פסקי דין חדשניים 2024-2025 בדיני עבודה

שנת 2024 ותחילת 2025 התאפיינו בגל פסיקה משמעותי וחדשני של בתי הדין לעבודה ובית המשפט העליון, אשר עיצב מחדש היבטים מרכזיים ביחסי עובד–מעסיק בישראל. פסיקות אלה נוגעות בליבת דיני העבודה: שכר ועמלות, שעות נוספות, פיצויי הלנת שכר, פרטיות במקום העבודה, שימוש בטכנולוגיות ביומטריות, הכרה בפגיעה נפשית כתאונת עבודה וחופש הביטוי של עובדים.

מאמר זה מציג סקירה מקצועית, מעשית ומעודכנת של פסקי הדין והמסמכים הרגולטוריים המשפיעים ביותר בתקופה, תוך הדגשת השלכות יישומיות למעסיקים ולעובדים כאחד.

הרקע העובדתי

תביעה ייצוגית שהוגשה על ידי שני נציגי מכירות טלפוניים שעבדו במוקד של חברת הביטוח איי.די.איי. העובדים קיבלו שכר שעתי (שכר מינימום) לצד עמלות מכירה עבור פוליסות ביטוח שנמכרו. החברה הכלילה את העמלות בחישוב דמי חופשה, חגים, הפנסיה ופיצויי פיטורים, אך לא כללה אותן בחישוב גמול שעות נוספות.

העמלות שולמו מהמכירה הראשונה, ושיעורן עלה ככל שגדל מספר הפוליסות שנמכרו.

הקביעה המשפטית המהפכנית

בית הדין הארצי קבע באופן תקדימי כי עמלות מכירה חייבות להיכלל בחישוב השכר הקובע לצורך תשלום גמול שעות נוספות, גם אם לא ניתן לקשור אותן לשעת עבודה ספציפית.

העקרונות שנקבעו:

1. השיקול המוביל: מימוש תכלית חוק שעות עבודה ומנוחה (שנועד להגן על העובדים) גובר על הקושי הטכני בחישוב
2. הגדרת "שכר רגיל": כוללת את כל התוספות המשולמות לעובד, לרבות עמלות
3. הלוגיקה: אם העמלות נכללות בזכויות סוציאליות אחרות, אין הצדקה לא לכלול אותן בשעות נוספות
4. החלופה הבלתי מקובלת: אי הכללת העמלות תוביל למצב שבו עובד המקבל עמלות בלבד לא יהיה זכאי כלל לגמול שעות נוספות – בניגוד מובהק לתכלית החוק

שיטות החישוב המוצעות

בית הדין הציע שלוש חלופות לחישוב ערך העמלה השעתי:

חלופה א' – חישוב חודשי פשוט:

• סכימת כל העמלות בחודש
• חלוקה במספר כל שעות העבודה (רגילות + נוספות)
• התוצאה = תוספת לערך שעת עבודה רגילה
• הכפלה ב-125% או 150% לפי העניין

חלופה ב' – יחס יחסי:

• חישוב היחס בין שעות נוספות לשעות רגילות
• חלוקת העמלות רק בשעות רגילות
• הכפלת התוצאה ישירות ב-125% או 150%

חלופה ג' – חישוב שבועי:

• סכימת עמלות שבועיות
• חלוקה בשעות העבודה השבועיות
• הכפלה בגמול השעות הנוספות

ההשלכות המעשיות

למעסיקים:

• חשיפה כספית משמעותית, במיוחד בחברות מכירות
• צורך בבדיקה מיידית של מודלי התגמול הקיימים
• סיכון לתביעות ייצוגיות נוספות
• שינוי נדרש במערכות שכר ותלושים

לעובדים:

• הגדלה משמעותית של גמול שעות נוספות (עשויה להגיע לעשרות אחוזים)
• זכאות רטרואקטיבית (עד 7 שנים אחורה)
• פתיחת פתח לתביעות בכל ענפי המכירות

הערת חשיבות

פסק הדין עסק בעמלות מסוג "פיקס" עבור מספר מכירות קבוע. ההלכה לגבי עמלות המחושבות כאחוז מסכום המכירה טרם הוכרעה באופן סופי, אך סביר להניח שהעקרונות יחולו גם עליהן.

