פיצוי ללא הוכחת נזק - ברקוביץ אהרוני זיו BAZ https://bazlaw.co.il עורכי דין Mon, 04 May 2026 17:50:16 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=7.0.2 https://bazlaw.co.il/wp-content/uploads/2019/01/cropped-logo-02-32x32.png פיצוי ללא הוכחת נזק - ברקוביץ אהרוני זיו BAZ https://bazlaw.co.il 32 32 מאמר מס' 13: מניעת הטרדה מינית במקום העבודה – חובות המעסיק https://bazlaw.co.il/sexual-harassment/ Wed, 27 May 2026 00:17:38 +0000 https://bazlaw.co.il/sexual-harassment/     מניעת הטרדה מינית במקום העבודה – חובות המעסיק מאמר מס' 13 – הסדרי מדיניות, חובות אקטיביות ופסיקה מתעדכנת על פי חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998 (מעודכן לאפריל 2026) הטרדה מינית במקום העבודה אינה רק פגיעה אישית קשה, אלא גם הפרה בוטה של חוקי העבודה ושל זכויות האדם הבסיסיות של העובד. חוק למניעת הטרדה […]

The post מאמר מס' 13: מניעת הטרדה מינית במקום העבודה – חובות המעסיק appeared first on ברקוביץ אהרוני זיו BAZ.]]>
חוק למניעת הטרדה מינית – חובות המעסיק

מניעת הטרדה מינית במקום העבודה – חובות המעסיק

מאמר מס' 13 – הסדרי מדיניות, חובות אקטיביות ופסיקה מתעדכנת על פי חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998 (מעודכן לאפריל 2026)

הטרדה מינית במקום העבודה אינה רק פגיעה אישית קשה, אלא גם הפרה בוטה של חוקי העבודה ושל זכויות האדם הבסיסיות של העובד. חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998, מהווה כלי מרכזי במאבק בתופעה, ומטיל על המעסיק שורה של חובות מפורשות ואקטיביות, שמטרתן למנוע את ההטרדה, לטפל בה באופן מיידי ולהגן על הנפגעים מפני פגיעה נוספת[1]. מאמר זה נועד להציג למעסיקים באופן מקיף ומעשי את כל חובותיהם על פי החוק והתקנות, תוך שילוב פסיקה עדכנית והמלצות להטמעה נכונה של המדיניות במקום העבודה.

מהי הטרדה מינית – הגדרה וסוגים

סעיף 3 לחוק מגדיר באופן מפורט שישה סוגי התנהגות המהווים הטרדה מינית, ומדגיש כי מדובר הן בעוולה אזרחית והן בעבירה פלילית:

  • סחיטה באיומים בעלת אופי מיני – כאשר הנדרש הוא מעשה מיני (למשל, מאיים בפיטורין אם לא ייענה להצעות).
  • מעשים מגונים – מגע גוף בעל אופי מיני ללא הסכמה (נגיעה, ליטוף, חיבוק או נשיקה).
  • הצעות חוזרות בעלות אופי מיני – המופנות לאדם אשר הראה למטריד כי אינו מעוניין.
  • התייחסויות חוזרות המתמקדות במיניותו של אדם, לאחר שהביע אי-רצון.
  • התייחסות מבזה או משפילה ביחס למין או למיניות, לרבות לנטייה המינית.
  • פרסום תצלום, סרט או הקלטה המתמקד במיניות של אדם, בנסיבות שעלולות להשפילו או לבזותו, ללא הסכמתו.

החוק מדגיש כי ביחסי מרות (מעסיק-עובד, ממונה-כפוף), אין צורך שהמוטרד יראה התנגדות, שכן קושי מובנה בהבעת התנגדות טמון ביחסי הכוח. כמו כן, "הטרדה מינית" על פי החוק אינה מחייבת כוונה פלילית, ומספיקה עצם ההתנהגות, גם אם בוצעה "בלי כוונה רעה"[2] .

סוג ההטרדה (סעיף 3 לחוק)הסבר/דוגמה
1. סחיטה באיומים בעלת אופי מיניאיומים בפיטורין, קידום או הטבות אחרות תמורת מין
2. מעשים מגוניםנגיעות מיניות, חיבוק, נשיקה בניגוד לרצון
3. הצעות חוזרות בעלות אופי מיניהצעות חוזרות לאחר שהמוטרד הביע אי-רצון
4. התייחסויות חוזרות המתמקדות במיניותהפניות מיניות, בדיחות מיניות, מבטים חולניים חוזרים
5. התייחסות מבזה או משפילה על רקע מין/מיניותהערות מבזות על מין העובד, נטייתו המינית או מראהו
6. פרסום תצלום/סרט בעל אופי מיני מבלי הסכמהשיתוף תמונות עירום או תכנים מיניים ברשת, קבוצות עובדים

חובות המעסיק – אקטיביות, מניעה וטיפול

החוק והתקנות להחלתו מטילים על המעסיק חובות רבות, שחלקן תלויות בהיקף מקום העבודה. חובות אלו נועדו ליצור אוירה בטוחה, למנוע הטרדות ולספק כתובת לפניות. להלן הפירוט המלא:

  • מינוי אחראי/ת לטיפול בהטרדות מיניות – על כל מעסיק, ללא תלות בגודל הארגון, למנות אדם (עובד או חיצוני) שיהיה אחראי על קבלת תלונות, בירור ראשוני, מתן מידע והדרכה, וליווי המעסיק בטיפול. על זהותו ודרכי יצירת הקשר יש להודיע לכל העובדים[3].
  • קביעת תקנון – חלה על מעסיק המעסיק 25 עובדים ומעלה. התקנון חייב לכלול את עיקרי החוק, דרכי הטיפול בהטרדה, פירוט ההליך המשמעתי, זהות הממונה והוראות נוספות. מומלץ גם לארגונים קטנים לאמץ תקנון, והוא מחייב עדכון שוטף.
  • הסברה והדרכה – על כל מעסיק להביא לידיעת העובדים והממונים את האיסור על הטרדה מינית ואת חומרתו. מדי תקופה סבירה (לפחות אחת לשנה או שנתיים) יש לארגן פעולות הדרכה לעובדים ולממונים על כל ההיבטים: מהי הטרדה, כיצד להימנע, כיצד להגיב ואל מי לפנות. השתתפות בהדרכה תהיה במהלך שעות העבודה.
  • טיפול בתלונה – על המעסיק והאחראי לפעול על מנת לברר תלונה על הטרדה, תוך שמירה על כבוד הצדדים, סודיות ואיסור פגיעה במתלונן. על המעסיק לנקוט באמצעים מתאימים להפסקת ההטרדה, הרחקת המטריד ומניעת הישנות. טיפול לקוי או אי-טיפול עלולים להוות הפרה חוקית.
  • איסור פגיעה במתלונן – סעיף 7(א) לחוק אוסר על מעסיק לפגוע בעובד שהתלונן על הטרדה מינית או סייע לאחר להגיש תלונה. פגיעה – לרבות פיטורים, קידום שלא כדין, הרעת תנאים – עשויה לחייב בפיצויים גבוהים[4].
  • התאמת אמצעים טכנולוגיים – בעקבות עבודה היברידית, יש לוודא כי אמצעי תקשורת (דוא"ל, צ'אט, מערכות ניהול) לא משמשים להטרדה, ולהסדיר איסור שימוש מעין זה בתקנון.
תרשים 1: חובות המעסיק לפי הוראות החוק והתקנות
מינוי אחראי
חובה בכל גודל ארגון
קבלת תלונות, ייעוץ, בירור
תקנון מסודר
חובה ב-25+ עובדים
פירוט איסורים, הגשת תלונה, השלכות משמעתיות
הדרכות תקופתיות
חובה בכל מקום
העלאת מודעות, ידיעת נהלים, הגברת הרתעה
איסור פגיעה במתלונן
חובה על כל מעסיק
איסור פיטורים/הרעת תנאים

*הפרת חובות אלה עשויה לגרור אחריות פלילית, אזרחית ועיצומים, לפי סעיפים 6-8 לחוק למניעת הטרדה מינית[5].

פסיקה עדכנית – אחריות מעסיק ופיצויים

פסק דין תקדימי (ע"ע 60735-10-19) – פיצוי חסר תקדים לעובד שהועבר תפקידו בעקבות תלונה: בית הדין פסק לטובת עובד שחירף נפשו והתלונן על הטרדה, והועבר מתפקידו בתגובה. הפיצוי שנפסק – 250,000 ש"ח – משקף את חומרת הפגיעה, ומחמיר עם מעסיקים הפוגעים במתלונן.

פיצוי של 150,000 ש"ח לנפגעת הטרדה מינית – בית הדין האזורי לעבודה, 2025: בית הדין פסק כי המתלוננת עמדה בנטל ההוכחה והוכיחה תשעה מקרי הטרדה, ופסק פיצוי בסך 150,000 ₪ (ללא הוכחת נזק), בנוסף לפיצויי פיטורים ולפיצוי בגין נזק לא ממוני.

הטרדה מינית ברף הנמוך – פסק דין 2025-2026 (ע.ע. 50798-02-22): בית הדין הארצי הבהיר כי גם "הטרדה מינית ברף הנמוך" (אמירות חוזרות לא מיניות אך מבזות) מחייבת טיפול והרתעה, וחייב מעסיק שלא טיפל כראוי לפצות את העובדת בפיצוי של 45,000 ₪ ללא הוכחת נזק.

אחריות אישית של המעסיק, גם ללא הוכחת נזק: במקרה שנדון בבית הדין האזורי בירושלים, מעסיק לא פרסם תקנון, לא מינה אחראי, והפר את חובת הטיפול. בית הדין הטיל עליו פיצוי של 60,000 ₪ (בגין עגמת נפש והפרת החובות).

הסעדים לתובע/ת – פיצוי ללא הוכחת נזק ופיטורים בדין מפוטר

סעיף 6 לחוק מאפשר לבתי הדין לעבודה ולבתי המשפט לפסוק פיצויים למי שנפגע מהטרדה מינית, גם ללא הוכחת נזק של ממש. הפיצוי המרבי הוא 120,000 ש"ח (נכון ל-2026, וצמוד למדד). במקרים של מניע גזעני או עוין, ניתן לפסוק עד 240,000 ש"ח. בנוסף, עובד שהוטרד זכאי להתפטר בדין מפוטר (התפטרות המזכה בפיצויי פיטורים כפיטורים) בנסיבות שבהן הוכחה הטרדה חמורה והמעסיק לא טיפל. הסעדים המצטברים כוללים גם פיצוי בגין נזק נפשי, אובדן השתכרות, ועגמת נפש – בכפוף להוכחה[6].

תרשים 2: טווחי פיצויים לדוגמה (ללא הוכחת נזק) בבתי הדין לעבודה, 2024-2026
הטרדה מינית קלה / אמירה חד-פעמית
20,000 - 40,000 ₪
הטרדה מינית ברף בינוני + טיפול לקוי
40,000 - 90,000 ₪
הטרדה חמורה, מעשים מגונים, סחיטה באיומים, פגיעה במתלונן
120,000 - 250,000 ₪+

*הפיצוי המקסימלי הקבוע בחוק הוא 120,000 ₪, אולם בתוספת רכיבים של עגמת נפש או נזק לא ממוני יכולים להיפסק סכומים גבוהים יותר, כפי שהתבטא בפסקי דין עדכניים[7].

חובות המעביד – תמצית כללים מעשית

  • ודאו כי בכל רבעון מובא לידיעת העובדים התקנון ודרכי הדיווח. סקרו את התקנון אחת לשנתיים.
  • הטמיעו מנגנון אנונימי לדיווח על הטרדה (אימייל, טופס ייעודי) כמשלים לממונה.
  • ערכו הדרכה אחת לשנה לכלל העובדים והממונים בנושאי מניעת הטרדה מינית, וקבלו אישור השתתפות.
  • בכל תלונה, הקפידו על סודיות, הליך בירור מהיר (לא יותר מ-10 ימי עסקים מרגע התלונה), ומתן מענה לאלתר.
  • אל תסתפקו במינוי "תאורטי" של אחראי – ודאו כי הוא מוסמך, מקצועי, בעל הסמכה מתאימה (קורס מניעת הטרדות) ומחויב לטיפול.
  • הסירו כל ספק פגיעה במתלונן – הימנעו מפיטורים, העברות ענישה, קידום שמוטל בספק, תיעדו את כל ההחלטות.

