חוק שכר שווה לעובדת ולעובד: המדריך המלא לחובות הדיווח והשקיפות בארגונים

בעידן שבו שקיפות תאגידית (ESG) הופכת לסטנדרט בינלאומי, חוק שכר שווה לעובדת ולעובד אינו רק דרישה משפטית יבשה אלא כלי מרכזי בניהול המוניטין והחוסן המשפטי של העסק. תיקון מס' 6 לחוק, שנכנס לתוקפו בשנים האחרונות, העביר את מרכז הכובד מהתגוננות פסיבית בבתי הדין לעבודה לדרישה אקטיבית של דיווח ופרסום נתונים. עבור מעסיקים בישראל, מדובר בשינוי פרדיגמה המחייב היערכות מדוקדקת.

הרציונל שמאחורי חובת הדיווח

מטרת החוק היא לצמצם את פערי השכר המגדריים המובנים בשוק העבודה. המחוקק הניח כי "אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר" – ברגע שארגון נדרש להביט בנתוני השכר שלו ולפרסם אותם, הנהלת הארגון תפעל באופן טבעי לתיקון עיוותים. עבור העובדים, החוק מעניק כלי עוצמתי למימוש זכותם לשוויון, ועבור המעסיקים, הוא מייצר הזדמנות לעשות סדר במבנה השכר ולמנוע תביעות ענק עתידיות.

מיהו "המעסיק החייב" ומהם הנתונים שיש לאסוף?

חובת הפרסום חלה כיום על גופים ציבוריים ועל מעסיקים פרטיים המעסיקים מעל 512 עובדים. עם זאת, חשוב להבין כי ספירת העובדים כוללת גם עובדים במשרה חלקית, עובדים זמניים ואף עובדים הנמצאים בחופשה ללא תשלום (חל"ת), כל עוד מתקיימים יחסי עובד-מעסיק.

תהליך איסוף הנתונים דורש מחשבון השכר ומהמחלקה המשפטית לבחון את "השכר הרגיל" הכולל: שכר יסוד, תשלומים עבור שעות נוספות, מענקים שנתיים, החזרי הוצאות רכב, טלפון וכל הטבה אחרת בעלת ערך כלכלי. השוואה שטחית של שכר ברוטו אינה מספיקה; החוק מחייב השוואה של עלות העסקה כוללת ליחידת זמן.

שלבי הדיווח: המבנה התלת-שכבתי

החוק מגדיר שלושה סוגי תוצרים שעל המעסיק להפיק בכל שנה (בהתייחס לשנה הקלנדרית הקודמת):

1. הדוח הפנימי המפורט: דוח זה מהווה את "קודש הקודשים" של הארגון. עליו לפרט את פילוח העובדים לפי קבוצות של סוגי משרות, דירוגים או תפקידים. בכל קבוצה יש לציין את פער השכר הממוצע באחוזים בין גברים לנשים. הדוח הפנימי נועד לאפשר להנהלה ולבודק השכר לזהות "נקודות תורפה" שבהן קיימים פערים בלתי מוסברים.

2. הדוח הפומבי לציבור: זהו הדוח המפורסם באתר האינטרנט של החברה. בניגוד לדוח הפנימי, הדוח הפומבי מוצג בצורה אגרגטיבית (מרוכזת) כדי לשמור על פרטיות העובדים ועל סודות מסחריים של הארגון. הוא מציג את פערי השכר באחוזים לפי קבוצות עובדים, ללא חשיפת שכר נומינלי.

3. ההודעה האישית לעובד: זוהי הנקודה שבה החוק פוגש את הפרט. כל עובד זכאי לקבל הודעה המפרטת לאיזו קבוצת עובדים הוא שויך לצורך הדוח, ומהו פער השכר הממוצע באותה קבוצה. המעסיק אינו מחויב למסור לעובד מהו השכר המדויק של עמיתיו, אך עליו לספק את המידע על הפער היחסי.

