בית המשפט קבע כי העירייה לא דאגה למערך פיקוח מסודר על המדרכות בעיר וכי אדם שצועד ברחוב לא אמור להשפיל מבט לקרקע ולחפש אחר מפגעים.
בית משפט השלום בתל-אביב חייב לאחרונה את עיריית רמת גן לשלם כ-60 אלף שקל פיצויים והוצאות משפט לגבר (35) שנפל ונפגע ברגלו לאחר שנתקל בלבנה שקועה במדרכה. השופט שי משה מזרחי קבע כי מדובר במפגע לא סביר שהעירייה לא טיפלה בו בזמן, וכי הולכי רגל לא אמורים להשפיל את מבטם לקרקע מחשש לסכנות.
התאונה התרחשה במרץ 2016, כשהתובע סחב עגלה לצורכי העסק שהיה בבעלותו באותה תקופה. כתוצאה מהנפילה אובחן אצלו שבר ספירלי בכף הרגל וביטוח לאומי, שהכיר באירוע כתאונת עבודה, קבע לו תקופת אי- כושר בת 3 שבועות.
בתביעה שהגיש נגד העירייה וחברת הביטוח שלה "איילון" טען התובע כי העירייה התרשלה בתחזוקת הרחוב וכי כתוצאה מהתאונה הפך למוגבל. עם זאת, הוא לא צירף חוות דעת רפואית והסתמך על קביעת הביטוח הלאומי שלפיה נותר עם נכות קבועה של 10%.
העירייה ביקשה להטיל את האשמה על התובע כיוון שלא נזהר בדרכו, והגישה חוות רפואית מטעמה שלפיה התאונה לא גרמה לו נזק משמעותי והוא לא נותר עם נכות רפואית או עם מגבלה תפקודית כלשהי.
למרות הראיות הדלות
השופט שי משה מזרחי כתב בפסק הדין כי "לא כל אירוע נפילה של אדם ברחובה של עיר מעיד על רשלנות של הרשות המקומית בתחזוקת המרחב הציבורי וכרוך בהטלת חבות". עם זאת, וחרף העובדה שהתובע הסתמך רק על עדותו ולא הביא תמיכה מספקת לטענותיו, דווקא הראיות מטעם העירייה שכנעו את השופט כי הפעם יש מקום להטיל עליה אחריות בנזיקין לתאונה.
השופט הפנה לעדותו של מפקח התשתיות בעירייה שציין כי הלבנה הייתה שקועה באופן שיצר הפרשי גבהים של 2 סנטימטרים בינה לבין הלבנים האחרות, וכן לטענת העירייה כי השיבוש תוקן לאחר התאונה.
השופט קבע כי לבנה שקועה שיוצרת הפרשי דרכים היא מפגע בלתי סביר וכי לא הוכח בפניו שהעירייה מקיימת מערך פיקוח מספק כמתחייב בפקודת העיריות.
בנוסף, השופט לא מצא להטיל על התובע אשם תורם שכן הסכים עם טענת התובע כי אדם שצועד ברחוב לא צריך להשפיל את מבטו לעבר הקרקע מתוך ציפייה או חשש להיתקל במפגע.
באשר לשיעור הנכות, השופט ציין כי הנכות שנקבעה לתובע בביטוח הלאומי לא מספקת לצורך התביעה והיה עליו להציג חוות דעת רפואית. עם זאת, מאחר שבמסגרת ההליך הצדדים הסכימו על נכות של 5% – זהו שיעור הנכות הרפואית והתפקודית שלפיו ייפסקו הפיצויים.
באשר להפסדי השכר השופט לא קיבל את טענת התובע כי הפך מוגבל וכי נגרמו לו הפסדי שכר בתקופה שבסמוך לתאונה אך עם זאת פסק לו 50,000 שקל כפיצוי גלובאלי על פגיעה מסוימת בכושר ההשתכרות. בנוסף לכך נפסקו לו פיצויים על הוצאות רפואיות ונסיעות, עזרה שייתכן שיזדקק לה בעתיד וכן פיצוי לא ממוני על כאב וסבל.
בסך הכל, ולאחר ניכוי התגמולים שקיבל מהביטוח הלאומי, חויבו העירייה וחברת הביטוח לשלם לתובע פיצויים של 47,300 שקל ועוד 11,912 שקל עבור הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.
- ב"כ התובע: עו"ד קפלן
- ב"כ הנתבעות: עו"ד רוטמן
עו"ד אסתר שלום עוסק/ת ב- נזיקין
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
עוד פסקי דין
EU AI Act מול הדין הישראלי: מפת חובות לארגונים ולמעסיקים
דו"ח מחקרי השוואתי | משפט, רגולציה ובינה מלאכותית EU AI Act מול הדין הישראלי: מפת חובות לארגונים ולמעסיקים מה נדרש מחברה ישראלית המפתחת מערכות AI,
פיטורים בוואטסאפ במקום העבודה: ראיות, שימוע ופרטיות עובדים
מחקר משפטי | דיני עבודה | אוקטובר 2026 המחיר המשפטי של WhatsApp במקום העבודה מהודעות פיטורים ועד קבוצות הנהלה: כיצד התכתבויות דיגיטליות הופכות לראיות, מתי
מגמות בפסיקת בתי הדין לעבודה 2025–2026 | ברקוביץ אהרוני זיו
ברקוביץ אהרוני זיו | מחקר וניתוח משפטי מגמות בפסיקת בתי הדין לעבודה בשנים 2025–2026: ניתוח משפטי והשלכות למעסיקים סקירה מקיפה של ההתפתחויות בדיני העבודה בישראל:
לקוח עסקי לא משלם? מדריך לגביית חובות, הסדרים ותביעה משפטית
דף הבית / משפט מסחרי, חוזים וליטיגציה / גביית חובות עסקיים ליווי עסקי וערכאות | גבייה מסחרית לקוח עסקי לא משלם: איך גובים חוב בלי
הפרת חוזה מסחרי: מה עושים כשהצד השני לא עומד בהתחייבויות?
דף הבית / משפט מסחרי, חוזים וליטיגציה / הפרת חוזה מסחרי ליווי עסקי וערכאות | מדריך משפטי מעשי הפרת חוזה מסחרי: מה עושים כשהצד השני
שימוש בוואטסאפ עסקי: איך מגנים על פרטיות הלקוחות ועומדים בדרישות החוק בישראל
מדריך משפטי · הגנת פרטיות ואבטחת מידע וואטסאפ הפכה לערוץ שירות ומכירה מרכזי בעסקים בישראל. אולם לצד הנוחות, השימוש בה מעלה שאלות משפטיות הנוגעות לפרטיות