סיכום מורחב – למניעת הטרדה מינית נדרשת תרבות ארגונית ולא רק ניירת

חובות המעסיק לפי החוק למניעת הטרדה מינית אינן "עוד טפסים" או "בירוקרטיה". הן משקפות שינוי תרבותי מהותי, והמחוקק קבע להן סנקציות משמעותיות. מעסיקים הממנים אחראי, מתַקנים תקנון ומקיימים הדרכות לא רק נמנעים מקנסות, אלא מקנים לעובדים תחושת ביטחון ומגבירים את האמון של כוח האדם בניהול הארגון. הפסיקה בשנים האחרונות מחמירה יותר עם מעסיקים שלא טיפלו כראוי בתלונה, או שהעלימו עין מן המטריד. לעומת זאת, במקומות עבודה בהם המעסיק הוכיח כי נקט בכל האמצעים ("הגנת ספק סביר") – נפסקו לטובתו בערעורים. כמו כן, חובת ההדרכה המוטלת היום היא רחבה: יש להדריך עובדים וממונים גם בזיהוי מקרי הטרדה, בהצבת גבולות ובהגנה על שומרי הסף. על המעסיק להוות דוגמה אישית, ולפעול לאלתר עם כל איתות להטרדה, מבלי לאפשר תחושת "אין מה לעשות". יישום נכון של החוק משרת את הארגון במנוע סיכונים ומבסס נורמות שוויון, כבוד ומניעת הישנות. על כן, על כל מעסיק להתייחס לחובות אלו כאל מסגרת חובה להצלחה ולהתנהלות תקינה.

מקורות והפניות

  1. חוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998, נוסח מעודכן, Nevo, תוקן לאחרונה ב-2024.
  2. סעיף 3(א) לחוק; הכרה בפסיקה: ע"ע (ארצי) 295/09 – אף ללא הוכחת נזק.
  3. תקנות למניעת הטרדה מינית (חובות מעסיק), התשנ"ח-1998 תקנות 2,4,5.
  4. סעיף 7(א) לחוק למניעת הטרדה מינית; ע"ע (ארצי) 50383-11-22 – פגיעה במתלונן בנסיבות הטרדה.
  5. סעיפים 8-6 לחוק למניעת הטרדה מינית; מדריך כל-זכות.
  6. פיצוי ללא הוכחת נזק – סעיף 6(ב) לחוק; ע"ע 60990-06-20, פיצוי 120,000 ₪.
  7. באפריל 2026, תוספת מחמירה: גזענות או עוינות – עד 240,000 ₪ (תיקון 2025).

המידע מבוסס על החוק, התקנות, מדריכי נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה ופסיקות בתי הדין לעבודה, מעודכן לאפריל 2026. מומלץ להיעזר בייעוץ משפטי פרטני לגיבוש תקנון ונהלים.

שאלות ותשובות – מניעת הטרדה מינית במקום העבודה

מניעת הטרדה מינית במקום העבודה

10 שאלות ותשובות מורחבות למעסיקים – חובות, נהלים ופסיקה (מעודכן לאפריל 2026)
1 מהי הטרדה מינית לפי החוק? מהם סוגי ההטרדה?

סעיף 3 לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998, מגדיר שישה סוגי התנהגות המהווים הטרדה מינית: (1) סחיטה באיומים בעלת אופי מיני (למשל איום בפיטורים בתמורה להסכמה מינית); (2) מעשים מגונים (מגע מיני ללא הסכמה); (3) הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, לאחר שהמוטרד הביע אי-רצון; (4) התייחסויות חוזרות המתמקדות במיניותו של אדם, לאחר שהביע אי-רצון; (5) התייחסות מבזה או משפילה ביחס למינו או לנטייתו המינית של אדם; (6) פרסום תצלום, סרט או הקלטת המתמקדים במיניותו של אדם בנסיבות שעלולות להשפילו, ללא הסכמתו. ההטרדה יכולה להיעשות במילים, במעשים, בכתב, במבטים, או באמצעים טכנולוגיים[1].

2 מהן החובות המוטלות על המעסיק לפי חוק למניעת הטרדה מינית?

החוק והתקנות מחייבים את המעסיק לנקוט באמצעים סבירים למניעת הטרדה מינית. החובות המרכזיות: (1) מינוי אחראי/ת לטיפול בהטרדות מיניות (בכל גודל ארגון). (2) קביעת תקנון – חובה למעסיקים המעסיקים 25 עובדים ומעלה, הכולל את עיקרי החוק, דרכי הטיפול, זהות הממונה והשלכות משמעתיות. (3) הבאת החוק והתקנון לידיעת העובדים – פרסום במקום בולט, באתר הפנימי, ומסירה אישית. (4) הדרכות – ארגון הדרכות לעובדים ולממונים אחת לתקופה סבירה (לפחות כל שנה-שנתיים), במהלך שעות העבודה. (5) טיפול בתלונות – בירור מהיר, סודי והוגן, נקיטת אמצעים להפסקת ההטרדה ומניעת הישנות. (6) איסור פגיעה במתלונן – עובד שהתלונן או סייע למתלונן לא יפוטר או יורעו תנאיו בשל כך. הפרת חובות אלו עלולה להוביל לקנס פלילי ולתביעה אזרחית[2].

3 האם חובת מינוי אחראי חלה גם על מעסיק קטן (פחות מ-25 עובדים)?

כן. חובת מינוי אחראי לטיפול בהטרדות מיניות חלה על כל מעסיק, ללא תלות במספר העובדים. התקנות קובעות כי על כל מעסיק למנות אדם (עובד או חיצוני) שיהיה אחראי לקבלת תלונות, מתן מידע וייעוץ, העברת התלונה למעסיק וטיפול ראשוני. לעומת זאת, חובת קביעת תקנון כתוב חלה רק על מעסיקים המעסיקים 25 עובדים ומעלה. עם זאת, מומלץ גם למעסיקים קטנים לאמץ תקנון פנימי ולו לסדר את ההליכים[3].

4 מה ההבדל בין הטרדה מינית בין עובדים לבין הטרדה ביחסי מרות (מעסיק-עובד)?

