חוק עבודת נוער אוסר כעקרון על העסקת ילדים שטרם מלאו להם 15 שנים, למעט חריגים מסוימים.

העסקת ילדים מתחת לגיל 15

ניתן להעסיק ילדים שלא מלאו להם 15 שנים, בשני המקרים הבאים:

• ניתן להעסיק ילדים שמלאו להם 14 שנים, בתקופת חופשת לימודים רשמית, כגון: חופשת הקיץ, בתנאי שמדובר בעבודות קלות שאין בהן כדי להזיק לבריאות הילדים או להתפתחותם.
• ניתן להעסיק ילד שלא מלאו לו 15 שנים בהופעה ציבורית, אמנותית או לצורכי פרסום, או בצילומים לצורכי פרסום, בכפוף לקבלת היתר ממשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. 

הגבלות במהלך שנת הלימודים

חוק לימוד חובה מטיל חובת לימוד בבתי ספר על ילדים ובני נוער מכיתה א' ועד כיתה י"ב. הגבלות מיוחדות על העסקת בני נוער במהלך שנת הלימודים נועדו שלא לפגוע בלימודים.

במהלך שנת הלימודים, ניתן להעסיק נערים שחלה לגביהם חובת לימוד, אם מלאו להם 15 שנים ומתקיים אחד התנאים הבאים:

• הנערים לומדים בשעות הערב במוסד להשתלמות נוער עובד שאושר על ידי משרד החינוך, או במסגרת שיעורי מקצוע לחניכים שאושרה על ידי שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, והמעסיק משחרר את הנערים מהעבודה בלי לנכות משכרם, בימים ובשעות המיועדים ללימודים. זאת בהתאם להודעה על שעות הלימוד שהמעסיק קיבל מבית הספר שבו לומדים הנערים. מעסיק שנמסרה לו הודעה בכתב ממוסד מוסמך להשתלמות, לפיה נער או נערה מבקרים בשיעורי ערב של המוסד בימים מסוימים, אינו רשאי להעסיקם באותם ימים אחרי השעה 16.00.
• הנערים מועסקים כחניכים, כלומר: הם עובדים על מנת לרכוש מקצוע על ידי עבודה מעשית מודרכת ועל ידי לימוד בשיעורי מקצוע מאושרים לפי חוק החניכות.
• מפקח מטעם משרד החינוך אישר שהנערים השלימו חינוך חובה לפני תום תקופת הלימוד המתאימה לגילם.
• הנערים אינם מסוגל ללמוד באופן סדיר במוסד חינוך מוכר ולפיכך ניתן לגביו פטור לפי סעיף 5 (ב) (1) (ii)  לחוק לימוד חובה, בתנאי שמשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים נתן היתר להעסקתו.

חשוב לציין:

• חל איסור להעסיק את מי שחל לגביו לימוד חובה, גם אם כבר מלאו לו 18, אלא אם כן המעסיק קיבל הודעה על שעות הלימוד מבית הספר שבו לומדים הנערים.

הוראות החוק בנושא הגבלות במהלך שנת הלימודים:

• חוק עבודת הנוער, תשי"ג-1953, סעיף 2
• חוק עבודת הנוער, תשי"ג-1953, סעיף 2א
• חוק לימוד חובה, תש"ט-1949, סעיף 4(ג)
• חוק עבודת הנוער, תשי"ג-1953, סעיף 28א
• חוק עבודת הנוער, תשי"ג-1953, סעיפים 23(א) ו – 23(ב)

בני נוער (עד גיל 18) המבקשים לעבוד, נדרשים לפנות תחילה לבדיקה רפואית ולקבל מרופא המשפחה אישור להעסקה. כאשר מדובר בעבודה הכרוכה בסיכון מיוחד לבריאות, החובה לעבור בדיקות רפואיות חלה עד גיל 21.

מעסיק אינו רשאי להעסיק נערים, אלא אם ניתן לנער או לנערה אישור רפואי להעסקתם. על המעסיק חלה חובה להפנות את הנערים לקופת חולים לצורך ביצוע הבדיקות הרפואיות, ועל הנערים להתייצב לביצוע הבדיקות במועד שתקבע קופת החולים.

