על פי סעיף עשרים ושלושה בחוק נקבע כי – "כל אדם זכאי לעבודה, לבחירה חופשית של עבודתו, לתנאי עבודה צודקים והוגנים ולהגנה מפני אבטלה.

כל אדם, ללא כל אפליה, זכאי לשכר שווה בעד עבודה שווה. כל עובד זכאי לשכר צודק והוגן, אשר יבטיח לו ולבני ביתו קיום הראוי לכבוד האדם, אשר ישולם, אם יהיה צורך בכך, על ידי אמצעים אחרים של הגנה סוציאלית. כל אדם זכאי לאגד אגודות מקצועיות ולהצטרף לאגודות כדי להגן על ענייניו"

המדריך לזכויות עובדים

שכר מינימום עבור עובד

הדרישה עבור קבלת שכר מינימום הינה כי עובד יהיה בגיר ולפחות בן גיל שמונה עשרה וכן שיהיה מועסק במשרה מלאה, אבל לא יותר ממאה שמונים ושתיים שעות. על פי החוק,, שקבוע בשנת 2020, שכר המינימום הינו חמשת אלפים ושלוש מאות ₪, או לחלופין שכר שעה על סך 29.12 ₪. מעביד אשר מעסיק עובד עם כל מיני מוגבלויות, יכול לשלם לו פחות משכר המינימום, וזאת בשל כך כי קיבל היתר ספציפי ממשרד התעשייה והמסחר.

דמי נסיעה

במידה ומעסיק במקום עבודה שלו מעסיק עובד אשר נדרש לעשות שימוש בתחבורה ציבורית יותר משלוש תחנות, הלה צריך לזכותו בדמי נסיעה על פי מה אשר נקבע בחוק. החל בחודש פברואר, בשנת 2016, ישנה השתתפות מקסימלית מטעמו של המעביד בדמי נסיעות, אשר הינה עומדת היום בשיעור של עשרים ושניים ₪ ושישים אגורות עבור יום עבודה של העובד ועלות זו נקבעת על פי כמות הנסיעות אשר לה יידרש עובד, על מנת שיוכל להגיע למקום העבודה שלו, בהתאם לסך הכי זול בנסיעה בתחבורה ציבורית. באם המעביד הוא זה אשר הינו מביא את העובד שלו למקום העבודה שלו, לא ישולמו לעובד דמי נסיעות, וכן עובד אשר לא הגיע יום אחד לעבודה – לא יהיה זכאי לדמי נסיעות בעבור אותו יום ספציפי.

הפסקות

במהלך יום עבודתו של העובד, בהן הינו עבד מינימום שמונה שעות, יורשה לו זמן למנוחה להפסקה וכן הפסקה בת ארבעים וחמש דקות מינימום, בערבי חג, יהיה זכאי העובד לאתנחתא בת חצי שעה.