לא! אין זה מתקבל על הדעת כי באותו היום הממנה יהיה גם במצב קוגנטיבי בו הוא מבין את המשמעות וגם במצב שיחדל להבין בדבר (הכוונה היא מבחינת כשירותו המשפטית. להבדיל, מהבחינה הרפואית במסגרתה תיתכן הדרדרות פתאומית וסמוכת מועדים).
בהתאם להוראות סעיף 32יט(ב) לחוק, ייפוי הכוח יכול לשמש כייפוי כוח לפי דיני השליחות לענייני רכוש בלבד עוד טרם כניסתו לתוקף, אם הממנה בחר באפשרות זו. אלא שאז, במקרה זה, הוא לא ישמש כייפוי כוח מתמשך, אלא כייפוי כוח 'רגיל'.
כניסה לתוקף של ייפוי כוח מתמשך תהיה במועד שבו הממנה חדל להבין בעניין שלגביו ניתן ייפוי הכוח המתמשך ועם התקיימות תנאי הכניסה לתוקף שנקבע בייפוי הכוח.
הליך הכניסה לתוקף של ייפוי כוח מתמשך:
על מיופה הכוח ליידע את האנשים הבאים על התקיימות התנאים לכניסתו לתוקף של ייפוי הכוח המתמשך:
- הממנה.
- אם הממנה מתגורר במעון – יש להודיע למנהל המעון.
- אם הממנה מתגורר אצל קרובו (בן זוג, אב, אם, בן, בת, אח, אחות, סב, סבה, נכד, נכדה) – יש להודיע לקרוב.
- אם הממנה קבע במסמך אנשים מסוימים שיש לדווח להם על כניסה לתוקף – יש ליידע גם אותם.
לאחר קיום חובות היידוע כאמור, על מיופה הכוח להגיש לאפוטרופוס הכללי הצהרה על כניסה לתוקף. אם מונו מספר מיופי כוח – על כל אחד מהם להגיש את ההצהרה. אם ישנם גם מיופי כוח חליפיים, די בצירוף הסכמתם או אישור מיופה הכוח בהצהרה כי הודיע גם להם על הצהרתו.
- אופן הגשת ההצהרה על כניסה לתוקף של יפוי הכח: מיופה הכוח יכול להגיש את ההצהרה על הכניסה לתוקף- באחת משתי הדרכים הבאות:
- הגשה מקוונת- דרך האזור האישי של מיופה הכוח באתר האפוטרופוס הכללי. ההזדהות באזור האישי נעשית באמצעות הזנת סיסמה אשר נשלחת לטלפון הנייד אותו ציין מיופה הכוח בטופס ייפוי הכוח המתמשך.
- הגשה פיזית- בהתייצבות במחוז הרלוונטי במשרדי האפוטרופוס הכללי בהתאם למקום מגורי הממנה, בצירוף תעודות הזהות של מיופה הכוח וצילום תעודת הזהות של הממנה ומסמכים נלווים, כמפורט בטופס ההצהרה – להלן קישורים:
- אם מונו מספר מיופי כוח, ישנה אפשרות שרק אחד ממיופי הכוח יתייצב במשרד האפוטרופוס הכללי, או יגיש את ההצהרה באופן מקוון, כמפורט לעיל, ויגיש גם את טפסי ההצהרה של מיופי הכוח האחרים כצרופה, בצירוף צילום תעודת הזהות שלהם.
לאחר שהוגשו ההצהרות, האפוטרופוס הכללי ישלח למיופה הכוח מכתב אישור או דחייה לעניין ההודעה על כניסה לתוקף, וכן ישלח הודעה גם לממנה ולאדם המיודע.
אדם "מבין בדבר" אך מתקשה לתקשר: לדוגמא חולי ALS: ייפוי כוח רפואי מתמשך נכנס לתוקף רק כאשר החותם "אינו מבין בדבר". אצל חולי ALS קיימת מורכבות מכיוון שבשלבים די מוקדמים של המחלה הם מאבדים את יכולת התקשורת ואת היכולת לצאת מהבית לצורך סידורים רפואיים וכו'. (חלקם נעזרים במערכת תקשורת חלופית שקשה מאוד להתנהל איתה מחוץ לבית). יחד עם זאת, מצבם הקוגניטיבי לרוב נשאר תקין. האם יש אפשרות חוקית לשנות על הטופס שלהם את ההגדרה לגבי מועד כניסת ייפוי הכוח לתוקף? (כפי שניתן לעשות בייפוי כוח רפואי)?