החוק מבחין בין שני סוגי יחסים: בין עובד לעובד (ללא יחסי מרות) – ההטרדה תיחשב ככזו רק אם המוטרד הביע אי-רצון בפני המטריד והמטריד המשיך בהתנהגותו. לעומת זאת, ביחסי מרות (מעסיק-עובד, ממונה-כפוף, מעביד-מועמד לעבודה) – אין צורך שהמוטרד יראה התנגדות, שכן יחסי הכוח יוצרים קושי מובנה בהבעת אי-רצון. עצם המעשה, ההצעה או ההתייחסות המינית תוך ניצול מרות, גם ללא התנגדות מפורשת, מהווה הטרדה מינית. החוק מחמיר במיוחד במקרים של ניצול מרות[4].

5 מהם הפיצויים שניתן לפסוק לעובד שהוטרד מינית, ללא הוכחת נזק?

סעיף 6(ב) לחוק קובע כי בית המשפט או בית הדין לעבודה רשאים לפסוק פיצויים לנפגע הטרדה מינית גם ללא הוכחת נזק ממוני. הסכום המרבי הקבוע בחוק הוא 120,000 ש"ח (צמוד למדד נכון ל-2026). במקרים של הטרדה מינית תוך ניצול יחסי מרות, או כאשר המעסיק לא מילא את חובותיו, הסכום יכול להיות גבוה יותר (הפסיקה הכירה בפיצויים של 150,000-250,000 ש"ח במקרים חמורים, כאשר נוסף רכיב של עגמת נפש או נזק לא ממוני). בנוסף, נפגע זכאי לפיצויי פיטורים במקרה שהתפטר עקב ההטרדה (התפטרות בדין מפוטר), וכן לפיצוי בגין נזקים נוספים שיוכחו[5].

6 האם מעסיק אחראי למעשי הטרדה שביצע עובד, גם אם לא ידע עליהם? (אחריות שילוחית)

על פי סעיף 6(א) לחוק, מעסיק אחראי בנזיקין גם להטרדה מינית שבוצעה על ידי עובד או ממונה בארגון, אלא אם יוכיח כי נקט בכל האמצעים הסבירים למניעת ההטרדה ולטיפול בה. הגנה זו נקראת "הגנת ספק סביר". המעסיק חייב להראות כי מינה אחראי, קבע תקנון, הדריך את העובדים, טיפל בתלונות בעבר, והטמיע תרבות ארגונית מונעת. במידה ולא עשה כן – יישא באחריות אישית. כמו כן, המעסיק אחראי גם למעשי ההטרדה שביצע בעצמו, ללא הגנות[6].

7 אילו אמצעים על המעסיק לנקוט מיד עם קבלת תלונה על הטרדה מינית?

עם קבלת תלונה על הטרדה מינית, על המעסיק לפעול במהירות וברגישות: (1) להבטיח כי ההטרדה תיפסק לאלתר – במידת הצורך, הרחקת המטריד מהמוטרד (העברה זמנית, ניתוק קשר). (2) לשמור על סודיות מירבית ולהימנע מהפצת פרטי התלונה. (3) למנות חוקר מתאים (עובד בכיר שאינו מעורב, יועץ חיצוני) לבירור התלונה. (4) לתעד את כל השלבים – ראיונות עם הצדדים, עדים, החלטות. (5) להסיק מסקנות – לקבוע אם התלונה מבוססת, ולהטיל סנקציות מתאימות על המטריד (נזיפה, השעיה, פיטורים). (6) להימנע מכל פעולה שעלולה להתפרש כפגיעה במתלונן. (7) ליידע את שני הצדדים על תוצאות הבירור, תוך שמירה על פרטיות. אי טיפול מהיר עלול להביא להרחבת האחריות, גם אם ההטרדה בוצעה בידי עובד[7].

8 האם "הטרדה מינית ברף הנמוך" – למשל בדיחות גסות, הערות מבזות – מחייבת התערבות המעסיק?

כן. גם התנהגויות שאינן מגיעות לכדי מעשים מגונים או סחיטה באיומים, כגון בדיחות מיניות, הערות מבזות על מין או נטייה מינית, שליחת תכנים מיניים במייל או בצ'אט, מבטים חולניים חוזרים – כל אלו מוגדרים כהטרדה מינית לפי החוק (סעיפים 3(4) ו-3(5)). בתי הדין בעידן הנוכחי (פסיקה 2025-2026) קובעים כי יש להתייחס ברצינות רבה גם ל"הטרדה ברף הנמוך", ועל המעסיק להדריך את העובדים, לאסור התנהגות כזו בתקנון, ולטפל בתלונות במהירות, גם אם לכאורה "סתם בדיחה". אי טיפול עלול להביא לפסיקת פיצויים משמעותיים לעובד שהוטרד, גם בהעדר נזק מוחשי[8].

9 מהי חובת ההדרכה? מה תדירותה ומי חייב להשתתף?

על המעסיק לארגן הדרכות לעובדים ולממונים בנושא מניעת הטרדה מינית, ובכללן הכרת החוק, זיהוי התנהגויות אסורות, מדיניות הארגון ודרכי הפנייה. התדירות אינה נקבעת בחוק במספר מדויק, אך הנציבות לשוויון הזדמנויות בעבודה והפסיקה ממליצות על הדרכה אחת לפחות בכל שנתיים, ובארגונים גדולים – אחת לשנה. ההדרכה תיעשה במהלך שעות העבודה, על חשבון המעסיק. יש להקפיד על הדרכות נפרדות לעובדים ולממונים, תוך התאמת התכנים (למשל, לממונים – חובות טיפול בתלונות). מומלץ לקבל אישור השתתפות מהעובדים ולשמור תיעוד. הדרכת עובד חדש תיעשה בסמוך לכניסתו לעבודה[9].

10 מה העונש הפלילי הצפוי למטריד ולמעסיק המפר את החוק?

הטרדה מינית היא גם עבירה פלילית. העונש המרבי למטריד: (1) מעשים מגונים – 3 שנות מאסר; (2) סחיטה באיומים בעלת אופי מיני – 7 שנות מאסר (לפי חוק העונשין); (3) פרסום תצלום או סרט ללא הסכמה – 5 שנות מאסר. בנוסף, המעסיק עלול להיקנס אם הפר את חובותיו (למשל, אי פרסום תקנון). המעסיק או נושא משרה בארגון עלולים לעמוד לדין פלילי אם ידעו על הטרדה חמורה ולא פעלו. כמו כן, על פי סעיף 8 לחוק, קנס למעסיק יכול להגיע לעשרות אלפי שקלים. במקרים של הרשעה חוזרת – מאסר בפועל אף למעסיק[10].

