 14,400 ₪ (סעיף 61(א)(1) לחוק העונשין)
4. אי תשלום שכר מינימום (סעיף 14 לחוק שכר מינימום).
   – דינו- קנס של עד 226,000 ₪.
5. העסקה בניגוד לחוק שעות עבודה ומנוחה (סעיף 26(א) לחוק שעות עבודה ומנוחה)
   – דינו- קנס של עד 14,400 ₪ (סעיף 61(א)(1) לחוק העונשין)

חזקה הניתנת לסתירה על ידי מזמין השירות (סעיף 33(ב))

מעברה עבירה לפי הסעיפים 1-5 שפורטו לעיל, חזקה כי מזמין השירות הפר את חובתו לפקח על הקבלן, אלא אם הוכיח אחד מאלה:

1. עשה כל שניתן למלא חובתו.
2. הסתמך בתום לב על בדיקות תקופתיות ע"י בודק שכר מוסמך שבוצעו בסמוך למועד ההפרה.
3. מעשה העבירה תוקן במלואו.
4. מזמין השירות ביטל את החוזה בינו לבין הקבלן בשל ההפרה.

** הוראות סעיף זה יחולו רק אם מפקח העבודה מסר למזמין השירות הודעה על הפרות ע"י הקבלן (לפי סעיף 25(א)(3)(ב)

 פרק ה': אחריות עובד ברשות ציבורית

אחריות עובד ברשות ציבורית (סעיף 34)

1. עובד אחראי – מנהל רשות ציבורית.
2. רשות ציבורית – משרד ממשלתי או סניף שאינה תאגיד.

הפרת חובת פיקוח (סעיף 35)

הופרה הוראת חיקוק הקבועה בתוספת השנייה ע"י רשות ציבורית- רשאי הממונה לשלוח לעובד למנהל הרשות ("עובד אחראי") התראה לפיה עליו לפקח ולנקוט אמצעים להפסקת ההפרה בהתאם לזמן הנקוב בהתראה.

אחריות מנהל רשות ציבורית (סעיף 35(ב))

לא ננקטו אמצעים לתיקון ההפרה הקבועה בהתראה- חזקה היא כי מנהל הרשות הפר את חובתו- אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן לעשות למלא חובתו.

– דינו- קנס של עד 29,200 ₪ (לפי סעיף 611(א)(2) לחוק העונשין.

הפרת חובת פיקוח על עובדי קבלן (סעיף 36)

הופרה הוראת חיקוק שבתוספת השלישית ע"י קבלן הנותן שירות לרשות ציבורית- רשאי הממונה לשלוח למנהל הרשות האחראי התראה לפיה עליו לפעול לתיקון ההפרה/ לפעול בתום לב לביטול החוזה עם הקבלן/ חילוט הערבות של הקבלן.

אי תיקון ההפרה בידי הקבלן (סעיף 36(ב))

לא תוקנה ההפרה ע"י הקבלן או הרשות לא פעלה לביטול החוזה או חילוט הערבות- חזקה שמנהל הרשות האחראי הפר חובתו- אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שביכולתו למלא חובתו.

– דינו- קנס של עד 14,400 ₪.

אחריות אישית של מנהל הרשות האחראי (סעיף37)

1. מנהל הרשות האחראי חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת הפרה.
   – המפר דינו- קנס של עד 14,400 ₪ (סעיף 61(א)(1) לחוק העונשין.

   נעברה עבירה

2. נעברה עבירה לפי סעיף 31(ב)- חתימה על הסכם לא חוקי שכר העובד פחות ממינימום או בהצעה לא פורטו מרכיבי השכר- חזקה כי מנהל הרשות האחראי הפר חובתו.
   – ודינו- קנס של עד 14,400 ₪ (סעיף 61(א)(1) לחוק שכר מינימום.

כתב אישום נגד מנהל רשות ציבורית (סעיף 38)

יהיה ניתן להגיש באישור היועץ המשפטי לממשלה.

עבירת משמעת (סעיף 39)

עבירה לפי פרק זה תחשב גם כעבירת משמעת לפי חוק שירות המדינה.

 פרק ו': בודק שכר עבודה מוסמך

תעודת הכרה (סעיף 40)

אדם יהיה זכאי לתעודת הכרה לצורך עריכת בדיקות תקופתיות לעניין התאמת תנאי העבודה של עובדים למשפט העבודה-

אם התקיימו כל התנאים הבאים:

1. הוא בעל מקצוע או תואר אקדמי המתאים לצורך הכרה בו כבודק שכר מוסמך. (מקצוע שאושר ע"י ועדת העבודה והרווחה)
2. לא הורשע בעבירה פלילית או משמעת.

