מה עושים כשיש התנגדות מבן משפחה לייפוי הכוח?

ייפוי כוח מתמשך הוא אחד הכלים המשפטיים המתקדמים והחשובים בישראל. הוא מאפשר לכל אדם לתכנן מבעוד מועד כיצד יתנהלו חייו כאשר יאבד את כשירותו המשפטית. למרות יתרונותיו הרבים, לעיתים קרובות עולות התנגדויות מבני משפחה – בין אם ממקום של דאגה ובין אם בעקבות סכסוך משפחתי עמוק. התנגדות כזו עשויה להוביל להליכים משפטיים מול האפוטרופוס הכללי או בית המשפט לענייני משפחה. במאמר זה ננתח מה ניתן לעשות במקרה של התנגדות לייפוי כוח, מה קובע החוק, כיצד מתמודדים נכון ואילו טענות נחשבות קבילות.

ייפוי כוח מתמשך – מהו ולמה הוא חשוב?

ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך משפטי המאפשר לכל אדם בגיר למנות אדם אחר (מיופה כוח) שינהל את ענייניו אם וכאשר יאבד את כשירותו לקבל החלטות. זהו פתרון המחליף מינוי אפוטרופוס, מעניק שליטה, שומר על רצון האדם ומסייע למנוע מאבקים משפטיים בעתיד. עם זאת, ברגע שייפוי הכוח נכנס לתוקף – עלולות לצוץ התנגדויות מצד בני משפחה, בייחוד אם לא היו שותפים להליך.

מתי מתעוררת התנגדות לייפוי כוח?

התנגדות לייפוי כוח מתמשך מתעוררת בדרך כלל כאשר אדם קרוב – בן משפחה, ילד, אח או בן זוג – סבור שהייפוי אינו חוקי, שנערך שלא כדין, או שמיופה הכוח פועל בניגוד לטובתו של הממנה. התנגדויות נפוצות כוללות:

• טענה שהממנה לא היה כשיר במועד החתימה

• טענה להשפעה בלתי הוגנת מצד מיופה הכוח

• חשש לניצול כלכלי

• תחושת הדרה של בני משפחה מההליך

• רצון לקחת שליטה על ההחלטות הרפואיות או הרכושיות

האם כל בן משפחה יכול להתנגד?

החוק מאפשר לכל אדם שיש לו עניין אישי, כלכלי או מוסרי – להביע התנגדות. ברוב המקרים מדובר בבני משפחה מדרגה ראשונה. ההתנגדות יכולה להיות מוגשת לאפוטרופוס הכללי או לבית המשפט לענייני משפחה, בהתאם לסוג המקרה.

כיצד ניתן להתמודד עם התנגדות?

כאשר עולה התנגדות, ניתן לפעול באחת מהדרכים הבאות:

1. פנייה לאפוטרופוס הכללי לצורך בירור מינהלי

2. הגשת בקשה לבית המשפט לענייני משפחה לדיון בהתנגדות

3. בקשת צו מניעה זמני להפסקת פעולות מיופה הכוח

כל אחת מהדרכים דורשת נימוק מפורט, תצהיר ולעיתים גם ראיות רפואיות או כספיות. ככל שהטענות כבדות יותר, כך גדל הסיכוי להתערבות שיפוטית.

מהן העילות המשפטיות לביטול או עיכוב ייפוי כוח מתמשך?

בני משפחה יכולים לטעון לאחת או יותר מהעילות הבאות:

• חוסר כשירות של הממנה במועד החתימה (למשל – דמנציה)

• זיוף מסמך או החתמה בכפייה

• השפעה בלתי הוגנת מצד מיופה הכוח

• ניגוד עניינים

• שימוש לרעה בסמכות או פגיעה ברכוש

בית המשפט בוחן את כל העדויות, שומע את הצדדים ופוסק בהתאם לטובת הממנה – ולא על סמך מאבקי ירושה.

מה קובע החוק לגבי הליך ההתנגדות?

ייפוי כוח מתמשך מוסדר לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב–1962. החוק קובע כי רק בית המשפט רשאי לבטל או לשנות ייפוי כוח תקף, ורק אם מתקיים תנאי מבוסס לכך. האפוטרופוס הכללי יכול לערוך בירור מנהלי, אך אין לו סמכות שיפוטית. התנגדות נטולת בסיס תידחה.

האם ניתן לעצור את מימוש ייפוי הכוח באופן זמני?

כן. במידה וקיימת סכנה מיידית – למשל כאשר עולה חשש שמיופה הכוח פועל בניגוד לטובתו של הממנה – ניתן להגיש לבית המשפט בקשה לצו זמני לעיכוב מימוש ייפוי הכוח. גם כאן יש לצרף ראיות ותצהיר מסודר.

תפקיד עורך הדין במניעת התנגדות

עורך הדין שמכין את ייפוי הכוח אחראי לוודא שהממנה מבין את משמעות המסמך, פועל מרצונו החופשי, ומקבל את כל המידע הדרוש. ייפוי כוח שמתועד היטב, נחתם בנוכחות עדים או מתועד בוידאו – יוכל לעמוד גם בפני התנגדויות קשות. לכן, הבחירה בעורך דין מנוסה היא שלב קריטי במניעת התנגדויות עתידיות.

מה קורה כשהתנגדות מתקבלת?

אם בית המשפט מוצא פגם מהותי, הוא רשאי:

• לבטל את ייפוי הכוח

• להחליף את מיופה הכוח

• למנות אפוטרופוס

• להורות על פיקוח הדוק מצד האפוטרופוס הכללי

במקרים מסוימים, ממנה בית המשפט מספר מיופי כוח שיפעלו יחד, או קובע מנגנון דיווח ופיקוח.

ומה קורה כשההתנגדות נדחית?

כאשר בית המשפט משתכנע שייפוי הכוח נערך כדין, שהממנה היה כשיר, ושאין ראיות לניצול – ההתנגדות נדחית. מיופה הכוח ממשיך לפעול כרגיל, לעיתים בכפוף לפיקוח מתון. במקרים כאלה, ייתכן שבית המשפט יגנה את ההתנגדות אם הייתה קנטרנית או מטרדית.

טבלה: עילות נפוצות להתנגדות ויחס הפסיקה

סיכום

התנגדות לייפוי כוח מתמשך היא הליך לגיטימי, אך עליו להתבסס על עילות משפטיות מוצקות ולא רק על רגשות או תחושות. בתי המשפט שוקלים כל מקרה לפי טובת הממנה, לא לפי רצונות בני המשפחה. הדרך הטובה ביותר להימנע מהתנגדות היא לבחור עורך דין מקצועי, להכין מסמך ברור ושקוף, ולנהוג בשקיפות. אם אתם ניצבים מול התנגדות – אל תמתינו. פנו לייעוץ משפטי שיבחן את המקרה שלכם לעומק ויבחר את דרך הפעולה הנכונה.