ראש השנה הוא החג היהודי היחיד הכולל שני ימי חג ובנוסף להם ערב חג שבו ברוב מקומות העבודה מתקיימת עבודה חלקית.

• במקומות עבודה רבים מקובל גם להעניק שי לראש השנה.
• דף זה נועד לסייע לכם בכל הקשור לזכויות עובדים, תוך התמקדות בסוגיות מרכזיות, כמו: שי לחג, שכר בחגים ועבודה/חופשה בערב החג.

שי לחג

• החוק אינו מחייב את המעסיק לתת לעובדיו מתנה עבור החגים. יחד עם זאת, אם המעסיק נהג לאורך תקופה לתת לעובדיו מתנה לחג, הוא מחויב להמשיך ולפעול בדרך זו.
• כמו כן, יש לבדוק האם המעסיק מחויב במתן מתנה מכוח הסכם קיבוצי, או צו הרחבה החלים עליו. אם חל עליו הסכם קיבוצי או צו הרחבה, יש לפעול על פי האמור בהסכם/צו. להרחבות בנושא, ראו:
  • שי לחג לעובדי שמירה ואבטחה
  • שי לחגים לעובדי חברות ניקיון ותחזוקה
  • שי לחג לעובדי חברות כוח-אדם
• על-פי הפסיקה, כאשר מעסיק מעניק לעובדיו שי לחג, עליו להעניק את השי גם לעובדים הנמצאים בחופשת לידה. לקריאת פסק דין בנושא זה ראו אין להפלות עובדת בחופשת לידה בהענקת שי לחג.
• האם משלמים מס הכנסה על השי לחג?
  • מתנה לחג, נחשבת ל”טובת הנאה” על פי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה, אשר חייבת כולה במס ועל כן יש לזקוף לעובד את שווי המתנה החל מהשקל הראשון, כלומר עליו לשלם מס הכנסה עבור מלוא השווי של השי.
  • תלושי חג הניתנים לעובד הינם בגדר טובת הנאה, אשר יש לשלם בגינה מס. במקרה בו מעסיק רכש באופן מרוכז תלושי חג לעובדים ושילם עבורם סכום הנמוך מהערך הנקוב בתלושים עצמם, ניתן לחייב את העובד במס, לפי עלות התלושים למעביד בפועל ולא לפי ערכם הנקוב.
  • גילום שווי ההטבה – לא קיימת כל הוראת חוק המחייבת את המעסיק לגלם את המס המוטל בגין השי. עם זאת, מעסיקים רבים נוהגים לגלם את שווי ההטבה, כלומר לשאת בעצמם בעלות המס.

ערב ראש השנה

עבודה בערב החג

• ערב החג הוא יום עבודה מקוצר והוא נע בין 5 ל-7 שעות עבודה, בהתאם להסכמים הקיבוציים, להסכמים עם העובדים או בהתאם לנהגים המקובלים במקום העבודה.
• במקומות שבהם אין הסכמי עבודה או נוהג המתייחסים לעבודה בערב החג:
  • במקום עבודה שעובדים בו 6 ימים בשבוע ויום עבודה רגיל לא עולה על 8 שעות, יום עבודה בערב החג לא יעלה על 7 שעות (בתשלום שכר של יום עבודה רגיל).
  • במקום עבודה שעובדים בו 5 ימים בשבוע, יום העבודה בערב החג יארך עד 8 שעות (כאשר המעסיק ונציגות העובדים רשאים לבחור בין יום עבודה של 7 שעות בתשלום של 8 שעות לבין יום עבודה של 8 שעות בתשלום של 9 שעות).
• מקובל כי יום העבודה בערב החג יסתיים לפחות 3 שעות לפני כניסת החג.

• עבודה בערב חג בשעות שלאחר כניסת החג, תיחשב כעבודה במהלך החג.
• להרחבה על עבודה בערבי חג ראו זכותון עובדים בחגים.
• להרחבה על אורך יום העבודה ראו יום עבודה ושבוע עבודה.

חופשה בערב החג

• יום חופשה בערב חג דינו כיום חופשה מלא.
  • עובד היוצא לחופשה מעבודתו במהלך ערב החג זכאי לשכר רגיל עבור אותו יום (שכר עבור יום עבודה מלא, כאילו לא יצא לחופש). להרחבה ראו תשלום דמי חופשה.
  • ממכסת ימי החופשה השנתית העומדים לזכותו של העובד ינוכה יום חופשה שלם. להרחבה ראו חופשה שנתית.
  • עם זאת, במקומות עבודה רבים הסגורים בערבי חג מקובל לשלם לעובדים שכר מלא עבור אותו יום, אך לנכות רק חצי יום ממכסת ימי החופשה השנתית שלהם.

