איסוף נתוני מיקום של עובדים באמצעות אפליקציות ומערכות איכון ברכב

איסוף נתוני מיקום של עובדים ע"י המעסיקים, מהווה פגיעה משמעותית בפרטיותם של העובדים. מעסיקים רשאים להשתמש במערכות האוספות נתוני מיקום של עובדים רק למטרה חיונית ובצורה מידתית, כשאין חלופה אחרת ובשקיפות מלאה, תוך קבלת הסכמה מודעת של העובד לכך.

• כדי לפקח על שעות עבודתם של עובדים אשר עובדים מחוץ לחצרי המעסיק, ובכלל זה היכולת לדעת האם העובד זכאי לתשלום שעות נוספות, הכירה הפסיקה בצורך של המעסיק להשתמש באמצעים טכנולוגיים סבירים.
• בשנים האחרונות נפוצו כלים דיגיטליים המאפשרים למעסיקים לעקוב אחרי המיקום של העובדים כגון אפליקציות ייעודיות שהעובדים מתבקשים להתקין במכשיר הסלולרי הפרטי שלהם או באמצעות מכשיר המסופק להם על ידי המעסיק, וכן באמצעות מערכות האוספות נתוני מיקום של רכב השייך למעסיק ובו עושים העובדים שימוש.
• מנתוני המיקום שנאספים ניתן להסיק מידע רגיש על אישיותו של האדם, קשריו החברתיים, מצבו הכלכלי, מצבו הבריאותי ומידע נוסף הפוגע בפרטיותו של העובד.
• אסור למעסיק לאסוף נתוני מיקום של העובדים מחוץ לשעות העבודה בפועל וקשה למצוא הצדקה לאיסוף נתוני מיקום של עובדים המועסקים בעבודה משרדית אצל המעסיק.
• למידע על המגבלות בשימוש באמצעים טכנולוגיים לצורך מעקב אחר עובדים ראו שימוש באמצעים טכנולוגיים לצורך מעקב אחר עובדים המבצעים את עבודתם בבית.

מי זכאי?

• מעסיקים רשאים להשתמש במערכת האוספת נתוני מיקום של עובדים בהתקיים התנאים הבאים:
  • איסוף נתוני המיקום של העובדים נועד למטרה לגיטימית מוגדרת, החיונית למקום העבודה- אסור למעסיק לבצע מעקב אחרי עובדים ממניעים פסולים או בלתי מוגדרים.
  • סוג העבודה וטיב תפקידו של העובד מצדיקים מעקב אחרי נתוני מיקומו– ככלל ישנה הצדקה רבה יותר להשתמש במערכות האוספות נתוני מיקום של עובדים המועסקים מחוץ לחצרי המעסיק כגון נהגים, שליחים, סוכני מכירות ניידים ועוד, בעוד שקשה למצוא הצדקה לכך לגבי עובדים המועסקים בעבודה משרדית אצל המעסיק. כמו כן ייתכנו סוגי עובדים שלגביהם לא ניתן להצדיק כלל מעקב אחר נתוני המיקום שלהם כמו עיתונאים שהחיסיון שלהם עלול להיפגע.
  • בטרם יחליט המעסיק על שימוש במערכת האוספת נתוני מיקום של העובדים עליו לבחון אמצעים אחרים להגשמת המטרה שפגיעתם בפרטיות פחותה.
  • השימוש במערכת האוספת נתוני מיקום של עובדים נעשה בצורה מידתית – כלומר השימוש במערכת משרת את המטרה המבוקשת ונבחרה החלופה שפגיעתה בפרטיות הכי פחותה.

תהליך מימוש הזכות

• מעסיק העומד בתנאים להפעלת מערכת האוספת נתוני מיקום של העובדים, נדרש להפעיל את המערכת ולהשתמש במידע בהתאם לעקרונות הבאים:
  • ידוע העובדים – על המעסיק לידע את העובדים, בשקיפות מלאה, לגבי מטרות השימוש במידע שנאסף, כללי המדיניות בנוגע למידע זה, טווח השעות בהן מופעלת מערכת האיסוף, משך שמירת המידע, אילו בעלי תפקידים רשאים לצפות במידע וכו.
  • הסכמת העובד – נדרשת הסכמה ספציפית של העובד לאיסוף נתוני המיקום שלו. ההסכמה צריכה להיות מותאמת למטרה שלשמה התבקשה.

הפרת חובת המעסיק

• פגיעה בפרטיותו של העובד במקום העבודה עלולה להוות נסיבה שבעקבותיה העובד יוכל להתפטר ועדיין להיות זכאי לפיצויי פיטורים (למרות שלא פוטר). במקרה זה זכאי העובד לתבוע פיצויי פיטורים ופיצויים עקב הפרת חוזה העבודה בבית הדין לעבודה. למידע נוסף ראו פיצויי פיטורים לעובד שהתפטר עקב הרעה מוחשית בתנאי העבודה.
• בנוסף, זכאי העובד להגיש תביעה לפיצויים אזרחיים לפי החוק להגנת הפרטיות (לרבות פיצויים ללא הוכחת נזק) בבית המשפט השלום.
• פגיעה בפרטיות נחשבת גם עבירה פלילית והעובד רשאי להגיש תלונה נגד המעסיק במשטרה. במקרה זה עשוי המעסיק להיות חשוף להליכים פליליים או מנהליים.