לקוחות נכבדים,להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף.
החל מה-1 בספטמבר יקוצר שבוע העבודה במגזר הציבורי ל-40 שעות
מבוא
שוק העבודה בעולם ובישראל עובר שינויים משמעותיים בעשורים האחרונים, הן כתוצאה מהתפתחות טכנולוגית מואצת והן כתוצאה משינויים חברתיים ותרבותיים. אחד הנושאים המהותיים בהם מתמקדים הוא אורך שבוע העבודה והשפעתו על העובדים, המעסיקים והכלכלה הכללית.
בהקשר זה, ההחלטה על קיצור שבוע העבודה במגזר הציבורי בישראל ל-40 שעות, שתיכנס לתוקף החל מה-1 בספטמבר, מייצגת שינוי משמעותי במדיניות העבודה בישראל. ההחלטה נועדה להקטין את הלחץ על העובדים, לשפר את האיזון בין עבודה לחיים אישיים ולהתאים את שוק העבודה הישראלי למגמות העולמיות של קיצור שבוע העבודה.
הרקע לשינוי
1. ההיסטוריה של שבוע העבודה במגזר הציבורי
שבוע העבודה במגזר הציבורי בישראל עמד במשך שנים רבות על 42 שעות שבועיות, מה שהפך אותו לארוך יותר מאשר במגזרים ציבוריים במדינות אחרות בעולם המערבי. במהלך השנים נעשו ניסיונות לקצר את שבוע העבודה כדי לשפר את תנאי העובדים, אך רק בשנים האחרונות התעוררה תמיכה רחבה יותר לרפורמה זו, בין השאר בזכות העלייה במודעות לחשיבות האיזון בין עבודה לחיים פרטיים.
2. הגורמים לשינוי
החלטה זו נובעת ממספר גורמים. ראשית, ההבנה כי שבוע עבודה ארוך פוגע בפריון העובדים ובאיכות חייהם. מחקרים רבים מצביעים על כך שעובדים עייפים ועמוסים נוטים להיות פחות יעילים, והזמן הנוסף שמוקדש לעבודה אינו בהכרח מוביל לתפוקה גבוהה יותר.
שנית, שוק העבודה המודרני מצריך התאמה למציאות החדשה, שבה עבודה מרחוק וגמישות בשעות העבודה הפכו להיות חלק בלתי נפרד משגרת היום-יום. קיצור שבוע העבודה מאפשר לעובדים גמישות רבה יותר, ומגביר את המוטיבציה והמחויבות שלהם למקום העבודה.
לבסוף, מדובר גם בשיקול חברתי ותרבותי. במגזר הציבורי עובדים רבים הם הורים לילדים, והיכולת להקדיש יותר זמן למשפחה ולפעילויות אישיות היא חלק מרכזי בשמירה על איכות חיים גבוהה. מדיניות העבודה במגזר הציבורי משמשת לעיתים קרובות כמופת לשוק העבודה כולו, וקיצור שבוע העבודה עשוי להוביל לשינויים דומים גם במגזרים אחרים במשק.
השפעות השינוי על העובדים
1. איזון בין עבודה לחיים פרטיים
היתרון המרכזי של קיצור שבוע העבודה הוא שיפור באיזון בין עבודה לחיים פרטיים. העובדים במגזר הציבורי יוכלו כעת ליהנות מזמן פנוי נוסף, אותו יוכלו להקדיש למשפחה, לפנאי ולפעילויות נוספות. האיזון הזה, שנפגע לעיתים בשל שעות העבודה הארוכות, עשוי לשפר את הרווחה האישית של העובדים ולהפחית את הלחץ והעומס הנפשי.
2. השפעה על בריאות העובדים
שעות עבודה מרובות קשורות באופן ישיר לרמות גבוהות של מתח נפשי, עייפות ומחלות הקשורות לעומס בעבודה. קיצור שבוע העבודה צפוי להפחית את העומס ולתרום לשיפור הבריאות הפיזית והנפשית של העובדים. זמן נוסף למנוחה ולהתאוששות עשוי להוביל להפחתה במספר היעדרויות בגלל מחלה ולשיפור כולל באיכות החיים.
3. שיפור בפריון העבודה
פריון העבודה קשור לעיתים קרובות לא רק למספר השעות שעובדים, אלא גם לאיכות העבודה באותן שעות. שעות עבודה ארוכות עלולות לפגוע במיקוד וביעילות, ולהוביל לעייפות וטעויות. עם פחות שעות עבודה, העובדים עשויים להיות רעננים יותר וממוקדים יותר, מה שיכול לשפר את תפוקתם ואת איכות העבודה.
