תקציר
לדבריה במקרה זה לא כוסה הפתח ממנו נפל התובע ולא ננקטו אמצעי זהירות אחרים למניעת הנפילה כך שמדובר בהתרשלות של הנתבעים כלפי התובע.בניגוד למסקנת המומחה, השופטת קבעה שיש קשר סיבתי בין התאונה הראשונה לשנייה. מילות קרא עוד » ברקוביץ אהרוני זיו עורכי דין 2 באוגוסט 2026 אפליה בעבודה תקציר פרשת רוכלומר עסקה בעובדת ותיקה (גברת רוכלומר) שעבדה במשך שנים בבית החולים שערי צדק. גם משרדי עורכי דין בישראל ובעולם החלו להשתמש בכלים קרא עוד » ברקוביץ אהרוני זיו עורכי דין 26 ביולי 2026 מדריכים משפטיים…
הפועל נפל מגובה 6 מטר באתר בנייה של חברת ״שפינר״ ונפגע בראשו. כמה חודשים לאחר מכן הוא חש סחרחורת ומעד במדרגות בעיר מגוריו. בית המשפט חייב את המעסיקים לפצות על שני האירועים.
ב-2011 התרחשה תאונת עבודה קשה באתר בנייה בפתח תקווה. פועל שעבד בגובה נפל ונפגע פגיעה רב מערכתית.
השופטת עינב גולומב קיבלה תביעה שהגיש העובד נגד מעסיקו, יזמית הפרויקט וחברת הביטוח הראל, וקבעה שעליהם לפצות אותו גם על פגיעה מאוחרת יותר שנבעה מאיבוד שיווי משקל.
התובע, יליד 1987, סיפר כי בחודש מרץ 2011, כשעבד בפרויקט הבנייה, נפל מגובה של מספר מטרים בגלל פתח שהיה פעור בתקרה שעליה עבד ושלא היה מגודר או מאובטח בצורה אחרת. כתוצאה מהנפילה אובחן בין היתר כסובל מדימומים בראש, שברים בבסיס הגולגולת, חשד לחבלת מוח, שברים בצלעות ופגיעה בריאה.
הוא הוסיף כי שבעה חודשים לאחר מכן נפגע במהלך ירידה במדרגות במגרש כדור-רגל בעיר מגוריו לאחר שחש סחרחורת, איבד את שיווי משקלו ונפל. כתוצאה מנפילה זו נגרם לו שבר פתוח של עצם השוק ברגל ימין. הוא טען כי הנפילה היא תוצאה ישירה של פגיעתו בתאונת העבודה.
הנתבעים כפרו בהתרחשות האירועים ובאחריותם לפצות את התובע. עוד הם טענו כי בכל מקרה, אין לחייב אותם בגין האירוע השני שכן הוא איננו קשור לתאונת העבודה.
השופטת עינב גולומב מבית משפט השלום בנצרת מינתה מומחים רפואיים בתחום האורתופדי והנוירולוגי לבחינת פגיעותיו של התובע והקשר בין תאונת העבודה לאירוע המאוחר יותר. המומחה הנוירולוגי קבע כי אין קשר בין התאונה השנייה לראשונה, בין היתר בשל היעדר תלונות על סחרחורות ואי יציבות במהלך אשפוזו של התובע לאחר התאונה הראשונה.
זיקה מהותית
ואולם, השופטת גולומב קיבלה את התביעה במלואה. היא הבהירה כי פתח לא מגודר בתקרה הוא מפגע בטיחותי ברור שעלול לגרום לנפילה, כפי שאכן אירע. לדבריה במקרה זה לא כוסה הפתח ממנו נפל התובע ולא ננקטו אמצעי זהירות אחרים למניעת הנפילה כך שמדובר בהתרשלות של הנתבעים כלפי התובע.
בניגוד למסקנת המומחה, השופטת קבעה שיש קשר סיבתי בין התאונה הראשונה לשנייה. לדבריה, מעיון במסמכים הרפואיים עולה כי בסמוך לתאונת העבודה התובע התלונן על כאבי ראש ומספר פעמים לאחר מכן על סחרחורות.
היא הוסיפה כי עדות התובע שלפיה הוא נפל באירוע השני לאחר שחש בסחרחורת ואיבד את שיווי משקלו לא נסתרה. זאת ועוד, נפילה בשל סחרחורת בעטיה של פגיעת ראש שנפגע עובד בעבודתו, היא חלק מתחום הסיכון הכרוך באי קיום אמצעי זהירות נאותים בעבודה בגובה. ״אף שמדובר בשני אירועים מובחנים שהם עצמם לא קשורים זה לזה, מתקיימת ביניהם זיקה מהותית נוכח מנגנון הפגיעה בתאונה השנייה״, כתבה.
בנסיבות אלה קבעה השופטת כי הנתבעים נושאים בחבות נזיקית כלפי התובע בגין מכלול נזקיו.
השופטת קבעה שהתובע סובל מנכות רפואית ותפקודית בשיעור של כ-38% כך שאומדן הנזק עומד על 1,200,000 שקל.
היא קבעה שמסכום זה יש להפחית את תגמולי הביטוח הלאומי, כ-680,000 שקל, ועל הנתבעים לשלם לתובע את ההפרש. עוד חויבו הנתבעים בהוצאות ושכ״ט עו״ד בסך 23.4% מהפיצוי לתובע.
- שמות ב״כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עו"ד ארנון מילר עוסק/ת ב- נזיקין
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
עוד מאמרים

