לאחרונה ניסח האפוטרופוס הכללי בשיתוף איגוד הבנקים ובנק ישראל מסמכי הבנות שאמורים להקל על ההתמודדות הפיננסית של אנשים שערכו ייפוי כוח מתמשך. למרות זאת, חוסר הוודאות הקיים בקשר להתנהלות מול הבנקים נותר ללא שינוי

ייפוי כוח מתמשך נותן תוקף משפטי מחייב לרצון האדם, במצב בו לא יוכל לקבל החלטות בעצמו מבחינה קוגניטיבית. זוהי תכנית עבודה סדורה שאדם מכין לעצמו מראש, בהיותו בבריאות תקינה, והיא מאפשרת לו לקבוע כיצד יטפלו בו בכל תחומי חייו (הרכושיים, האישיים, הבריאותיים), ומי יצויד בסמכות חוקית לפעול בשמו מול גופים ומוסדות.

בפועל, מיופי כוח נתקלים בקשיים בירוקרטיים רבים כשהם מבקשים לפעול בשמו של האדם שמינה אותם מול הבנקים. בבעיה דומה נתקלים תומכי החלטות שמונו כדי לסייע לאנשים שזקוקים לעזרה בהתנהלות הפיננסית שלהם.

כדי להתמודד עם מציאות זו האפוטרופוס הכללי פרסם בתחילת יולי 2021 שני מסמכי הבנות וולנטריים שגובשו בשיתוף איגוד הבנקים ובנק ישראל. האחד, "חשבונות ממנה בייפוי כוח מתמשך – מסמך הבנות וולונטרי", והשני, "חשבונות מקבל החלטות – מסמך הבנות וולונטארי". מטרת המסמכים כפי שנכתב בהקדמה שלהם: "להגן על האינטרסים של הממנים, וכן לסייע למיופי הכוח בביצוע תפקידם".

משאירים את השליטה אצל הבנקים

למרבה הצער, המסמכים מתיימרים להתוות דרך על מנת להקל על בעלי התפקידים, אך בפועל, כהבנות וולנטריות, הם משאירים את השליטה בחשבונות בידי הבנקים. מצב זה עומד בניגוד גמור ללשון החוק ולכוונת המחוקק בתיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, הקובע במפורש: "מיופה כוח מוסמך לקבל בשם הממנה כל החלטה בקשר לעניינים שבייפוי הכוח שאותה היה מוסמך הממנה לקבל ולבצע בשם הממנה כל פעולה בקשר לאותם עניינים שאותה היה הממנה רשאי לבצע". כלומר, כוונת המחוקק הייתה שמיופה הכוח יהיה רשאי לפעול בחשבון הבנק כאילו הוא הממנה עצמו. 

בישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, שהתכנסה בסוף השנה שעברה בעקבות נייר עמדה ששלחנו לה, שאל יו"ר הוועדה את אופירה וייס נציגת הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, האם יש נוהל שמסדיר את יישום ייפוי הכוח המתמשך. תשובת הנציגה הייתה שאין נוהל בעניין. יו"ר הועדה הביע עמדה שלפיה הבנקים חייבים לעשות יום עיון בכל המערכות שלהם, "ולא איזה משהו וולונטארי שעושים טובה למישהו" (ציטוט הפרוטוקול). הוא הוסיף: "אני מבקש ממך, כנציגת הפיקוח על הבנקים להכניס את זה לתכנית העבודה שלכם מיידית". תשובתה של גברת אופירה ויס הייתה: "בסדר גמור".

גם כיום כל הנושא מוגדר כפעילות וולונטארית של הבנקים, ללא שום נוהל מחייב, תוך מתן אדנות לבנקים לבחור מתי לקיים את החוק ומתי לסרב. הדבר פוגע אנושות בשליחותו של מיופה הכוח שמונה על ידי בעל החשבון (הממנה).

לעגן הוראות מחייבות

אנו קוראים לעיגון הוראות מנהליות ברורות, שיחייבו את כל הבנקים, על מנת שבנקים המחזיקים בקניינם הכספי של בעלי החשבונות, שנתנו בהם את אמונם, יפעלו בדרך שהתווה המחוקק. כל עוד הבנקים אינם נוהגים בשקיפות כלפי לקוחותיהם, ואינם מפרסמים נוהל מחייב, יש חשש שהם יפעלו באופן מפלה, שרירותי, בלתי שוויוני, תוך פגיעה בבעלי החשבונות, בניגוד לאמור בחוק יסוד כבוד האדם וחרותו שלפיו: "אין פוגעים בקניינו של אדם".

התוצאה החמורה היא שאיש מהמעורבים בתהליך עריכת ייפוי הכוח המתמשך, הממנה (בעל החשבון), מיופה הכוח שהממנה מינה אותו על מנת שיבצע את הוראותיו, ועורך הדין עורך המסמך, איננו יודע כיצד יפעל הבנק בבוא היום, כשיופעל ייפוי הכוח המתמשך.

מן הראוי שתיקון 18 לחוק יקוים כלשונו: " מיופה כוח מוסמך … לבצע בשם הממנה כל פעולה בקשר לאותם עניינים שאותה היה הממנה רשאי לבצע".

* עו״ד יואב צח-וכס עוסק בייפוי כוח מתמשך. עו״ד אודי קרמר השתתף בכתיבת הכתבה.

פורסם באתר פסק דין