פרסומים ברשתות החברתיות והבטחות למחיקת חובות משכנעים רבים לפנות להליך חדלות פירעון שלאו דווקא נכון עבורם. חשוב להבין שיש אופציות נוספות ולבחון כל מקרה לגופו
בספטמבר 2019 נכנס לתוקפו חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי אשר החליף את פקודת פשיטת הרגל ומטרתו העיקרית היא שיקומו של החייב. החוק מאפשר, למי שמתאים להליך, לפנות לממונה ולבית המשפט בבקשה לצו פתיחת הליכי חדלות פירעון ולהיכנס למסלול שיכול להוביל למחיקת מרבית החובות בתקופה קצרה יחסית.
אדם שמקבל צו פתיחת הליכים נהנה מעיכוב הליכים, ביטול עיקולים, יכול לנהל חשבון בנק ביתרת זכות ואף להחזיק ולעשות שימוש בכרטיס אשראי מסוג דביט. כמו כן, בזמן ההליך ניתן לבקש לעבוד כעצמאי ולנהל עסק. אותו אדם מקבל צו תשלומים חודשי לפי יכולתו הכלכלית והוא נכנס לשלב בדיקה שבסופו, אם יעמוד בתנאי החוק, יקבל הפטר מחובותיו ויצא לדרך חדשה.
עד כאן הכל נשמע נפלא. אלא שבפועל, כמו כל דבר בחיים, ההליך הזה לא מתאים לכל אדם שנקלע לחובות ורצוי לפנות לעורך דין המתמחה בתחום כדי "לתפור" את הדרך הנכונה לכל אדם על פי נסיבותיו.
למי מתאים ההליך?
הדבר הראשון שבודקים הוא גובה החובות. החוק מאפשר לכל מי שחובותיו מתחת ל-150,000 שקל לפנות לחדלות פירעון במסגרת לשכת ההוצאה לפועל (גם אם אין תיקי הוצאה לפועל פעילים). על מי שחובותיו מעל 150,000 שקל לפנות להליך במסגרת בית משפט שלום שקרוב לאזור מגוריו.
יחד עם זאת, לא נמליץ לאדם פרטי עם חובות מתחת לסך של 150,000 שקל לפנות באופן אוטומטי להליך חדלות פירעון מבלי לנסות אופציות אחרות של הסדרי נושים.
זאת ועוד, יש מספר בדיקות הכרחיות שחשוב לבצע לפני שממליצים לאדם לפתוח בהליכי חדלות פירעון: האם יש נכס ואם כן מה שווי הזכויות של אותו אדם בנכס מול גובה חובותיו, האם יש זכויות בירושה, האם יש ערבים לחובות, האם החובות נוצרו בחוסר תום לב, האם החובות ברי הפטר, כלומר, "נמחקים" בהליכי חדלות פירעון, האם האדם משמש כבעל מניות בחברה, האם הוא בעל מקצוע שאינו יכול להיות חדל פירעון, האם היו נכסים בשבע השנים האחרונות או ויתור על ירושה ועוד.
מה השלבים?
בהליך חדלות פירעון ישנם מספר "שחקנים" מרכזיים: החייב כמובן, הנושים, בית המשפט, הממונה על הליכי חדלות פירעון והנאמן.
השלב הראשון הוא הגשת הבקשה לצו פתיחת הליכים. הבקשה צריכה להיות מפורטת ולשם כך על החייב לפעול להמצאת מסמכים ומתן מידע. בבקשה יש לפרט את מצבו הכלכלי של החייב, את מצבו האישי והמשפחתי, את ההכנסות וההוצאות של התא המשפחתי, את החובות וכיצד הם נוצרו וכדומה. למעשה, בקשה זו היא הבסיס לכל ההליך ולכן חשוב מאוד להקפיד על הגשתה כראוי ולשים לב לפרטים שצריכים להיות כתובים בה.
ככל והחייב הגיש את הבקשה בתנאים הקבועים בחוק, הבקשה תועבר לקבלת עמדת הממונה על הליכי חדלות פירעון (כונס הנכסים הרשמי) ולמעשה ההליך יתחיל.