לצורך הבדיקה הרפואית, ההורה של הנער או הנערה, או האפוטרופוס שלהם, נדרשים לחתום על טופס ויתור על סודיות רפואית. נוסח הטופס מופיע בתוספת השניה לתקנות עבודת הנוער (בדיקות רפואיות), התש"ס-2000.

הבדיקות הרפואיות אינן כרוכות בתשלום, והזמן הדרוש לביצוע הבדיקות מוכר כחלק משעות העבודה.

על המעסיק לשמור על האישור הרפואי, יחד עם צילום תעודת הזהות של הנער או הנערה, או של הוריהם, עד שנה לאחר תום ההעסקה.

הבהרה – בעבר, נדרש היה לרשום את האישור הרפואי וכל הגבלה החלה על עבודת הנער או הנערה, כפי שצוינה בדוח הרפואי, בפנקס עבודה שהוצא להם על ידי רשות התעסוקה. החל מ-7 באפריל 2016, בוטלה החובה להוציא פנקס עבודה כתנאי להעסקת בני נוער. במקום זאת, על המעסיק שהחל להעסיק נערים לאחר תאריך זה לשמור את האישור הרפואי או העתק שלו יחד עם העתק תעודת הזהות של הנערים או של הוריהם עד שנה לאחר סיום עבודתום של הנערים.

להוראות החוק בנושא זה, לחצו כאן

בדיקה ואישור רפואי כללי

​הבדיקה הרפואית הנדרשת לכל סוגי העבודות, כוללת לפחות בדיקות אלה: אנמנזה רפואית כללית, בדיקה קלינית כללית וכל בדיקה קלינית או מעבדתית נוספת, הדרושה לדעת רופא קופת החולים האמור, לאור תוצאות הבדיקה הרפואית והקלינית.

בדיקות התאמה ואישור התאמה לעבודות מסוימות

לצורך העסקת בני נוער בסוגי עבודה מסוימים, כגון: עבודות מסגרות ופחחות, חציבה, נגרות או ליטוש, נדרשות, בנוסף לאישור הרפואי לכל עבודה, גם "בדיקות התאמה". סוגי העבודות האלו מפורטים בתוספת השנייה לתקנות עבודת הנוער (בדיקות רפואיות), התש"ס-2000.

את בדיקת התאמה יש לבצע תוך חודש לפני תחילת העבודה.

אין להעסיק נערים בעבודה המחייבת בדיקת התאמה, אלא אם הנערים נבדקו בבדיקת התאמה לעבודה המיועדת להם, ורופא המוסמך לבצע את הבדיקה, נתן לנערים אישור להתאמתם לאותה עבודה.

לתקנות בנושא זה, לחצו כאן

מי מוסמך לבצע בדיקות התאמה?

המוסמך לבצע בדיקות התאמה הוא רופא בעל תואר מומחה ברפואה תעסוקתית, או רופא של קופת חולים שניתנה לו הרשאה לבצע בדיקות התאמה, על ידי שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים והתעשייה בהסכמת שר הבריאות.

מהן בדיקות התאמה?

בדיקות התאמה כוללות:

• בדיקה ראשונית – בדיקה הכוללת אנמנזה רפואית כללית, בדיקה קלינית כללית, בדיקת חדות ראיה, וכל בדיקה קלינית או מעבדתית הדרושה לדעת הרופא, המוסמך לבצע בדיקות התאמה, לשם קביעת התאמת הנער לאותה עבודה, לאור תוצאות הבדיקות האמורות. לצורך עבודה שקיימת בה חשיפה לרעש מזיק, נדרשת גם בדיקת כושר שמיעה.
• בדיקה חוזרת – בני נוער העובדים בעבודה המחייבת בדיקות התאמה, נדרשים לעבור בדיקה חוזרת, לקביעת התאמתם להמשיך לעבוד באותה עבודה, במועד שעליו מורה הרופא המוסמך לבצע את בדיקות ההתאמה ולכל הפחות אחת לכל 12 חודשים. על הבדיקה החוזרת לכלול לפחות בדיקות אלה: אנמנזה תעסוקתית, בדיקה קלינית כללית, בדיקת כושר שמיעה לגבי עבודה שקיימת בה חשיפה לרעש מזיק וכל בדיקה קלינית או מעבדתית הדרושה לדעת הרופא, המוסמך לבצע בדיקות התאמה, לאור תוצאות הבדיקות האמורות לשם קביעת התאמת הנער לאותה עבודה.