ביטול, הגבלה של תעודת הכרה (סעיף 43)

השר רשאי להורות על ביטולה של תעודת הכרה, לאחר שנתן לבודק שכר הזדמנות לטעון טענותיו, בהתקיים אחד מאלה:

1. התעודה ניתנה על יסוד מידע שגוי או כוזב.
2. חדל להתקיים אחד מהתנאים למתן התעודה הקבועים בסעיף 40 (בעל מקצוע/לא הורשע)
3. בודק השכר גילה חוסר אחריות או רשלנות במילוי תפקידו או פעל בניגוד עניינים.

ניגוד עניינים (סעיף 44)

1. בודק שכר לא יפעל בניגוד עניינים.
2. לא יהיה עובד של קבלן או של מזמין שירות שהוא עורך לגביו בדיקות תקופתיות. (או עובד של בעל זיקה לאחד מהם)
3. לא יהיה נושא משרה בחברת קבלן או מזמין שירות.

 פרק ז': הוראות כלליות

יחסי עובד מעביד (סעיף 46)

אין יחסי עובד מעביד בין מזמין שירות לבין עובד של הקבלן המועסק אצלו.

איסור התניה (סעיף 49)

1. עובד של קבלן לא יכול לוותר בחוזה על זכותו כלפי מזמין שירות- כל הוראה חורגת אין לה תוקף משפטי.
2. איסור שיפוי בגין עיצום כספי שהוטל על אחר- כל הוראה לשיפוי או תשלום בטלה.
3. איסור ביטוח אדם מפני עיצום כספי שיוטל עליו- התקשרות בחוזה לביטוח כאמור בטלה.

 תוספת שנייה- חלק א'

רשימת הוראות חוק-

בשל הפרה של חלק א' לתוספת השנייה- עיצום בסך 5,050 ₪ (ליחיד- 2,530 ₪)

1. ניהול פנקס חופשה (סע' 26 לחוק חופשה שנתית)
2. ניהול פנקס שעות עבודה ( סע' 25 לחוק שעות עבודה ומנוחה)
3. איסור העסקת נער ללא בדיקה רפואית או אישור רפואי (סע' 11,11א,12 לחוק עבודת נוער)
4. אי שמירת אישור רפואי של נער או העתקו (סע' 16א(ב) לחוק עבודת נוער)
5. איסור קבלת נער לעבודה בלא הדרכה בבחירת מקצוע (לפי סע' 18 לחוק עבודת נוער)
6. העסקת נער ללא שמירת העתק ת"ז (סע' 27ח(ב) לחוק עבודת נוער)
7. ניהול פנקס נערים עובדים (סע' 31 לחוק עבודת נוער)
8. קבלת היתר עבור הזמנת הודעה או פרסומת שבה אמור לעבוד ילד (סע' 33ד(ב) לחוק עבודת נוער)
9. קביעת תקנון בדבר הטרדה מינית (מעסי' מעל 25 עובדים) (סע' 7(ב) לחוק מניעת הטרדה מינית.)
10. הצגת מודעה על עיקרי זכויות חוק שכר מינימום (סע' 6ב לחוק שכר מינימום)
11. איסור דרישת פרופיל צבאי ( סע' 2א(א) לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה).
12. איסור פרסום מודעה בדבר הצעת עבודה או שליחה/ הפניה להכשרה מקצועית שיש בה משום הפליה (סע' 8 לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה)
13. איסור דרישת מידע גנטי או ביצוע בדיקה גנטית מעובד (סע' 29 לחוק מידע גנטי)
14. מתן הפסקות לעובד (סע' 20 לחוק שעות עבודה ומנוחה)
15. מתן הפסקה לשם שימוש בחדר שירותים (סע' 20א לחוק שעות עבודה ומנוחה)
16. מתן הפסקה לנער לשם שימוש בחדר שירותים (סע' 22א לחוק עבודת נוער)
17. מתן הפסקה בין ימי עבודה (של 8 שעות לפחות) (סע' 21 לחוק שעות עבודה ומנוחה)
18. איסור העסקת עובד במשמרות בעבודה לילה רצופה (שבוע כן שבוע לא) (סע' 22 לחוק שעות עבודה ומנוחה)
19. איסור העסקת עובדת מהחודש החמישי להריונה בשעות נוספות ובמנוחה שבועית – ללא אישור רפואי וללא הסכמתה. (סע' 10(א),(ב) לחוק עבודת נשים)
20. איסור העסקת עובדת שילדה במשך 4 חודשים שלאחר תקופת הלידה בעבודת לילה/ מנוחה שבועית ללא הסכמתה (סע' 10(ג) לחוק עבודת נשים)