תשובה: כאשר אדם מבין בדבר אך מתקשה לפעול כי משותק בכל איברי גופו, הוא יכול לערוך ייפוי כוח כללי (לרבות בעניינים רכושיים, רפואיים ואישיים. צריך ללכת לעו"ד ולכתוב כי הוא מייפה את כוחו של אדם אחר לפעול בשמו). יש גם טפסי ייפויי כוח כאלה לגורמים שונים: ביטוח לאומי, בנקים וכו' (שאין צורך בהכרח לחתום עליהם מול עו"ד).
כאשר אדם לא מבין בדבר, או קשה לברר את דעתו (כלומר ניתן לדבר איתו רק באמצעות תקשורת חלופית וגם בכך ישנו קושי), ניתן להכניס את ייפוי הכוח לתוקף בתנאים שאותו אדם קבע, למשל בהחלטה של העו"ס המטפל/ת ומיופה הכוח, או בהחלטת רופא מסויים. האדם יכול להסביר בייפוי הכוח שיערוך כי הוא ייכנס לתוקף כאשר לא יוכל עוד לדבר ויהיה קשה לברר את דעתו. כמובן שייפוי הכוח צריך להיערך כל עוד אדם מבין בדבר ויוכל להכנס לתוקף רק אם תהיה התדרדרות במצבו ולאחר זמן מסויים לא יוכל עוד לדבר או להביע דעתו למשל. לא ניתן לערוך ייפוי כוח מתמשך ולהכניסו לתוקף אחרי שבוע, אלא אם כן קרה מקרה טראומה חריג, כי אז יהיה ברור כי אותו אדם ערך את ייפוי הכוח כאשר איננו מבין בדבר או שהוא מבין בדבר ואז אין אפשרות להכניס את ייפוי הכוח לתוקף.
כיום, אנשים שערכו ייפויי כוח ולא כתבו כיצד ייכנסו לתוקף, ברירת המחדל היא כניסה לתוקף ע"פ חוו"ד מומחה. היום לא מוסדר מיהו מומחה ואין טופס מחייב לחוו"ד שכזו ולכן גם רופא משפחה או רופא רלוונטי אחר יכול לכתוב מסמך שכזה לפיו אותו אדם אינו מבין בדבר.
הכרה בייפוי כוח שנערך בישראל, במדינה אחרת, תלויה במדינה. איננו מכריעים בסוגיות הרלוונטיות למשפט בינלאומי פרטי.
בישראל, כדי לקיים ייפוי כוח שנערך בחו"ל יש צורך בפניה לביהמ"ש לענייני משפחה בבקשה לקבלת סעד הצהרתי, בצירוף הוכחת הדין הזר ואימות המסמך בהתאם לדיני הראיות. יש להניח כי סיטואציה דומה תתבקש כאשר מעוניינים לעשות שימוש בייפוי כוח ישראלי בחו"ל.
הפרוצדורה להפעלת ייפוי הכוח נקבעת על ידי הממנה בייפוי הכוח, בהתאם להוראות סעיף 32יט(ג) לחוק, והיא צריכה לעמוד בתנאי המהותי שהממנה חדל להיות מסוגל להבין בדבר, בהתאם להוראות סעיף 32יט(א)(1) לחוק.
לעניין קביעת מנגנון הכניסה לתוקף –מבחינה פורמלית, החוק מגביל קביעת מנגנון כניסה לתוקף רק כאשר הוא מבוסס על החלטת מיופה (או מיופי) הכוח בלבד. יחד עם זאת, מאחר והממנה בשלב זה כבר חדל להבין בדבר עלול להתעורר ספק לגבי תקפות הסכמתו.
במצב דברים זה יוותר מנגנון כניסה לתוקף שמתבסס על עמדת מיופה הכוח בלבד, שהחוק אינו מאפשר. לאור האמור, מוצע לחשוב על מנגנון כניסה לתוקף וודאי יותר ברמה המשפטית. ככל שייכתב מנגנון כניסה לתוקף שלא ניתן ליישם, המשמעות תהיה כי יש לחזור לברירת המחדל בחוק לפיה כניסה לתוקף תעשה באמצעות חוו"ד רפואית.
עצם הצגת ייפוי הכוח המתמשך עם חותמת האפ"כ ואישור האפ"כ על הכניסה לתוקף (כיום במכתב לוואי הממוען למיופי הכוח הנוכחיים ולממנה, בהמשך בחותמת מוסדית) אמורה להוות ראייה לסמכותו של מיופה הכוח לפעול מול צדדים שלישיים.
