מנהלת משרד פוטרה במהלך סידרה שלישית של טיפולי פוריות. בית המשפט הבהיר כי החוק מקנה הגנה גם לעובדים שלא נעדרים מהעבודה בגין הטיפולים, ולא רק בתקופת הטיפולים הראשונה כפי שטען המעסיק

השופט יוחנן כהן קיבל לאחרונה תביעה שהגישה עובדת לשעבר בחברת ״אטם שריקי תשתיות״. העובדת פוטרה ב-2016 אף שבאותה תקופה עברה טיפולי פוריות. המעסיק טען כי ידע על טיפולי פוריות קודמים שעברה אך לא על הטיפולים בסמוך לפיטוריה, ובכל מקרה לשיטתו, ההגנה חלה רק ביחס לתקופה שלאחר התחלת הטיפול הראשון. השופט דחה את הפרשנות והבהיר כי אסור היה לפטר את העובדת ללא היתר.

התובעת סיפרה שהחלה לעבוד בחברה במאי 2014. כחודשיים לאחר מכן החלה טיפולי פוריות אך לא נעדרה מעבודתה עקב הטיפולים.

בנובמבר 2015 היא זומנה לשיחה בה הודיע לה מנהל הנתבעת כי הוא שוקל לסיים את העסקתה בשל תפקודה בחברה. יום למחרת היא הודיעה לו שהיא עוברת טיפולי פוריות. בהמשך פנה המנהל לממונה על עבודת נשים במשרד הכלכלה וביקש היתר לפטרה אך הממונה סירבה לאשר את הפיטורים. 

במרץ 2016 היא החלה סדרה נוספת של טיפולי פוריות. למרות זאת, שלחה לה הנתבעת הודעה על סיום עבודתה מספר ימים לאחר תחילת הטיפולים. העסקתה הסתיימה חודש לאחר מכן. 

לטענת התובעת, הנתבעת הפרה את האיסור על פיטורים במהלך טיפולי פוריות ועליה לפצות אותה. 

הנתבעת טענה מנגד כי המועד הראשון בו נודע למנהלה שהתובע עוברת טיפולי פוריות היה באמצע נובמבר 2015. לשיטתה, זהו ״התאריך הקובע״ שממנו נמנים 150 הימים המוגנים שבמהלכם אין לפטרה לפי החוק. בנסיבות אלה ומאחר שחלפה התקופה המוגנת, היא הייתה רשאית לפטר את התובעת.

הנתבעת הדגישה כי פיטרה את העובדת בשל התנהלותה הלקויה והתערבותה בחייו האישיים של מנהל הנתבעת. 

היא הוסיפה כי אל מול ההגנה הרחבה שנתן המחוקק לעובדת העוברת טיפולים, יש להביא בחשבון את אינטרס המעסיק שלא יידרש להעסיק עובדת ללא גבול ובכל מצב, גם אם טיפוליה התקיימו לפני שנים רבות.

לדבריה, הפרשנות הראויה של החוק היא כי אך ורק מועד הטיפול הראשון הוא הרלווונטי להכנה על עובדת העוברת טיפולים שכן חסינות אין קץ אינה מידתית.

היה צריך היתר

השופט יוחנן כהן מבית הדין לעבודה בבאר שבע דחה את פרשנות הנתבעת. הוא הבהיר כי הפסיקה פירשה את החוק באופן הפורש הגנה על עובדים שעוברים טיפולי פוריות ואינם נעדרים בתקופת הטיפולים. זאת ועוד, ההגנה חלה בכל סדרת טיפולים ולא רק על סדרת הטיפולים הראשונה.

לפיכך, ומאחר שטרם מועד פיטוריה היתה התובעת בהליך טיפולי, כלומר "בתקופת הטיפולים", הרי שחלה עליה ההגנה שבחוק לרבות הצורך בקבלת היתר הממונה לפיטורים. 

בהקשר זה כתב השופט כי ״חוסר הנוחות המסוים שהסעיף בנוסחו הקיים מעורר, אינו עולה כדי "תוצאה אבסורדית" המצדיקה התערבות שיפוטית״.

בסיכומו של דבר חויבה הנתבעת לשלם לתובעת הפרש פיצויי פיטורים, תשלום לקרן פנסיה, פיצוי בגין אובדן הכנסה ופיצוי על עוגמת נפש בסך כולל של 89,157 שקל, בתוספת הוצאות בסך 12,000 שקל.

• ב״כ התובעת: עו"ד שלומי אטיאס, עו"ד רונית אטיאס גולדברגר
• ב״כ הנתבעת: עו"ד הילה ונטורה

עו״ד אליהו קייקוב עוסק/ת ב- דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

פורסם באתר פסק דין