בית הדין לעבודה ביצע ״הרמת מסך״ וחייב בעל חברת שמירה לפצות שני עובדים שתשלומים שנוכו משכרם לא הועברו לקרן הפנסיה. ״מדובר בהתנהלות פסולה שהתמשכה על פני חודשים רבים״, נכתב בפסק הדין
השופטת אופירה דגן-טוכמכר קיבלה לאחרונה תביעה שהגישו שני עובדים שהועסקו בחברת השמירה ״אי.איי.סי. אבטחה״. בתביעה נטען כי המעסיקה ניכתה משכרם הפרשות לפנסיה אך לא העבירה את הסכומים ליעדם. מאחר שהחברה נכנסה להליכי חדלות פירעון, התבררה התביעה נגד בעל המניות בלבד. השופטת ביצעה ״הרמת מסך״ והטילה על המנהל לפצות את העובדים מכיסו.
התובעים סיפרו שעבדו בחברה במהלך שנת 2015 לתקופה של כ-11 חודשים.
לטענתם, לאורך תקופת עבודתם לא הופרשו עבורם תשלומים לקרן פנסיה ולקרן השתלמות. עוד לדבריהם, משכרם נוכו תשלומים לפנסיה ולקרן השתלמות, אלא שהכספים לא הועברו ליעדם, אלא נותרו בידי החברה ומנהלה. בנוסף, לא שולמו להם דמי הבראה כדין.
הם סיפרו שעם סיום עבודתם פנו לקרן הפנסיה על מנת למשוך את הסכומים שהופקדו עבורם ואולם נמסר להם כי כלל לא הופקדו כספים ולמעשה לא נפתח להם חסכון כלשהו לא בקרן פנסיה ולא בקרן השתלמות.
התביעה הוגשה נגד החברה ונגד בעל המניות שלה. מאחר שהחברה נכנסה להליכי חדלות פירעון וההליכים נגדה הוקפאו, התבררה התביעה רק נגד בעל החברה.
בעל החברה הכחיש את הדברים והוסיף כי כי לא עומדת לתובעים כל תביעה אישית נגדו. הוא הוסיף כי התובעים התפטרו בלא מתן הודעה מוקדמת ויש לקזז מכל סכום לו הם זכאים דמי הודעה מוקדמת.
המוציא והמביא בחברה
השופטת אופירה דגן-טוכמכר מבית הדין לעבודה בתל אביב כתבה כי עיון בתצהירי התובעים ובמסמכים שצורפו להם מעלה בבירור כי משכרם נוכו סכומים בגין הפרשות לקרן פנסיה ולקרן השתלמות. ואולם, הסכומים שנוכו לא הועברו ליעדים וממילא אף לא שולמו בגינם הפרשות מעבידם לקרן.
עוד היא קבעה כי התובעים היו זכאים בגין תקופת עבודתם לתשלום דמי הבראה, שלא בוצע.
השופטת הוסיפה כי התובעים העמידו תשתית מספיקה לצורך הרמת מסך תוך יחוס חובות החברה לבעל המניות.
היא הסבירה בהקשר זה כי חוק החברות מאפשר בנסיבות מסוימות להטיל על בעלי-מניות או נושאי משרה אחריות אישית למעשיה של החברה.
זאת ועוד, בית הדין הארצי לעבודה עמד לא אחת על החומרה שאותה יש ליחס להתנהלות מעביד אשר מנכה משכר עובד תשלומים לקרן פנסיה מבלי להעביא את הכספים ליעדם, תוך יצירת מראית עין בתלושים של הפרשות לפנסיה. בית הדין עמד על כך שמדובר ביצירת מצג שוא ובשליחת יד בכספי העובד, וראה בכך עילה מספקת לצורך הרמת מסך ההתאגדות.
הנתבע היה המוציא והמביא בחברה ולא הובאה כל ראיה לכך שהיתה בעיה טכנית או אחרת בהעברת הכספים ליעדם. כמו כן, מדובר בהתנהלות פסולה שהתמשכה על פני חודשים רבים.
