בית הדין לעבודה קבע כי המשרד השתמש בסמכותו הניהולית כדי לבצע שינויים בתנאי העבודה שלא כדין ומבלי שניתנה לעובדת הזדמנות להגיב. עם זאת, טענותיה לאפליה על רקע פוליטי ופגמים במשרדי המכרז – נדחו.
יש גבול לכוחם של מעסיקים ציבוריים והם לא רשאים להשתמש בו כדי לפגוע בזכויות עובדים באמצעות החלטות שרירותיות. כך עולה מפסק דין שניתן לאחרונה בבית הדין לעבודה בתל-אביב, במסגרתו חויבה המדינה לפצות עובדת לשעבר במשרד הקליטה ב-60 אלף שקלים עקב שינויים שבוצעו בתנאי עבודתה שלא כדין, ומבלי שניתנה לה הזדמנות להגיב ולהביע את עמדתה.
העובדת שימשה במשך כ-8 שנים (2006-2014) בתפקידים שונים באגפי המשרד, עד שהוצאה לפרישה עקב מצב רפואי. בתביעה שהגישה באמצעות עו"ד אלכס ספינרד ועו"ד מיה עובדיה לפני כ-4 שנים היא טענה כי שורת החלטות שנלקחו בעניינה פגעו בזכויותיה.
בין היתר נטען כי הוצבה בתפקיד בכיר מהתקן הרשמי שלה ללא שכר הולם, וכי הפסידה במכרזים על רקע אפליה פוליטית. עוד נטען כי ב-2013 בוטל באופן שרירותי אישור שניתן לה 5 שנים קודם לכן לעבוד פעמיים בשבוע בלשכה בחולון במקום בירושלים, ובהמשך הוצבה בתפקיד זוטר שלא הלם את כישוריה, ונכנסה לדיכאון קליני. עוד היא טענה כי לאחר שמצבה הרפואי החמיר המשרד פיטר אותה שלא כדין. התובעת דרשה לפיכך, בין השאר, הפרשי שכר ופיצויים על אפליה, פיטורים שלא כדין ופגיעה בזכויות.
עו"ד ציפי קימיאגרוב חיים שייצגה את המדינה טענה בין השאר כי טענות התובעת לגבי שכרה, תפקידה והפסדיה במכרזים לא הוכחו.
באשר לביטול האישור לעבוד בחולון נטען כי התובעת ניצלה את ההיתר החריג שניתן הרבה מעבר למוסכם, עד כדי כך שכמעט לא הגיעה למקום העבודה המרכזי שלה בירושלים.
לגבי תפקידה האחרון, נטען כי המעבר היה בהסכמתה והיא מעולם לא התלוננה שהוא לא תואם לציפיות שלה. לבסוף נטען כי התובעת לא פוטרה אלא הוחלט על סיום עבודתה לנוכח הוראה של ועדה רפואית שזומנה בשל הידרדרות במצבה הרפואי.
טעמים לא ענייניים
השופטת הבכירה חנה טרכטינגוט קבעה כי ביטול האישור לעבוד בחולון לא היה כדין. הובהר כי זכותה של המדינה כמעסיקה לקבל החלטות על שינוי בתאי ההעסקה כפופה לתום לב ושיקולים ענייניים ומחייבת לאפשר לעובד להשמיע את טענותיו. במקרה הנוכחי, היא לא עמדה בחובות אלה.
"…לא שוכנענו כי שינוי האישור לאחר חמש שנים לעבוד מחוץ ללשכה בירושלים, נעשה אכן מטעמים ענייניים או מניצול שלא כדין את האישור על ידי התובעת…", נכתב. כמו כן נקבע כי לתובעת לא נערכה שיחה בנושא ולא ניתנה לה הזדמנות להגיב להחלטה.
בדומה נקבע כי העברת התובעת לתפקיד החלופי נעשתה ללא שימוע ותוך הסתמכות לא תקינה על מייל ששלחה לבקשת הממונים, שלא ביטא את תחושותיה האמיתיות. השופטת אמנם קבעה כי הטענה שהתפקיד היה משפיל והכניס את התובעת לדיכאון לא הוכחה אך בכל מקרה גם כאן ההתנהלות לא הייתה תקינה.
יתר רכיבי התביעה נדחו עקב התיישנות ושיהוי, חוסר ראיות והיעדרם של צדדים ועדים רלוונטיים, ובנוגע לסיום ההעסקה נקבע כי נעשה כדין ובהתאם לנהלים.
בסיכומו של עניין התביעה התקבלה בחלקה ונפסקו לתובעת פיצויים של 60 אלף שקל על הפגיעה בזכויותיה, ללא הוצאות.
- ב"כ התובעת: עו"ד אלכסנדר ספינרד, עו"ד מיה עובדיה
- ב"כ הנתבעת: עו"ד ציפי קימיאגרוב חיים
עוד פסקי דין
EU AI Act מול הדין הישראלי: מפת חובות לארגונים ולמעסיקים
דו"ח מחקרי השוואתי | משפט, רגולציה ובינה מלאכותית EU AI Act מול הדין הישראלי: מפת חובות לארגונים ולמעסיקים מה נדרש מחברה ישראלית המפתחת מערכות AI,
פיטורים בוואטסאפ במקום העבודה: ראיות, שימוע ופרטיות עובדים
מחקר משפטי | דיני עבודה | אוקטובר 2026 המחיר המשפטי של WhatsApp במקום העבודה מהודעות פיטורים ועד קבוצות הנהלה: כיצד התכתבויות דיגיטליות הופכות לראיות, מתי
מגמות בפסיקת בתי הדין לעבודה 2025–2026 | ברקוביץ אהרוני זיו
ברקוביץ אהרוני זיו | מחקר וניתוח משפטי מגמות בפסיקת בתי הדין לעבודה בשנים 2025–2026: ניתוח משפטי והשלכות למעסיקים סקירה מקיפה של ההתפתחויות בדיני העבודה בישראל:
לקוח עסקי לא משלם? מדריך לגביית חובות, הסדרים ותביעה משפטית
דף הבית / משפט מסחרי, חוזים וליטיגציה / גביית חובות עסקיים ליווי עסקי וערכאות | גבייה מסחרית לקוח עסקי לא משלם: איך גובים חוב בלי
הפרת חוזה מסחרי: מה עושים כשהצד השני לא עומד בהתחייבויות?
דף הבית / משפט מסחרי, חוזים וליטיגציה / הפרת חוזה מסחרי ליווי עסקי וערכאות | מדריך משפטי מעשי הפרת חוזה מסחרי: מה עושים כשהצד השני
שימוש בוואטסאפ עסקי: איך מגנים על פרטיות הלקוחות ועומדים בדרישות החוק בישראל
מדריך משפטי · הגנת פרטיות ואבטחת מידע וואטסאפ הפכה לערוץ שירות ומכירה מרכזי בעסקים בישראל. אולם לצד הנוחות, השימוש בה מעלה שאלות משפטיות הנוגעות לפרטיות