הודעה על תוצאות בדיקות התאמה 

קופת החולים נדרשת להודיע  להורי הנער, למעסיק, ללשכת העבודה לנוער וכן למפקח העבודה האזורי, על כל הגבלה בעבודה וכל שינוי לרעה במצבם הבריאותי של נערים עובדים, בהתאם לדוח של הרופא,.

בדיקה המעידה על אי התאמה לעבודה

בנסיבות בהן בדיקת ההתאמה העלתה שהנער או הנערה לא מתאימים, מבחינה רפואית, לעבודה שבה הם מועסקים, או שהיא משפיעה לרעה על מצב בריאותם, קופת החולים נדרשת להודיע על כך למפקח העבודה האזורי, והמפקח נדרש לשלוח את ההודעה לאחד מהורי הנער או הנערה ולמעסיק.

מעסיק שקיבל הודעה כאמור, נדרש להפסיק את העסקת הנער או הנערה באותה עבודה או בעבודה הדומה לה מבחינת סיכון הבריאות או המאמץ הגופני הנדרש לביצועה, תוך 10 ימים מיום קבלת ההודעה, או תוך זמן קצר יותר שנקבע על ידי מפקח העבודה.

הוראות החוק והתקנות בנושא בדיקה המעידה על אי התאמה לעבודה

• חוק עבודת הנוער, תשי"ג-1953, פרק שלישי: בדיקות רפואיות
• תקנות עבודת הנוער (בדיקות רפואיות), תש"ס-2000

אסור להעסיק ילדים ובני נוער (עד גיל 18) בסוגי עבודה ובתהליכי ייצור אלה:

1. במקום או בתהליך ייצור, שמשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים קבע כי אסור להעסיק בהם ילדים ובני נוער, הואיל והם עלולים לסכן את ההתפתחות הגופנית, הנפשית, או החינוכית של הילד או הנער, בשל טיב העיסוק, מיקומו, או מכל סיבה אחרת.
2. בסוגי עבודות ובתהליכי ייצור כגון: ייצור ועיבוד של חומרי נפץ, ייצור ועיבוד חומרים הקלים להתלקח, עבודה במקום שהאוויר בו דחוס לרבות צלילה מקצועית, או עבודה בחומרים מסוימים כגון: ממיסים אורגניים או חומרי הדברה. סוגי העבודות ותהליכי הייצור שאסור להעסיק בהם ילדים ובני נוער מפורטים בתוספת לתקנות עבודה הנוער (עבודות אסורות ועבודות מוגבלות), התשנ"ו.

אסור להעסיק ילדים שטרם מלאו להם 15 שנים –  בהופעות ציבוריות, או לצורכי פרסום וכן בצילומים לצרכי פרסום, אלא אם ניתן היתר להעסקה על ידי משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ובתנאים שנקבעו בחוק ובתקנות.  

להוראות החוק בנושא זה, לחצו כאן

ככל עובד, נערים עובדים זכאים לשכר בעד כל תקופת העבודה, לרבות: תקופת ההכשרה לתפקיד המיועד להם, תקופת ניסיון, השתלמות, וכל זמן אחר שבו הם נדרש להימצא במקום העבודה או במקום אחר לפי הוראות המעסיק.

גם יתר ההוראות שנקבעו לגבי עובדים בוגרים בנושא שכר עבודה, חלות גם על בני הנוער, בכפוף לכללים מיוחדים שנקבעו לגבי בני הנוער. 

שכר מינימום

כל עובד זכאי לשכר בסיסי שאינו נמוך משכר המינימום הקבוע בחוק והמתעדכן מעת לעת.

כל מעסיק, לרבות קבלן כח אדם, חייב לשלם לעובדיו שכר שאינו נמוך משכר המינימום הקבוע בחוק, גם אם העובדים מוכנים להסתפק בשכר נמוך יותר.

שכר מינימום לבני נוער עובדים ולחניכים:

על המעסיק חלה חובה לשלם לנערים ולחניכים שכר שאינו נמוך משכר המינימום החל על העסקת בני נוער, בעד משרה מלאה, כלומר: 40 שעות עבודה שבועיות, או 173 שעות עבודה בחודש, או חלק יחסי משכר המינימום, לנער שלא מועסק במשרה מלאה, בהתאם לחלקיות משרתו.

