הגיע הזמן לשוויון
אפליית נשים בשכר העבודה, הינה אחד הביטויים הנפוצים לאפלייתן של נשים בשוק העבודה. פערים בשכר בין עובדת לעובד, בהיעדר נסיבות המצדיקות זאת, עלולים לגרום לתחושת השפלה ופגיעה בערך העצמי של העובד או העובדת.
חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, תשנ"ו 1996, נחקק מתוך מטרה לשרש את אפלייתן המבנית וההיסטורית של נשים כפי שהוכרה על ידי המחוקק, על ידי השוואת שכרן לשכר של גבר המבצע עבודה שווה, שווה בעיקרה או שוות-ערך (ע"ע (ארצי) 1842-05-14 עיריית ירושלים נ' גלית קידר (מיום 28.12.16)).
מעסיקים, איפה זה פוגש אתכם?
על פי התיקון לחוק חלה חובה, בין היתר, על גוף פרטי וציבורי אשר מעסיק למעלה מ- 518 עובדים/ות להפיק 2 דוחות (דו"ח פנימי ופומבי), מדי שנה, המפרטים את פערי השכר במקום העבודה בין גברים לנשים וכן הודעה לעובד/ת בדבר פערי השכר בקבוצה אליה הוא/היא משתייכ/ת.
דו"חות לדוגמה
הדו"ח יתבסס על נתוני המעסיק ובו פירוט השכר הממוצע בעסק, פילוח העובדים והעובדות, תוך פירוט פערי השכר הממוצע בין גברים לנשים באחוזים בכל קבוצה במקום העבודה. הדוח יכלול את כל הנתונים המפורטים בתוספת השנייה לחוק.
עם עריכת הדוח הפנימי ובהתבסס עליו, על המעסיק למסור לכל עובד/ת, מידע בדבר הקבוצה שהוא/היא משתייך/ת אליה ופערי השכר המגדריים באותה קבוצה באחוזים.
דו"ח שיפורסם בציבור ויכלול נתונים כלליים, כמפורט בתוספת השלישית לחוק, על פערי השכר הממוצע של העובדים/ות, מבלי לגלות את כינוי קבוצות העובדים/ות במקום העבודה ובאופן שלא מאפשר זיהוי של עובד/ת ואינו כולל מידע רגיש כהגדרתו בחוק.
- מקור מידע: אתר זרוע העבודה