מקורות והפניות

  1. סעיף 3 לחוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998; נוסח מלא, Nevo.
  2. תקנות למניעת הטרדה מינית (חובות מעסיק), התשנ"ח-1998, תקנות 2-6.
  3. תקנה 3(א) לתקנות – מינוי אחראי בכל מעסיק; תקנה 3(ב) – תקנון למעסיק עם 25+ עובדים.
  4. סעיף 3(ב) לחוק; ע"ע 295/09 (ביה"ד הארצי).
  5. סעיף 6(ב) לחוק; ע"ע 60735-10-19 (פיצוי 250,000 ש"ח).
  6. סעיף 6(א) לחוק; "הגנת ספק סביר" – רע"א 407/17.
  7. נוהלי נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, 2025; חוזר הממונה על יחסי עבודה 1/2024.
  8. ע"ע 50798-02-22; ע"ע 2314-05-20 – "הטרדה ברף הנמוך".
  9. תקנה 6 לתקנות; הנחיות נציבות שוויון הזדמנויות (2025).
  10. סעיף 8 לחוק; סעיף 346, 428 לחוק העונשין.

המידע מעודכן לאפריל 2026 ואינו מהווה ייעוץ משפטי. מומלץ להתאים את התקנון והנהלים לייעוץ פרטני.

The post מאמר מס' 13: מניעת הטרדה מינית במקום העבודה – חובות המעסיק appeared first on ברקוביץ אהרוני זיו BAZ.]]>
מתי כדאי לפנות לעורך דין מיד – ומה אסור לעשות לבד? https://bazlaw.co.il/legal-help/ Sun, 07 Dec 2025 10:43:43 +0000 https://bazlaw.co.il/?p=25797 במציאות המשפטית של העשור האחרון, רבים מוצאים את עצמם במצבים שבהם עולה שאלה חשובה: האם יש צורך לפנות לעורך דין כבר עכשיו, או שניתן לנסות להתמודד לבד? לעיתים הפיתוי לחסוך כסף בזמן קצר גורם לאנשים לבצע מהלכים שנראים לכאורה פשוטים – אך בפועל יוצרים נזק בלתי הפיך. התנהלות שגויה ברגעים הראשונים עלולה לפגוע בסיכויי התביעה, […]

The post מתי כדאי לפנות לעורך דין מיד – ומה אסור לעשות לבד? appeared first on ברקוביץ אהרוני זיו BAZ.]]>

במציאות המשפטית של העשור האחרון, רבים מוצאים את עצמם במצבים שבהם עולה שאלה חשובה: האם יש צורך לפנות לעורך דין כבר עכשיו, או שניתן לנסות להתמודד לבד? לעיתים הפיתוי לחסוך כסף בזמן קצר גורם לאנשים לבצע מהלכים שנראים לכאורה פשוטים – אך בפועל יוצרים נזק בלתי הפיך. התנהלות שגויה ברגעים הראשונים עלולה לפגוע בסיכויי התביעה, להפחית את הפיצוי, לחשוף לאחריות משפטית או אפילו לסכן זכויות בסיסיות. מצד שני, יש מצבים שבהם טיפול עצמאי דווקא אפשרי, כל עוד מבינים את גבולות הסיכון.

מדריך זה מציג בצורה ברורה את המצבים שבהם חייבים לפנות לעורך דין באופן מיידי, את הטעויות שאסור לבצע לבד, את ההשלכות של טיפול עצמאי, ואת העקרונות המנחים להתנהלות נכונה כבר מהרגע הראשון. הוא מתאים במיוחד למקרים בתחום לשון הרע, פגיעה בפרטיות, שיימינג, נזיקין, תאונות, דיני עבודה, סכסוכים אזרחיים ועוד.

כדי לשמור על דיוק משפטי ומקצועי, המדריך משלב דוגמאות מהפסיקה, מקרים נפוצים ופרקטיקה אמיתית של טיפול בתיקים עבור לקוחות. בכל אחד מהתחומים מוצגים הסיכונים של פעולה עצמאית, ומוסבר מדוע בחלק מהמקרים פנייה מהירה לעורך דין יכולה להיות ההבדל בין תיק חזק לתיק חסר ערך.

מתי חייבים לפנות לעורך דין מיד?

קיימים מצבים שבהם כל דקה קובעת. ההתנהלות בתחילת האירוע משפיעה ישירות על הזכויות, על גובה הפיצוי ועל סיכויי ההצלחה.

פרסום לשון הרע או שיימינג

ברגע שמתפרסם פוסט, תגובה, סרטון או טענות פוגעניות ברשת – הזמן מתחיל לעבוד נגד הנפגע.
טעויות נפוצות שאנשים עושים לבד:

  • פונים למפרסם בניסוח מאיים שעלול להתפרש כסחיטה

  • מוחקים תגובות במקום לשמור ראיות

  • מגיבים בפוסט נגדי ופוגעים בתיק

  • מנסחים מכתב דרישה לא מדויק או מלא איומים

עורך דין יוודא שמירה חוקית ומלאה של ראיות, ניסוח דרישה תקין, ופעולה שתשרת את האינטרס המשפטי לטווח ארוך. במקרים רבים ניתן לקבל פיצוי ללא הוכחת נזק, אך רק אם הראיות נאספות כראוי.

פגיעה בפרטיות או חשיפת מידע אישי

פרסום תמונות ללא רשות, דליפת מידע אישי, צילום נסתר, פריצה לחשבון, חשיפת התכתבויות – כל אלו דורשים ייעוץ מיידי.
פעולה עצמאית כמו פנייה למפרסם, איום או פרסום תגובה רגשית עלולה ליצור סיכון משפטי. עורך דין יכוון כיצד לעצור את הפגיעה, להוציא דרישה תקפה ולשמור על זכות התביעה.

תאונת דרכים או תאונת עבודה

גם פגיעה שנראית קלה יכולה להתברר כמשמעותית.
פנייה מיידית חשובה כאשר:

  • קיימת פגיעה גופנית

  • לא יודעים מה לכתוב בדוח הראשוני

  • חברת הביטוח מבקשת מסמכים

  • קיימת מחלוקת על מי אשם

טעויות כמו מסירת הצהרות לא מדויקות, אי־תיעוד או מילוי שגוי של טופס – עלולות להקטין משמעותית את הפיצוי.