תשלום השכר

החייב בתשלום השכר לעובדים:

החייב בתשלום השכר לעובדים הוא מעסיקם. כאשר מדובר בעובד המועסק על ידי קבלן כח אדם, החובה לתשלום השכר חלה על קבלן כח האדם, ובנסיבות מסוימות גם על המעסיק בפועל. הכללים החלים לעניין זה חלים על עובדים בוגרים, חלים גם על העסקת בני נוער.

המועד לתשלום השכר:

על המעסיק לשלם את שכר העבודה לנער עובד במועד הקבוע בחוק. אי תשלום השכר המגיע לעובדים במועד עשוי להיחשב כהלנת שכר. 

תלוש שכר

​על המעסיק לתת לעובדים תלוש שכר ולפרט בו את כל רכיבי השכר ששולם לעובדים, וכן ניכויים שנוכו מהשכר.

ניכויים משכר העבודה

ככלל – אין לנכות משכרו של עובד אלא סכומים שהותרו בניכוי לפי הוראות החוק, הכוללים:

1. ניכויי חובה – כלומר, סכומים שקיימת חובה לנכותם מהשכר 
2. ניכויי רשות – כלומר סכומים המותרים בניכוי מהשכר

לפירוט בנושא סכומים שחובה לנכותם משכר עובד וכן סכומים שמותר לנכות משכר העובד, לחצו כאן.

הוראות מיוחדות בנושא ניכויים מהשכר לגבי בני נוער עובדים:

1. איסור ניכוי בשל היעדרות בשעות לימוד – על פי הוראות החוק, אין לנכות משכרם של נערים שנעדרו מהעבודה לצורך לימודים בשיעורי ערב, במוסד להשתלמות נוער עובד שאושר על ידי שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. בנסיבות בהן הודיע המוסד למעסיק בכתב שהנער או הנערה לא ביקרו בשיעור מסויים, ניתן לנכות מהשכר את השכר בעד שעות ההיעדרות לצורך אותו שיעור ערב. 

2. דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות – מי שטרם מלאו לו 18 שנים פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות. לפיכך אין לנכות דמי ביטוח אלה משכרם של בני נוער עובדים. יחד עם זאת, המעסיק חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי עבור בני נוער המועסקים על ידו, אף אם טרם מלאו להם 18 שנים. מידע נוסף בנושא זה באתר המוסד לביטוח לאומי.

3. מס הכנסה – גם בני נוער עובדים חייבים בתשלום מס הכנסה משכרם. יחד עם זאת, בני נוער עד גיל 18, זכאים לזיכוי ממס (נקודת זיכוי) בשל גילם. מידע נוסף בנושא זה, באתר רשות המסים.

4. הפרשות לפנסיה – החובה לבטח כל עובד בביטוח פנסיוני, לא חלה לגבי בני נוער עובדים, אלא  רק לגבי עובד שמלאו לו 21 ועל עובדת שמלאו לה 20.

ההוראות לעניין תנאי העבודה החלות על עובדים בוגרים, חלות ככלל גם על בני נוער עובדים. זאת בכפוף להסדרים מיוחדים שנועדו להתאים את תנאי העבודה לצרכים המיוחדים של בני הנוער.

הודעה על תנאי העבודה

​מעסיק חייב למסור לנערים הודעה על תנאי עבודתם, לא יאוחר מ-7 ימים מתחילת העבודה. על המעסיק למסור לנערים הודעה על כל שינוי בתנאי העבודה שפורטו בהודעה, תוך 7 ימים מיום שנודע לו על השינוי. 

הגבלת שעות העבודה

​אין להעסיק בני נוער יותר מ-40 שעות בשבוע. כמו כן, יום עבודה לא יעלה על 8 שעות ביום, ולגבי מי שמלאו לו 16 שנים, לא יעלה על 9 שעות ביום.

בכל מקרה, אסור להעסיק בני נוער יותר מ-40 שעות בשבוע, גם אם מדובר במי שכבר מלאו לו 16 שנים. ביום שלפני המנוחה השבועית וביום שלפני חג שהנערים אינם עובדים בו – אין להעסיקם יותר משבע שעות. 

