עורך דין הוצאה לפועל

ההליכים העומדים לטובת הזוכה

חוק ההוצאה לפועל והתקנות על פיו מאפשרים מגוון של הליכים בהם ניתן לנקוט כנגד חייב:

• עיקול מיטלטלין – עיקול נכסים מיטלטלין של החייב ומכירתם למרבה במחיר. ישנם מטלטלין שאינם ניתנים לעיקול, כגון הנכסים הבסיסיים הדרושים לאדם למחייתו, כלי עבודה שערכם איננו עולה על סכום הקבוע בתקנות, עיטורי צה"ל (על פי חוק) וכן תשמישי קדושה^[1].
• עיקול מקרקעין – עיקול מקרקעין הרשומים על שמו של החייב, ומכירתם למרבה במחיר. במקרה שהמקרקעין הם בית המגורים של החייב, על הזוכה לדאוג לו לדיור חלופי.
• עיקול בידי צד שלישי – עיקול כלל נכסי החייב המצויים בידי צד שלישי כלשהו, אם המדובר בנכס ממשי, יתרה בחשבון בנק, חוב עתידי או כל נכס שהוא.
• עיקול משכורת – עיקול משכורתו של החייב הנמצאת אצל מעסיק כלשהו, בהתאם להגנות הקבועות בחוק^[2].
• כינוס נכסים – לעיתים נדרש כינוס נכסים לנכס מנכסי החייב. לדוגמה מכונה שניתן להפעילה ולנצלה לעשיית רווחים, במקום למכרה ולהסתכן בהפסד, או דירה שניתן להשכיר, מניות בחברה שניתן לנהל, וכיוצא בזה. על נכס זה ממונה נאמן, שהוא לרוב עורך הדין המייצג את הזוכה, והלה כונס את הנכס לשם ביצוע פסק הדין.
• ביצוע בעין – תפיסת נכס של החייב והעברתו לזוכה. כן ניתן לחייב בהליכי הוצאה לפועל ביצוע לעין של צו מסירת קטין, עשיית מעשה מסוים או פינוי מקרקעין.
• עיכוב יציאה מן הארץ – רשם ההוצאה לפועל מוסמך לעכב יציאתו מן הארץ של אדם, עד לתשלום החוב הפסוק כנגדו. שימוש בסעד זה יהיה רק במקרים בהם מוכח כי היציאה מן הארץ תפגע באפשרות לגבות את החוב, שכן היציאה מן הארץ היא זכות יסוד על פי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
• הפקעת רישיון נהיגה – בסמכות רשם ההוצאה לפועל להגביל את זכותו של החייב לקבל, להחזיק או לחדש רישיון נהיגה.
• הגבלת חשבון הבנק – בסמכות רשם ההוצאה לפועל להגביל את זכותו של חייב לפתוח חשבון בנק, להעניק שיקים או לפרוע שיק שנתן החייב.
• הגבלת כרטיסי חיוב – בסמכותו של רשם ההוצאה לפועל להגביל את זכותו של החייב להשתמש בכרטיסי חיוב ואשראי.
• צווי הבאה וצווי מאסר – חייב שאינו מקיים אחר צווי ההוצאה לפועל יכול להיות מובא בפני רשם ההוצאה לפועל בצו הבאה, המקוים על ידי משטרת ישראל. במקרים חמורים של בזיון ההוצאה לפועל רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות על מאסר החייב לתקופה בת שבעה ימים. בעבר היה סעד צו המאסר סעד מקובל ונפוץ, אך לאחר פסיקת בית המשפט העליון בשנת 1993 בבג"ץ 5304/92 פר"ח נ. שר המשפטים, בה צמצם השופט מנחם אלון את השימוש בסעד, שונו התקנות בהתאם והשימוש בכלי זה נותר למקרים קיצוניים ובתיקי הוצאה לפועל שנפתחו לטובת גביית מזונות בלבד^[3].

ההליכים העומדים לטובת החייב

אדם שהוגש כנגדו פסק דין או שטר בהליכי הוצאה לפועל יכול לנקוט במספר הליכים.

