ועדת הכספים האריכה את תוקפן של התקנות החלות על עובדי ייצור הקובעות זיכוי ממס בשיעור של 15% וזאת עד לתום שנת 2022.
מפעלים וארגונים שונים פועלים סביב השעון, ששה או שבעה ימים בשבוע, 24 שעות. בהתאם להוראות דיני העבודה, קיימת מגבלת שעות עבודה ביום לעובד ולפיכך מקומות עבודה אלה פועלים במתכונת של משמרות; העובדים למעשה מחליפים זה את זה כשמסתיים יום העבודה.
זיכוי ממס הוא למעשה הטבה אשר מקטינה את התשלום הסופי שצריך העובד לשלם למס הכנסה, הזיכוי מחושב בהתאם למדרגות מס.
זיכוי ממס הכנסה על עבודה במשמרות בתעשייה היא הטבה במס שמגיעה לעובדים שעובדים במשמרות. מטרתה לעודד עבודה בשעות לא שגרתיות.
הזיכוי ניתן בעד עבודה במשמרות צהריים ולילה באופן הבא:
- משמרת שניה– מכסת עבודה יומית שאינה נמוכה מ- 7 שעות רצופות, אשר מתחילה בשעה בה המשמרת הראשונה מסתיימת אך לא לפני השעה 14:00.
- משמרת שלישית– מכסת עבודה יומית שאינה נמוכה מ-6 שעות רצופות, אשר מתחילה בשעה בה המשמרת השניה מסתיימת.
כפי שנכתב ברישא, הוראת השעה עמדה בתוקף עד תום שנת 2020 וביום 29.9.2021 הוארכה עד לסוף חודש שנת 2022, דהיינו עובדי משמרות שנייה ושלישית בתעשייה המפעילה קווי ייצור ב-3 משמרות זכאים לזיכוי במס הכנסה בשיעור של 15% עד סוף 2022.
עוד מאמרים בנושא …


שימוע לפני פיטורין – מה המעסיק חייב לעשות לפי החוק?
מבוא החובה לערוך שימוע לעובד לפני פיטורים נובעת מהעיקרון החוקתי של חובת ההוגנות והזכות להישמע. למרות שאין חוק מפורש שמפרט איך בדיוק לבצע שימוע, הפסיקה


מתי ניתן לבטל ייפוי כוח מתמשך ולמנות אפוטרופוס?
ייפוי כוח מתמשך הוא כלי חשוב לתכנון עתידי, אבל מה קורה כשהנסיבות משתנות – או כשיש חשש לפגיעה בממנה? האם אפשר לבטל את ייפוי הכוח ולמנות אפוטרופוס במקומו? התשובה: כן, אבל רק בתנאים מסוימים. מדריך זה מסביר מתי ניתן לפנות לבית המשפט, מה נחשב לפגיעה בכשירות משפטית, ואיך מבקשים צו אפוטרופסות למרות קיומו של ייפוי כוח פעיל.


הפרת הסכם עבודה מצד המעסיק – מהן זכויות העובד?
אם שינו לך את התפקיד, הפחיתו לך את השכר או שללו ממך זכויות סוציאליות – ייתכן שהמעסיק הפר את חוזה העבודה. במצבים כאלה, החוק מגן


איך לבחור עורך דין נזיקין שמתאים למקרה שלך?
מבוא בין אם נפגעתם בתאונת דרכים, באירוע ציבורי, בעבודה או כתוצאה מרשלנות רפואית – השלב הקריטי ביותר לאחר קבלת טיפול רפואי הוא בחירת עורך דין


תאונת עבודה: מי אחראי לפצות – ביטוח לאומי, המעסיק או צד שלישי?
מבוא תאונות עבודה אינן נדירות – מדי יום עובדים בישראל נפגעים במהלך עבודתם או בדרכם אליה. אך מעבר לכאב ולשיקום, עולה שאלה מרכזית: מי אמור


מהו אובדן כושר השתכרות וכיצד מחשבים את הפיצוי בגינו?
מבוא כאשר אדם נפגע בתאונה, לא אחת הוא מתקשה להמשיך ולהתפרנס כפי שנהג לפני כן. לעיתים מדובר באובדן זמני של יכולת עבודה, ולעיתים – בפגיעה
מאמרים קשורים לנושא:
- זיכוי בגין עבודה במשמרות סעיף 10 לפקודת מס הכנסה. תקנות מס הכנסה (שיעור המס על הכנסה בעד עבודה במשמרות), תשמ"ז-1986....
- תרומות סעיף 46 לפקודת מס הכנסהכדי לקבל זיכוי מתרומה, צריך שלמוסד התורם יהיה אישור תרומות שמזכות ממס לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה....
- כ-340 אלף שקל פיצויים למנהלת פרויקטים שפוטרה חברה פיטרה עובדת לאחר כ-13 שנות עבודה, בלי שימוע ובלי פיצויים....
- ביטוח תאונות עבודה/ תאונות אישיות מבוטח זכאי לדמי פגיעה אם הוא נפגע בתאונת עבודה או חלה במחלת מקצוע, וכתוצאה מכך אינו מסוגל לעבוד בעבודתו ואף לא בעבודה מתאימה אחרת, ובפועל לא עבד....
- פטור ממס למענקי פרישה סעיף 9(7א) לפקודת מס הכנסה...