לא כל רכיבי השכר של העובד יילקחו בחשבון לצורך הפקדות לגמל וחישוב פיצויים, רק חלק מסוים של רכיבי השכר יוגדר כשכר הקובע לצורך זה.
עובדה זאת הולידה את תופעת הרכיבים הפיקטיביים, דהיינו, רכיבים אשר במהותם מהווים שכר עבודה לכל דבר (ובכלל זה חייבים בהפקדות לגמל ופיצויים) אולם ניתן להם שם שעלול לתעתע.
רכיבי שכר קובע נקבעו בתקנה 1 לתקנות פיצויי פיטורים ואלה הם:
- שכר יסוד
- תוספת ותק
- תוספת יוקר המחיה
- תוספת משפחה
- תוספת מחלקתית או תוספת מקצועית
נדגיש, כי מהותו של הרכיב היא שתקבע אם מדובר ברכיב שכר קובע ולא השם ניתן לו ע"י מעסיק. יש לבחון האם תוספת השכר שעל הפרק, הינה תוספת שכר "פיקטיבית" אשר רק נראית לכאורה כתוספת שכר, או שמא מדובר בחלק משכר היסוד.
למעסיקים ישנו אינטרס ברור, הגדרת רכיב כ"תוספת שכר" ולא כשכר עבודה יכולה לצמצם את עלות המעסיק; הפקדות לגמל ופיצויי פיטורים אשר מוטלים עליו. מדובר באינטרס הפוך מזה של העובד, שעבורו ככל ששכר היסוד גבוה יותר כך תגדלנה ההפקדות וכן הפיצויים.
דוגמא נפוצה היא ברכיב שעות נוספות גלובליות:
ככלל, שעות נוספות אינן מהוות רכיב שכר קובע ואין חובה להפריש בגינן לגמל ולחשבן בתוך פיצויי הפיטורים.
בפועל, ישנן צורות העסקה אשר כוללות רכיב קבוע של שעות נוספות גלובליות, בסכום קבוע, אשר ניתן לעובד ללא התייחסות לביצוע שעות נוספות בפועל, כולן או חלקן.
כך למשל, עובד שבתלוש השכר שלו מופיע:
שכר יסוד: 12,000 ₪
שעות נוספות גלובליות: 2,000 ₪.
עובד שמקבל רכיב שע"נ גלובלי ועבד שעות נוספות בפועל- במקרה זה מדובר בתוספת שכר אמיתית, ובמצב זה רכיב שע"נ גלובלי לא יחושב חלק מהשכר הקובע, והוא יעמוד על 12,000 ₪ לפי הדוגמא לעיל.
עובד שמקבל רכיב שע"נ גלובלי ולא עבד שעות נוספות בפועל- במצב זה ברור שמדובר ברכיב פיקטיבי אשר מהווה למעשה שכר עבודה ולא תוספת, מצב זה יעמיד את השכר הקובע על 14,000 ₪ לפי הדוגמא לעיל.
לסיכום, אלא אם הוחלט אחרת במסגרת הסכם עבודה אישי, תוספת שכר המותנית בתנאי או בגורם מיוחד היא אינה חלק משכר היסוד ואינה נכללת בשכר הקובע לצורך חישוב פיצויי פיטורים והפרשות לפנסיה, אולם יש לבחון כל מקרה לגופו.
עוד מאמרים בנושא…

שימוש בוואטסאפ עסקי: איך מגנים על פרטיות הלקוחות ועומדים בדרישות החוק בישראל
מדריך משפטי · הגנת פרטיות ואבטחת מידע וואטסאפ הפכה לערוץ שירות ומכירה מרכזי בעסקים בישראל. אולם לצד הנוחות, השימוש בה מעלה שאלות משפטיות הנוגעות לפרטיות

רכישת מניות או רכישת פעילות: ההבדלים והסיכונים בעסקאות רכישת עסקים
מדריך משפטי · משפט מסחרי ועסקאות רכישת עסק יכולה להתבצע באמצעות רכישת מניות החברה או באמצעות רכישת פעילותה ונכסיה. שתי האפשרויות עשויות להוביל לשליטה באותו

מדד המוכנות לתיקון 13 – 2027: עד כמה הארגון באמת ערוך להגנת הפרטיות?
BAZ · מחקר וכלי אבחון ארגוני · 2027 מדד המוכנות לתיקון 13 – 2027: עד כמה הארגון באמת ערוך להגנת הפרטיות? תיקון 13 לחוק הגנת

בינה מלאכותית סמויה בארגון: סיכונים ודרכי התמודדות
בינה מלאכותית · הגנת פרטיות · אבטחת מידע בינה מלאכותית סמויה בארגון: הסיכונים ואיך מתמודדים עובדים משתמשים בכלי בינה מלאכותית כדי לנסח מסמכים, לסכם חוזים,

איומי סייבר לעסקים: המדריך המלא להגנה
הגנת פרטיות ואבטחת מידע · מדריך מעשי לעסקים איומי סייבר לעסקים: המדריך המלא להגנה בעידן הדיגיטלי מכופרה ודיוג ועד גניבת זהויות, ספקים שנפרצו ואירועי דליפת

עלות הזיכיון האמיתית: כמה הון צריך עד נקודת האיזון?
BAZ | זכיינות ושותפויות עסקיות עלות הזיכיון האמיתית: לא רק דמי זיכיון כמה הון באמת צריך כדי לפתוח זיכיון ולהגיע לנקודת האיזון? מודל Total Cost