עוד כתבה השופטת כי אמנם יש להניח שבעקבות פירוק החברה התובעים יוכלו לקבל את מרבית התשלומים מהביטוח הלאומי, ואולם אין בכך כדי לפתור את הנתבע מאחריות, ולו למען המסר ההרתעתי שבכך.
בסופו של דבר קבעה השופטת שעל הנתבע לפצות את התובעים בסך כולל של 23,648 שקל בתוספת הוצאות ושכ״ט עו״ד בסך 2,000 שקל לכל אחד מהם.
- ב״כ התובע: עו"ד א. גולן
- ב״כ הנתבע: עו״ד סטיבן פארס
עו״ד אחז אגם עוסק/ת ב- דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
עוד מאמרים בנושא…
רשלנות רפואית הקשורה בהריון ולידה
רשלנות רפואית הנפוצה ביותר בישראל בישראל, אחת מסוגי הרשלנות הרפואית הנפוצים ביותר היא רשלנות הקשורה בהריון ולידה. תביעות רבות מוגשות בגין נזקים שנגרמים במהלך ההריון
פסקי דין בתחום רשלנות רפואית
מבוא רשלנות רפואית היא תחום משפטי המתמקד במקרים בהם מטופל נפגע כתוצאה ממעשה או מחדל רשלני של איש רפואה או מוסד רפואי. פסקי דין בתחום
פסקי דין בנושא שוויון הזדמנויות בעבודה
מבוא שוויון הזדמנויות בעבודה הוא עקרון יסוד במשפט העבודה בישראל ובעולם, שמטרתו להבטיח כי כל אדם יקבל יחס שווה בעבודה ללא קשר למאפיינים אישיים כגון
מצוידות בייפוי כוח מתמשך: בנות של חולה מנעו מזוגתו לבקרו
אישה שלא הורשתה לבקר את בן זוגה בטיפול נמרץ הגישה תביעה נגד המרכז הרפואי לגליל – ונדחתה: "אדם במצב פגיע זקוק להגנה מירבית. רצונו של
הקדימה פיטורים לשימוע – ותפצה את העובדת בעשרות אלפי שקלים
חברת שמירה מסרה למאבטחת מכתב פיטורים בו נרשם שבאפשרותה לתאם מועד לשימוע, אם תרצה. ביה"ד לעבודה הבהיר לחברה שלא מדובר בפריווילגיה בית הדין לעבודה בבאר
אפליה מחמת גיל – פסק דין
סע"ש 52280-10-18 בתיה עמר נ' אסם השקעות בע"מ רקע עובדתי: התובעת עבדה כמנהלת חשבונות אצל הנתבעת, חברת אסם העוסקת בייצור ושיווק מזון. בעקבות העברת חלק
מאמרים קשורים לנושא:
- כ-432,000 שקל פיצויים לאשת מכירות שפוטרה בהריון החברה פיטרה את העובדת בזמן שהיתה בהריון, ללא היתר....
- זכה בכ-188 אלף שקל על שעות נוספות שלא בטוח שעבד בהן בית הדין לעבודה אמנם קבע כי גרסת העובד לגבי מתכונת העבודה הייתה בעייתית ולא מהימנה אך חייב את המעסיקה בתשלום בכל זאת, משום שלא ניהלה...
- עובד מאפייה יקבל פיצויים בסך כ-75,000 שקל המאפייה ניסתה להתנער מאחריות על זכויותיו בטענה שהועסק על ידי קבלן משנה, אך עמדתה נדחתה....
- זכויות עובדים על פי סעיף עשרים ושלושה בחוק נקבע כי - "כל אדם זכאי לעבודה, לבחירה חופשית של עבודתו, לתנאי עבודה צודקים והוגנים ולהגנה מפני אבטלה....
- 60 אלף שקל לעובדת משרד הקליטה שזכויותיה נפגעו בית הדין לעבודה קבע כי המשרד השתמש בסמכותו הניהולית כדי לבצע שינויים בתנאי העבודה שלא כדין ומבלי שניתנה לעובדת הזדמנות להגיב. עם זאת, טענותיה לאפליה...