עבודה במהלך החג

עובד במשכורת חודשית

• עובד במשכורת חודשית שהועסק בחג זכאי לתוספת של 50% מערך שכרו היומי עבור שעות עבודתו בחג ולמנוחת פיצוי, בהתאם לאופן העסקתו בשבת.
• מנוחת הפיצוי היא בתשלום, שכן אסור למעסיק לנכות משכרו החודשי של העובד את שעות ההיעדרות במהלך מנוחת הפיצוי.
• גם במקרים שבהם החג חל בשבת זכאי העובד לתוספת של 50% בלבד משכר עבודתו עבור שעות העבודה בחג בנוסף למשכורת החודשית הרגילה. כלומר, אין כפל תשלום בגין עבודה בחג שחל בשבת.
• אם חל על העובד במקום העבודה הסכם קיבוצי ענפי/ הסכם קיבוצי מיוחד/ צו הרחבה ענפי/ חוזה עבודה אישי או נוהג הקובע תמורה עבור עבודה בחג בשיעור גבוה יותר מהשיעור האמור שנקבע בחוק, תחול ההוראה המיטיבה עם העובד.

עובדים יומיים או שעתיים

• עובדים שעתיים או יומיים זכאים לשכר של 150% משכרם הרגיל עבור שעות עבודתם בחג וכן למנוחת פיצוי ללא תשלום. אם הם הועסקו בחג מתוך כורח, הם זכאים בנוסף לדמי חגים בשיעור 100% משכרם.
• בית הדין לעבודה פירש את המושג כורח בצורה נרחבת, כך שהעבודה בחגים נעשית מתוך כורח ולא מבחירה של העובד – בהיעדר הוכחה אחרת:
  • עובד שעתי או יומי שהועסק בחג שלא מתוך בחירה אלא מתוך כורח, זכאי לתשלום שכר עבור שעות עבודתו בחג בשיעור של 150% משכרו הרגיל. בנוסף, הוא זכאי לדמי חגים בשיעור 100% מהשכר, אם היה זכאי לדמי חגים, כך שסך כל התגמול שהעובד זכאי לו עבור שעות עבודתו בחג הוא 250% משכרו הרגיל. בנוסף יהיה זכאי לשעות מנוחה (מנוחת פיצוי) במקום השעות שבהן עבד בחג.
  • גם במצב בו שיבוץ העבודה נעשה על ידי המעסיק בהתחשב בבקשותיהם והעדפותיהם של העובדים, יש לראות בהעסקת עובד בחג ככורח לצורך הזכאות לדמי חגים, שכן המעסיק הוא זה שקובע את סידור העבודה ומסכים לו. העבודה לא תחשב ככורח אם המעסיק יוכיח שמדובר בסידור עבודה שנקבע לבקשת העובדים כלשונה, ללא שיקול דעתו, או שהעובד בחר לעבוד בחג באופן מוחלט.
  • כלל זה לא חל על עובדים בענף השמירה. בהסכם הקיבוצי בענף השמירה יש הסדר מפורש שלפיו עובד שהועסק בחג, זכאי לגמול עבודה בחג בשיעור של 50% תוספת לשכרו הרגיל. מלבד תוספת זו, הוא אינו זכאי לדמי חגים.

• החוק לא קובע כי מנוחת הפיצוי תהיה בתשלום. עם זאת, קיימים ענפים שבהם נקבע שיינתן תשלום לעובדים גם עבור ימים או שעות של מנוחת הפיצוי.

שעות נוספות

• אם עובד מועסק בחג בשעות נוספות (מעבר למכסת השעות היומית או השבועית שלו), הוא יהיה זכאי לגמול עבור העבודה בחג, ובנוסף לגמול עבור שעות נוספות:
  • עבור השעתיים הנוספות הראשונות, הוא זכאי לגמול בגין העבודה בחג + 25% בגין השעות הנוספות ובסה”כ לשכר של 175% משכרו הרגיל .
  • מהשעה הנוספת השלישית, הוא זכאי לגמול בגין העבודה בחג + 50% בגין השעות הנוספות ובסה”כ לשכר של 200% משכרו הרגיל.