4. גמישות בעבודה
קיצור שבוע העבודה עשוי גם לעודד גמישות רבה יותר בניהול הזמן האישי. עובדים רבים במגזר הציבורי יוכלו לתכנן את זמנם בצורה גמישה יותר, לנצל את הזמן הנוסף לצרכים אישיים, כמו לימודים, עיסוקים צדדיים או התנדבות, ובכך לשפר את תחושת הסיפוק האישי שלהם.
1. השפעה על פריון המעסיקים
בעוד שמעסיקים עלולים לחשוש מהשפעה שלילית על הפריון בשל קיצור שעות העבודה, מחקרים מראים שבטווח הארוך, העובדים הממוקדים יותר יכולים להפיק תועלת רבה יותר במקומות עבודה. במקומות עבודה רבים בעולם שבהם קוצר שבוע העבודה, התברר כי לא רק שהפריון לא ירד, אלא שהוא אף עלה בזכות רמות גבוהות יותר של מוטיבציה ומחויבות מצד העובדים.
2. התאמה למגמות עולמיות
המהלך של קיצור שבוע העבודה משתלב במגמות עולמיות של מדינות רבות במערב, שבהן נעשים ניסיונות לצמצם את מספר שעות העבודה השבועיות ולהעניק לעובדים יותר זמן פנוי. מדינות כמו שוודיה וגרמניה כבר יישמו מודלים של עבודה גמישה ושבוע עבודה מקוצר, והתוצאות היו חיוביות מבחינת רווחת העובדים ופריון העבודה.
3. העלויות האפשריות למעסיקים
כמובן, יש גם עלויות אפשריות למהלך כזה. מעסיקים עלולים למצוא עצמם צריכים להשלים את הפערים בשעות העבודה, במיוחד במקומות עבודה שדורשים שירותים קבועים או תמיכה מתמדת. עם זאת, בעידן הטכנולוגי שבו אנחנו חיים, גמישות תפעולית ושימוש נכון בטכנולוגיה יכולים לסייע בצמצום ההשפעה השלילית.
4. השפעה על שירותים ציבוריים
מגזר ציבורי יעיל הוא קריטי לתפקוד תקין של המדינה. אחת החששות העיקריות היא ששירותים ציבוריים עלולים להיפגע כתוצאה מקיצור שבוע העבודה, במיוחד במקומות שבהם יש צורך בנוכחות מתמדת של עובדים, כמו בתי חולים, מוסדות חינוך ומשרדים ממשלתיים.
לכן, יש צורך בתכנון מדוקדק ומושכל של היישום, תוך התאמה לצרכים הספציפיים של כל יחידה במגזר הציבורי. זה יכול לכלול חלוקת עבודה גמישה, משמרות, ועידוד עבודה מרחוק כדי לשמור על רציפות שירותים תוך כדי קיצור שבוע העבודה.
- צו ההרחבה קובע ששבוע העבודה במשק יקוצר בשעה אחת ויעמוד על 42 שעות עבודה (במקום 43 שעות), ללא הפחתה בשכר. הקיצור יחול גם על עובדים שעובדים יותר מ-42 שעות ופחות מ-43 שעות.
- קיצור שבוע העבודה אינו חל על מי שעובדים במשרה מלאה בהיקף של 42 שעות שבועיות או פחות ועל עובדים שחוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל עליהם.
- מספר שעות העבודה של עובדים במשרה חלקית יחושב בהתאמה לפי 42 שעות שבועיות או כאחוז מתוך 182 שעות חודשיות (למשל, במקרה של העסקה במתכונת של “שעות גמישות”).
- עלייה בגובה השכר השעתי לעובדים במשכורת חודשית – בהתאמה לקיצור שבוע העבודה, שכר השעה יחושב על בסיס של 182 שעות למשרה מלאה (במקום 186 שעות). המשמעות היא עלייה בערך השכר לשעה, לרבות ערך שעה נוספת (כלומר, עובדים במשכורת חודשית המועסקים בשעות נוספות יקבלו גמול עבור שעות אלה לפי חישוב של שכר חודשי חלקי 182).
- עלייה בשכר המינימום לשעה –
- ביום 24.04.2018 פורסמה החלטת צוות ההיגוי לצורך הבהרת סעיפים בצו ההרחבה לעניין קיצור שעות העבודה במשק, ולפיה שכר העבודה השעתי למקבלי שכר מינימום בכל היקפי המשרה (חודשי ושעתי) יחושב באמצעות חלוקת שכר המינימום החודשי (5,880.02 ₪) ב- 182 שעות בחודש במקום 186 שעות בחודש ויעמוד על 29.12 ₪ לשעה.