מכתב התראה או דרישה שקיבלת

אם קיבלת מכתב מעורך דין, דרישת תשלום, איום בתביעה או זימון לשימוע – אסור לענות לבד.
תשובה לא מדויקת עלולה להתפרש כהודאה, או לחילופין כעילה נוספת לתביעה. עורך דין ינתח את המצב, יבחן את הסיכונים וימליץ על התגובה הנכונה.

חקירה, זימון רשמי או פנייה מהרשות

בכל מקרה שבו רשות שולחת פנייה: ביטוח לאומי, רשות המסים, המוסד לביטוח לאומי, משטרה, משרד ממשלתי – חשוב לא לפעול לבד.
מסירת תשובה לא נכונה או מסמך חסר עלולה לגרום לנזק שאי־אפשר לתקן.

סכסוך מול מעסיק או עובד

במקרים של פיטורים, שימוע, פגיעה בשכר, התעמרות בעבודה, טענות מצד עובד או מעסיק – ריצה לפעולה עצמאית היא טעות שכיחה.
עורך דין יודע מה מותר לומר, מה אסור ואיך לשמור על ראיות בצורה תקינה.

חתימה על מסמך משפטי

אין לחתום על חוזה, הצהרה, הסכמה, כתב ויתור או תיעוד רשמי ללא ייעוץ משפטי.
לפעמים מסמך קצר מכיל השלכות משפטיות ארוכות שנים, והפרשנות אינה תמיד אינטואיטיבית.

טעויות שאסור לעשות לבד

להלן טעויות שחוזרות על עצמן וגורמות לנזק משמעותי:

מחיקת ראיות

אנשים רבים מוחקים הודעות, פוסטים או תמונות. בפועל, כל אחד מהפריטים האלו עשוי להיות ראיה חיונית.

ניסוח תגובה רגשית

תגובות פזיזות ברשת או בהתכתבויות מהוות לא פעם ראיות נגדיות בתביעה.

דיבור עם הצד השני

שיחה לא נכונה עם הצד הפוגע עלולה להוביל להודאה או לתיעוד שמחליש את הטענות.

שליחת מכתב אגרסיבי מדי

חשוב להימנע מאיומים לא חוקיים או מנוסח שנראה כ“סחיטה”. ניסוח משפטי דורש מומחיות.

התעלמות מהאירוע

במקרים מסוימים, דחייה או הימנעות מפעולה פוגעת בזכות התביעה ובגובה הפיצוי.

שימוש בכלים משפטיים לא נכונים

לדוגמה, הגשת תלונה במשטרה כשאין עילה פלילית, או פנייה לגוף לא נכון.

טבלה: האם אפשר לפעול לבד או שחובה עורך דין?

מצב האם מותר לפעול לבד? האם מומלץ עורך דין מיד?
פרסום לשון הרע לא כן
פגיעה בפרטיות לא כן
תאונת דרכים לא כן
תאונת עבודה לא כן
חתימה על מסמך משפטי לא כן
קבלת מכתב דרישה לא כן
סכסוך שכנים אפשר לפעמים תלוי בסיכון
סכסוך צרכני קטן אפשר לא חובה
שיחה ראשונית מול ביטוח לא מומלץ כן
קבלת זימון רשמי מרשות לא כן

מה כן אפשר לעשות לבד?

יש מצבים שבהם פעולה עצמאית היא לגיטימית ואף יעילה, כל עוד מבינים את הגבולות:

  • תיעוד ראשוני של האירוע

  • שמירת מסמכים

  • איסוף קבלות

  • צילום מקום האירוע

  • רישום שמות עדים

  • פנייה לגורם רפואי

  • בדיקה ראשונית של פרטים

כל עוד הפעולה אינה משפטית במהותה, ניתן לבצע אותה ללא סיכון משמעותי.

סיכום

פנייה לעורך דין היא לא רק פעולה משפטית – היא גם צעד אסטרטגי שנועד להגן על זכויות, למנוע טעויות ולהגדיל את סיכויי ההצלחה. חלק מהמצבים מחייבים ייעוץ מיידי, משום שכל החלטה ראשונית משפיעה על המשך הדרך. מנגד, יש פעולות שאפשר לבצע לבד, כל עוד מבינים את המגבלות ופועלים בזהירות.

מי שרוצה להבטיח מקסימום הגנה – במיוחד בתחומי לשון הרע, פגיעה בפרטיות, תאונות ונזיקין – צריך לפנות לעורך דין מהרגע הראשון, לפני שהטעות הקטנה הופכת לבעיה משפטית גדולה.

1
מתי חובה לפנות לעורך דין באופן מיידי?
כאשר יש פרסום פוגעני, פגיעה בפרטיות, תאונה, מכתב התראה או זימון רשמי.
2
האם אפשר להתמודד לבד מול פרסום לשון הרע?
לא מומלץ. תגובה לא נכונה עלולה לפגוע בזכות לפיצוי ללא הוכחת נזק.
3
האם מותר לפנות ישירות למי שפגע בי?
ברוב המקרים לא. פנייה לא נכונה עלולה להיתפס כסחיטה או הודאה.
4
האם אפשר לטפל לבד בתאונת עבודה?
לא. טעויות בטפסים או בתיעוד עלולות לפגוע בפיצוי.
5
האם תגובה רגשית ברשת פוגעת בתיק?
כן. תגובה לא מקצועית עשויה לשמש ראיה נגדית.
6
האם כדאי לחתום על מסמך בלי ייעוץ משפטי?
לא. מסמך קצר עלול לכלול התחייבויות משפטיות קשות.
7
האם אפשר לטפל לבד מול חברות ביטוח?
לא מומלץ. הצהרות לא מדויקות עלולות לפגוע בפיצוי.
8
האם דחייה של טיפול משפטי פוגעת בזכויות?
כן. דחייה עלולה להביא להתיישנות או לאובדן ראיות.
9
האם ניתן לבצע תיעוד ראשוני לבד?
כן. צילום, שמירת הודעות ואיסוף מסמכים אפשריים ללא סיכון.
10
האם פנייה לעורך דין מגדילה את הפיצוי?
ברוב המקרים כן, משום שהוא מונע טעויות ומבסס תשתית ראייתית נכונה.
The post מתי כדאי לפנות לעורך דין מיד – ומה אסור לעשות לבד? appeared first on ברקוביץ אהרוני זיו BAZ.]]>
פיצוי ללא הוכחת נזק – מתי זה עובד ומתי לא? https://bazlaw.co.il/statutory-compensation/ Sun, 07 Dec 2025 10:34:20 +0000 https://bazlaw.co.il/?p=25783 הדין הישראלי מכיר במצבים שבהם ניתן לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק – כלומר, חיוב כספי המוטל על מפר עוולה משפטית גם אם התובע לא הוכיח כי נגרם לו נזק ממוני או לא־ממוני בפועל. כלי משפטי זה נולד מתוך צורך להגן על ערכים חברתיים חשובים, לקדם הרתעה ולספק אמצעי תגובה מהירה במקרים שבהם קשה או בלתי […]

