תקציר
בפסק דין שניתן לאחרונה בבית הדין לעבודה בתל-אביב נקבע כי עובד לא זכאי לתגמול עבור שעות נוספות אם נשאר מעבר לשעות התקן על דעת עצמו, ללא אישור מפורש מהמעסיק או סיבה מוכחת כמו מחסור בכוח אדם, שהצריכה עבודה נוספת. נהפוך הוא, לטענתו החברה עודדה את העובדים לעבוד יותר באמצעות מימון ארוחות צהריים למי שנשאר יותר מ-9.5 שעות.מנגד טענה החברה כי התובע לא עבד שעות נוספות מעבר לאלה ששולמו לו בחלק מחודשי העבודה, וממילא הוא מעולם לא קיבל לכך אישור מהממונה כפי שמחייבים נהלי החברה. בנוסף,…
בפסק דין שניתן לאחרונה בבית הדין לעבודה בתל-אביב נקבע כי עובד לא זכאי לתגמול עבור שעות נוספות אם נשאר מעבר לשעות התקן על דעת עצמו, ללא אישור מפורש מהמעסיק או סיבה מוכחת כמו מחסור בכוח אדם, שהצריכה עבודה נוספת. בכך, דחתה הרשמת סימה קרמר תביעה של אנליסט שפרש ב-2016 מחברת איילון פנסיה וגמל, ותבע הפרשי שכר.
התובע סיכם על פרישה מוקדמת לאחר שאיילון פנסיה נרכשה על ידי מיטב דש. הוא קיבל פיצויי פיטורים, מענק וזכויות נוספות אך סבר שמגיע לו גם תשלום עבור שעות נוספות שהשקיע בעבודה במשך השנתיים שבהן עבד בחברה – וזו הייתה הטענה המרכזית שלו בתביעה שהגיש ב-2017 נגד איילון ביטוח.
התובע טען כי עבד לפחות שעתיים נוספות בכל יום, וכי אף אחד לא העיר לו או מנע ממנו מלבצע את השעות הנוספות. נהפוך הוא, לטענתו החברה עודדה את העובדים לעבוד יותר באמצעות מימון ארוחות צהריים למי שנשאר יותר מ-9.5 שעות.
מנגד טענה החברה כי התובע לא עבד שעות נוספות מעבר לאלה ששולמו לו בחלק מחודשי העבודה, וממילא הוא מעולם לא קיבל לכך אישור מהממונה כפי שמחייבים נהלי החברה. עוד נטען כי התובע מעולם לא התלונן בנושא וכי העובדה שקיבל ארוחת צהריים לא מעידה על כך שאושר לו לעבוד יותר שכן מדובר בהטבה אוטומטית.
לא משנה כמה זמן נכחת בעבודה
הרשמת קרמר הבהירה כי "לעובד אין זכות קנויה לשעות נוספות. למעסיק נתונה הזכות להחליט אם דרושה לו עבודה בשעות נוספות אם לאו". במקרה הנוכחי, אף שמתלושי השכר עולה כי היו חודשים שבהם התובע עבד מעבר לתקן (אם כי מדובר בשעות זניחות בהתחשב בהפסקות הצהריים היומיות) אלא שההישארות בפועל לא מסייעת לו נוכח נהלי העבודה הברורים בחברה.
הרשמת הבהירה כי החברה גיבשה כללים מסודרים בנושא השעות הנוספות והקפידה ליידע את עובדי החברה בין היתר באמצעות כיתוב מודגש בתלושי השכר. לפי שיטת העבודה שלה, "המבחן אינו כמה זמן נכחת בעבודה אלא מה עשית בזמן הזה והאם זה נעשה בתיאום הממונה עליך"
התובע היה מודע לכללים אלה ולמרות זאת לא הפנה כל תלונה בנושא במשך תקופת עבודתו. יותר מזה, העובדה שהיה חודש אחד שבו כן קיבל תמורה עבור שעות נוספות מעידה כי פעל לפי הנוהל ומחלישה את טענתו.
