מערכת היחסים בין עובד למעביד בישראל מעוגנת באמצעות חוקים שונים הנכללים בתחום דיני העבודה. חוקים אלו מיועדים בעיקר לצרכי הגנה על זכויות העובד והסדרתן בהיבט

המעסיקה טענה כי נאלצה לפטר את העובד כיוון שבמשך שלושה חודשים ישב בבית "ואכל חינם". בית הדין לעבודה הוקיע את התנהלותה וקבע כי היא לא

שכר העבודה של כל עובד שכיר במשק הישראלי מורכב מהתגמול הבסיסי אשר סוכם בין העובד למעסיק, כאשר על פי חוק שכר המינימום, שכר העבודה לא

ישנם 3 סוגי תשלום הודעה מוקדמת לפי חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א- 2001:

רק אחרי שפוטרה גילתה העובדת על הבשורה וסיפרה על כך למעסיקה. במצב כזה החוק מחייב לקבל היתר מהממונה, אלא שאת המהלך הזה ביצעה המעסיקה כעבור

דיני עבודה הינו תחום משפטי המקיף בתחומו את כל החוקים אשר חוקקו בישראל במטרה להסדיר את יחסי העבודה וביניהם: חוק שעות עבודה ומנוחה, חוק פיצוי

המעסיקה טענה כי נאלצה לפטר את העובד כיוון שבמשך שלושה חודשים ישב בבית "ואכל חינם". בית הדין לעבודה הוקיע את התנהלותה וקבע כי היא לא

בית המשפט קבע כי העירייה לא דאגה למערך פיקוח מסודר על המדרכות בעיר וכי אדם שצועד ברחוב לא אמור להשפיל מבט לקרקע ולחפש אחר מפגעים.

בעלת מגרש וקבלן חתמו על חוזה לבניית בית. הקבלן טען כי היא לא שילמה לו חלק מהכסף וגרמה לו לנזקים, אולם השופט שוכנע שהקבלן הוא

לאחר שהמעסיק עצמו הודה ש"תמיד הוא קיבל ממני יותר ממה שדווח בתלושים", גורל התביעה כבר היה ברור. הפיצויים נפסקו עבור הפרשי פיצויי פיטורים, זכויות סוציאליות

עו"ד שכיר, שסיכם עם מעסיקו שרוב שכרו ישולם דרך עסקים שונים כדי שלא לפגוע בקצבת הנכות שלו, דרש לימים הפרשי זכויות סוציאליות ונדחה בשתי ערכאות.

המעסיקה – חברת תוכנה פיננסית שמשרדיה בירושלים – טענה כי העובד משקר בכל הקשור למועד בו הכיר את ארוסתו ולכן אינו זכאי לדבר. אולם בית