האם בית המשפט והמחוקק מתעלמים מהמצוקה של העובדים השעתיים?

למעלה מ-45% מהעובדים במשק הישראלי משתכרים על בסיס שעתי, כאשר רובם מועסקים בענפים כמו בניין, סיעוד, שמירה וכו', ובכל זאת הם אינם זכאים לתנאים בסייסים כמו עמיתיהם שעובדים לפי הסכם גלובלי.

מדוע הם מקבלים שכר מופחת עבור ימי חופשה וכיצד מחשבים את ימי המחלה שמגיעים להם? מדריך

מאות אלפי שכירים במשק מוגדרים כעובדים שעתיים או יומיים, ששכרם משולם להם על בסיס שעות עבודתם בפועל. להערכת ארגונים חברתיים, מדובר על לא פחות מ-45% מכלל העובדים במשק בישראל, שמועסקים לרוב בענפי הבניין, החלקאות, השמירה, הניקיון,הסיעוד וכו'.

העסקה שעתית

בשנים האחרונות התעורר שיח ציבורי שנוגע לשיטת העסקה זו, היוצא מתוך ההנחה כי היא פוגעת דווקא באוכלוסייה החלשה ביותר. לטענת עו"ד שני גולן – ברקוביץ', מומחית בדיני עבודה ומנהלת מחלקה בחברת "בקרת שכר", קיימת התעלמות גורפת של המחוקק ושל בית הדין לעבודה ממידת הנזק ששיט ההעסקה השעתית גורמת לעובדים. האומנם השופטים והמחוקק אדישים למגבלותיה? כדי לברר את הנושא, עו"ד גולן – ברקוביץ' סקרה את הפסיקה שהתקבלה בשנים האחרונות בעניין.

ונתחיל עם השינויים החיוביים שדווקא מיטיבים עם העובדים השעתיים, או לפחות משווים את התנאים לאלו שעובדים באופן גלובלי:

במשך שנים היה נהוג לחשב את פיצויי הפיטורים לעובדים שעתיים, על בסיס ממוצע השעות שעבדו ב-12 החודשים שקדמו לסיום עבודתם. "נוסחה זו קיפחה רבים מהם, והפכה את סכום פיצויי הפיטורים לו זכאי העובד לתלוי מזל. רק אם שפר מזלו ועבד שעות רבות במהלך השנה האחרונה, הוא היה מקבל פיצויי פיטורים בסכום גבוה", מסבירה עו"ד גולן – ברקוביץ'. "אולם בפסק דין שניתן במהלך השנה האחרונה, נקבע כי חישוב פיצויי הפיטורים צריך להתבצע בהתחשב בכל השעות שעבדו בתקופת עבודתם ולא רק על בסיס ממוצע השעות שעבדו ב-12 החודשים".

כמו כן, עובדים במתכונת שעתית, בניגוד לעמיתיהם המועסקים בשכר חודשי, לא מקבלים שכר רגיל בתקופת החגים, היות ושכרם מחושב לפי שעות העבודה שביצעו בפועל. על מנת להקל על העובדים, הוצא צו הרחבה שמסדיר את סוגיית תשלום דמי החגים על פיו, גם הם זכאים לקבל תשלום עבור ימי חג שבהם נעדרו מעבודתם.

"על פי הצו, עובד שהשלים 3 חודשי עבודה במקום העבודה, זכאי לתשלום מלא עבור ימי חג שנקבעו לדתו ובגינם נעדר מעבודתו, ובתנאי שעבד ביום שלפני החג וביום שאחריו או שנעדר מעבודתו בהסכמת המעסיק בימים שלפני ואחרי החג. עוד נקבע כי עובד שמועסק בימים קבועים או במשמרות צריך לקבל דמי חגים, אף אם נעדר ביום שלפני או אחרי החג", היא מסבירה.

