הרשתות החברתיות הפכו לחלק בלתי נפרד מחיינו – כלי לביטוי אישי, שיתוף דעות, יצירת קשרים וגם, לעיתים, להוצאת קיטור. אך מה שנתפס כ"חוות דעת" או "פוסט זועם", עלול להפוך לתביעת דיבה שתעלה ביוקר. בעידן שבו כל אדם הוא גם עיתונאי, עורכדין, ושופט פוטנציאלי – חופש הביטוי חייב להתאזן עם אחריות משפטית.

במאמר זה נבחן את גבולות לשון הרע ברשתות החברתיות, נסקור פסקי דין עכשוויים (כולל 17 תקדימים רלוונטיים), ונספק טיפים מעשיים למשתמשים כיצד לכתוב – מבלי להסתבך.

מהי לשון הרע על פי החוק?

ההגדרה המשפטית

לפי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה–1965, לשון הרע היא כל פרסום שעלול:

• להשפיל אדם בעיני הבריות

• לבזותו בשל מעשיו, מראהו או השתייכותו

• לפגוע במשלח ידו או מקום עבודתו

• לחשוף אותו ללעג או שנאה

החוק חל על כל פרסום – גם בדיגיטל, גם בפוסט פרטי, ואפילו בסטורי זמני.

האם פוסט בפייסבוק נחשב "פרסום"?

בהחלט. הפסיקה קבעה שפוסט, תגובה, ציוץ, סרטון או אפילו אימוג'י יכולים להיחשב "פרסום" במובן החוק – כל עוד יש בו תכנים שעלולים לפגוע באדם אחר.

מתי חוצים את הקו?

חופש ביטוי ≠ חופש להשמיץ

החוק בישראל מכיר בזכות לחופש ביטוי כערך עליון – אך גם שם לה גבולות. הדילמה בין ביטוי חופשי לבין פגיעה באחר מלווה את בתי המשפט דרך קבע.

המבחן: אמת, עניין ציבורי ותום לב

ההגנות העיקריות שעשויות להצדיק פרסום:

• אמת בפרסום – הפרסום נכון ועובדתית.

• עניין ציבורי – יש חשיבות ציבורית בפרסום (למשל, חשיפת שחיתות).

• הבעת דעה לגיטימית – כאשר מדובר בדעה ולא בעובדה מוצהרת.

אם הפרסום שקרי, מבזה, או נכתב מתוך מטרה לפגוע – מדובר בלשון הרע.

דוגמאות מפסקי דין (2020–2024)

איך תגן על עצמך? – מדריך מקוצר לגולשים

נסח נכון

• אל תכתוב "הוא גנב" – כתוב "לדעתי הייתה התנהלות לא תקינה"

• העדף עובדות על השערות

• אם אינך בטוח – אל תפרסם

שים לב למי אתה כותב

גם פרסום בקבוצה סגורה עלול להיחשב כ"פרסום לציבור". יש עדויות? זה עלול להיחשף.

היזהר מביקורות שליליות

ביקורת לגיטימית מותרת. אבל ברגע שהיא כוללת מידע לא מבוסס – אתה חשוף לתביעה.

שקול לפני שיתוף

גם שיתוף של פוסט פוגעני, מם או סרטון – עשוי להיחשב כעבירה על החוק.

השתמש ב"כתב ויתור" חכם

אפשר להוסיף ניסוחים כמו:
"האמור לעיל הוא דעתי האישית בלבד ואינו בגדר קביעת עובדה" – לא תמיד יעזור, אבל יכול להקל.

האם ניתן לתבוע על תגובה אנונימית?

כן, כל עוד ניתן לזהות את הכותב באמצעים משפטיים (IP, אימייל, פרטים טכניים). פלטפורמות מספקות מידע כזה בצו בית משפט.

האם כדאי למחוק פוסט שפורסם?

במקרים רבים – כן. מחיקת הפוסט יכולה להפחית את היקף הנזק ולהשפיע על גובה הפיצוי. עם זאת, ברוב המקרים, כבר נעשו צילומי מסך ולכן חשוב גם להתנצל, להסביר ולהימנע מפרסום נוסף.

האם מותר לחשוף אדם אחר בציבור?

לא תמיד. חשיפת פרטים אישיים (כגון שם, כתובת, תמונה) עלולה להיחשב כפגיעה בפרטיות גם אם לא נאמר דבר שלילי.

סיכום

הרשתות החברתיות פתחו לכולנו מיקרופון – אבל יחד איתו גם אחריות. פרסום בלתי זהיר עלול להוביל לתביעה יקרה, פגיעה במוניטין, ולעיתים – לקריסה כלכלית או נפשית.

הכלל: אם אתה לא מוכן לפרסם את זה בעיתון – אל תפרסם את זה ברשת.

הקפדה על ניסוח זהיר, בידול בין עובדה לדעה, הימנעות מהשמצות והבנה של כללי המשחק – תאפשר לך ליהנות מהחופש הדיגיטלי מבלי לשלם מחיר כבד.

טבלת סיכום – מה מותר ומה אסור