הגרושה, הידועה בציבור, הגבר שביניהן והבית הממושכן
פסק דין שניתן לאחרונה על ידי סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שאול שוחט חושף מקרה מוזר למדי, שמערב צדדים רבים ובית אחד בחולון. הבית נרשם על שם גבר שקיבל בין השנים 2003-2005 את מלוא הזכויות בו במתנה מאשתו באותה העת ומסבתה. אף שהיה נשוי באותן שנים, הייתה לו במקביל גם ידועה בציבור.
ב-2007 הוא נטל מבנק לאומי הלוואה של כ-1.7 מיליון שקלים ומשכן את הנכס כבטוחה, לאחר שהציג לבנק אישור חתום בידי אשתו ומאומת על ידי עו"ד שלפיו אין לה זכויות בדירה. כשנה לאחר מכן הם התגרשו.
בשנת 2009 מכר הגבר את מלוא זכויותיו בבית לידועתו בציבור. ההלוואה מוחזרה כך שהידועה בציבור נרשמה כלווה נוספת, אך רישום הבית על שמה לא הושלם והוא נותר על שם הגבר. השניים לא עמדו בהחזר ההלוואה, וב-2019 הבנק פתח בהליכי הוצאה לפועל למימוש המשכנתה.
בשלב זה הגיש הגבר לבית המשפט לענייני משפחה תביעה נגד ידועתו בציבור, ממנה נפרד בינתיים. הוא טען כי הסכם המכר עמה נעשה למראית עין והוא בטל, וכי מחצית מהזכויות בבית שייכות בכלל לגרושתו, ממנה נפרד לפני למעלה מעשור.
הידועה בציבור הגישה מצידה תביעה לאכיפת הסכם המכר.
הסיפור מסתעף עוד יותר כאשר הבת המשותפת מתקופת נישואי הגבר לאשתו הגישה לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה נגד הבנק לביטול המשכנתה ועיכוב הליכי המימוש. הבת טענה שאמהּ מעולם לא הסכימה לרישום המשכנתה ולא חתמה על המסמך. ממילא היא אינה כשירה מבחינה משפטית לעשות זאת, טענה הבת, וזו גם הסיבה שהיא מייצגת אותה.
המחוזי לא התרשם מטענות הבת, שאינה עורכת דין. תביעתה נדחתה לאחר שלא נעשה דבר להסדרת ייצוג האישה באמצעות עו"ד או בדרך של מינוי אפוטרופוס, ולא לפני שעו"ד מטעמה הודיע שהיא לא מודעת להליך שבתה מתיימרת לנהל מאחורי גבה.
לעומת זאת, בית המשפט לענייני משפחה הורה על צירוף הבנק כנתבע נוסף בתביעות שלפניו מבלי לבקש את עמדתו, ובהמשך הוציא צו לעצירת כינוס הנכסים בקשר לבית עד שתתברר תביעת הגבר.
לאחרונה התקבל ערעור שהגיש הבנק על החלטה זו לבית המשפט המחוזי והיא בוטלה בפסק דין שהקורא אותו עלול לסבור כי הוא נקלע לעלילת טלנובלה לא מוצלחת במיוחד (אזהרת ספויילר – בשלב מסוים הגבר הודה שזייף ב-2007 את חתימת אשתו על טופס הוויתור לבנק, אם כי לא ברור כיצד הדבר נעשה לנוכח העובדה שעורכת דין הצהירה כי אימתה את חתימתה).
ניתן היה למנוע
תובנה אחת שניתן לקחת מהסיפור אף שהיא לא עולה ישירות מבין השורות, היא כמה חשוב לערוך ייפוי כוח מתמשך.
בניסיון לבטל את המשכנתה, הבעל לא בחל באמצעים כשניסה להביא את גרושתו שמעולם לא הוכרזה כפסולת דין ולא מונה לה אפוטרופוס, לפעול נגד הבנק. הוא אף לא היסס להשתמש לשם כך בבתם המשותפת.
עוד עולה מפסק הדין כי בהמשך הגרושה התייצבה בבית המשפט לענייני משפחה עם עורך דין מטעמה, אך זה לא מנע מבעלה לשעבר לנסות לבטל את הייצוג שבחרה ולגרום לכך שימונה לה אפוטרופוס לדין.
במקרה זה הניסיון לא צלח, אך זה יכול היה להסתיים גם אחרת. ניתן היה למנוע את החשש מלכתחילה אם הגרושה הייתה חתומה על ייפוי כוח מתמשך שמגדיר מי בדיוק האחראי על ענייניה במידה שתימצא לא כשירה, ומהן סמכויותיו.
- עו"ד עדי חן עוסקת בדיני משפחה ומוסמכת לערוך ייפוי כוח מתמשך
**הכותבת לא ייצגה בתיק.
עוד באותו נושא…

שימוש בוואטסאפ עסקי: איך מגנים על פרטיות הלקוחות ועומדים בדרישות החוק בישראל
מדריך משפטי · הגנת פרטיות ואבטחת מידע וואטסאפ הפכה לערוץ שירות ומכירה מרכזי בעסקים בישראל. אולם לצד הנוחות, השימוש בה מעלה שאלות משפטיות הנוגעות לפרטיות

רכישת מניות או רכישת פעילות: ההבדלים והסיכונים בעסקאות רכישת עסקים
מדריך משפטי · משפט מסחרי ועסקאות רכישת עסק יכולה להתבצע באמצעות רכישת מניות החברה או באמצעות רכישת פעילותה ונכסיה. שתי האפשרויות עשויות להוביל לשליטה באותו

מדד המוכנות לתיקון 13 – 2027: עד כמה הארגון באמת ערוך להגנת הפרטיות?
BAZ · מחקר וכלי אבחון ארגוני · 2027 מדד המוכנות לתיקון 13 – 2027: עד כמה הארגון באמת ערוך להגנת הפרטיות? תיקון 13 לחוק הגנת

בינה מלאכותית סמויה בארגון: סיכונים ודרכי התמודדות
בינה מלאכותית · הגנת פרטיות · אבטחת מידע בינה מלאכותית סמויה בארגון: הסיכונים ואיך מתמודדים עובדים משתמשים בכלי בינה מלאכותית כדי לנסח מסמכים, לסכם חוזים,