The post פיצוי ללא הוכחת נזק – מתי זה עובד ומתי לא? appeared first on ברקוביץ אהרוני זיו BAZ.]]>

הדין הישראלי מכיר במצבים שבהם ניתן לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק – כלומר, חיוב כספי המוטל על מפר עוולה משפטית גם אם התובע לא הוכיח כי נגרם לו נזק ממוני או לא־ממוני בפועל. כלי משפטי זה נולד מתוך צורך להגן על ערכים חברתיים חשובים, לקדם הרתעה ולספק אמצעי תגובה מהירה במקרים שבהם קשה או בלתי אפשרי למדוד את היקף הנזק האמיתי. יחד עם זאת, למרות הפוטנציאל שלו, לא בכל עוולה ניתן להסתמך עליו, ובית המשפט מפעיל כללים ברורים ומגבילים לפני שיאשר את השימוש בו.

מאמר זה מנתח באופן מקיף את מושג פיצוי ללא הוכחת נזק, מסביר מתי ניתן להפעילו ומתי לא, מציג את העקרונות המנחים בפסיקה, ומפרט דוגמאות פרקטיות מעולמות לשון הרע, פגיעה בפרטיות, נזיקין, דיני עבודה ותחומים נוספים. המטרה היא להעניק לקורא – בין אם הוא נפגע, בעל עסק, עובד, מעסיק או גורם מקצועי – הבנה ברורה של מתי הפיצוי ללא הוכחת נזק יכול לשמש מנוף אפקטיבי, ומתי נדרש להוכיח נזק ממשי כדי לזכות בפיצוי משמעותי.

כדי לשמור על בהירות ולתאם ציפיות, חשוב לציין כי בתי המשפט אינם ממהרים לפסוק סכומים גבוהים במנגנון זה. למרות שבחוק לשון הרע, לדוגמה, ניתן לפסוק עד 70,000 ₪ ללא הוכחת נזק, בפועל השופטים מפעילים אמות מידה מחמירות הכוללות התנהגות הצדדים, עוצמת הפרסום, תום הלב של המפרסם והשפעת האירוע על הנפגע. לכן, הבנה של המנגנון חיונית לכל מי ששוקל תביעה המבוססת עליו.

מהו פיצוי ללא הוכחת נזק ומה עומד מאחוריו?

פיצוי ללא הוכחת נזק הוא חריג לכלל הבסיסי בדיני הנזיקין שלפיו “אין אחריות ללא נזק”. מטרתו של הפיצוי היא להגן על אינטרסים מוגנים גם כאשר קשה למדוד את מידת הנזק, וגם לייצר הרתעה ברורה כלפי הפוגע. במילים אחרות, המטרה איננה רק לפצות את הנפגע, אלא גם לשדר מסר חברתי־נורמטיבי נגד התנהגויות הפוגעות בזכויות יסוד.

בתחומים כמו לשון הרע, פגיעה בפרטיות, זכויות עובדים, הטרדה מאיימת או ניצול לרעה של מידע אישי – המחוקק מכיר בקושי האמיתי להוכיח נזק ספציפי. לעיתים, עצם הפגיעה בכבוד, בשם הטוב או בפרטיות היא הנזק. לכן המחוקק קבע בחוקים מסוימים מנגנון פיצוי סטטוטורי, המאפשר פסיקת סכום קבוע מראש גם ללא ראיות כמותיות.

מתי פיצוי ללא הוכחת נזק עובד? – המקרים המרכזיים

להלן המצבים שבהם הפיצוי ללא הוכחת נזק פועל היטב:

לשון הרע – מנגנון הפיצוי החזק ביותר

חוק איסור לשון הרע מאפשר לתבוע פיצוי של עד 70,000 ₪ ללא הוכחת נזק (ולעתים אף כפול), כאשר מתקיימים שלושה תנאים בסיסיים:

  • המחבר ביצע פרסום.

  • הפרסום עלול להשפיל, לבזות או לפגוע בעיסוק של אדם.

  • לא חלה אחת מההגנות כגון אמת דיברתי או תום לב.

בתי המשפט מפעילים כאן אמות מידה כגון:

  • היקף החשיפה (פייסבוק, קבוצות וואטסאפ, טיקטוק וכד’)

  • כוונת הפוגע

  • האם הייתה התנצלות או הסרה מהירה

  • האם מדובר במסע מתמשך או אירוע בודד

במקרים של שיימינג אונליין, הפיצוי ללא הוכחת נזק הוא מכשיר מרכזי, משום שקשה למדוד את היקף החשיפה האמיתי ואת השפעותיה העתידיות.

פגיעה בפרטיות

גם חוק הגנת הפרטיות מאפשר לדרוש פיצוי ללא הוכחת נזק כאשר הפרת פרטיותו של אדם נעשית בדרכים כמו:

  • צילום ללא רשות

  • פרסום מידע אישי

  • מעקב או ניטור

  • שימוש אסור במידע רפואי או פיננסי

בתי המשפט בודקים:

  • מידת הפלישה

  • עוצמת החשיפה

  • הקשר בין הצדדים

  • האם הופרו חובות שמירת סודיות

הטרדה מאיימת

במקרים מסוימים ניתן לדרוש פיצוי גם ללא הוכחת נזק, בעיקר כאשר קיים דפוס התנהגות מטריד הפוגע באיכות חייו של אדם.