הרקע

פסק דין משלים בתובענה ייצוגית ארוכת שנים נגד רשת האופנה קסטרו. העובדים – אנשי מכירות בחנויות – טענו כי מגיעות להם שעות נוספות מחושבות על בסיס העמלות שקיבלו.

הקביעות המרכזיות

בית הדין יישם את ההלכה שנקבעה בפסק דין איי.די.איי וקבע:

1. יש לכלול את העמלות בשכר הקובע לתשלום גמול שעות נוספות
2. עמלות "מהשקל הראשון" (ללא סף מינימלי) חייבות להיכלל בחישוב
3. משקל העמלות – ככל שהעמלות מהוות חלק משמעותי יותר מהשכר הכולל, כך חיזוק הנימוק להכללתן

חשיבות הפסיקה

זהו הפסק דין המעשי הראשון שיישם את העקרונות שנקבעו בפסק דין איי.די.איי בתובענה ייצוגית לגופה (לא רק בבקשת אישור).

העובדות

עובדת הגישה תביעה לתשלום שכר עבודה ופיצויי הלנת שכר. המעסיקה לא הגישה כתב הגנה כלל ולא התייצבה לדיון.

הקביעה המשפטית

בית הדין קבע באופן חד משמעי:

בהיעדר כתב הגנה מצד המעסיק, יש לחייב אוטומטית בתשלום פיצויי הלנה מלאים בהתאם לסעיף 17 לחוק הגנת השכר.

העיקרון: חובת ההגנה על העובד והרתעת מעסיקים מהימנעות מהגשת הגנה תקפה.

ההשלכה

• למעסיקים: אין לזלזל בהליכים משפטיים – אי הגשת כתב הגנה תוביל לתוצאות כלכליות חמורות
• לעובדים: חיזוק משמעותי של הזכות לקבל שכר בזמן

הרקע

עובדת באל על פוטרה בעקבות הליך משמעתי שהתבסס על ראיות ממצלמות אבטחה בנתב"ג. העובדת טענה לפגיעה בפרטיותה.

הקביעות המרכזיות

בית המשפט העליון דחה את העתירה וקבע עקרונות חשובים:

1. שימוש במצלמות במרחב הציבורי במקום העבודה הוא לגיטימי
2. חובת יידוע: יש להודיע לעובדים מראש על קיום המצלמות ועל השימוש בהן
3. מבחן הסבירות: השימוש בראיות חייב לעמוד במבחן של סבירות, מידתיות והוגנות
4. תכלית לגיטימית: השימוש חייב להיות לצרכים לגיטימיים (ביטחון, מניעת גניבות, הגנה על נכסים)

ההשלכות המעשיות

למעסיקים – רשימת דרישות:

• פרסום נוהל ברור לעובדים על קיום מצלמות
• פרסום המטרה הלגיטימית למעקב
• הימנעות מהצבת מצלמות במקומות פרטיים (שירותים, חדרי הלבשה)
• שמירה על חומר המצולם באופן מאובטח
• מגבלת זמן לשמירת החומר

לעובדים:

• זכות לדעת על קיום מצלמות
• זכות לתלונה אם המצלמות פוגעות בפרטיות באופן לא מידתי

הנושא

שימוש במידע ביומטרי (טביעת אצבע, זיהוי פנים, סריקת כף יד) לצורך דיווח נוכחות במקום העבודה.

העקרונות המנחים

1. חובת הסכמה מפורשת:

• אסור לחייב עובדים במסירת מידע ביומטרי ללא הסכמתם
• הסכמה חייבת להיות מפורשת או משתמעת מהתנהגות
• סירוב עובד עלול להשפיע על יחסי העבודה אך אינו יכול להיות אוטומטי

2. מבחן המידתיות:

• השימוש חייב להיות הכרחי ומידתי למטרה הלגיטימית
• יש לשקול חלופות פחות פוגעניות קודם

3. הגנת המידע:

• אחסון מאובטח
• מניעת שימוש לא מורשה
• מחיקה כשאין עוד צורך

המלצות למעסיקים

1. בדיקת הכרח: האם באמת נדרש מידע ביומטרי או שיש חלופה?
2. הסכמה מפורשת: קבלת אישור בכתב מהעובדים
3. שקיפות: הסבר מפורט על השימוש במידע
4. אבטחת מידע: השקעה במערכות אבטחה מתאימות

הרקע העובדתי

אח מוסמך שעבד כ-20 שנה במרכז רפואי, 17 מהן במחלקת אשפוז ילדים. בפברואר 2021, כאשר סירב להתחסן מקורונה, הועבר בכפייה למחלקה גדולה ועמוסה של סיעוד מבוגרים, דבר שגרם לו למשבר נפשי חמור.

