התאונה נגרמה בשל הפרשי גבהים בין שביל היציאה לבין המדרכה. הנפגעת, שנפצעה בשתי הרגליים, סובלת היום מהשלכות התאונה בעיקר עקב דיכאון קשה. בית המשפט קבע כי הנכות התפקודית שלה משמעותית ביותר.

שופטת בית משפט השלום בבת ים שרי סנדר מקובר חייבה לאחרונה את מלון ארקדיה ספא שבאילת לשלם כ-2 מיליון שקלים פיצויים והוצאות לאישה כבת 50 שנפלה לפני כ-8 שנים וחצי בשביל היציאה מהמלון ונפגעה בשתי רגליה. בפסק הדין נקבע כי מלבד ההשלכות הפיזיות של התאונה היא הובילה להידרדרות קשה במצבה הנפשי של הנפגעת וגרמה לה לנכות תפקודית משמעותית.

לפי התביעה שהגישה נגד המלון וחברת הביטוח "הכשרת היישוב" ב-2016, התובעת יצאה מהמלון דרך שביל משופע וכשירדה ממנו מעדה ונפלה עקב הפרשי גובה לא תקניים. במסגרת עדותה בתיק היא ציינה כי יצאה מצד השביל משום שקצהו היה חסום בציוד של קיוסק והיא גם לא רצתה לעבור דרך הקיוסק כדי לצאת לרחוב.

הנתבעות התכחשו לאחריות שלהן לתאונה תוך שציינו כי רק בעדותה ציינה התובעת לראשונה שירדה מהשביל לפני שהסתיים ושלא היה לה נעים להיכנס לקיוסק כדי לצאת לרחוב. עוד נטען כי התובעת הכירה את השביל מהימים הקודמים שבהם שהתה במלון והייתה מודעת לפער הגבהים. למרות זאת החליטה לקצר את הדרך – ולכן, נטען, האחריות לתאונה חלה עליה.

ויכוח נוסף בין הצדדים נסב על הנזקים של התובעת, שנפגעה בקרסול ובכף רגל ימין ובברך שמאל, עברה ניתוח לאיחוי מפרק ושקעה בדיכאון קשה לאחר התאונה.

התרשלו ביצירת מפגע

השופטת שרי סנדר מקובר קיבלה את גרסת התובעת לתאונה שנתמכה במסמכים רפואיים והייתה בעיניה עקבית ואמינה. בתוך כך היא ציינה כי לא מצאה שום בעיה עם העובדה שהתובעת הרחיבה בתיאור האירוע בעדות לעומת כתב התביעה.

עוד קבעה השופטת כי מחוות דעת של מומחי בטיחות שהציגו שני הצדדים עלה כי הירידה הצדית מהשביל לא הייתה תקנית. לפיכך היא קבעה כי "הנתבעות התרשלו ביצירת המפגע של הפרשי הגובה בין השביל למדרכה".

השופטת לא מצאה לנכון להטיל על התובעת אחריות כלשהי. היא הדגישה כי מדובר במלון שבו ביקרה בפעם הראשונה ועצם העובדה ששהתה בו מספר ימים לא מעידה ש"הכירה" את המקום. גם הבחירה שלה לצאת מצד השביל לא הייתה רשלנית מאחר שהנתבעות אפשרו זאת. "אם רצו הנתבעות למנוע מאורחי המלון לרדת מהשביל למדרכה במקום בו הייתה המדרגה הלא תקנית, היה עליהן לוודא שאותה ירידה תהיה חסומה, למשל על ידי המשך המעקה הבנוי עד לסוף השביל, או לפחות על ידי הצבת שלט ברור וגדול שיזהיר מפני ירידה במקום זה", כתבה.

באשר לנזקים שנגרמו לתובעת, קיבלה השופטת את חוות דעת המומחים שמונו מטעם בית המשפט, שלפיהן הנכות שלה עומדת על 50% בתחום האורתופדי והפסיכיאטרי. עם זאת, היא קבעה כי הנכות התפקודית של התובעת גבוהה יותר (75%) בשל קושי ללכת ודיכאון קשה שבגינם היא כמעט לא יוצאת מהבית.

לתובעת נפסקו בסופו של דבר פיצויים של 1,585,005 שקלים על הפסדי שכר ופנסיה ואובדן כושר עבודה, הוצאות רפואיות ונסיעות, עזרה וכאב וסבל, וכן שכר טרחת עורך דין של כ-323 אלף שקלים והוצאות משפט. הנתבעות גם חויבו להחזיר לביטוח לאומי כ-624 אלף שקלים ששילם כתגמולים בתוספת שכר טרחה של כ-127 אלף שקלים.

• ב"כ התובעת: עו"ד שי אשכנזי
• ב"כ הנתבעות: שי שמש, עורך דין נזיקין
• ב"כ ביטוח לאומי: עו"ד עופר בן צבי

עו"ד נור רסלאן עוסק/ת ב- נזיקין
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

פורסם באתר פסק דין