הפועל נפל מגובה 6 מטר באתר בנייה של חברת ״שפינר״ ונפגע בראשו. כמה חודשים לאחר מכן הוא חש סחרחורת ומעד במדרגות בעיר מגוריו. בית המשפט חייב את המעסיקים לפצות על שני האירועים.
ב-2011 התרחשה תאונת עבודה קשה באתר בנייה בפתח תקווה. פועל שעבד בגובה נפל ונפגע פגיעה רב מערכתית.
השופטת עינב גולומב קיבלה תביעה שהגיש העובד נגד מעסיקו, יזמית הפרויקט וחברת הביטוח הראל, וקבעה שעליהם לפצות אותו גם על פגיעה מאוחרת יותר שנבעה מאיבוד שיווי משקל.
התובע, יליד 1987, סיפר כי בחודש מרץ 2011, כשעבד בפרויקט הבנייה, נפל מגובה של מספר מטרים בגלל פתח שהיה פעור בתקרה שעליה עבד ושלא היה מגודר או מאובטח בצורה אחרת. כתוצאה מהנפילה אובחן בין היתר כסובל מדימומים בראש, שברים בבסיס הגולגולת, חשד לחבלת מוח, שברים בצלעות ופגיעה בריאה.
הוא הוסיף כי שבעה חודשים לאחר מכן נפגע במהלך ירידה במדרגות במגרש כדור-רגל בעיר מגוריו לאחר שחש סחרחורת, איבד את שיווי משקלו ונפל. כתוצאה מנפילה זו נגרם לו שבר פתוח של עצם השוק ברגל ימין. הוא טען כי הנפילה היא תוצאה ישירה של פגיעתו בתאונת העבודה.
הנתבעים כפרו בהתרחשות האירועים ובאחריותם לפצות את התובע. עוד הם טענו כי בכל מקרה, אין לחייב אותם בגין האירוע השני שכן הוא איננו קשור לתאונת העבודה.
השופטת עינב גולומב מבית משפט השלום בנצרת מינתה מומחים רפואיים בתחום האורתופדי והנוירולוגי לבחינת פגיעותיו של התובע והקשר בין תאונת העבודה לאירוע המאוחר יותר. המומחה הנוירולוגי קבע כי אין קשר בין התאונה השנייה לראשונה, בין היתר בשל היעדר תלונות על סחרחורות ואי יציבות במהלך אשפוזו של התובע לאחר התאונה הראשונה.
זיקה מהותית
ואולם, השופטת גולומב קיבלה את התביעה במלואה. היא הבהירה כי פתח לא מגודר בתקרה הוא מפגע בטיחותי ברור שעלול לגרום לנפילה, כפי שאכן אירע. לדבריה במקרה זה לא כוסה הפתח ממנו נפל התובע ולא ננקטו אמצעי זהירות אחרים למניעת הנפילה כך שמדובר בהתרשלות של הנתבעים כלפי התובע.
בניגוד למסקנת המומחה, השופטת קבעה שיש קשר סיבתי בין התאונה הראשונה לשנייה. לדבריה, מעיון במסמכים הרפואיים עולה כי בסמוך לתאונת העבודה התובע התלונן על כאבי ראש ומספר פעמים לאחר מכן על סחרחורות.
היא הוסיפה כי עדות התובע שלפיה הוא נפל באירוע השני לאחר שחש בסחרחורת ואיבד את שיווי משקלו לא נסתרה. זאת ועוד, נפילה בשל סחרחורת בעטיה של פגיעת ראש שנפגע עובד בעבודתו, היא חלק מתחום הסיכון הכרוך באי קיום אמצעי זהירות נאותים בעבודה בגובה. ״אף שמדובר בשני אירועים מובחנים שהם עצמם לא קשורים זה לזה, מתקיימת ביניהם זיקה מהותית נוכח מנגנון הפגיעה בתאונה השנייה״, כתבה.
בנסיבות אלה קבעה השופטת כי הנתבעים נושאים בחבות נזיקית כלפי התובע בגין מכלול נזקיו.
השופטת קבעה שהתובע סובל מנכות רפואית ותפקודית בשיעור של כ-38% כך שאומדן הנזק עומד על 1,200,000 שקל.
היא קבעה שמסכום זה יש להפחית את תגמולי הביטוח הלאומי, כ-680,000 שקל, ועל הנתבעים לשלם לתובע את ההפרש. עוד חויבו הנתבעים בהוצאות ושכ״ט עו״ד בסך 23.4% מהפיצוי לתובע.
- שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד ארנון מילר עוסק/ת ב- נזיקין
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
עוד מאמרים
Elementor #25955
מאמרים קשורים לנושא: האם בית המשפט והמחוקק מתעלמים מהמצוקה של העובדים השעתיים? למעלה מ-45% מהעובדים במשק הישראלי משתכרים על בסיס שעתי, כאשר רובם מועסקים בענפים

מיסוי מקרקעין 2026: מה השתנה ואיך לחסוך בחוקיות
מיסוי מקרקעין 2026: מה השתנה ואיך לחסוך בחוקיות שנת 2026 מביאה עימה שינויים משמעותיים בתחום מיסוי המקרקעין בישראל. מדרגות מס רכישה עודכנו לתקופה שמתחילה ב-16.01.2025

חלופות לבית המשפט: גישור, בוררות והסדרים מחוץ לכותלי המשפט
בתי המשפט עמוסים, ההליכים מתארכים, והעלויות – כספיות ורגשיות – ממשיכות לטפס. לכן, יותר ויותר אנשים וארגונים מחפשים דרכים חכמות ליישוב סכסוכים בלי להיכנס לאולם

מה כולל תהליך ייצוג משפטי ומה לדרוש מהעורך־דין?
פנייה לעורך־דין היא לרוב צעד שמגיע ברגע של לחץ, חוסר ודאות ולעיתים גם חשש. סכסוך משפטי, הליך מול רשות, תביעה או הגנה – כולם מציבים

אפוטרופסות וייפוי כוח מתמשך: מתי צריך, מתי מבטלים?
אובדן כשירות לקבל החלטות איננו תרחיש נדיר או רחוק. מחלה, תאונה, דמנציה, אירוע מוחי או אפילו משבר זמני עלולים להציב אדם במצב שבו הוא אינו

חוק שכר שווה לעובדת ולעובד: המדריך המלא לחובות הדיווח והשקיפות בארגונים
בעידן שבו שקיפות תאגידית (ESG) הופכת לסטנדרט בינלאומי, חוק שכר שווה לעובדת ולעובד אינו רק דרישה משפטית יבשה אלא כלי מרכזי בניהול המוניטין והחוסן המשפטי
אין מאמרים קשורים לנושא.