תקציר
לעניין מועד תחילת הזכות, קיימת הבחנה בין עובדים שהתקבלו לעבודה כשאינם מבוטח בביטוח פנסיוני, לבין עובדים שבקבלתם לעבודה היו מבוטח כאמור.במקרה שהעובדים התקבלו לעבודה ויש להם ביטוח פנסיוני, הם יהיו זכאים להפרשות לביטוח פנסיוני כבר מיומם הראשון בעבודה, כלומר לא תחול עליהם תקופת המתנה כלשהי לפני שיבוטחו על-ידי המעסיק. השכר המבוטח מחושב לפי הנמוך מבין שני אלה: השכר הבסיסי של העובד (ברוטו), או השכר הממוצע לפי חוק הביטוח הלאומי.עד לתאריך 30.6.2016, ההפרשות לביטוח הפנסיוני היו מחושבות לפי הנמוך מבין שני אלה: השכר הבסיסי של העובד…
החובה להפריש שיעור משכר העובדים לביטוח פנסיוני, חלה לגבי עובד שמלאו לו 21 שנה, ולגבי עובדת שמלאו לה 20 שנה ועד לגיל פרישה חובה, בתנאי שהעובדים פרש מהעבודה ומשולמת להם קצבה (למעט קצבה המשולמת על ידי הביטוח הלאומי) כגון: קצבה בשל נכות המשולמת על ידי חברת ביטוח או קופת גמל.
תקופת המתנה
לעניין מועד תחילת הזכות, קיימת הבחנה בין עובדים שהתקבלו לעבודה כשאינם מבוטח בביטוח פנסיוני, לבין עובדים שבקבלתם לעבודה היו מבוטח כאמור.
- במקרה שהעובדים התקבלו לעבודה ויש להם ביטוח פנסיוני, הם יהיו זכאים להפרשות לביטוח פנסיוני כבר מיומם הראשון בעבודה, כלומר לא תחול עליהם תקופת המתנה כלשהי לפני שיבוטחו על-ידי המעסיק.
לפי צו ההרחבה, המעסיק רשאי לבצע את ההפרשות רטרואקטיבית, לאחר השלמת שלושה חודשי עבודה אצל המעסיק, או בתום שנת המס (לפי המועד המוקדם מבניהם). - במקרה שהעובדים לא היו מבוטחים בביטוח פנסיוני לפני תחילת עבודתם, הם יהיו זכאים לביטוח הפנסיוני רק לאחר שחלפו שישה חודשים מהיום שהתחילו את עבודתם.
לצפייה בתרשים זרימה המפרט הליך ההפרשה לפנסיה בגין עובד חדש, לחצו כאן.
סיום תקופת ההפרשות לפנסיה
מעסיק רשאי להפסיק את ביצוע ההפרשות לביטוח הפנסיוני, כאשר מתקיימים שני התנאים הבאים:
- העובדים הגיעו לגיל פרישה חובה.
- לעובדים משולמת קצבה כלשהי (למעט גמלה המשולמת על ידי המוסד לביטוח לאומי), כגון: קצבת פרישה (פנסיה) או קצבת נכות מחברת ביטוח.
דוגמאות:
- עובדת שפרשה פרישה מוקדמת, המקבלת קצבת פרישה (פנסיה), ועובדת במקביל לכך, זכאית להפרשות לביטוח פנסיוני ממקום העבודה הנוכחי עד לגיל פרישה חובה.
- עובד שהגיע לגיל פרישה חובה, ממשיך לעבוד גם לאחר מכן ומקבל מהמוסד לביטוח לאומי קצבה כגון: קצבת זקנה, או קצבת שאירים זכאי, ממקום העבודה הנוכחי, להפרשות לביטוח פנסיוני, בתנאי שלא משולמת לו קצבה אחרת (שלא מהמוסד לביטוח לאומי).
שיעור ההפרשות לפנסיה
ההפרשות לביטוח פנסיוני מחושבות כשיעור משכרם של העובדים, וממומנות בחלקן על ידי המעסיק ובחלקן על ידי העובדים (ניכוי משכרם).
החל מתאריך 1.1.2017 שיעור ההפרשות הוא כדלקמן:
- חלקם של העובדים בהפרשות: 6%
- חלקו של המעסיק בהפרשות לפנסיה: 6.5%, או 12.5% במקרה של הפרשה גם לרכיב פיצויי פיטורים.
השיעור הכולל של ההפרשות הוא 12.5%, או 18.5% במקרה של הפרשה גם לרכיב פיצויי פיטורים.
