תקציר
השופטת חופית גרשון-יזרעאלי מבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב קיבלה את תביעתה של עובדת החברה שפוטרה בהיותה בהריון, והורתה לחברה לשלם לה פיצויים בסך כ-407,000 שקל עבור זכויות שונות שלא שולמו לה, בתוספת 25,000 שקל בגין שכ"ט עו"ד. בהתאם להסכם העבודה, היא הרוויחה שכר חודשי של 10,000 שקל, בתוספת עמלות של 5% על מכירות של מכונות וציוד, על בסיס עמידה ביעדים מסוימים.המחלוקות העיקריות נגעו לזכויותיה של התובעת עקב פיטוריה בהיריון, וזכאותה לתשלום עמלות.התובעת טענה כי באחד הימים של ינואר 2016 היא סיפרה לממונה עליה (סמנכ"ל בחברה)…
החברה פיטרה את העובדת בזמן שהיתה בהריון, ללא היתר.
הממונה עליה טען כי לא ידע על ההריון, וכי העובדת פוטרה בשל תפקוד לקוי, אך השופטת לא האמינה לו, ומתחה ביקורת נוקבת על התנהלות החברה.השופטת חופית גרשון-יזרעאלי מבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב קיבלה את תביעתה של עובדת חברה שפוטרה בהיותה בהריון, והורתה לחברה לשלם לה פיצויים בסך כ-407,000 שקל עבור זכויות שונות שלא שולמו לה, בתוספת 25,000 שקל בגין שכ"ט עו"ד.
השופטת חופית גרשון-יזרעאלי מבית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב קיבלה את תביעתה של עובדת החברה שפוטרה בהיותה בהריון, והורתה לחברה לשלם לה פיצויים בסך כ-407,000 שקל עבור זכויות שונות שלא שולמו לה, בתוספת 25,000 שקל בגין שכ"ט עו"ד.
השופטת מתחה ביקורת על החברה שהחליטה לפטר את התובעת אף שנודע לה שהיא בהריון, מבלי שטרחה לנסות לקבל היתר מהממונה על חוק עבודת נשים, כפי שכל מעסיק מחויב לעשות.
מדובר בחברה העוסקת בפתרונות אוטומציה לתעשייה. התובעת עבדה בחברה כאשת שיווק ומכירות, במשך כשנה וחצי, עד פברואר 2016. בהתאם להסכם העבודה, היא הרוויחה שכר חודשי של 10,000 שקל, בתוספת עמלות של 5% על מכירות של מכונות וציוד, על בסיס עמידה ביעדים מסוימים.
המחלוקות העיקריות נגעו לזכויותיה של התובעת עקב פיטוריה בהיריון, וזכאותה לתשלום עמלות.
התובעת טענה כי באחד הימים של ינואר 2016 היא סיפרה לממונה עליה (סמנכ"ל בחברה) שהיא בשלבים ראשונים של היריון. כשבוע לאחר מכן היא קיבלה זימון לשימוע בנוגע להמשך תפקידה, "במסגרת שינויים והתאמות הנעשים בחברה". במהלך השימוע היא מסרה אישור רופא על היותה בהריון, אולם למרות זאת למחרת היא קיבלה מכתב פיטורים.
הנימוק למכתב היה "שינויים רבים" ו"התאמה מחודשת של התפקידים השונים". לטענתה היא עבדה במסירות ובמקצועיות, ונחשבה לעובדת מוערכת.
עוד היא טענה בין היתר כי מעבר לפיטוריה שלא כדין, החברה אף הפרה את הסכם העבודה שנחתם עמה בכך שלא שילמה לה חלק מהבונוסים להם היתה זכאית.
החברה טענה בין היתר כי החלטת הפיטורים התקבלה בלי קשר להריון של התובעת, אלא עקב תפקוד לקוי, חוסר אמינות, וחוסר שביעות רצון מעבודתה.
בנוגע להריון נטען כי החברה לא ידעה על הריונה של התובעת לפני ישיבת השימוע, ואישור שהציגה התובעת בישיבת השימוע הונפק רק יום לפני כן, ולאחר שכבר זומנה לשימוע.
בנוסף, נטען כי טענות התובעת כי היא זכאית לעמלות ובונוסים מופרכות.
"נסיבות חמורות"
השופטת גרשון-יזרעאלי, שניתחה את הראיות לעמקן, דחתה את גרסת החברה, לאחר ששוכנעה כי עדותו של הסמנכ"ל היתה "מתחמקת ובלתי מהימנה". בהקשר זה השופטת אף ציינה כי "הנתבעת לא הציגה רישומים או מכתבים קודמים שנכתבו לתובעת המעידים על חוסר שביעות רצון".
כמו כן, השופטת הבהירה כי בכל מקרה משנודע לחברה על ההריון אסור היה לה לפעול ללא היתר משר העבודה והרווחה, כך שבכל מקרה החברה הפרה את חוק עבודת נשים, ומדובר בפיטורים אסורים.
את עניין זה השופטת כינתה "נסיבות חמורות", וציינה כי "יש לקוות, כי המודעות הגוברת מצד מעסיקים לאיסור פיטורי עובדת בתקופת הריונה, כמו גם ההתרעה מן הסנקציות הכספיות הניכרות של פיטורים בניגוד לדין, כאמור, תוביל לתוצאה לפיה מקרים כגון זה שהונח לפנינו כעת לא יהיו עוד".
בנוגע לעמלות, השופטת שוכנעה כי בניגוד לגרסת החברה, התובעת אכן טיפלה בעסקאות מול לקוחות רבים, בהיעדר נתונים נגדיים או ראיות סותרות מצד החברה, נקבע כי יש לקבל את רשימת הלקוחות שהציגה התובעת.
סכום הפיצוי, על סך כ-407,000 שקל, הורכב בין היתר מפיצוי בגין פיטורים שלא כדין, השלמת פיצויי פיטורים, עמלות מכירה, ופיצוי חלף 150% שכר בתקופה המוגנת מפיטורים.
- ב"כ התובעת: עו"ד דיאן כרמל, עו"ד דניאל ועקנין
- ב"כ הנתבעים: עו"ד ביטון דוד
עו"ד רונן (רון) פרץ עוסק/ת ב- דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
עוד מאמרים