עובדים פחות, מקבלים יותר

בחודש מרס 2017 נחתם הסכם קיבוצי כללי לקיצור שבוע העבודה במשק הישראלי בין ההסתדרות ונשיאות הארגונים העסקיים. ההסכם נכנס לתוקף בצו הרחבה ב-1 באפריל 2018, ועל פיו היקף שבוע העבודה יקוצר ל-42 שעות עבודה, ובהלימה היקף השעות החודשי ירד ל-182 שעות במקום 186 שעות חודשיות. המשמעות היא שהשכר החודשי מחולק על פני פחות שעות, וכך גדל התעריף השעתי. בהתאם לכך הרוויחו עובדי שכר המינימום בעליית שכר נוספת משכר של-28.49 ₪ ל-29.12 ₪. "יחד עם זאת עובדים שעתיים ששכרם עולה על שכר המינימום לא ייהנו מעלייה בערך שעת העבודה", מסייגת עו"ד גולן – ברקוביץ'.

אולם לצד השינויים המבורכים, עדיין קיימות לא מעט בעיות שטמונות בשיטה זו, שטרם נמצא להן פיתרון:

עובדים במתכונת העסקה שעתית זכאים להודעה מוקדמת קצרה בהרבה מזו שלה זכאי עובד בהעסקה חודשית. "החוק קובע כי עובד שעתי בעל ותק של עד שנה מחויב ליום הודעה מוקדמת בגין כל חודש עבודה, בעוד שמקבילו שעובד לפי הסכם חודשי, זכאי ל 30 ימי הודעה מוקדמת בתום שנת עבודה", היא מסבירה, "וכך למשל, עובד בעל ותק של 12 חודשים בהעסקה חודשית זכאי להודעה מוקדמת של 30 יום, עובד בעל ותק זהה בהעסקה שעתית זכאי להתראה של 14 ימים בלבד".

בנוסף, גם חישוב התשלום עבור ימי חופשה נעשה אחרת עובר עובדים שעתיים, מה שמהווה ירידה משמעותית בתשלום: "עובדים במתכונת חודשית שיצאו לחופשה שנתית ממקום עבודתם, זכאים לקבל שכר עבור ימי החופשה בסכום השווה לשכרם הרגיל. מנגד, על פי סעיף 10 לחוק חופשה שנתית, חישוב הזכאות לעובדים יומיים יעשה לרוב באופן הבא: חילוק שכר שלושת החודשים שקדמו לחופשה במספר 90. לפיכך, לתוך הנוסחה מוכנסים גם ימי סוף השבוע בהם אינם עובד – דבר אשר מפחית את השכר הממוצע ששולם להם. ובהתאם לכך, גם את השכר שישולם בגין החופשה. החישוב של שכר ברוטו בחלוקה ב-90 הוא על פי חוק, כפי שעל פי חוק הצבירה כוללת ימי שבת וחג".

האם בעת חישוב ממוצע השכר לצורך קביעת גובה פיצויי הפיטורים, יש לכלול גם את השעות ששולמו לעובד במהלך העדרותו בשל מחלתו?

"כן, בהתאם ללשון החוק והפסיקה יש לחשב את השכר הקובע של עובד שעתי לפיצויי הפיטורים ולהביא בחשבון גם את השעות ששולמו לעובד בגין כל רכיבי השכר ובכללם: חופשה, מחלה, חגים, מילואים חופשת לידה בתשלום וכו'".

האם קיימת חובה להפריש סכומים לקופת הגמל של העובד גם בגין הימים שנעדר וקיבל בגינם דמי חגים?

"כן, בהתאם לצו ההרחבה, המעסיק מחויב להפריש את מלוא הסכומים לקופת הגמל בה מבוטח העובד, גם עבור ימים אלו. הסיבה לכך היא הקביעה שדמי החגים מהווים שכר עבודה לכל דבר ועניין שתכליתם לפצות עובד שנאלץ להיעדר מעבודה ביום חג, בלא קשר לאופן העסקתו".

פעם אחת ולתמיד, כיצד מחשבים את ימי המחלה שנצברים לזכות עובד שעתי?

"אין הבדל בחישוב הזכאות לצבירת ימי מחלה בין עובד במתכונת שעתית או יומית לכל עובד אחר. הנוסחה מחושבת כך: 1.5 ימי מחלה עבור כל חודש עבודה מלא. לחילופין, כאשר מדובר על עובד שעתי, הצבירה תחושב באופן יחסי לימים שעבד. לדוגמא: עובד שעבד בחודש מסוים 20 ימים במקום עבודה שבו עובדים 6 ימים בשבוע, זכאי לצבור בגין אותו החודש כ-1.2 ימי מחלה".

פורסם ב