 תוספת שנייה- חלק ב'

רשימת הוראות חוק-

בשל הפרה של חלק ב' בתוספת השנייה- עיצום בסך 20,220 ₪ (ליחיד- 10,110 ₪)

1. מתן חופשה שנתית (פרק 2 לחוק חופשה שנתית)
2. תשלום דמי חופשה (סע' 10,11 לחוק חופשה שנתית)
3. תשלום פדיון חופשה (סע' 13 לחוק חופשה שנתית)
4. איסור העסקה בש"נ/ מנוחה שבועית ללא היתר (פרק 4 לחוק שעות עבודה ומנוחה)
5. תשלום גמול ש"נ (סע' 16 לחוק שעות עבודה ומנוחה)
6. תשלום גמול עבודה ביום מנוחה (סע' 17 לחוק שעות עבודה ומנוחה)
7. איסור העסקת צעיר או מי שמלאו לו 18, שחל עליו חוק לימוד חובה בשעות הלימודים (סע' 2(ב1) לחוק עבודת נוער)
8. איסור העסקת ילד שטרם מלאו לו 15 שנים בהופעה או בצילומים ללא היתר (סע' 4 לחוק עבודת נוער)
9. מתן הפסקות לנער (סע' 22 לחוק עבודת נוער)
10. איסור העסקת נער הלומד לימודי ערב (סע' 23(א) לחוק הנוער)
11. איסור ניכוי שעות היעדרות ללימודי ערב משכרו של נער (סע' 23(ב) לחוק עבודת נוער)
12. העסקת צעיר לאחר השעה 23:00 בלי להחזירו לביתו בסיום העבודה (סע' 24א לחוק עבודת נוער )
13. איסור העסקת נער בעבודת לילה (סע' 25 לחוק עבודת נער)
14. מתן אישור בכתב בדבר תחילה וסיום יחסי עובד מעביד (סע' 8 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות)
15. מסירת הודעה על תנאי עבודה או שינוי בתנאים (סע' 1-3 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות)
16. מסירת תלוש שכר (סע' 24 לחוק הגנת השכר)
17. איסור ניכוי סכומים משכרו של העובד (סע' 25 לחוק הגנת השכר)
18. איסור העסקת עובדת בתק' לידה (סע' 8 לחוק עבודת נשים)
19. איסור חיוב עובד של קבלן בתשלום כלשהו החל על מזמין השירות (סע' 12 לחוק העסקת עובדים ע"י קבלני כוח אדם)

 תוספת שנייה- חלק ג'

רשימת הוראות חוק-

בשל הפרה של חלק ג' בתוספת השנייה- 35,380 ₪ (ליחיד- 17,690 ₪)

1. איסור העסקה בש"נ שאינה מותרת או בלא היתר (סע' 6 לחוק שעות עבודה ומנוחה)
2. איסור העסקה במנוחה שבועית בלא היתר (סע' 9 לחוק שעות עבודה ומנוחה)
3. איסור העסקת נער מתחת לגיל המותר (מתחת ל- 15) (סע' 2,2א,7 לחוק עבודת נער)
4. איסור העסקת נער מעבר לשעות העבודה (סע' 20 לחוק עבודת נער)
5. איסור העסקת נער ביום מנוחה (סע' 21 לחוק עבודת נער)
6. איסור העסקת נער בלילה הלא היתר (סע' 24 לחוק עבודת נוער)
7. העברת סכומים שנוכו (סע' 25א לחוק הגנת השכר- תוך 30 יום)
8. איסור הלנת שכר (סע' 25ב(ב1)(1) לחוק הגנת השכר)
9. תשלום שכר מינימום (חוק שכר מינימום)
10. איסור פיטורי עובד המשרת במילואים בלא היתר (סע' 41א(ב) לחוק חיילים משוחררים)
11. תשלומים מכוח צווי הרחבה בעניין פנסיה.