במידה ומיופה הכוח החליפי יכנס לתפקיד במקום הראשון ויודיעו על כך לאפ"כ (ימסור הצהרה על כך), השינוי יתעדכן במרשם ובמקרה של פניית צד שלישי ובהסכמת מיופה הכוח המכהן, ימסר לצד ג' המידע העדכני וכן יישלח למיופה הכוח ולממנה מתכתב המעדכן מהם מיופי הכוח הנוכחיים.
כדי להשיג תוצאה זו יש לערוך ייפוי כוח נפרד לכל תחום ולציין מפורשות בכל אחד מהמסמכים את פרטי זהות האדם שהוחרג בו מקבלת המידע. יחד עם זאת, בפרקטיקה, ייתכנו מצבים שהמידע החסוי ייחשף בפני אותו צד מודר, כמו גם בפני צדדים שלישיים אחרים.
ככל שהוא רלוונטי כמובן למסמך הבעת הרצון, ניתן להעלותו כצרופה במקום המיועד לכך. ככל שיש צורך כי המסמך ה"אישי" יוכר כחלק מכלל מסמך הבעת הרצון ויקבל את חותמת ההפקדה, יש לסרוק מסמך אישי זה ביחד עם כל מסמך הבעת הרצון שהודפס.
את המסמך יכול להגיש כל אחד מהאפוטרופסים בלא להדרש להסכמת ההורה האחר אלא רק להסכמת האפוטרופוס המוצע. יחד עם זאת, ההנחה היא כי הסכמה בין בני זוג מסוכסכים/פרודים/גרושים יכולה לחזק את הסיכוי לבחירת המועמד המוסכם .
מיותר לציין כי כלי זה לא נועד לניגוח בין בני זוג ניצים וכי בכל מקרה שיקול הדעת הסופי מסור לביהמ"ש והוא ימנה אפוטרופוס בהתאם לצרכי ולטובת האדם, תוך התחשבות באינטרסים השונים ובנסיבות המקרה.
יש לשים לב כי המסמך לא יכול לבטל זכות טבעית של ההורה השני ולא גובר עליה.
הליך מינוי אפוטרופוס, לרבות הליך החלפת אפוטרופוס מתבצע אך ורק באמצעות בית המשפט. אין במסמך הבעת רצון כדי להחליף את ההליך המשפטי הכרוך במינוי אפוטרופוס, אך הוא יכול להשפיע על החלטת בית המשפט בהליך לעניין זהות האפוטרופוס שימונה וההנחיות של בית המשפט לאפוטרופוס לעניין ביצוע תפקידו.
לפי סעיף 64א(ב) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, מסמך הבעת רצון נועד לאפוטרופוס של בגיר שהוא קרובו, המעוניין לקבוע הוראות לעניין האדם או התאגיד שימונה כאפוטרופוס לקרובו במקרה שהוא עצמו יחדל להיות מסוגל לדאוג לו.
בהתאם לסעיף 64א(ב) לחוק, אם אותו אפוטרופוס מעוניין לקבוע שם של יחיד או תאגיד שישמש כאפוטרופוס לקרובו לאחר מותו, עליו לציין זאת בצוואתו.
מסמך הבעת רצון הוא המסמך המתאים במקרה שהאפוטרופוס לא יוכל למלא את תפקידו בעודו בחיים. במקרה של פטירה של האפוטרופוס, המסמך הרלוונטי הוא צוואה.
יצוין, כי הליך מינוי אפוטרופוס מתקיים בכל מקרה בבית המשפט, וקיומו של מסמך הבעת רצון יכול להשפיע על הכרעות בית המשפט במסגרת ההליך.
עריכת המסמך והפקדתו על ידי עורך דין
- המסמך יכול להיעשות רק על ידי עו"ד עם כרטיס חכם, שעבר הכשרה של האפוטרופוס הכללי.
- לאחר עריכת המסמך על ידי עורך הדין, הוא יבצע הפקדה מקוונת של המסמך.
הפקדת המסמך על ידי האפוטרופוס ("עורך המסמך")
- לאחר ביצוע עריכה על ידי עורך הדין, יוכל האפוטרופוס עורך המסמך לבצע הפקדה של המסמך – באמצעות האיזור האישי או במסירה אישית ובהצגת תעודה מזהה (תעודת זהות או דרכון עדכניים) בקבלת קהל של המחוז הרלוונטי.
- יש לאתר את המחוז לפי כתובת המגורים של האדם אשר מונה לו אפוטרופוס ולהגיע למחוז הרלוונטי.
אולי יעניין אותך גם...