הגבלת מספר שעות העבודה לא חלה על בעלי מגבלות פיזיות, נפשיות או שכליות הנמצאים במסגרות תעסוקה המופעלות על ידי ארגונים וגופים שיקומיים המיועדות לזכאים לשירותים ממשרד הרווחה והשירותים החברתיים, או מהאגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות.

להוראות החוק בנושא זה, לחצו כאן

הפסקות במהלך העבודה

הפסקה למנוחה וארוחה

• ביום עבודה הכולל שש שעות עבודה או יותר, נערים זכאים במהלך יום עבודה להפסקה למנוחה ולארוחה של שלושת רבעי שעה או יותר, שמתוכה לפחות חצי שעה רצופה.
• ביום שלפני המנוחה השבועית וביום שלפני חופשת חג, ההפסקה היא של חצי שעה לפחות.
• בעת הפסקה של חצי שעה או יותר, רשאים הנערים לצאת ממקום העבודה, אלא אם כן נוכחותם במקום העבודה הכרחית והמעסיק דרש מהנערים להישאר במקום העבודה.
• זמן ההפסקה לא נמנה על שעות העבודה. עם זאת, אם הנערים נדרשים להישאר במהלכה במקום העבודה, יחשב זמן ההפסקה לחלק משעות העבודה.

הפסקה לשם שימוש בחדר שירותים

נערים זכאים להפסיק את עבודתם לצורך שימוש בחדר השירותים, בהתאם לצרכיהם.

להוראות החוק בנושא זה,לחצו כאן

העסקה בשעות הלילה

ככלל, אסור להעסיק נערים שחלה לגביהם חובת לימוד בשעות שבין 20:00 לבין 8:00 בבוקר שלמחרת, ולגבי מי שמלאו להם 16 ולא חלה לגביהם חובת לימוד, בשעות שבין 22:00 לבין 6:00. בתנאים מסויימים, ניתן להעסיק בני נוער גם בשעות הלילה.

נוחה שבועית

​בני נוער זכאים למנוחה שבועית של 36 שעות רצופות. על המנוחה השבועית לכלול, לגבי נערים יהודים את יום השבת, ולגבי נערים שאינם יהודים, את היום המקובל עליהם כיום המנוחה השבועי (ימי שישי, שבת או ראשון).

חל איסור להעסיק בני נוער במהלך המנוחה השבועית. בשונה מההוראות החלות על עובדים בוגרים, האיסור להעסיק בני נוער במהלך המנוחה השבועית הוא מוחלט, ולא ניתן לקבל היתר להעסקה כאמור.

להוראות החוק בנושא זה לחצו כאן

חופשת חג

ככל עובד, בני נוער עובדים זכאים לחופשה בתשלום עבור תשעה ימי חג בשנה.

ימי מנוחת החג לגבי עובדים יהודים הם:

• שני ימי ראש השנה
• יום הכיפורים
• ראשון ושמיני עצרת של סוכות
• ראשון ושביעי של חג הפסח
• חג השבועות
• יום העצמאות

ימי מנוחת חג לגבי עובדים שאינם יהודים הם: המועדים החלים על עובד יהודי, או המועדים בהם חלים חגי עדתו, לפי המקובל עליו.

חופשה שנתית

בני נוער עובדים זכאים לחופשה שנתית ארוכה יותר מהחופשה השנתית שלה זכאים עובדים בוגרים.

בכל אחת מארבע השנים הראשונות לעבודה אצל אותו מעסיק, נערה ונער זכאים לחופשה של 18 ימים קלנדרים כולל ימי מנוחה שבועית, כלומר בני נוער זכאים לחופשה בימי עבודה כדלקמן:

• במקום עבודה שבו נהוג שבוע עבודה של 6 ימים  – 16 ימי עבודה נטו.
• במקום עבודה שבו נהוג שבוע עבודה של 5 ימים – 14 ימי עבודה נטו. 

ככלל, אסור להעסיק נערים שחלה לגביהם חובת לימוד בשעות שבין 20:00 לבין 08:00 בבוקר שלמחרת, ולגבי מי שמלאו להם 16 ולא חלה לגביהם חובת לימוד, בשעות שבין 22:00 לבין 06:00. 

