
לשון הרע ברשתות חברתיות – גבולות חופש הביטוי מול פיצויים
מבוא הרשתות החברתיות הפכו לזירת הביטוי הציבורי המרכזית בישראל. כל משתמש יכול להפיץ טקסט, תמונה
מאמרים חדשים
מבוא הרשתות החברתיות הפכו לזירת הביטוי הציבורי המרכזית בישראל. כל משתמש יכול להפיץ טקסט, תמונה
מבוא בעידן שבו כל רכב שני מצויד מצלמת דרך ראיה, השאלה איננה עוד אם יהיה תיעוד לתאונה
מבוא המרחב העירוני נמצא באחריות הרשות המקומית, ולפיכך כל מפגע תשתיתי – בור פתוח במדרכה,
מבוא המהפכה הדיגיטלית במערכת הבריאות, שהואצה מאז מגפת הקורונה, הפכה את טלה ‑ רפואה[1] (Tele‑Medicine)
החובה להפריש שיעור משכר העובדים לביטוח פנסיוני, חלה לגבי עובד שמלאו לו 21 שנה, ולגבי עובדת שמלאו לה 20 שנה ועד לגיל פרישה חובה, בתנאי שהעובדים פרש מהעבודה ומשולמת להם קצבה (למעט קצבה המשולמת על
בית הדין לעבודה ביצע ״הרמת מסך״ וחייב בעל חברת שמירה לפצות שני עובדים שתשלומים שנוכו משכרם לא הועברו לקרן הפנסיה. ״מדובר בהתנהלות פסולה שהתמשכה על פני חודשים רבים״, נכתב בפסק
רח' אלטלף 4, יהוד | טלפונים: עו"ד שני ברקוביץ: 050-942-2000 עו"ד קובי זיו: 050-655-4368 עו"ד תומר אהרוני: 054-426-4017 | דוא"ל: shanny@bazlaw.co.il
© ברקוביץ אהרוני זיו