שיתוף פעולה בין משרד הבינוי והשיכון והפרקליטות הביא בסיומו לחשדות כי חברת בנייה ביצעה עבירות חוק מכר בפרויקט בבית שמש.

ההליך המינהלי

לאחר סיום ההליך המינהלי מול החברה, קבע ממונה חוק המכר במשרד הבינוי והשיכון, כי החברה מכרה דירות וגבתה כספים רבים מעשרות רוכשים מבלי להבטיח את כספם על פי חוק.

הליך פלילי

יצוין כי, הפרקליטות פועלת בהליך פלילי מקביל מול גורמים רבים המעורבים בפרויקט ובהם בעלי החברה ובכירים לשעבר בעיריית בית-שמש.

עם סיום ההליך המינהלי נקבע כי על אף טענת החברה שלא מכרה דירות, נמצא כי אכן התקיימה מכירה בדרך של צירוף הרוכשים לעמותות. כמו כן, קבע הממונה כי החברה היא היזם האמיתי של הפרויקט ובהתאם חל על החברה חוק המכר הקובע את הדרכים בהן יש לגבות את כספי רוכשי דירות.

מאחר והחברה לא עמדה בהוראות החוק ולא שכנעה כי היא איננה מוכרת דירות, הוטל עליה עיצום כספי בגובה של 4.8 מיליון ₪.

כתב ההחלטה

במסגרת כתב ההחלטה ציין המומנה כי "אין אפשרות לקבל כמובן מאליו את האופן שבו הגדירו הצדדים לעסקה את ההסכם ביניהם, ויש לבחון את הדברים על פי מהותם האמיתית. לולא כך היה הדבר, כל הסכם הכולל כותרת אשר אינה "מכר דירה", לכאורה, היה מקבל פטור אוטומטי מחוק המכר, ללא תלות במהות המשפטית של ההסכם אשר נקבעת על פי ההסדרים שבו. תוצאה כזו לא ניתן לקבל".

עוד הוסיף הממונה וכתב כי "לא ניתן לקבל טענת המוכרת כי לא נמכרו דירות אלא רק "זכות למגורים" בלבד שכן כלל הנסיבות מראות אחרת, לרבות אישורי החברות לפיהם הוקנו לרוכשים זכויות בדירות מסוימות, עם מחיר סופי, אשר נראה כתואם את מחירי הדירות בשוק אותה העת.

נוסף על כך, פער הכוחות הגדול בין רוכש למוכר דירה, כעולה מהמסמכים שאוזכרו לעיל, יכול להביא למצב של הסכמים אשר נחתמים בין צדדים ואינם משקפים את רצונו של הרוכש ובמקביל – נוגדים את הוראות החוק. טענה הנוגעת לקבלת כספים בשווי מלא של מחיר דירה אך ללא העברה של הזכות בה לרוכש, ובכך פטורה המוכרת מכלל חובות ההגנה המוטלות עליה בחוק, אינה יכול להתקיים במקביל לחוקי המכר אשר מטרתם להגן על רוכשי דירות, גם אם זאת שיטת המוכרת המסמכים עליהם הרוכשים חתומים – מעידים אחרת. חוק המכר הינו חוק קוגנטי ובכך, לא ניתן להתנות על זכויות הרוכשים. בהתאם לכך– הח"מ דוחה טענת הגנה מרכזית זו של המוכרת".