העובדת סיפרה למעסיקתה על ההיריון, שהתפתח מחוץ לרחם, רק כשהחלו תהליכים לסיומו.

בית הדין לעבודה בתל אביב דחה לאחרונה ברובה תביעה שהגישה אישה שהועסקה כחצי שנה אצל אדריכלית. טענתה המרכזית של העובדת הייתה שהיא פוטרה בגלל הריונה. בית הדין קבע שהעובדת לא סיפרה למעסיקתה על ההיריון בזמן אמת ודיווחה לה רק כשעברה טיפולים לסיומו. עם זאת, המעסיקה תפצה אותה בסכום של כ-6,000 שקל בגין העדר שימוע.

התובעת סיפרה שהחלה את עבודתה אצל הנתבעת, שמספקת שירותי אדריכלות, תכנון ועיצוב חללים, במאי 2018. כשבעה חודשים לאחר מכן מסרה לה הנתבעת מכתב סיום העסקה. 

לטענת התובעת, היא פוטרה אך ורק בשל היותה בהריון ומשיקולים זרים למרות שביצעה את תפקידה כנדרש ואף קיבלה מכתב המלצה לאחר סיום עבודה. לדבריה, הנתבעת פיטרה אותה כשבועיים לאחר שנודע לה על היותה בהיריון, בעודה בחופשת מחלה. בנסיבות אלה, ההיריון וחופשת המחלה הם הסיבה ההאמיתית לפיטוריה.

היא דרשה פיצוי על הפרת חוק עבודת נשים וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

העובדת הוסיפה כי פוטרה באופן מידי מבלי שנערך לה שימוע, ללא כל הנמקה תוך התעלמות מזכויותיה ושמיעת טענותיה כנגד הפיטורים.

הנתבעת טענה מנגד כי סיום ההעסקה אינו קשור להיריון. לטענתה, במהלך תקופת עבודתה סיפרה התובעת כי סיימה את לימודיה אולם התברר כי היא טרם עשתה כן, והיא אף אינה שולטת בתוכנת העיצוב הנדרשת לביצוע תפקידה.

עוד טענה הנתבעת כי התובעת הסתירה את העובדה כי הייתה בהיריון מחוץ לרחם וטענה כי לא תמשיך לעבוד בשל מצב בריאותה של אמה. היא אף הודיעה לה לחפש מחליפה במקומה. רק לאחר מאמצים רבים לתקשר עמה הסכימה התובעת להודות שעברה הפלה. 

לגישת הנתבעת, התובעת מעולם לא הודיעה לה על הריונה. זאת ועוד, מהמסמכים הרפואיים עולה כי לא מדובר בהריון רגיל אלא בהריון מחוץ לרחם אשר הופסק באמצעות תרופות קשות.

הנתבעת הכחישה שפיטרה את התובעת וציינה כי התובעת היא זו שביקשה ממנה למצוא מחליפה לאור היעדרויותיה הרבות. 

גרסה לא עקבית

סגנית נשיאת בית הדין לעבודה בתל אביב, השופטת רוית צדיק, דחתה את התביעה ברובה.

היא קבעה שהתובעת עברה טיפולים להפסקת היריון כבר בתחילת נובמבר 2018 ולכן לא ברורה טענתה כי הודיעה לנתבעת על היריונה באמצע אותו חודש. 

בנוסף, גרסת התובעת הייתה בלתי עקבית ולא הוכח שהיא באמת מסרה לנתבעת הודעה על היריונה.

לאור זאת ומאחר שמהתכתבויות הצדדים עולה כי הנתבעת לא ידעה על אודות הריון התובעת במועד הנטען על ידה, אלא במועד מאוחר יותר בו החל הליך הפסקת ההיריון, אין בסיס לקבל את גרסת התובעת כי פיטוריה נעוצים בהריונה. 

השופטת הוסיפה כי מחומר הראיות עלתה תמונה שלפיה התובעת אכן נעדרה מעבודתה בשל אירועים שונים ומגוונים. הנתבעת מצידה, אישרה לתובעת להעדר אך הדגישה בפניה כי אינה יכולה להמשיך לנהל את המשרד באופן כזה ולכן תפנה למציאת מחליפה. תוצאת הדברים היא כי התובעת פוטרה מעבודתה.

השופטת קבעה שלפיטורים לא קדמה שיחת שימוע ונפגעה זכותה של התובעת לשכנע את המעסיקה שלא לסיים העסקתה. לפיכך חייבה השופטת את הנתבעת לפצות את התובעת בסך של 6,000 שקל על פיטורים שלא כדין. עוד היא חויבה ב-542 שקל עבור פדיון ימי חופשה ו-361 שקל בגין הפקדות פנסיוניות. 

לא ניתן צו להוצאות. 

• ב״כ התובעת: עו"ד ירון אילן
• ב״כ הנתבעת: עו"ד דניאל שמר

עו"ד אורן גדות עוסק/ת ב- דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

פורסם באתר פסקדין