עבודה במוצאי החג

• עובדים המועסקים במוצאי חג זכאים לשכר רגיל, אולם אם עובד החל לעבוד במוצאי החג בטרם חלפו 36 שעות מאז סיים את עבודתו לפני החג, תיחשב העבודה במוצאי החג כעבודה ביום חג, המזכה את העובד בשכר בגובה 150%.

זכאות לסרב לעבוד בחג

• עובד זכאי לסרב לעבוד בחג בשל איסור על-פי מצוות דתו.
• החל מ-01.01.2019 עובדים יהיו זכאים לסרב לעבוד בחג מכל סיבה שהיא, ולא רק בשל איסור על-פי מצוות דתם.
• הזכאות אינה חלה על עבודות ומקומות עבודה מסוימים.
• לפרטים נוספים ראו סירוב לעבוד ביום המנוחה השבועי או בחג.
• חשוב לדעת: עובד שמעסיקו הפלה אותו מטעמי דת בנושאים כגון קבלה לעבודה, תנאי העבודה וכד’, רשאי להגיש תביעה נגד המעסיק. למידע נוסף ראו איסור אפליית עובד מטעמי דת.

• למידע נוסף על דמי חגים ראו דמי חגים.
• להרחבה על זכויות עובדים שעתיים ויומיים ראו זכותון עובדים שעתיים/יומיים.

דמי מחלה בחג

• בחוק דמי מחלה לא קיימת התייחסות לגבי גובה התשלום עבור יום מחלה של עובד שחל ביום חג.
• אם עובד נעדר עקב מחלה ובמהלך תקופת המחלה חלו ימי חג, קיימות שתי פרשנויות לגובה התשלום שהוא זכאי לו (שאלה זו טרם נדונה בפסיקת בתי הדין לעבודה, ולכן שתי הפרשנויות אפשריות):
  1. יש לשלם עבור יום המחלה שחל ביום החג בשיעור של דמי המחלה הקבוע בחוק.
  2. יש לשלם לעובד את יום החג במלואו (שכר של 100%), שכן אלמלא היה חולה, היה משולם לו יום החג במלואו.
• בהסכמים קיבוציים ובצווי הרחבה בענפים מסוימים, קיימות הוראות ספציפיות לגבי תשלום של מחלה ביום חג, כתשלום שכר מלא של 100%.

בני דתות אחרות

• לעובד לא יהודי ישנה זכות מלאה להיעדר מעבודתו בימי החג של דתו, הקבועים בחוק.
• אם עובד לא יהודי בחר כימי חג את חגי דתו ומקום העבודה שלו סגור בחגים יהודיים, ימי החג היהודי ייחשבו לו כימי חופשה והוא יקבל עבורם דמי חופשה שנתית.
• אם יעבוד במהלך ימי החג, הוא יקבל שכר רגיל ולא יהיה זכאי לגמול עבור העסקה ביום חג.
• לפירוט רשימות החגים הקבועים בחוק על פי הדתות השונות ראו דמי חגים.

מתנדבי השירות לאומי-אזרחי

• מתנדבי השירות לאומי-אזרחי שהם יהודים, זכאים להיעדר מהשירות במהלך ימי החג.
• מתנדבים שאינם יהודים אינם זכאים להיעדר מהשירות, אלא בימי החג שנהוגים בדתם.
• להרחבה ראו חופשות חגים למתנדבי שירות לאומי-אזרחי.

אסירים

• אסיר יהודי רשאי לבקש להקדים את יציאתו לחופשה כדי להיות בחופשה במהלך ראש השנה. למידע נוסף ראו הקדמת חופשה לאסירים בשל חגים דתיים.
• אסיר יהודי שיוצא לחופשה במהלך ראש השנה עשוי להיות זכאי להארכת החופשה. למידע נוסף ראו הארכת משך החופשה של אסירים בחגים דתיים.

שינויים במועדי תשלום קצבאות ודיווח ותשלום דמי ביטוח לאומי

• המוסד לביטוח לאומי נוהג להקדים את התשלום של קצבאות שבמועד התשלום המקורי שלהן, או בסמוך לו, חל חג.
• כמו כן, לרגל חג עשויים לחול שינויים במועדי הדיווח והתשלום של דמי הביטוח לעצמאים ולמעסיקים.
• ללוח שנה המפרט את מועדי תשלום הקצבאות ומועדי הדיווח והתשלום של דמי הביטוח, ראו באתר המוסד לביטוח לאומי.