עדכוני דיני עבודה יולי 2026: חמש התפתחויות שכל מעסיק צריך להכיר
תקציר המשמעות המעשית של עדכוני דיני עבודה 2026 אינה מסתכמת בקריאת החקיקה. דיני עבודה יולי 2026 ממחישים עד כמה חובות המעסיק מחוברות זו לזו. מילות

מבחן התוצאה: אפליה בעבודה גם ללא כוונה – פרשת רוכלומר מול שערי צדק
תקציר פרשת רוכלומר עסקה בעובדת ותיקה (גברת רוכלומר) שעבדה במשך שנים בבית החולים שערי צדק. אם התוצאה יוצרת אפליה, והמעסיק לא מצליח להראות טעם סובייקטיבי

מוסר ואלגוריתם: האם עורך דין רשאי להיעזר ב-AI לכתיבת טיעון משפטי?
תקציר אולם לצד היתרונות, מתעוררת שאלה מהותית: האם עורך דין רשאי להסתמך על בינה מלאכותית לצורך כתיבת טיעון משפטי? פתח / סגור הכל 1 האם

ליווי משפטי וליטיגציה עסקית: מדריך לניהול סיכונים משפטיים
ליווי משפטי מקצועי אינו מתחיל עם הגשת תביעה אלא הרבה קודם לכן – בניהול נכון של סיכונים, בניסוח הסכמים ובהיערכות מוקדמת למצבי מחלוקת. במאמר זה תמצאו סקירה מקיפה של שלבי הליטיגציה העסקית, הדרכים להפחתת חשיפות משפטיות, השימוש בראיות דיגיטליות ובכלי בינה מלאכותית, הקריטריונים לבחירת משרד עורכי דין והצעדים שיסייעו לעסקים להגן על פעילותם ולנהל מחלוקות בצורה מושכלת, יעילה ואסטרטגית.

מהפכת ה-AI במשרדי עורכי דין: איך לשלב כלים חכמים בלי לפגוע באמינות ובדיסקרטיות
תקציר וכיצד ניתן לעמוד בכללי האתיקה של לשכת עורכי הדין תוך שילוב כלים חכמים בעבודה היומיומית? גם משרדי עורכי דין בישראל ובעולם החלו להשתמש בכלים

עובדי הפלטפורמות הדיגיטליות – מעמד משפטי
תקציר פסיקת וולט מהווה תקדים חשוב המבהיר כי ההגדרה החוזית אינה קובעת, וכי יש לבחון את מהות היחסים בפועל.[2][3] עובדי פלטפורמות רבים בישראל זכאים כיום