הקביעה המשפטית

בית הדין הארצי קיבל את הערעור וקבע:

1. העברה כפויה במקום עבודה יכולה להיחשב כ"אירוע חריג" לפי חוק הביטוח הלאומי
2. קיים קשר סיבתי בין האירוע הטראומטי (ההעברה הכפויה) לבין הפגיעה הנפשית
3. יש להכיר בפגיעה הנפשית כתאונת עבודה גם אם לא הייתה פגיעה פיזית

העיקרון החדשני

זוהי הרחבה משמעותית של הגדרת "תאונת עבודה" – לא רק פגיעות פיזיות אלא גם פגיעות נפשיות שנגרמו מאירוע חריג בעבודה.

ההשלכות

למעסיקים:

• זהירות רבה בהעברות כפויות של עובדים
• חובת התייעצות ושימוע רציני
• הימנעות משינויים דרסטיים בתנאי העבודה ללא הסכמה

לעובדים:

• הרחבת ההגנה הביטוחית גם למקרים של פגיעה נפשית
• זכאות לגמלאות מהמוסד לביטוח לאומי

העובדות

מורה בבית ספר תיכון פוטר בגין התבטאויות נגד חיילי צה"ל במדיה חברתית, לאחר פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" באוקטובר 2023.

הקביעה המשפטית

בית הדין ביטל את הפיטורים והורה על השבת המורה לעבודה, תוך קביעת עקרונות חשובים:

1. חופש הביטוי אינו מוחלט במקום העבודה, אך ניתן להגביל אותו רק בתנאים מחמירים
2. מעסיק חייב לקבוע כללים ברורים מראש לגבי התבטאויות פוליטיות
3. היעדר נהלים ברורים מקשה על המעסיק להצדיק פיטורים בגין התבטאות
4. הקשר למקום העבודה: יש לבחון האם ההתבטאות פגעה ממש ביכולת לבצע את התפקיד

ההשלכות המעשיות

למעסיקים – דרישות חדשות:

• קביעת נהלים ברורים לגבי התנהגות במדיה חברתית
• פרסום הנהלים לכלל העובדים מראש
• איזון בין חופש הביטוי לבין האינטרס הלגיטימי של המעסיק
• בחינה פרטנית של כל מקרה

לעובדים:

• זכות מוגנת לחופש ביטוי גם מחוץ למקום העבודה
• אך עדיין חובה לנהוג באחריות ולשקול השלכות אפשריות

המלצות לשנת 2026

למעסיקים – פעולות נדרשות:

1. בדיקה דחופה של מערכות שכר:
   
   • בחינת אופן חישוב שעות נוספות לעובדי מכירות
   • וידוא הכללת עמלות בתשלום גמול שעות נוספות
2. עדכון נהלים:
   
   • קביעת כללים ברורים להתנהגות במדיה חברתית
   • נוהל שקוף לשימוש במצלמות וטכנולוגיות ביומטריות
   • נוהל העברות עובדים בין מחלקות/תפקידים
3. השקעה במערכות אבטחת מידע:
   
   • הגנה על מידע ביומטרי של עובדים
   • שמירה על פרטיות בהתאם לחוק
4. ייעוץ משפטי שוטף:
   
   • התייעצות לפני שינויים משמעותיים ביחסי עבודה
   • בדיקת חשיפה משפטית בתביעות ייצוגיות

לעובדים – דעו את זכויותיכם:

1. שעות נוספות:
   
   • אם אתם מקבלים עמלות – בדקו שהן נכללות בחישוב שעות נוספות
   • שימרו תיעוד של שעות עבודה ועמלות
2. פרטיות:
   
   • ודאו שאתם מודעים למצלמות במקום העבודה
   • בקשו הסבר על שימוש במידע ביומטרי
3. חופש ביטוי:
   