• התנגדות לביצוע שטר – ישנם שטרות שאינם בני ביצוע. כך, למשל, ניתן להעלות טענת כישלון תמורה מלא כלפי צד ישיר לשטר (אדם שרכש סחורה, שילם עבורה בהמחאה ולא קיבל אותה, יכול לטעון כי אין עליו לפרוע את ההמחאה, אם הוא הוגש באופן ישיר על ידי ספק הסחורה ולא הוסב לצד ג'). במקרה של הגשת התנגדות בפרק זמן של עד 30 יום מהמצאת האזהרה מעוכבים לרוב הליכי ההוצאה לפועל עד בירור העניין בתחילה אצל רשם בית המשפט, ולאחר מכן אם נראה שיש ממש בהתנגדות, על ידי בית המשפט המוסמך.
• טענת פרעתי – כנגד פסק דין ניתן להעלות טענת "פרעתי". שלא כמובן מפירוש מילולי של הטענה, אין המדובר בטענה לפירעון חוב, אלא בטענה לכל מצב עניינים העומד לטובת החייב לאחר מתן פסק הדין. למשל טענה כי החוב נפרע, הנכס נמסר, הזוכה מחל על החוב, וכיוצא בזה. בטענה זו דן ראש ההוצאה לפועל, ובמסגרת זו תפקידו אינו מינהלי כי אם שיפוטי.
• איחוד תיקים – אדם שנפתחו כנגדו תיקי הוצאה לפועל על ידי גורמים שונים, יכול לבקש לאחדם ולשלם סכום חודשי קבוע לממונה על איחוד התיקים, המחלק אותו בין הזוכים השונים. סכום זה נקבע כך שהחוב ישולם במלואו בתוך זמן קצוב.
• צו תשלומים – חייב אשר אינו יכול לשלם את החוב בתשלום אחד, יכול להגיש לרשם ההוצאה לפועל, בקשה לצו תשלומים לפריסת החוב לתקופה ארוכה יותר, בהתאם ליכולתו הכלכלית האישית. תקופת פריסת החוב צריכה לעמוד בתנאי סעיף 7א'1 לחוק ההוצאה לפועל^[4].
• ביטול עיקול – אדם שננקטים נגדו פעולות עיקול וגבייה יכול להגיש בקשה לביטול העיקול כאשר העיקול פוגע בו בצורה משמעותית, המצדיקה את ביטולו. לדוגמה אם פעולת עיקול רכב המשמש לצורכי עבודה, פוגעת ביכולת החייב לפרנס את משפחתו בכבוד, או כאשר הרכב רשום על שם של אדם נכה או למשל כאשר עיקול משכורת החייב חורג מהוראות חוק הגנת השכר או כאשר העיקול הוטל על מלאי עסקי והדבר מונע מן החייב את המשך פעילות העסק. רשם ההוצאה לפועל יעיין בבקשת החייב ולאחר שיעניק לזוכה אפשרות להגיב לבקשה תוך 7 ימים, יתן את החלטתו בעניין.
• חייב מוגבל באמצעים – חייב המודיע כי אינו יכול לשלם את החוב בתוך פרק זמן הקבוע בחוק (בין שנתיים לארבע שנים לפי סכום החוב) יכול להיות מוכרז כחייב מוגבל באמצעים. חייב זה עובר הליך של חקירת יכולת בידי ראש ההוצאה לפועל, הקובע צו תשלומים, שיכול להביא לפריסת החוב לתשלומים קטנים במשך שנים רבות. חייב כזה מוגן בפני הליכי הוצאה לפועל כגון עיקול כל עוד הוא משלם את הסכום החודשי. עם זאת, חייב כזה אינו יכול לצאת מן הארץ, נחשב כלקוח מוגבל מיוחד בבנק, אינו יכול לעשות שימוש בכרטיס אשראי, ומנוע מלנהל חברה. החל מתאריך 15.9.2019, מועד כניסת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי לתוקף, לא ניתן להכריז יותר על חייב מוגבל באמצעים.
• חדלות פירעון – חייב המודיע כי אין ביכולתו לשלם את החוב בתוך פרקי הזמן הקבועים לפי סעיף 7א1 לחוק, יכול להיות מוכרז כחדל פירעון. אם סך חובותיו של החייב עולים על 150,000 יראו את הודעתו כבקשה למתן צו פתיחת הליכי חדלות פירעון. אם חובותיו נעמדים בסכום גבוה מכך, לשכת ההוצאה לפועל תמסור לו מידע לגבי אפשרותו לפתיחת הליכים תחת הממונה על הליכי חדלות פירעון^[5]. לא ניתן לנקוט הליכי הוצאה לפועל כנגד חייב שניתן לו צו פתיחת הליכים, כל עוד החייב משתף פעולה עם ההליכים, משלם את התשלום החודשי ועומד בתנאי צו פתיחת ההליכים.

חלק נכבד מההגנות אשר עומדות לחייב בהוצאה לפועל מושפעות מבג"ץ עמותת פר"ח נגד שר המשפטים שם הוגשה עתירה כנגד צו המאסר אשר יוצא כנגד חייב המשתמט מתשלום חובו.