עובד רשות האוכלוסין טען שהוא זכאי לפיצויי פיטורים בשל התפטרותו מחמת הרעה מוחשית בתנאי העבודה. בית הדין לעבודה קבע כי נסיבות סיום העבודה כלל לא משנות נוכח התחייבות המדינה בהסכם העבודה.
בית הדין לעבודה בבאר שבע חייב את משרד הפנים לשחרר לעובד רשות האוכלוסין וההגירה לשעבר את הכספים שהופרשו לקופת הפיצויים שלו בסכום של כ-20 אלף שקל ואף הוסיף על כך פיצויי הלנה של 4,000 שקל. סגן נשיא בית הדין צבי פרנקל כלל לא הכריע בוויכוח שניטש בין המשרד לבין העובד בנוגע לנסיבות סיום יחסי העבודה וקבע כי אין לכך כל חשיבות נוכח העובדה שהעובד חתם על סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים שמחייב את המעסיק לשחרר לו את כספי הפיצויים בין אם פוטר ובין אם התפטר.
התובע הועסק כפקח וממונה ביקורת הגבולות במנהל האוכלוסין בין השנים 2012-2015. לפי גרסתו בתביעה שהגיש נגד משרד הפנים לתשלום זכויות שונות, טען התובע כי נאלץ להתפטר לאחר שסמכויותיו נשללו ממנו בשל המלצה שלילית שקיבל מהמשטרה עקב עניין פלילי אישי. לטענתו, הדבר נעשה שלא כדין ולכו יש לראות בו כמי שהתפטר בדין פיטורים וזכאי לפיצויים.
המדינה טענה מנגד כי התובע התפטר על דעת עצמו, שכן הוא ידע שלפי הנהלים והכללים המנויים בתקש"יר המלצה שלילית של המשטרה שוללת ממנו סמכויות שונות. לטענתה, למרות שלילת הסמכויות התובע המשיך למלא תפקידים שמילא בעבר עד שסירב לבצע שתי משימות ללא שום סיבה, והתפטר.
בלי הסבר
אולם סגן הנשיא פרנקל קבע כי הסכם ההעסקה של התובע לא מותיר מקום לספק: משרד הפנים החתים אותו על סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים ובכך אישר כי הוא זכאי לכספים שמופרשים עבורו לקופת הפיצויים בין אם התפטר סתם ובין אם התפטר בדין מפוטר. "על כן, זכאי התובע למלוא כספי הפיצויים שהפרישה הנתבעת לזכותו ללא קשר לנסיבות סיום העסקתו", נכתב.
השופט הוסיף כי לנוכח העובדה שלא היה ספק כי המדינה צריכה לשחרר לו את כספי הפיצויים הרי שהעובדה כי לא שחרר אותם עד היום מצדיקה לחייב אותה גם בפיצוי הלנה.
השופט קבע כי "הנתבעת לא סיפקה כל הסבר מניח את הדעת להתנהלותה", וכי לא נראה שעיכוב התשלום נעשה בשל טעות כנה או מחלוקת אמיתית לגבי החוב.
לפיכך נקבע כי לשחרור קופת הפיצויים שנצברו בה כ-19,800 שקל יתווספו גם פיצויי הלנה של 4,000 שקל.
יתר רכיבי התביעה נדחו לאחר שנקבע כי התובע לא זכאי לתוספות שכר שונות, בין היתר עבור זמני נסיעה שעליהם חתם מראש כי לא יקבל תשלום או על עבודה משפטית שעה שהועסק בתפקיד מנהלי ולא משפטי. נוכח העובדה שחלק ניכר מהתביעה נדחה (התובע דרש פיצויים של 84 אלף שקל) המדינה לא חויבה בהוצאות.
- ב"כ התובע: עו"ד אלי לנדאו
- ב"כ הנתבעת: עורך דין שלומי ירדן, פרקליטות מחוז דרום – אזרחי
עו"ד גיל זיסר עוסק/ת ב- דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
עוד מאמרים
מבצע "עם כלביא"
שר העבודה חתם על צו להחלת פרק ד' לחוק שירות עבודה בשעת חירום בכל שטח המדינה במסגרת מבצע "עם כלביא". משמעות הצו: עובדים במפעלים למתן
מה חשוב לדעת על סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורין? הסבר משפטי מאת עורך דין דיני עבודה
מבוא: משמעותו המשפטית של סעיף 14 סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורין מהווה נדבך מרכזי בזכויות העובד ובאחריות המעסיק בכל הנוגע לחישוב פיצויי פיטורין. משמעותו בפועל
5 מקרים שבהם חייבים לפנות לעורך דין דיני עבודה
מבוא: מתי צריך ייעוץ משפטי מיידי? לא כל בעיה במקום העבודה מחייבת פנייה לעורך דין. עם זאת, ישנם מצבים ברורים שבהם התייעצות משפטית עם עורך
האם כדאי לפנות לעורך דין דיני עבודה לפני חתימה על הסכם עבודה?
מבוא: החלטה משפטית שיכולה להשפיע על הקריירה חתימה על הסכם עבודה נתפסת לעיתים כהליך טכני, אך בפועל מדובר במסמך משפטי מחייב בעל השפעה מהותית על
מה ההבדל בין ייעוץ משפטי לעובד ולמעסיק? סקירה מנקודת מבט של עורך דין דיני עבודה
מבוא: צדדים שונים, מערכת חוקים אחת יחסי העבודה בישראל נשענים על מערכת דינים מורכבת, המחייבת פרשנות מדויקת ויישום מוקפד. עורך דין דיני עבודה נדרש לייצג
מהם הסיכונים בתביעות הדדיות בין חברות ואיך ניתן לנטרל אותם מראש?
מבוא תביעות בין חברות עסקיות אינן נדירות – ולעיתים הן הופכות למלחמה משפטית מתמשכת שמכלה משאבים, שוחקת את המוניטין ופוגעת בהמשכיות העסקית.במיוחד כאשר מדובר בתביעות