- גם עמדת משרד העבודה היא כי שכר המינימום לשעה הוא אכן 29.12 ₪ לשעה, ועל המעסיקים לשלם שכר זה.
- עם זאת, החוק עדיין קובע כי שכר המינימום לשעה הוא שכר המינימום החודשי חלקי 186, כלומר 28.49 ₪ לשעה, ולא יינקטו צעדים פליליים/מנהליים נגד מעסיקים שימשיכו לשלם שכר בשיעור זה.
אופן הפחתת השעות השבועיות:
- במקומות עבודה שבהם עבדו יותר מ-42 שעות שבועיות, יקוצר שבוע עבודה ל-42 שעות על ידי הפחתת שעת עבודה אחת (או פחות) ביום מוגדר וקבוע במהלך שבוע העבודה, בהתאם לצורכי העבודה, וככל הניתן בהתחשב בבקשות ובצרכי העובדים. לא ניתן לפרוש את הפחתת השעה על פני מספר ימים במהלך השבוע.
- במקומות עבודה בהם עובדים בעבודת משמרות יקבע המעסיק את שעות העבודה של כל משמרת ואת סדרי העבודה בהתאם לצורכי העבודה.
- במקרה שצרכי העבודה מחייבים זאת, רשאי המעסיק לשנות את היום שנקבע כיום מקוצר בשבוע ובלבד שיינתן לעובדים יום מקוצר אחר באותו שבוע, וככל הניתן בהתחשב בבקשות וצרכי העובדים.
- אם העובד יידרש לעבוד בשעה המופחתת ביום המקוצר עקב צרכי עבודה, תשולם לו תמורה בגין עבודה בשעה נוספת.
- צבירת זכויות – זכויות צבורות (כגון חופשה ומחלה) במקומות עבודה בהם שיטת החישוב היא על בסיס שעתי, יותאמו לשיעור הצמצום בשעות העבודה כאמור בצו. כלומר, הצבירה של שעות החופשה או המחלה תוכפל במספר 182 ותחולק במספר 186.
- אין בהוראות צו זה כדי לגרוע מהוראות הסכמים והסדרים מיטיבים של שעות עבודה ומנוחה שהיו נהוגים לפני כניסת הצו לתוקף.
מהשבוע הבא: אישור מחלה בלי חתימת רופא
השינוי הצפוי להיכנס לתוקף מהשבוע הבא, בו עובדים יוכלו להצהיר על מחלה ולקבל אישור מחלה ללא צורך בחתימת רופא, מהווה מהפכה בתחום הבריאות והתעסוקה בישראל. שינוי זה מגיע על רקע דיונים ארוכים בנוגע לדרכים להקל על מערכת הבריאות ולייעל את תהליכי העבודה, בעיקר על רקע מגפת הקורונה.
רקע והצורך בשינוי
מערכת הבריאות בישראל מתמודדת עם עומס כבד, במיוחד בתקופות חורף או בזמן משברים בריאותיים כמו מגפת הקורונה. אחד הגורמים לעומס זה הוא הצורך של עובדים רבים לבקר אצל רופא רק לצורך קבלת אישור מחלה, גם במקרים קלים יחסית. ביקורים אלה לא רק מכבידים על המערכת, אלא גם חושפים את העובדים עצמם לסיכון להידבקויות במחלות אחרות במרפאות ובבתי החולים.
השינוי נועד להתמודד עם הבעיות הללו על ידי פישוט התהליך והפחתת התלות בביקור פיזי אצל רופא. במקום זאת, העובדים יוכלו להצהיר על מצבם הבריאותי באמצעות טופס הצהרה שייחתם על ידם, ולשלוח אותו ישירות למעסיק. הטופס הזה ייחשב כאישור מחלה רשמי.
כיצד השינוי יעבוד בפועל?
העובדים ימלאו טופס הצהרה עצמית, שבו יציינו את תאריך תחילת המחלה, תסמינים עיקריים, והזמן שהם מעריכים שיזדקקו למנוחה. הטופס יוגש למעסיק והוא ייחשב לאישור מחלה לכל דבר. עם זאת, צפויות להיות מגבלות על מספר ימי המחלה שניתן להצהיר עליהם בשנה ללא צורך בחתימת רופא. במקרים של מחלה ממושכת או מחלה קשה, ייתכן שעדיין יידרש אישור רופא.