בשלב זה החייב יקבל צו פתיחת הליכים תוך 30 ימים במסגרתו ניתן לחייב עיכוב הליכים, מבוטלים העיקולים וההגבלות וניתן לנהל חשבון בנק כאמור. בנוסף, נקבע לחייב צו תשלומים חודשי שעליו להקפיד לשלמו חודש בחודשו.
אם החובות מתחת לסך של 150,000 שקל יופנה ההליך ללשכת הוצאה לפועל ויעשה ניסיון לסיים אותו בתקופה קצרה יותר. בשלב הראשוני יציע החייב הסדר לנושיו ותכונס פגישה עם הנושים בלשכת ההוצאה לפועל כדי לנסות ולאשר מולם את ההסדר. ככל ואושר ההסדר, יתחיל החייב לשלם בהתאם להסכמות. ככל שלא אושר, ימשיך ההליך להתנהל לפי השלבים הבאים ויינתן צו פתיחת הליכים (שדומים להליך שמתנהל בבית המשפט).
השלב השני של ההליך הוא שלב ביניים בו בודקים את התנהלות החייב ואת תום ליבו לפני כניסתו להליך ובמהלך ההליך. בשלב זה נדרש החייב לשתף פעולה, להגיש דו"ח הוצאות והכנסות כל חודשיים, לשלם צו תשלומים שנקבע לפי יכולתו הכלכלית ולהתייצב לבירור אצל הנאמן.
בנוסף, בתקופה זו יבדקו תביעות החוב שהוגשו כנגד החייב ויש בידי הנאמן סמכות לצמצם ואף לדחות אותן.
על אף שההליך נראה "טכני" הוא ממש לא כזה ויש חשיבות גדולה לליווי של עורך דין שיודע לשים לב, להדריך ולסייע. זאת במיוחד אם החייב סבור שיש לו טענות כנגד תביעות החוב שהוגשו והוא רוצה להתנגד לאישורן.
השלב השלישי הוא הדיון, שנקבע כשנה לאחר צו פתיחת ההליכים ובו נבחנת התנהלותו של החייב. ככל שהחייב התנהל כנדרש, תקבע לו תוכנית תשלומים לקבלת הפטר. משך התוכנית והתוכן שלה תלויים בהתנהלות החייב, מצבו הרפואי, גילו של החייב, מצבו המשפחתי, אופן יצירת החובות וכן אופן ההתנהלות שלו בהליך.
בית המשפט התייחס למצבים בהם אדם מוכר כנכה על ידי המוסד לביטוח לאומי ונקבע כי הוא אינו בעל יכולת לעבוד (אובדן כושר עבודה) כשהוא למעשה משתכר אך ורק מקצבת נכות. במצב זה, ככל והחייב ללא נכסים וכן חובותיו נוצרו בתום לב, לא יקבע לו צו תשלומים בהליך ובסופו הוא יוכל לקבל הפטר.
אל תפעלו אוטומטית
ישנם הליכים רבים שמתאימים לאנשים שחווים משבר כלכלי ולא צריך באופן אוטומטי לפנות להליך חדלות פירעון (מה שהיה בעבר נקרא פשיטת רגל). יש חשיבות לבחינת כל מקרה לגופו ולהחליט לפי מכלול השיקולים.
עם זאת, כשההליך מתאים, מדובר בהליך נוח המאפשר יציאה לדרך חדשה.
המחוקק למעשה הבין כי שיקום החייבים יוביל בסופו של יום לחברה יצרנית ופעילה, אשר מספקת מקומות עבודה לאזרחיה תוך צמצום מעגל העוני והחובות.
לכל מקרה יכול להיות פתרון יצירתי במסגרת החוק וההלכות השונות שהתגבשו עם השנים, וכדאי לבחון זאת בטרם קבלת החלטה.
* עו"ד סתיו פרץ כהן צדק ממשרד זגדון, פרץ כהן צדק עוסקת בחדלות פירעון
- עוד פסקי דין...