האתגר בחלוקה לקבוצות: "עבודה שווה" מול "עבודה בעלת ערך שווה"

לב הדיון המשפטי טמון בהגדרת קבוצות ההשוואה. מעסיקים רבים טועים לחשוב שאם התפקידים אינם זהים (לדוגמה: מנהלת שיווק מול מנהל מכירות), אין חובת השוואה. אולם, החוק והפסיקה קובעים כי יש להשוות גם בין עיסוקים שהם "בעלי ערך שווה".

ערך שווה נמדד באמצעות ארבעה קריטריונים אובייקטיביים:

• מיומנות: השכלה, הכשרה, ניסיון ויכולת מקצועית.

• מאמץ: המאמץ הפיזי או המנטלי הנדרש לביצוע התפקיד.

• אחריות: רמת האחריות על משאבים, כוח אדם או קבלת החלטות.

• תנאי סביבה: התנאים הפיזיים שבהם מבוצעת העבודה.

ההגנות המשפטיות: מתי פער שכר הוא חוקי?

החוק אינו אוסר על פערים בשכר באופן מוחלט, אלא רק על פערים שנובעים משיקול מגדרי. מעסיק יכול להצדיק פער בשכר אם הוא מוכיח כי הוא נובע מאחד הגורמים הבאים:

• וותק וניסיון: עובד ותיק יותר עשוי להשתכר יותר מכוח הסכמים קיבוציים או אישיים.

• תפוקה וביצועים: מערכת הערכת עובדים מסודרת ואובייקטיבית יכולה להצדיק פערי שכר.

• דרישות מיוחדות: עבודה במשמרות לילה, כוננויות או נסיעות מרובות לחו"ל.

• מחסור בשוק העבודה: במקרים מסוימים, ניתן להצדיק שכר גבוה יותר לתפקיד מסוים עקב קושי גיוס אובייקטיבי ("תוספת שוק"), בתנאי שזה מיושם באופן שוויוני.

ניהול סיכונים: למה אסור להתעלם מחובת הדיווח?

אי-פרסום דוחות או פרסום דוחות המעידים על פערים בלתי מוסברים חושף את הארגון לשלוש חזיתות של סיכון: במישור המשפטי: תביעות ייצוגיות בתחום דיני העבודה הופכות נפוצות יותר. דוח שמראה פערי שכר ללא הסבר מניח "תשתית ראייתית" כמעט מוכנה לתביעה. במישור הרגולטורי: היעדר דוח עשוי לפסול חברות מהשתתפות במכרזים ממשלתיים או לקבלת תמיכות מהמדינה. במישור העסקי-תדמיתי: עובדים מהדור החדש (Gen Z ו-Millennials) מייחסים חשיבות עליונה לערכים של שוויון וצדק חלוקתי. ארגון שיצטייר כמפלה נשים בשכר יתקשה לגייס ולשמר טאלנטים איכותיים.

סיכום והמלצות פרקטיות למעסיקים

כדי לעמוד בדרישות החוק ולהגן על הארגון, מומלץ לנקוט בצעדים הבאים:

1. מינוי צוות היערכות: שילוב של סמנכ"ל משאבי אנוש, יועץ משפטי ובודק שכר מוסמך.

2. ביצוע בחינה מקדימה (Pre-Audit): אל תחכו למועד הפרסום. בצעו סימולציה של הנתונים כעת כדי לזהות חריגות.

3. גיבוש מדיניות שכר שקופה: הגדירו קריטריונים ברורים לקידום ולבונוסים.

4. תיקון יזום: במידה ונמצאו פערים משמעותיים, כדאי לשקול "תיקון שכר" יזום או בניית תוכנית אסטרטגית לצמצום הפער על פני מספר שנים.

משרדנו מלווה מעסיקים וחברות בתהליך המורכב של עמידה בחוק שכר שווה, החל משלב ניתוח הנתונים ועד לניסוח הדוחות והגנה משפטית במידת הצורך. ייעוץ מוקדם עשוי לחסוך לארגון שלכם לא רק כסף רב, אלא גם נזק תדמימי שקשה לתקן.

האם הארגון שלכם ערוך לפרסום הדוח הבא? צרו קשר עם המומחים שלנו במשרד ברקוביץ אהרוני זיו לייעוץ ראשוני.