ההשלכות על העובדים
השינוי מציע הקלה משמעותית לעובדים בכך שהם יוכלו להישאר בבית ולנוח במקום לחפש תור אצל רופא, במיוחד כאשר הם חולים במחלות קלות שאינן דורשות טיפול רפואי מורכב. הדבר גם מונע עיכובים מיותרים בקבלת האישור ומאפשר חזרה מהירה יותר לעבודה לאחר ההחלמה.
עם זאת, חשוב שהעובדים יבינו את האחריות הנלווית לשימוש במערכת זו. ניצול לרעה של ההצהרות העצמיות עלול להוביל לבעיות אמון בין עובדים למעסיקים, ולפגוע ביחסי העבודה. לכן, עובדים נדרשים להפעיל שיקול דעת ולהצהיר על ימי מחלה בצורה כנה ואחראית.
ההשלכות על המעסיקים
מעסיקים יצטרכו להסתגל לשינוי ולבנות מנגנוני בקרה פנימיים לניהול מעקב אחר ימי המחלה המדווחים בהצהרה עצמית. עליהם לסמוך על יושרת העובדים ולנהל את ימי המחלה בצורה יעילה כדי להימנע מניצול לרעה של ההסדר.
מצד אחד, השינוי עשוי לפשט את התהליך עבור המעסיקים, שכן הם לא יידרשו יותר להתעסק באיסוף אישורי מחלה מרופאים, מה שיפנה זמן ומשאבים לניהול יעיל יותר של כוח האדם. מצד שני, החשש מניצול לרעה של המערכת עשוי להוביל לחיפוש אחר פתרונות נוספים לניהול נכון של ימי מחלה.
תגובות בשוק ובמערכת הבריאות
התגובות לשינוי מעורבות. ארגוני העובדים וארגוני צרכנים הביעו תמיכה במהלך, ורואים בו צעד חיובי שיביא להקלות משמעותיות על עובדים ובמיוחד על מערכת הבריאות, אשר לעיתים קרובות מתמודדת עם עומסים בלתי סבירים.
לעומת זאת, ישנם קולות המביעים חשש מניצול לרעה של ההצהרות העצמיות. יש הסבורים כי ללא פיקוח מספק, עלול השינוי להוביל לעלייה בשימוש בלתי מוצדק בימי מחלה, מה שיכול לפגוע בפריון העבודה ולהטיל נטל נוסף על המעסיקים.
עתיד השינוי והתחזיות להמשך
הכנסת השינוי תביא עמה תקופת מבחן, במהלכה יהיה צורך לעקוב אחר האופן שבו הוא מיושם בשטח. ייתכן שיתעורר צורך בהכנסת תיקונים והגבלות נוספות, בהתאם לתגובות מהשטח ולמידע שייאסף במהלך תקופת ההרצה.
השפעת השינוי על שוק העבודה, על מערכת הבריאות, ועל יחסי העבודה בין עובדים למעסיקים תתברר רק לאחר מספר חודשים, כאשר יראו את השפעותיו לטווח הארוך. נכון לעכשיו, המטרה המרכזית היא להפוך את התהליך לנוח ויעיל יותר עבור כל הצדדים המעורבים, תוך שמירה על יושרה ואחריות אישית מצד העובדים.
מאמרים קשורים לנושא:
- חוק הגנת שכר (תיקון מס' 24) התשס"ח – 2008 תוכן עניינים עיקרי הדבריםביום 24 ביוני 2008 אושר בכנסת תיקון מס' 24 לחוק הגנת השכר, אשר עיקריו מתחלקים לשלושה נושאים כמפורט להלן:הטלת חובה על המעביד...
- סוגי הודעה מוקדמת וצבירת זכויות ישנם 3 סוגי תשלום הודעה מוקדמת לפי חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א- 2001:...
- אושרה בקריאה שניה ושלישית הצעת חוק שכר שווה לעובדת ולעובד מדובר בכלי חשוב נוסף שיסייע לעובדים במימוש זכויות לשכר שווה באותו מקום עבודה, בעד אותה עבודה, או בעד עבודה שוות ערך....
- עיצומים כספיים עיצומים כספיים הם מנגנון אכיפה מנהלי לטיפול בהפרות של הוראות חוק רגולטוריות....
- הסכם מסגרת חדש לעובדי המגזר הציבורי – 2.3.23 הקדמה ההסתדרות ומשרד האוצר הגיעו להבנות בנוגע להסכם המסגרת במגזר הציבורי לשנים 2020-2027, זאת בתום דיונים ממושכים בהובלת יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד, מנכ"ל משרד האוצר שלומי הייזלר, הממונה...