הרשמת הוסיפה כי אמנם הפסיקה הכירה בכך שישנם מקרים שבהם מעסיקים נותנים הסכמה לעבודה בשעות נוספות על דרך ההתנהגות או בדרך של שתיקה. אלא שלשם כך היה התובע צריך להוכיח כי היה צורך בביצוע שעות נוספות, למשל, עקב מחסור בכוח אדם או עומס חריג בעבודה, והוא לא עשה זאת. בנוסף, הרשמת קיבלה את טענת החברה כי אי אפשר לראות בהטבה האוטומטית של ארוחת הצהריים כשהסכמה שבשתיקה לביצוע שעות נוספות.
בנסיבות אלה הרשמת קבעה כי לתובע לא מגיע גמול עבור שעות נוספות, גם אם עבד בהן בפועל, ועל כן תביעתו נדחתה והוא חויב בהוצאות משפט של 2,800 שקל.
- ב"כ התובע: ניר ברקון, עו"ד דיני עבודה
- ב"כ הנתבעת: עו"ד יעקב דוידוביץ'
עו"ד אביבה בורנובסקי עוסק/ת ב- דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
עוד מאמרים
עדכוני דיני עבודה יולי 2026: חמש התפתחויות שכל מעסיק צריך להכיר
תקציר המשמעות המעשית של עדכוני דיני עבודה 2026 אינה מסתכמת בקריאת החקיקה. דיני עבודה יולי 2026 ממחישים עד כמה חובות המעסיק מחוברות זו לזו. מילות
מבחן התוצאה: אפליה בעבודה גם ללא כוונה – פרשת רוכלומר מול שערי צדק
תקציר פרשת רוכלומר עסקה בעובדת ותיקה (גברת רוכלומר) שעבדה במשך שנים בבית החולים שערי צדק. אם התוצאה יוצרת אפליה, והמעסיק לא מצליח להראות טעם סובייקטיבי
מוסר ואלגוריתם: האם עורך דין רשאי להיעזר ב-AI לכתיבת טיעון משפטי?
תקציר אולם לצד היתרונות, מתעוררת שאלה מהותית: האם עורך דין רשאי להסתמך על בינה מלאכותית לצורך כתיבת טיעון משפטי? פתח / סגור הכל 1 האם
ליווי משפטי וליטיגציה עסקית: מדריך לניהול סיכונים משפטיים
ליווי משפטי מקצועי אינו מתחיל עם הגשת תביעה אלא הרבה קודם לכן – בניהול נכון של סיכונים, בניסוח הסכמים ובהיערכות מוקדמת למצבי מחלוקת. במאמר זה תמצאו סקירה מקיפה של שלבי הליטיגציה העסקית, הדרכים להפחתת חשיפות משפטיות, השימוש בראיות דיגיטליות ובכלי בינה מלאכותית, הקריטריונים לבחירת משרד עורכי דין והצעדים שיסייעו לעסקים להגן על פעילותם ולנהל מחלוקות בצורה מושכלת, יעילה ואסטרטגית.
מהפכת ה-AI במשרדי עורכי דין: איך לשלב כלים חכמים בלי לפגוע באמינות ובדיסקרטיות
תקציר וכיצד ניתן לעמוד בכללי האתיקה של לשכת עורכי הדין תוך שילוב כלים חכמים בעבודה היומיומית? גם משרדי עורכי דין בישראל ובעולם החלו להשתמש בכלים
עובדי הפלטפורמות הדיגיטליות – מעמד משפטי
תקציר פסיקת וולט מהווה תקדים חשוב המבהיר כי ההגדרה החוזית אינה קובעת, וכי יש לבחון את מהות היחסים בפועל.[2][3] עובדי פלטפורמות רבים בישראל זכאים כיום
