תקציר
ההפרשות לביטוח פנסיוני מחושבות כשיעור משכרם של העובדים, וממומנות בחלקן על ידי המעסיק ובחלקן על ידי העובדים.משנת 2008 ואילך, חלה חובה לבטח את כלל העובדים במשק בביטוח פנסיוני, כלומר, להפריש שיעור מסוים משכר העובדים, ולהעבירו לגוף פנסיוני שהעובדים בחרו בו. כלומר, הסדר לפיו המעסיק חייב לבטח את העובדים בביטוח פנסיוני, במקרים כגון אלה:ההסדר כולל הפרשות לביטוח פנסיוני ושיעור ההפרשות, לרבות לקרן פנסיה, עומד לכל הפחות על 18.5% מהשכר החל מ-1.1.2017.רשימה המקרים המלאה שבהם חל הסדר מיטיב, בסעיף 6 ל"צו הרחבה לפנסיית חובה (נוסח משולב)- 2011".…
משנת 2008 ואילך, חלה חובה לבטח את כלל העובדים במשק בביטוח פנסיוני. ההפרשות לביטוח פנסיוני מחושבות כשיעור משכרם של העובדים, וממומנות בחלקן על ידי המעסיק ובחלקן על ידי העובדים.
משנת 2008 ואילך, חלה חובה לבטח את כלל העובדים במשק בביטוח פנסיוני, כלומר, להפריש שיעור מסוים משכר העובדים, ולהעבירו לגוף פנסיוני שהעובדים בחרו בו. ההפרשות לגוף הפנסיוני ממומנות בחלקן על ידי המעסיק ובחלקן על ידי העובדים. החובה חלה גם כאשר מדובר בעובדים זרים.
החובה לבטח את כלל העובדים במשק בביטוח פנסיוני, חלה על עובדים שאין לגביו הסדר מיטיב, והיא מעוגנת בהוראות "צו הרחבה לפנסיה חובה" שהוצא על ידי שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים והיא חלה על עובדים:
מהו הסדר מיטיב?
במקרים מסוימים חל על העובדים "הסדר מיטיב", כלומר הסדר פנסיוני שתנאיו, מבחינת העובדים, טובים יותר מתנאי ההסדר שבצו ההרחבה הכללי.
הסדר מיטיב יכול להיות מעוגן בהסכם קיבוצי, בצו הרחבה או בהסכם העבודה האישי.
בכל מקרה, גם בנסיבות בהן חל הסדר מיטיב, המעסיק חייב להפריש עבור רכיב הפיצויים שיעור שאינו נמוך מהשיעור הקבוע ב"צו ההרחבה לפנסיה חובה".
על מי חל הסדר מיטיב?
הסדר מיטיב חל על עובדים, שבמועד הקובע (כלומר 1.1.2008) או במועד תחילת העבודה אצל המעסיק, לפי המאוחר, היה קיים לגביהם הסדר מיוחד מכח הסכם קיבוצי, צו הרחבה, הסכם אישי, מנהג או נוהג החל במקום העבודה. כלומר, הסדר לפיו המעסיק חייב לבטח את העובדים בביטוח פנסיוני, במקרים כגון אלה:
- ההסדר כולל הפרשות לביטוח פנסיוני ושיעור ההפרשות, לרבות לקרן פנסיה, עומד לכל הפחות על 18.5% מהשכר החל מ-1.1.2017.
- רשימה המקרים המלאה שבהם חל הסדר מיטיב, בסעיף 6 ל"צו הרחבה לפנסיית חובה (נוסח משולב)- 2011".
עוד מאמרים בנושא…

הגנת פרטיות ואבטחת מידע: המדריך להתאמת ארגונים לתיקון 13
תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות מחייב ארגונים לבחון מחדש את האופן שבו הם אוספים, מנהלים, מאבטחים ומשתפים מידע אישי. המדריך מסביר כיצד לבצע התאמה ארגונית מקיפה – ממיפוי מאגרי מידע ובחינת חובות רישום והודעה, דרך מינוי DPO, מדיניות פרטיות וניהול ספקים והרשאות, ועד היערכות לאירועי סייבר. המטרה היא להפוך את הגנת הפרטיות ממסמך פורמלי למנגנון ניהולי שוטף.

מוסר ואלגוריתם: האם עורך דין רשאי להיעזר ב-AI לכתיבת טיעון משפטי?
תקציר המאמר בוחן את השימוש בבינה מלאכותית בעבודתם של עורכי דין ואת הגבול שבין כלי עזר טכנולוגי לבין האחריות המקצועית של עורך הדין. הוא עוסק

עבודה חדשה ב-2026: 5 זכויות עובדים שחשוב להכיר מהיום הראשון
תחילת עבודה חדשה היא גם הרגע שבו מתחילות זכויות וחובות חשובות בדיני העבודה. המדריך מסביר מה צריך לדעת על טופס 101, הודעה על תנאי העבודה, תשלום עבור חפיפה והכשרה, פנסיה והחזר הוצאות נסיעה.

סיכוני המס בעסקאות M&A: הפסיקה האחרונה שמשנה את כללי המשחק
תקציר מיזוג חברות וארגון מחדש של מבני אחזקה הם אירועים עסקיים מורכבים, שבמסגרתם עשויות לחול חובות תשלום מס רכישה משמעותיות. החוק הישראלי קובע הוראות מיוחדות

בדיקת נאותות (Due Diligence) – איך לא מפספסים את ה"שלדים בארון"?
תקציר בדיקת נאותות מקצועית אינה מתמצה בסקירת דוחות כספיים על ידי רואי חשבון. לעומת זאת, ניהול מובנה, קפדני וחסר פשרות של תהליך הבדיקה מאפשר לא

פער השכר המגדרי בישראל — גרסת המעסיק
תקציר פערי השכר בישראל מהווים אחד האתגרים המרכזיים בשוק העבודה, כאשר נשים מרוויחות בממוצע שכר נמוך משמעותית מגברים באותן עמדות. הפערים נובעים משילוב של גורמים