חוק תובענות ייצוגיות
חוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: חוק תובענות ייצוגיות או החוק), חוקק על מנת לסייע לפרטים במימוש זכויותיהם, לרבות לסוגי אוכלוסייה המתקשים לפנות לבית המשפט כיחידים, לאכוף את הדין ולהרתיע מפני הפרתו, לקדם מתן סעד הולם לנפגעים מהפרת הדין ולהביא לניהול יעיל וממצה של תביעות.
החוק שואף ליצור איזון בין עניינם של התובעים לעניינם של הנתבעים, תוך שמירה על האינטרס הציבורי. איזון זה הינו עדין מאד ומורכב, שכן מחד גיסא, יש למצוא את הדרך לעודד את האזרח להגיש תביעה מקום שזכותו נפגעה, חרף העובדה כי סעד התביעה הוא לעיתים פעוט באופן יחסי או שקיימים מחסומים אחרים להגשת התביעה, ומאידך גיסא, מטרת החוק היא לעודד תובענות מבוססות עילה, תוך צמצום תובענות סרק המוגשות לבית המשפט, אשר אין בהן כדי לקדם את תכלית חוק תובענות ייצוגיות.
בחלוף השנים מאז חקיקת החוק ולאחר שנצבר לאורך השנים ידע וניסיון מצד כל העוסקים בתחום, התעורר צורך לבחון בצורה מקיפה את ההתפתחות של כלי התובענה הייצוגית בישראל ואת התועלות שלו למשק, יחד עם האתגרים שהוא מציב, הן בפני הצדדים והן בפני הציבור. זאת, לאור החשיבות הרבה הטמונה בכלי התובענה הייצוגית והרצון לעודד תובענות ייצוגיות ראויות.
צוות בין משרדי שעסק בגיבוש המלצות לתיקוני חקיקה
לשם כך, הוקם צוות בין משרדי שעסק בגיבוש המלצות לתיקוני חקיקה בחוק תובענות ייצוגיות והגיש את מסקנותיו בדו"ח שהופץ להערות הציבור בחודש אפריל 2023.
הצעת חוק זו נועדה לעגן בחקיקה את המלצות הצוות הבין-משרדי שנועדו, בין היתר, להתמודד עם הבעיות העיקריות הטמונות בכלי התובענה הייצוגית ולקדם תובענות ייצוגיות ראויות ומבוססות.
דו"ח הצוות
דו"ח הצוות עסק בבעיית תביעות הסרק. בעיה זו מתבטאת בהגשת תביעות חסרות בסיס עובדתי ומשפטי וזאת לאור האפשרות הקיימת במסגרת תובענה ייצוגית לרווח מהיר הנובע מעצם הגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית.
בנוסף, קיימת תופעה של הגשת תביעות משוכפלות רבות על הפרת הוראות רגולציה פשוטה לתיקון כאשר במקרים רבים לא קיימת בצידה נזק משמעותי לציבור.
לצד זאת, קיימת תופעה של ריבוי בקשות להסתלקות בתחום. על תופעות אלו ניתן ללמוד, בין היתר מכמות התובענות הייצוגיות שאינן מסתיימות בפיצוי לציבור.
רק בכ-22% מההחלטות השיפוטיות התוצאה היא קבלת התובענה או סיומה בתוצאה המיטיבה עם הקבוצה המיוצגת (בפשרה, חדילה, או קבלת התובענה).
בכל יתר התיקים שהסתיימו, התובענה הסתיימה בהסתלקות התובע, מחיקה או דחיית הבקשה לאישור, דחיית התובענה הייצוגית וסילוק על הסף. בעיה מרכזית נוספת שעלתה בניתוח הממצאים במסגרת דו"ח הצוות הבין-משרדי היא בעיית הנציג אשר נובעת מכך שכלי התובענה הייצוגית טומן בחובו, באופן אינהרנטי, בעיית ייצוג וזאת לאור המבנה של התובענה הייצוגית אשר מנוהלת על ידי נציגים, כאשר חברי הקבוצה אינם לוקחים חלק פעיל בניהול התובענה.
במסגרת המלצותיו, ביקש הצוות לתת מענה לקשיים אלו. עיקרי המלצות הצוות: קביעת מנגנון לפניה מוקדמת לפני הגשת תובענה ייצוגית במקרים המתאימים לכך, התמודדות עם הסדרי "קופונים" ותרומות מוצרים, קביעת כללים אחידים וברורים לבית המשפט בקביעת גמול ושכר טרחה בהתאם לתועלת הממשית שהושגה בהליך, התמודדות עם בעיית סכומי התביעה המופרזים, פרסום הפיצוי לחברי הקבוצה, הרחבת האפשרות להגשת תובענות ייצוגיות בידי ארגונים, הרחבת האפשרות להגיש תובענה ייצוגית בגין פגיעה בפרטיות, מתן הגנות לרשויות מנהליות בהודעת צד שלישי ובתביעת השבה נגד רשות המיסים ועוד.