   • היו מודעים לנהלים של המעסיק
   • שקלו השלכות אפשריות לפני פרסום תכנים רגישים
4. פיטורים:
   
   • דרשו הליך שימוע ראוי
   • שמרו תיעוד של כל תקשורת עם המעסיק

לסיכום

שנות הפסיקה 2024–2025 מסמנות נקודת מפנה בדיני העבודה בישראל. בתי הדין לעבודה ובית המשפט העליון אימצו גישה פרשנית מחמירה יותר כלפי מעסיקים, תוך חיזוק עקבי של זכויות עובדים והרחבת תחולת ההגנות הקבועות בחוק גם למצבים שלא הוכרו בעבר במפורש.

ההלכה בדבר הכללת עמלות בחישוב גמול שעות נוספות משנה בפועל את אופן חישוב השכר בענפי מכירות רבים, ומטילה על מעסיקים חובה לבחון מחדש מודלים שהיו נהוגים במשך שנים. מדובר לא רק בהשלכה כספית מיידית, אלא בשינוי תפיסתי: כל רכיב שכר המשקף תמורה על עבודה בפועל עשוי להיחשב חלק מהשכר הקובע, גם כאשר החישוב מורכב או אינו נקודתי לשעה מסוימת.

במקביל, הפסיקה בעניין פיצויי הלנת שכר מבהירה כי התנהלות דיונית רשלנית של מעסיקים לא תזכה עוד לסלחנות. אי-הגשת כתב הגנה או היעדרות מהליך משפטי אינם נתפסים ככשל טכני בלבד, אלא כהפרה מהותית של חובת ההגנה על זכויות העובד, עם השלכות כלכליות כבדות.

בתחום הפרטיות, ניכרת מגמה ברורה של איזון מחמיר: מצד אחד הכרה בצרכים הלגיטימיים של מעסיקים לבקרה, ביטחון וניהול; מצד שני קביעת גבולות ברורים בכל הנוגע למצלמות, מידע ביומטרי ושימוש בטכנולוגיות פולשניות. הדרישה לשקיפות, מידתיות והסכמה אינה עוד המלצה אלא תנאי חוקי מהותי.

ההכרה בפגיעה נפשית כתאונת עבודה מרחיבה משמעותית את ההגנה הביטוחית על עובדים, ומחייבת מעסיקים לנהוג בזהירות יתרה בשינויים ארגוניים, בהעברות כפויות ובהחלטות חד-צדדיות העלולות ליצור משבר נפשי ממשי.

גם בסוגיית חופש הביטוי, הפסיקה אינה שוללת את סמכות המעסיק, אך מציבה רף גבוה להצדקת פיטורים. ללא נהלים ברורים, איזון מוקדם ובחינה פרטנית, פיטורים על רקע התבטאות עלולים להיחשב בלתי חוקיים ואף להוביל להשבה לעבודה.

המכנה המשותף לכלל הפסיקות הוא מעבר מניהול פורמלי לניהול אחראי, מתועד ושקוף של יחסי העבודה. מעסיקים נדרשים כיום לראייה משפטית רחבה, המשלבת דיני עבודה, פרטיות, רגולציה וטכנולוגיה. עובדים, מנגד, זוכים להרחבת ההגנות אך נדרשים גם לאחריות, תיעוד ומודעות לזכויותיהם ולחובותיהם.

במציאות משפטית זו, ייעוץ משפטי מוקדם, בדיקות שכר תקופתיות, עדכון נהלים והתנהלות זהירה אינם מותרות אלא צורך חיוני. פסיקות 2024–2025 ממחישות כי טעויות שנראו בעבר שוליות עלולות להפוך כיום לחשיפה משפטית משמעותית.

מקורות נוספים

• כל זכות – פורטל זכויות עובדים
• Workrights – פורטל זכויות העובדים
• בקרת שכר – עדכונים שוטפים
• קול המס – עדכוני דיני עבודה

הערת אחריות: מאמר זה מספק סקירה כללית למטרות מידע בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. במקרה של שאלה ספציפית או סכסוך עבודה, מומלץ להתייעץ עם עורך דין מומחה בדיני עבודה.

עדכון אחרון: 21 בדצמבר 2025