דו"ח BAZ: המשפט הישראלי בעידן האלגוריתם 2027
תקציר BAZ LEGAL INTELLIGENCE · דו"ח מגמות משפט וטכנולוגיה · 2027 האלגוריתם כבר אינו רק רכיב טכנולוגי מאחורי הקלעים. עבור ארגון בשנת 2027, השאלה המעשית

בינה מלאכותית סמויה בארגון: הסיכונים ואיך מתמודדים
תקציר בינה מלאכותית סמויה (Shadow AI) היא שימוש בכלי בינה מלאכותית לצורכי עבודה בלי אישור, מיפוי או בקרה מספקת של הארגון. ניהול סיכוני בינה מלאכותית

הגנת פרטיות ואבטחת מידע: המדריך להתאמת ארגונים לתיקון 13
תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות מחייב ארגונים לבחון מחדש את האופן שבו הם אוספים, מנהלים, מאבטחים ומשתפים מידע אישי. המדריך מסביר כיצד לבצע התאמה ארגונית מקיפה – ממיפוי מאגרי מידע ובחינת חובות רישום והודעה, דרך מינוי DPO, מדיניות פרטיות וניהול ספקים והרשאות, ועד היערכות לאירועי סייבר. המטרה היא להפוך את הגנת הפרטיות ממסמך פורמלי למנגנון ניהולי שוטף.

מוסר ואלגוריתם: האם עורך דין רשאי להיעזר ב-AI לכתיבת טיעון משפטי?
תקציר המאמר בוחן את השימוש בבינה מלאכותית בעבודתם של עורכי דין ואת הגבול שבין כלי עזר טכנולוגי לבין האחריות המקצועית של עורך הדין. הוא עוסק

עבודה חדשה ב-2026: 5 זכויות עובדים שחשוב להכיר מהיום הראשון
תחילת עבודה חדשה היא גם הרגע שבו מתחילות זכויות וחובות חשובות בדיני העבודה. המדריך מסביר מה צריך לדעת על טופס 101, הודעה על תנאי העבודה, תשלום עבור חפיפה והכשרה, פנסיה והחזר הוצאות נסיעה.

סיכוני המס בעסקאות M&A: הפסיקה האחרונה שמשנה את כללי המשחק
תקציר מיזוג חברות וארגון מחדש של מבני אחזקה הם אירועים עסקיים מורכבים, שבמסגרתם עשויות לחול חובות תשלום מס רכישה משמעותיות. החוק הישראלי קובע הוראות מיוחדות