פגיעה בזכויות עובדים

במקרים כמו אי־מסירת תלושי שכר, פגיעה בזכות הפסקה, פיטורים בניגוד לדין, פגיעה בזכות לשימוע – קיימים חוקים המאפשרים פיצוי ללא הוכחת נזק כדי למנוע הפיכת זכויות עובדים לאות מתה.

מתי פיצוי ללא הוכחת נזק לא עובד?

למרות הפוטנציאל, יש תחומים שבהם פיצוי זה לא תקף:

נזיקין “רגיל” – תאונות דרכים, החלקות, רשלנות רפואית

בדיני נזיקין, העיקרון המרכזי הוא הוכחת נזק. כלומר, תביעה בגין נפילה בסופר, תאונת דרכים, רשלנות של בעל מקצוע – לרוב תדרוש הוכחת:

  • קיומו של נזק

  • קשר סיבתי

  • גובה הנזק

ללא הוכחת נזק ברור, תביעה כזו כמעט תמיד תידחה.

חוזים – הפרת חוזה

גם בתחום דיני החוזים, פיצוי דורש הוכחת נזק או לכל הפחות תחשיב ברור של ההפסד; פיצוי ללא הוכחת נזק לא רלוונטי כאן.

כאשר בית המשפט רואה בתביעה "טקטית"

בתי המשפט זהירים במיוחד במקרים שבהם נראה שהתובע מנצל את המסלול הסטטוטורי למטרות נקמה, הפחדה או השתקה.

טבלה מסכמת

פיצוי ללא הוכחת נזק – מה עובד ומה לא?

תחוםהאם ניתן פיצוי ללא הוכחת נזק?תנאים מרכזייםסכומים נפוצים
לשון הרעכןפרסום פוגעני, ללא הגנותעד 70,000 ₪ ואף יותר
פגיעה בפרטיותכןחדירה/פרסום מידע אישימשתנה לפי חומרה
זכויות עובדיםכןהפרת זכויות בסיסיות5,000–20,000 ₪ בדרך כלל
הטרדה מאיימתחלקיתדפוס פגיעה משמעותימשתנה
נזיקין רגיללאחייבים להוכיח נזקבהתאם להוכחות
חוזיםלאנדרש נזק מוכחבהתאם להסכם

דוגמאות מעשיות (בקצרה)

  • פרסום על בעל עסק שהוא “גנב” – סיכוי גבוה לפיצוי ללא הוכחת נזק.

  • צילום שכן במרפסת והפצת התמונה – פגיעה בפרטיות המזכה בפיצוי.

  • עובד שלא קיבל שימוע לפני פיטורין – יכול לבקש פיצוי סטטוטורי.

  • נפילה ברחוב ללא חבלה או הוצאות – לא מזכה בפיצוי ללא הוכחת נזק.

איך למקסם את הסיכוי לפיצוי?

כדי שבית המשפט ייטה לפסוק פיצוי ללא הוכחת נזק, כדאי:

  • לשמור ראיות איכותיות

  • להראות פגיעה בכבוד, בפרטיות או בשם הטוב

  • להימנע מפרסומים תגובתיים הפוגעים בתביעה

  • להציג התנהגות נקייה ושקולה

  • להוכיח התנהגות זדונית או מזלזלת מצד הפוגע

סיכום

פיצוי ללא הוכחת נזק הוא כלי חשוב ומרכזי בדין הישראלי בתחומים שבהם הנזק אינו קל לכימות, כמו לשון הרע, פגיעה בפרטיות וזכויות עובדים. יחד עם זאת, מדובר בתחום שבו נדרשת הבנה מדויקת של הגבולות המשפטיים, כיוון שבמרבית תחומי הנזיקין אין אפשרות לדרוש פיצוי כזה ללא הוכחת נזק קונקרטי.

לכן, בכל מקרה של פגיעה בשם טוב, בפרטיות או בזכויות תעסוקתיות, מומלץ לקבל ייעוץ משפטי מקצועי ממשרד המתמחה בתחומים אלה – כגון משרד ברקוביץ אהרוני זיו, עורכי דין – על מנת להבין האם ניתן לבסס תביעה אפקטיבית על מנגנון זה, ומהו הפיצוי הריאלי שניתן לצפות לו.

1
מהו פיצוי ללא הוכחת נזק?
פיצוי סטטוטורי הניתן גם ללא ראיות לנזק בפועל, בעיקר בתחומי לשון הרע, פרטיות וזכויות עובדים.
2
האם כל תביעה מאפשרת פיצוי כזה?
לא. רק חוקים מסוימים מאפשרים פיצוי ללא הוכחת נזק, רוב תביעות הנזיקין מחייבות הוכחת נזק.
3
האם בלשון הרע ניתן לקבל פיצוי ללא הוכחת נזק?
כן. החוק מאפשר פיצוי של עד 70,000 ₪ ללא הוכחת נזק, ואף יותר במקרים מסוימים.
4
האם פגיעה בפרטיות מזכה בפיצוי כזה?
לעיתים כן. פרסום מידע אישי, צילום ללא רשות או שימוש אסור בפרטים עשויים לזכות בפיצוי סטטוטורי.
5
האם צריך להוכיח כוונה לפגוע?
לא תמיד. בחלק מהעילות עצם המעשה הפוגעני מספיק, גם ללא כוונה מיוחדת.
6
האם תאונות ונזקי גוף מזכים בפיצוי כזה?
לא. בתביעות נזיקין רגילות קיימת חובה להוכיח נזק וקשר סיבתי.
7
האם שיימינג ברשת מזכה בפיצוי ללא הוכחת נזק?
כן. פרסום העומד בהגדרות לשון הרע מאפשר פיצוי גם ללא הוכחת נזק כלכלי.
8
האם התנצלות מפחיתה את הפיצוי?
בדרך כלל כן. התנצלות או הסרה מהירה עשויות להשפיע על גובה הפיצוי.
9
האם עובד יכול לקבל פיצוי ללא הוכחת נזק?
כן. למשל במקרים של העדר שימוע, אי־מסירת תלושים או פגיעה בזכויות בסיסיות.
10
האם כדאי להגיש תביעה כזו לבד?
מומלץ לקבל ייעוץ משפטי, מאחר שבית המשפט בוחן לעומק את נסיבות המקרה ואת תום הלב.
The post פיצוי ללא הוכחת נזק – מתי זה עובד ומתי לא? appeared first on ברקוביץ אהרוני זיו BAZ.]]>