נשיא איגוד לשכות המסחר: מברכים על אישור תיקון חוק התובענות הייצוגיות
בכנס של איגוד לשכות המסחר שהתקיים לאחרונה הכריז תורג׳מן על מאבק בעושק התובענות הייצוגיות. תורג׳מן: ״אנחנו בתחילתו של הליך החקיקה וכפי שפעלנו בעת גיבוש החוק מול משרד המשפטים כך נוודא שהחוק, שעובר כעת לקריאה שניה ושלישית, ישמור על ייעודו המבורך״
24/7 (ד׳) אושר בכנסת התיקון לחוק התובענות הייצוגיות. נציגי לשכת המסחר היו חלק בלתי נפרד מהליך החקיקה אל מול הוועדה המיוחדת של משרד המשפטים שגיבשה את התיקון לחוק. מדובר בשינוי מבורך של החוק שיסייע לבעלי העסקים להתמודד עם התופעה שגורמת לחורבן של בעלי עסקים. החוק יגיע לוועדת החוקה של הכנסת ושם ימצאו המחוקקים את נציגי לשכת המסחר שיעמדו על האינטרסים של המגזר העסקי בכל סעיף וסעיף של החוק.
כאמור, התיקון לחוק צפוי לשפר את מצבם של בעלי עסקים אל מול התובענות שיוגשו כנגדם. במהלך הליך גיבוש התיקון לחוק התעקשו נציגי הלשכה, עו״ד גל סידס ועו״ד שלומי לויה, על כך שעסקים זעירים יוצאו אל מחוץ לחוק ואכן כך קרה. כמו כן, בעידודם של סידס ולויה, הוכנסה לחוק רשימה של עילות (בתוכן ספאם) שבהן ניתן לתבוע רק הפסקה של ההפרה, כלומר צו עשה, ולא תביעה מופרכת על סך דמיוני, כפי שנהוג כיום. ישנם עדיין נושאים אקוטיים שלא הוכנסו לחוק החדש אך גם זה ניתן לתיקון בוועדת החוקה ונציגי הלשכה יהיו שם כדי לוודא שזה אכן קורה. בין היתר מדובר על היכולת של ביהמ״ש להשית הוצאות על עורכי הדין התובעים, בכדי לצנן את המוטיבציה שלהם להגיש תלונות סרק וכמובן לא לבטל את האפשרות להסתלקות מתוגמלת, אפשרות שקיימת בחוק הקיים עוד לפני התיקון. חסימת האפשרות להסתלקות מתוגמלת נותנת תמריץ לתובעים להמשיך את ההליך עד הסוף על כל המשתמע מכך, זמן והרבה כסף.
לתופעה של עושק התובענות הייצוגיות יש גם השפעה ישירה על יוקר המחייה. תורג׳מן מסביר: ״תופעה נבזית זו משפיעה ישירות על יוקר המחיה בשל העובדה שהעסקים נאלצים לגלם את הוצאות התובענות בתקציב על מנת לממן את עלות ניהול ההליכים המשפטיים שמביא לקריסה של עסקים, קטנים, בינונים וגדולים כאחד״.
בכנס של איגוד לשכות המסחר שהתקיים לפני כחודש הכריז תורג׳מן על מאבק בעושק התובענות הייצוגיות. במסגרת המאבק קוראים בלשכת המסחר לפנות אל מוקד הסיוע המשפטי שמפעילה הלשכה לטובת בעלי עסקים שנתבעו בתובענה ייצוגית על מנת לקבל סיוע ראשוני ומסובסד של שעת ייעוץ משפטית שייתנו כלים לבעלי עסקים להתמודדות ראשונית עם ההליך המשפטי הצפוי להם. במוקד הסיוע גם מנתרים תובענות שהוגשו וטרם הגיעו לידי הנתבעים, במוקד מתריעים בפניהם על התובענה שהוגשה. כמו כן, בצעד תקדימי הכינו בלשכת המסחר תלונות כנגד עשרה עורכי דין לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין בו מפורטים העבירות לכאורה שביצעו אותם עורכי דין.
תורג׳מן: ״נדאג ונוודא שלא ניתן יהיה להתעלל במגזר העסקי ושהחוק שיוגש בקריאה שלישית, בסופו של דבר, ישמור על ייעודו המבורך, להגן על הצרכן מפני עוולות צרכניות או כל עוולה אחרת ולשמור על בעלי עסקים מפני עושק התובענות הייצוגיות. ניתן יהיה להשיג את שתי המטרות הללו מבלי לגרום עוול או לעשוק בעל עסק כפי שקורה כיום. מדובר במכת מדינה שנגרמת על ידי קבוצה קטנה של עורכי דין שמתעשרים על חשבון העסקים ואינם תורמים דבר לשיפור המצב או לטובת האזרחים״.
קבצים להורדה
תזכיר חוק תובענות ייצוגיות (תיקון מס' 16), התשפ"ד-2024
אולי יעניין אותך גם...
