
עובדי הפלטפורמות הדיגיטליות – מעמד משפטי
עובדי הפלטפורמות הדיגיטליות – מעמד משפטי בחינת השאלה: האם שליחי וולט ושירותים דומים
מאמרים חדשים

עובדי הפלטפורמות הדיגיטליות – מעמד משפטי בחינת השאלה: האם שליחי וולט ושירותים דומים

אשם תורם מול אחריות מוחלטת המתח שבין הגנת הנפגע לאחריות המזיק – עיון

אחריות רשויות ציבוריות על מפגעים ברחוב – המדריך המלא אחריות רשויות ציבוריות על מפגעים ברחוב

תאונת עבודה או תאונת דרכים? ההבדלים שיכולים לכפול את הפיצוי שלך המדריך המלא

דיני עבודה למעסיקים – המדריך השלם לניהול עובדים בישראל לאורך תשעה עשר מאמרים נבנתה סדרת ידע מקיפה העוסקת כמעט בכל שלב אפשרי במחזור חיי העובד בארגון. הסדרה נכתבה מתוך מטרה

בתאריך 27.6.17 אישרה ועדת העבודה והרווחה של הכנסת את תקנות הגנת השכר (דרכים מיוחדות למסירת תלוש שכר), התשע"ז – 2017 לפיהן בהסכמת העובד יהיה רשאי המעסיק להמציא לעובד תלוש שכר באמצעות

טופס הסכמה לקבל תלוש שכר באמצעים אלקטרוניים (תקנות 2 (א) ו- 4 (א) ו- (ב)) טופס הסכמה לקבל תלוש שכר באמצעים אלקטרוניים 1 חלק א' [למילוי על ידי העובד] שם

והפעם נדבר על ניכויים מותרים ואסורים מתלוש השכר 1. כללי:אין לנכות משכרם של עובדים אלא סכומים שהותרו בניכוי לפי הוראות החוק, הכוללים:ניכויי חובה – כלומר, סכומים שקיימת חובה לנכותם מהשכר.ניכויי רשות – כלומר,

כאשר יש לנו חברה אנחנו צריכים לנהל את ענייני הכספים שלה באחריות רבה. אחד הדברים שהכי חשוב לשים לב אליהם בניהול הכספים של כל עסק הוא אופן תשלומי השכר לעובדים.

לא כל רכיבי השכר של העובד יילקחו בחשבון לצורך הפקדות לגמל וחישוב פיצויים, רק חלק מסוים של רכיבי השכר יוגדר כשכר הקובע לצורך זה. עובדה זאת הולידה את תופעת הרכיבים

תקנות הגנת השכר, תשע"ז-2017, שפורסמו ביום 26.07.17, קובעות כי במידה והסכים עובד בכתב לא לקבל תלוש שכר מודפס, רשאי מעסיק למסור לעובד את תלוש השכר, בין היתר, באמצעות אתר אינטרנט

מידע בנושא שעות עבודה רגילות ושעות נוספות – מהן שעות עבודה רגילות ומהן שעות עבודה נוספות, מתי מותר להעסיק עובדים מעבר לשעות העבודה הרגילות או הנוספות, ומה השכר הנדרש עבור

מעסיק חייב למסור לעובד הודעה על תנאי עבודתו, לא יאוחר מ – 30 ימים מיום תחילת העבודה.

מדריך תיירים זכה בהפרשי שכר ופנסיה של כ-240 אלף שקל מאחר שהמעסיקה לא עמדה בתעריפים שנקבעו בהסכמים הקיבוציים.

בית הדין לעבודה קבע כי המשרד השתמש בסמכותו הניהולית כדי לבצע שינויים בתנאי העבודה שלא כדין ומבלי שניתנה לעובדת הזדמנות להגיב. עם זאת, טענותיה לאפליה על רקע פוליטי ופגמים במשרדי

על פי סעיף עשרים ושלושה בחוק נקבע כי – "כל אדם זכאי לעבודה, לבחירה חופשית של עבודתו, לתנאי עבודה צודקים והוגנים ולהגנה מפני אבטלה.
כדי לשפר את חוויית הגלישה, לבצע אנליטיקה ולהציג תכנים מותאמים. באפשרותך לאשר הכל או לבחור העדפות.
מדיניות פרטיות · תנאי שימוש · הצהרת נגישות
בחר/י אילו קטגוריות מותר להפעיל. ניתן לשנות בכל עת.