עם זאת, ניתן להעסיק בני נוער בשעות הלילה במקרים הבאים:

1. בתקופת החופשה מלימודים – לפי הוראת שעה התקפה עד ליום 1.9.2019, בתקופת חופשת לימודים רשמית, ניתן להעסיק בני נוער שמלאו להם 16 שנים, עד השעה 24:00. זאת בתנאי שהמעסיק דואג להסעת בני הנוער לביתם, באמצעותו או באמצעות מי מטעמו (ולא בתחבורה ציבורית), מיד לאחר סיום העבודה.
2. לפי היתר של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים – במקרים מסוימים ניתן להעסיק נער שמלאו לו 16, גם לאחר השעה 22:00, אם ניתן לכך היתר על ידי משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.

קיימים שני סוגי היתרים להעסקת נוער בשעות הלילה:

1. היתר כללי – כגון: למקום עבודה מסוים, לסוג של מקום עבודה, לסוגי עבודות מסוימים, או לסוגי בני נוער, בהתאם לגילם.
2. היתר מיוחד – הניתן לבקשת מעסיק מסוים, להעסקת בני נוער במקום עבודה מסוים, או בסוג עבודה מסוים. 

נסיבות בהן ניתן לקבל היתר להעסקת בני נוער בשעות הלילה

משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים רשאי להתיר העסקה של בני נוער בשעות הלילה במקרים אלה:

1. במקום שבו עובדים במשמרות – ניתן להעסיק נער, שמלאו לו 16, עד השעה 23:00, לפי היתר מיוחד או כללי.
2. בחקלאות או במפעל תעשיה שבו עובדים במשמרות – ניתן להעסיק נער עד השעה 24:00, אם קיימים תנאים מיוחדים המצדיקים את ההעסקה בשעות אלה, ובעבודה חקלאית עונתית שבה מקדימים להתחיל בעבודה, ניתן להעסיק נער החל משעה 05:00. בשני מקרים אלה יינתן ההיתר כללי למקום העבודה או לסוג העבודה המפורט שצוין בהיתר.
3. במקום שבו עובדים ברציפות – ניתן להעסיק בני נוער, אם ההעסקה בלילה דרושה להשתלמות המקצועית של הנער במקרים אלה נדרש לקבל היתר מיוחד הניתן כ"התרת שעה", כלומר: לפרק זמן מוגדר.
4. אם התקבלה החלטה על שעת חירום – ניתן להעסיק נער גם לאחר השעה 23:00, אם הנער עובד במקום שבו עובדים במשמרות וכן אם עבודתו נחוצה עקב ההחלטה על שעת חירום. ההעסקה, במקרים אלה, מותנית בכך שיובטחו תנאים לשמירה על בריאותו ורווחתו של הנער. החלטה על שעת חירום יכולה להיות הכרזה על מצב מיוחד בעורף, גיוס למילואים לפי סעיף 8 לחוק שירות מילואים (צו 8), או הכרזה על אירוע אסון המוני. במקרה זה ההיתר יכול להיות מיוחד להעסקת הנער באותו מקום עבודה, או היתר כללי הניתן לסוג של מקום עבודה או לסוג של בני נוער, כגון: לגילאים מסוימים, או לבני נוער הפטורים מחובת לימוד.
5. במקרים בהם שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים סבור שרצוי לעשות זאת למען האומנות – ניתן להעסיק נערים שמלאו לו 10 שנים, עד שעה 24:00, בעיתוי מסוים שנקבע בהיתר. במקרים אלה ההעסקה מותנית בכך שהובטחו תנאים לשמירת בריאותו, חינוכו והתפתחותו המוסרית של הנער.

תנאים והוראות להעסקה בשעות הלילה לפי היתר

לעניין העסקת בני נוער בשעות הלילה לפי היתר של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, חלים תנאים והוראות אלה:

• תנאי למתן ההיתר – היתר להעסקת נער בשעות הלילה מותנה בכך שתובטח לנער מנוחה של 14 שעות לפחות בין יום העבודה למשנהו.
• הוראות כלליות – החוק קובע הוראות החלות בכל מקרה שבו העסקת בני נוער מותנית בקבלת היתר.