חוק עבודת נשים, התשי"ד-1954, מתווה הנחיות מיוחדות באשר לעבודתן של נשים תוך התייחסות למצבים ייחודיים לאישה, כמו הריון ולידה.

עבודת לילה

ככלל, נשים יכולות לעבוד בלילה (פרק זמן של אחת-עשרה שעות עבודה שבכללן השעות שבין 24:00 לבין 06:00).

אם אישה מסרבת במהלך ראיון עבודה לעבוד בלילה מטעמים משפחתיים, המעסיק לא יכול שלא לקבל אותה לעבודה מהסיבה הזו, אלא אם זו עבודה המאופיינת כעבודת לילה, למשל עבודה בבתי מלון, תפקיד הדורש מידה מיוחדת של אמון אישי, ועוד כמפורט בסעיף 2(ג) לחוק.

סעיף 4 לחוק קובע כי עובדת שנדרשת לעבוד בלילה, כאשר הדבר לא נהוג במקום עבודתה, יכולה להודיע למעסיק בכתב תוך 3 ימים על סירובה.

תקופת לידה והורות

עובדת שיולדת זכאית לתקופת לידה והורות (המונח "חופשת לידה" הוחלף לתקופת לידה, והמונח "הורות" נוסף מכיוון שגם האב יכול לנצל תקופה זו; כמו כן, היעדרות זו מוענקת גם במקרים בהם אין לידה בפועל, למשל אימוץ, אומנה).

סעיף 8 לחוק קובע כי לא ניתן להעסיק אישה בתוך תקופת הלידה וההורות.

תקופת לידה והורות לעובדת בעלת ותק של יותר מ-12 חודשי עבודה: סעיף 6(ב) לחוק מעמיד את תקופת הלידה וההורות על 26 שבועות, כאשר עד 7 שבועות מתוך זה יכולים להילקח לפני יום הלידה המשוער.

עובדת רשאית לקצר את תקופת הלידה וההורות, אך עליה לנצל חופשה של 15 שבועות לפחות. חריג: אם העובר נולד מת או נמסר לאימוץ.

תקופת לידה והורות לעובדת בעלת ותק פחות מ-12 חודשי עבודה: סעיף 6(ב)(5) לחוק מעמיד את תקופת הלידה וההורות על 15 שבועות, כאשר עד 7 שבועות מתוך זה יכולים להילקח לפני יום הלידה המשוער.

תקופת לידה והורות במקרה של אשפוז

כאשר העובדת ו/או התינוק אושפזו, ניתן להאריך את חופשת הלידה בתנאים כדלקמן:

הארכה בשל אשפוז של העובדת – לפי סעיף 6(ב1), עובדת שאושפזה לפחות שבועיים זכאית להאריך את תקופת הלידה וההורות בהתאם לתקופת האשפוז, אך לתקופה שלא תעלה על 4 שבועות.

הארכה בשל אשפוז של הילד – לפי סעיף 6(ד), כאשר הילד אושפז לפחות שבועיים, העובדת זכאית להאריך את תקופת הלידה וההורות בהתאם לתקופת האשפוז, אך לתקופה שלא תעלה על 20 שבועות.

אורך תקופת הלידה וההורות בלידה של יותר מילד אחד

סעיף 6(ג) לחוק קובע כי עובדת שילדה יותר מילד אחד זכאית להאריך את תקופת הלידה
ב-3 שבועות נוספים בעד כל ילד נוסף. למשל, אם ילדה תאומים, היא זכאית ל-29 שבועות חופשה, אם ילדה שלישייה – היא זכאית ל-32 שבועות.

זכאות האב לתקופת לידה והורות

סעיף 6(ז1) קובע כי אב יהא זכאי לתקופת לידה והורות במקרים מסוימים:

1. הילד נמצא עמו ובהחזקתו – למשל, כשאין אימא;
2. כאשר האם נכה או חולה ויש לה אישור רפואי שאינה מסוגלת לטפל בילד.

כאשר האב הוא שמנצל את תקופת ההורות, כל הזכויות שמקנה החוק יחולו על האב.

קיצור תקופת הלידה וההורות על ידי האם

סעיף 6(ח) קובע, כי במקרים שבהם האם רוצה לנצל את תקופת הלידה וההורות באופן חלקי בלבד ולחזור לעבודה לפני תום תקופת הלידה המלאה, היא יכולה לעשות כן רק לאחר 6 שבועות חופשה, ולאחר מכן האב יכול לנצל את תקופת ההורות. התנאים לכך:

1. האישה זכאית לתקופת לידה והיא הסכימה בכתב לוותר עליה;
2. האישה חזרה לעבודה בפועל.

