לאחר שהמעסיק עצמו הודה ש"תמיד הוא קיבל ממני יותר ממה שדווח בתלושים", גורל התביעה כבר היה ברור. הפיצויים נפסקו עבור הפרשי פיצויי פיטורים, זכויות סוציאליות ודיווח שכר כוזב.
פסק דין של נשיא בית הדין העבודה בנצרת מירון שוורץ חשף לאחרונה התנהלות קלוקלת של חברה, שמסרה לעובד תלושי שכר פיקטיביים ביודעין והתכחשה לכך שפיטרה אותו אף שמסרה לו מכתב פיטורים. בעקבות זאת, עיקר תביעתו התקבלה ונפסקו לו פיצויים של כ-108 אלף שקל, בין היתר עבור הפרשי פיצויי פיטורים, זכויות סוציאליות, אי מסירת הודעה לעובד, דיווח כוזב והנפקת תלושי שכר שלא כדין.
בין השנים 2005-2012 עבד התובע בשותפות בשם "ממן יוסף וציון". ב-2012 הפכה השותפות לחברה בשם "ידי אומן עפולה ש.א.ן" והוא המשיך לעבוד בה עד 2015, אז לטענתו פוטר. להוכחת טיעון זה צירף התובע מכתב פיטורים שמכריז על הפסקת עבודתו עקב צמצומים החל ממאי 2015.
בתביעה שהגיש נגד החברה ואחד מבעליה הוא דרש בין היתר הפרשי פיצויי פיטורים ופיצוי על דיווח כוזב והנפקת תלושי שכר שלא כדין משום שלטענתו, השכר שהופיע בתלושים לא שיקף את השכר שקיבל בפועל.
מלבד זאת דרש התובע זכויות סוציאליות שונות, כמו הפרשות לפנסיה, דמי הבראה, פדיון חופשה, דמי חגים ועוד.
מטעם החברה נטען להתיישנות ככל הנוגע למועד שקדם ל-2009. מלבד זאת, נטען כי לא היה בסיס לתבוע באופן אישי את בעל החברה.
מעבר לזה, נטען כי התובע התפטר ולא פוטר ומכתב הפיטורים ניתן לו כדי שיוכל לקבל דמי אבטלה. לגבי התלושים, בעל החברה טען כי האמין שהם משקפים את התשלום אך בבד בבד ציין בעדותו כי "תמיד הוא קיבל ממני יותר ממה שדווח בתלושים". בנוסף קבלה החברה על זכאותו של התובע לקבל ממנה פיצויים מעבר למה שכבר שולם לו.
לא יתקבל טיעון על מכתב פיקטיבי
נשיא בית הדין השופט מירון שוורץ דחה את התביעה האישית נגד בעל החברה והסכים כי ככל הנוגע לזכויות הסוציאליות, התביעה לתקופה שעד 2009 התיישנה.
עם זאת, טיעוניו המרכזיים של התובע לגבי התנהלות החברה התקבלו, ובפרט הטענות על התלושים הפיקטיביים. השופט ציין כי לא הוגשו מטעם החברה רישומי נוכחות ואילו נתוני הכרטסת מעידים בבירור שהם לא משקפים את הסכומים שקיבל התובע בפועל.
מעל כל אלה השופט הזכיר שבעל החברה סתר עצמו בעדותו. בתוך כך צוין כי האופן שבו נרשמו השעות הנוספות, כשבחודשים מסוימים התשלום עבורן אפילו עלה על השכר החודשי, מעיד על חוסר האותנטיות של הרישום.
בנוסף, השופט קבע כי הוא מעדיף את גרסת התובע בדבר הפיטורים שנתמכת במכתב. ההלכה הפסוקה, הובהר, קובעת במפורש כי בית הדין לא ייתן יד לטיעון על מכתב פיטורים פיקטיבי וממילא לא הובאה כל ראיה או עדות שמוכיחה שהתובע התפטר.
באופן כללי השופט ציין כי לנוכח התנהלותה הקלוקלת של החברה, יש להעדיף את גרסתו של התובע בסוגיות השונות.
משכך נקבע כי החברה תשלם לתובע פיצויי פיטורים, הפרשות לפנסיה, פדיון חופשה, דמי הבראה, דמי חגים וכן תפצה אותו על אי מסירת הודעה על תנאי העבודה ועל דיווח כוזב והנפקת תלושי שכר שלא כדין. בסך הכל נפסקו לתובע 108,703 שקלים ויתווספו להם גם הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין של 10,000 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד מוסלמי יסמין
- ב"כ הנתבעים: תמיר פלג, עורך דין דיני עבודה
עו"ד אלעד פורט עוסק/ת ב- דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
עוד מאמרים
צוואות דיגיטליות: האם הן קבילות בישראל?
המעבר המהיר לעולם דיגיטלי מעלה שאלות משפטיות רבות, ואחת המרכזיות שבהן היא שאלת תוקפן של צוואות דיגיטליות. האם אדם יכול להוריש רכוש באמצעות מסמך ממוחשב
לשון הרע ברשתות חברתיות: איך להגן על עצמך מפני תביעות?
הרשתות החברתיות הפכו לחלק בלתי נפרד מחיינו – כלי לביטוי אישי, שיתוף דעות, יצירת קשרים וגם, לעיתים, להוצאת קיטור. אך מה שנתפס כ"חוות דעת"
האם אתה זקוק לייפוי כוח מתמשך?
למה צריך ייפוי כוח מתמשך בכלל? ייפוי כוח מתמשך נועד לתת מענה בזמן אמת, אם וכאשר אדם מאבד את יכולתו לקבל החלטות. במקום אפוטרופוס שנקבע
נפגעת בתאונה? בדוק את הסיכוי שלך לתביעת נזיקין
מהי תביעת נזיקין ולמי היא מתאימה? אם נפגעת בגוף או רכושך כתוצאה ממפגע, רשלנות או מחדל של גוף אחר – ייתכן שאתה זכאי לפיצוי כספי.התביעה
פוטרת? בדוק את הסיכוי שלך לתביעה
חובת המעסיק לפי חוק – לא ניתן לפטר אותך סתם כך בישראל, חוקי העבודה מגנים על העובד ומחייבים את המעסיק לקיים הליך מסודר ושקוף לפני
לשון הרע ברשתות חברתיות – גבולות חופש הביטוי מול פיצויים
מבוא הרשתות החברתיות הפכו לזירת הביטוי הציבורי המרכזית בישראל. כל משתמש יכול להפיץ טקסט, תמונה או סרטון אל אלפי ועשרות אלפי עוקבים בלחיצת כפתור אחת.
