האישה שנפלה בחניית הבניין בו היא מתגוררת שברה את הכתף ואת שורש כף היד. הקבלנית שביצעה העבודות נמצאה אחראית לתאונה
שופט בית משפט השלום ברמלה דב גוטליב פסק פיצויים של כ-132 אלף שקלים למהנדסת בניין בת 66 שלפני כ-6 שנים החליקה על פסולת שיפוצים ברחבת החנייה בבניין מגוריה, ושברה את הכתף ושורש כף היד. את הפיצויים תשלם חברת הבנייה שביצעה את העבודות עקב רשלנות שהתבטאה בחשיפת דיירים לסיכון לא סביר.
המהנדסת צעדה ברחבת החנייה שבראשון לציון כדי לצאת לרחוב משום שהיציאה הראשית הייתה חסומה בשל שיפוץ הבניין. בחנייה היו אבנים קטנות של פסולת בניין והיא החליקה עליהן ונפלה. שכן שראה אותה הזעיק את בעלה והיא הובהלה באמבולנס לבית החולים "אסף הרופא", שם אובחנה עם שבר בכתף שמאל ובשורש כף היד השמאלית.
בתביעה שהגישה נגד חברת הבנייה "שלדג קבלנים" שביצעה את העבודות בבניין היא טענה שהחברה אחראית לנזקים שנגרמו לה, שכוללים נכות קבועה, הפסדי שכר, כאבים ומוגבלות שמצריכה עזרה יומיומית. זאת, משום שהתרשלה כשהשאירה פסולת בנייה ברחבת החנייה ולא השאירה דרך בטוחה לצאת מהבניין.
החברה הכחישה אחריות לתאונה. היא טענה שהתובעת נפלה מחוץ לבניין ובלי שום קשר לעבודות. אחד העובדים שהובא לעדות טען שראה את התובעת נופלת ברחוב, והחברה הפנתה לדו"ח מד"א שם נכתב שסבלה מסחרחורת. בנוסף נטען כי התובעת הגזימה בתיאור הנזקים שלה ולא נשארה לה נכות שמגבילה תפקוד.
לא נזהרה
השופט דב גוטליב העדיף את גרסת התובעת לאופן שבו התרחשה התאונה, שנתמכה בעדויות בעלה והשכן, וכן בתמונות שהעידו על הפסולת ועל היציאה החסומה. הוא הוסיף כי הוא מתקשה לקבל את עדות העובד שמהמקום שבו עמד בעת הנפילה כלל לא יכול היה לראות את הרחוב. עוד קבע השופט כי עדות התובעת הייתה מהימנה ואמינה אף שעברה חקירה נגדית קשה.
השופט הוסיף כי הוא לא מייחס חשיבות רבה לדו"ח של מד"א לנוכח מצבה של התובעת, שסבלה מכאבים עזים וסביר להניח שלא יכלה למסור באותו הזמן גרסה סבירה והגיונית. הוא הפנה לכך שבגרסה שמסרה במיון של בית החולים לא היה זכר לסחרחורת והעובדה שאף לא נבדקה על-ידי נוירולוג רק מחזקת את המסקנה שלא זו הייתה הסיבה לנפילה.
השופט קבע כי האחריות לתאונה מוטלת ברובה על חברת הבנייה בשל רשלנות שהתבטאה בחסימת היציאה הראשית ובהותרת פסולת בניין באזור שדרכו עברו הדיירים ביציאה ובכניסה לבניין, וסיכנה אותם. עם זאת, השופט ייחס 25% מהאחריות לתאונה לתובעת מאחר שהייתה מודעת למפגע, ראתה אותו, ולא נזהרה.
באשר לפיצויים, בהתאם לעמדתו של אורתופד שמונה כמומחה רפואי מטעם בית המשפט, קבע השופט שהתובעת נשארה עם נכות רפואית בשיעור של 19.25% שמתבטאת גם בהיבט התפקודי. הוא קבע כי אין ספק שהנכויות שלה מקשות עליה וודאי שפגעו ביכולת שלה להשתכר, במיוחד בהתחשב בגילה.
בסופו של דבר השופט קבע כי הפיצויים שמגיעים לה על הפסדי שכר, אובדן כושר עבודה, עזרה, הוצאות רפואיות וכאב וסבל עומדים על 188,609 שקלים בניכוי אשם תורם. לאחר הפחתת תגמולי ביטוח לאומי שקיבלה עקב התאונה חויבה הנתבעת לשלם לה 107,227 שקלים בתוספת החזר הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין של כ-25,000 שקלים.
עו"ד ליאור פלוטניק עוסק/ת ב- נזיקין
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
עוד פסקי דין

שימוש בוואטסאפ עסקי: איך מגנים על פרטיות הלקוחות ועומדים בדרישות החוק בישראל
מדריך משפטי · הגנת פרטיות ואבטחת מידע וואטסאפ הפכה לערוץ שירות ומכירה מרכזי בעסקים בישראל. אולם לצד הנוחות, השימוש בה מעלה שאלות משפטיות הנוגעות לפרטיות

רכישת מניות או רכישת פעילות: ההבדלים והסיכונים בעסקאות רכישת עסקים
מדריך משפטי · משפט מסחרי ועסקאות רכישת עסק יכולה להתבצע באמצעות רכישת מניות החברה או באמצעות רכישת פעילותה ונכסיה. שתי האפשרויות עשויות להוביל לשליטה באותו

מדד המוכנות לתיקון 13 – 2027: עד כמה הארגון באמת ערוך להגנת הפרטיות?
BAZ · מחקר וכלי אבחון ארגוני · 2027 מדד המוכנות לתיקון 13 – 2027: עד כמה הארגון באמת ערוך להגנת הפרטיות? תיקון 13 לחוק הגנת

בינה מלאכותית סמויה בארגון: סיכונים ודרכי התמודדות
בינה מלאכותית · הגנת פרטיות · אבטחת מידע בינה מלאכותית סמויה בארגון: הסיכונים ואיך מתמודדים עובדים משתמשים בכלי בינה מלאכותית כדי לנסח מסמכים, לסכם חוזים,

איומי סייבר לעסקים: המדריך המלא להגנה
הגנת פרטיות ואבטחת מידע · מדריך מעשי לעסקים איומי סייבר לעסקים: המדריך המלא להגנה בעידן הדיגיטלי מכופרה ודיוג ועד גניבת זהויות, ספקים שנפרצו ואירועי דליפת

עלות הזיכיון האמיתית: כמה הון צריך עד נקודת האיזון?
BAZ | זכיינות ושותפויות עסקיות עלות הזיכיון האמיתית: לא רק דמי זיכיון כמה הון באמת צריך כדי לפתוח זיכיון ולהגיע לנקודת האיזון? מודל Total Cost