שיעור ההפרשות כפוף להוראות הממונה על אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון שבמשרד האוצר, ההוראות שבתקנות מס הכנסה ותקנות קרן הפנסיה שבה מבוטחים העובדים.
הוראות שבתקנות מס הכנסה בנושא:
הגדלת חלקם של העובדים בהפרשות לביטוח פנסיוני
עובדים רשאים להגדיל את חלקם בהפרשות לביטוח הפנסיוני (ההפרשות המנוכות משכרם), עד לשיעור של 7% מהשכר. הגדלת השיעור המופרש לביטוח פנסיוני עשויה להגדיל את קצבת הפרישה (פנסיה) שהעובדים יהיו זכאי לה, ולהקטין את סכומי מס ההכנסה שהעובדים יידרשו לשלם בעד שנת המס שבמהלכה נוכו ההפרשים.
עובדים זכאי, בתנאים מסוימים, לניכוי או לזיכוי ממס הכנסה עבור הסכומים שנוכו משכרו בעד הביטוח הפנסיוני. מידע בנושא ניכוי או זיכוי בשל הפרשות לביטוח פנסיוני ("הקלות במס לשכירים"), באתר רשות המסים.
השכר לעניין חישוב ההפרשות לביטוח פנסיוני, ורכיביו
החל מתאריך 1.7.2016, השכר הקובע לעניין ההפרשות הוא השכר המוסכם בין המעסיק לעובדים, ובלבד שלא יהיה נמוך יותר מ"השכר המבוטח" שנקבע בצו ההרחבה לפנסיה חובה 2011. השכר המבוטח מחושב לפי הנמוך מבין שני אלה: השכר הבסיסי של העובד (ברוטו), או השכר הממוצע לפי חוק הביטוח הלאומי.
עד לתאריך 30.6.2016, ההפרשות לביטוח הפנסיוני היו מחושבות לפי הנמוך מבין שני אלה: השכר הבסיסי של העובד (ברוטו), כלומר: השכר המובא בחשבון בחישוב פיצויי פיטורים, או השכר הממוצע, לפי חוק הביטוח הלאומי.
שיעור ההפרשות לפנסיה – עלייה מדורגת
שיעורי ההפרשות עד לשנת 2017:
שיעור הפרשות לפנסיה שחלו לגבי התקופה שקדמה לשנת 2016 היו נמוכים מ-18% משכר העובד, והם הועלו בהדרגה משנת 2008.
העלייה המדורגת בשיעור ההפרשות לפנסיה, בטבלה שלהלן.
| החל ביום | הפרשות על חשבון המעסיק | הפרשות העובדים | הפרשות המעסיק לפיצויים | סך הכל |
|---|---|---|---|---|
| 1.1.2017 | 6.5% | 6% | 6% | 18.5% |
| 1.7.2016 | 6.25% | 5.75% | 6% | 18% |
| 1.1.2015 | 6% | 5.5% | 6% | 17.5% |
| 1.1.2014 | 6% | 5.5% | 6% | 17.5% |
| 1.1.2013 | 5% | 5% | 5% | 15% |
| 1.1.2012 | 4.16% | 4.16% | 4.18% | 12.5% |
| 1.1.2011 | 3.33% | 3.33% | 3.34% | 10% |
| 1.1.2010 | 2.5% | 2.5% | 2.5% | 7.5% |
| 1.1.2009 | 1.66% | 1.66% | 1.68% | 5% |
| 1.1.2008 | 0.833% | 0.833% | 0.834% | 2.5% |
בחירת הגוף והמסלול הפנסיוני
זכות העובדים לבחור את הגוף הפנסיוני
העובדים זכאים לבחור את סוג הגוף הפנסיוני שבו יבוטחו, כלומר: קרן פנסיה, קופת גמל או ביטוח מנהלים.
העובדים זכאים גם לבחור בגוף פנסיוני מסוים שאליו יועברו ההפרשות.
זכות העובדים לבחור את המסלול הפנסיוני
העובד זכאי לבחור באפיק ההשקעה של הסכומים שנצברו לזכותם, מבין אפיקי ההשקעה המוצעים על ידי הגוף הפנסיוני.
דמי ניהול
הגופים הפנסיונים רשאים לגבות דמי ניהול. בתקנות נקבעו הוראות לגבי דמי הניהול המרביים שקופת גמל זכאי לגבות. להוראות התקנות בנושא דמי ניהול מרביים, לחצו כאן.