היעדרות מעבודה מסיבה אחרת

סעיף 7 לחוק מגדיר מצבים בהם ניתן להיעדר מהעבודה, למשל:

1. עובדת שעברה הפלה – אך לא יותר מ-6 שבועות. דין ההיעדרות הוא כדין מחלה;
2. שמירת היריון – כאשר רופא אישר שביצוע העבודה מסכן את האישה או את העובר. כדי לקבל זכאות לשמירת הריון על האישה לקבל לפחות 30 ימי מחלה ולאחר מכן ימי מחלה של 14 ימים לכל תקופה;
3. בתקופת טיפולי פוריות – האישה יכולה להיעדר, ודין ההיעדרות כדין חופשת מחלה;
4. סעיף 7(1ג) לחוק עוסק בעובדת מיניקה. מקומות עבודה מסוימים עלולים להוות סיכון לחיי העובר עד 6 חודשים לאחר הלידה (למשל, כאשר יש קרינה במקום העבודה), ובמקרים אלה ניתן להיעדר מהעבודה או לקבל עבודה מתאימה אחרת.

שעת הורות (שעת הנקה)

סעיף 7(3) קובע כי מתום תקופת הלידה וההורות, האישה זכאית להיעדר שעה אחת ביום ללא ניכוי משכרה, במשך ארבעה חודשים. התנאי: האישה מועסקת במשרה שהיקפה לפחות 174 שעות חודשיות, או במשרה מלאה כנהוג במקום עבודתה.

הזכאות מוענקת בין אם העובדת מיניקה ובין אם לאו.

העובדת רשאית לחלוק את שעת ההורות גם עם בן זוגה – לבדו או לסירוגין עם האישה. למשל, אם האם עובדת רחוק, האב רשאי לנצל את השעה הזאת – הכול לפי התנאים המפורטים בסעיף 7ב לחוק.

המעסיק הוא שמחליט מתי לתת את שעת ההורות – בתחילת היום, בסוף היום או באמצעו. גם בן הזוג יכול לקבל את שעת ההורות.

היעדרות עובד לאחר הלידה של בת זוגו

סעיף 7(ג3) קובע כי עובד רשאי להיעדר מעבודתו עד 5 ימים מהיום שלאחר הלידה של בת זוגו. 3 הימים הראשונים יהיו על חשבון ימי החופשה. אם אין לעובד ימי חופשה לניצול, ייחשבו ימים אלה כחופשה ללא תשלום. עבור שני הימים הנוספים ישולמו לעובד 50% מהשכר (כדין היום השני והשלישי למחלה).

היעדרות עובדת לשם בדיקות רפואיות ו/או פיקוח רפואי

סעיף 7(ה) קובע כי עובדת רשאית להיעדר מהעבודה לשם בדיקות רפואיות, וזאת בתשלום. משך ההיעדרות המותרת:

• אישה העובדת שבוע עבודה מלא, כנהוג במקום עבודתה, יותר מארבע שעות ביום – 40 שעות במשך חודשי הריונה.
• אישה העובדת עד ארבע שעות ביום, שבוע עבודה מלא, כנהוג במקום עבודתה – 20 שעות במשך חודשי הריונה.

חובת העובדת להודיע למעסיק על הריונה ומגבלת העסקה בשעות נוספות

סעיף 10 לחוק מחייב את העובדת להודיע למעסיקה על היותה בהריון בחודש החמישי להריונה.

משנודע למעסיק על היותה של העובדת בהיריון, חל איסור להעסיק אותה בשעות נוספות או בימי מנוחה. העסקה בשעות נוספות או במנוחה השבועית תותר רק אם העובדת הסכימה לכך בכתב והמציאה אישור רפואי של רופא מומחה ביילוד ובגניקולוגיה.

איסור פיטורים בזמן היריון

פיטורים של עובדת בהיריון מהסיבה שהיא בהיריון הינם אסורים!

פיטורים של עובדת בהיריון, מכל סיבה אחרת (כלומר לא עקב היותה בהיריון) מצריכים בחינה ואישור של משרד הכלכלה. ועדה מטעם משרד הכלכלה תבחן את אישור הפיטורים כאשר הטעמים לפיטורים הינם ענייניים ולא נעוצים בהיותה בהיריון. למשל – כאשר המעסיק פשט רגל, העובדת מעלה בכספים וכו'.

כאשר אישה מועסקת במקום העבודה פחות מחצי שנה, ניתן לפטר אותה, אבל אסור שהסיבה תהיה נעוצה בהיריון. במקרה כזה, אין צורך באישור מיוחד של משרד הכלכלה.

החוקים האמורים חלים גם על הורה מאמץ או על הורה מיועד (מי שנעזר באם פונדקאית), ובתנאים מסוימים גם על הורה במשפחת אומנה.