מועד העברת הכספים לגוף הפנסיוני
על המעסיקים להעביר את הכספים שהופרשו (הן חלקו של המעסיק והן חלקם של העובדים), לגוף הפנסיוני שבחרו העובדים, במועד המוקדם מבין אלה:
- תוך שבעה ימי עסקים מיום תשלום השכר
- או תוך 15 ימים מתום החודש שעבורו הופרשו הכספים
עיכוב בהעברת הכספים
ההשלכות של אי העברת כספים (הן חלק העובדים והן חלק המעסיק) לגוף הפנסיוני במועד:
- תשלום פיצוי על שכר מולן – כספים שלא הועברו על ידי המעסיק במועד, הופכים, במועד הקבוע בחוק ל"שכר מולן" שבגינו ניתן לחייב את המעסיק לשלם לעובדים ריבית בשיעור מיוחד, הקבוע בחוק.
- תשלום ריבית – מעסיק שלא הפקיד בקופת הגמל את התשלומים עבור העובדים תוך שבעה ימי עסקים מיום תשלום השכר, או חמישה עשר ימים מסוף החודש שעבורו משולם השכר, לפי המוקדם מביניהם, חייב לשלם לקופת הגמל ריבית בשיעור הקבוע בתקנות.
חשוב לציין:
- מעסיק לא רשאי לעכב את העברת הכספים לגוף הפנסיוני, גם אם העובדים הסכימו לכך.
- עובדים שמעסיקם לא העביר כספים לגוף הפנסיוני במועד, יכולים להגיש תביעה כנגד המעסיק, ולתבוע הן את הסכומים שלא הועברו לגוף הפנסיוני וכן נזק אחר שנגרם כתוצאה מכך.
הוראות החוק
- נושא קופת גמל כשכר מולן: חוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, סעיף 19א
- המועד להעברת כספים לגוף הפנסיוני והחיוב בריבית: תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תשלומים לקופת גמל), תשע"ד-2014
עוד מאמרים בנושא…
דו"ח BAZ: המשפט הישראלי בעידן האלגוריתם 2027
תקציר BAZ LEGAL INTELLIGENCE · דו"ח מגמות משפט וטכנולוגיה · 2027 האלגוריתם כבר אינו רק רכיב טכנולוגי מאחורי הקלעים. עבור ארגון בשנת 2027, השאלה המעשית
בינה מלאכותית סמויה בארגון: הסיכונים ואיך מתמודדים
תקציר בינה מלאכותית סמויה (Shadow AI) היא שימוש בכלי בינה מלאכותית לצורכי עבודה בלי אישור, מיפוי או בקרה מספקת של הארגון. ניהול סיכוני בינה מלאכותית
הגנת פרטיות ואבטחת מידע: המדריך להתאמת ארגונים לתיקון 13
תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות מחייב ארגונים לבחון מחדש את האופן שבו הם אוספים, מנהלים, מאבטחים ומשתפים מידע אישי. המדריך מסביר כיצד לבצע התאמה ארגונית מקיפה – ממיפוי מאגרי מידע ובחינת חובות רישום והודעה, דרך מינוי DPO, מדיניות פרטיות וניהול ספקים והרשאות, ועד היערכות לאירועי סייבר. המטרה היא להפוך את הגנת הפרטיות ממסמך פורמלי למנגנון ניהולי שוטף.
מוסר ואלגוריתם: האם עורך דין רשאי להיעזר ב-AI לכתיבת טיעון משפטי?
תקציר המאמר בוחן את השימוש בבינה מלאכותית בעבודתם של עורכי דין ואת הגבול שבין כלי עזר טכנולוגי לבין האחריות המקצועית של עורך הדין. הוא עוסק
עבודה חדשה ב-2026: 5 זכויות עובדים שחשוב להכיר מהיום הראשון
תחילת עבודה חדשה היא גם הרגע שבו מתחילות זכויות וחובות חשובות בדיני העבודה. המדריך מסביר מה צריך לדעת על טופס 101, הודעה על תנאי העבודה, תשלום עבור חפיפה והכשרה, פנסיה והחזר הוצאות נסיעה.
סיכוני המס בעסקאות M&A: הפסיקה האחרונה שמשנה את כללי המשחק
תקציר מיזוג חברות וארגון מחדש של מבני אחזקה הם אירועים עסקיים מורכבים, שבמסגרתם עשויות לחול חובות תשלום מס רכישה משמעותיות. החוק הישראלי קובע הוראות מיוחדות